מחשוב קוונטי, נשמע לרבים כמו מינוח מעולמות המד"ב והאמת שגם במהות הטכנולוגיה הזאת מבקשת לעשות דברים שקרובים להיות דמיוניים במושגים של היום אבל לטכנולוגיה הזאת יש את הפוטנציאל לשנות את כל הכלכלה העולמית כך קובע מחקר חדש ומקיף שפרסם בנק אוף אמריקה. לפי הדו"ח, שגובש בהובלת חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק ואחראי תחום ההשקעות התמטיות, מחשוב קוונטי צפוי לייצר שוק עולמי בהיקף של עד 2 טריליון דולר עד 2035 ולגעת כמעט בכל היבט בחיים שלנו מכימיה ורפואה, דרך פיננסים ועד מערכות תחבורה.

אז לפני שנרוץ קדימה ננסה להסביר במילים פשוטות מה זה בכלל מחשוב קוונטי. מחשוב קוונטי משנה את הדרך בה מחשבים פועלים ו"מחשבים". בעולם שבו מחשבים רגילים משתמשים בביטים יחידות מידע שיכולות להיות או 0 או 1 המחשב הקוונטי פועל עם קיוביטים (qubits) שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית, וזה בזכות תופעות קוונטיות כמו סופרפוזיציה ושזירה (entanglement). מבלי להעמיק איך משיגים קסמים של "להיות במקביל באותו מקום" נאמר שהמשמעות של זה היא פוטנציאל חישוב אדיר, בעיקר במצבים שבהם נדרש עיבוד של כמויות עצומות של מידע או פתרון של בעיות מתמטיות מורכבות.

ככל שהטכנולוגיה תופסת תאוצה - ובדומה מאוד גם למה שראינו עם ה-AI - אנשים וגם משקיעים - הולכים ומבינים שמחשוב קוונטי לא רק יהפוך את תכנון התרופות למהיר יותר, או את האופטימיזציה הלוגיסטית ליעילה יותר אלא גם יוכל לשדרג את מערכות ההצפנה, לזרז מחקר בפיזיקה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים לשאלות בסיסיות במדע, באנרגיה ובחומר.

לקריאה נוספת - מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?

• לחזור למניות הקוואנטום?
• סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפוטנציאל הכלכלי הכניס כבר את המעצמות ל"מירוץ חימוש". הדו"ח מצייר מאבק של מדינות ששועטות קדימה בהשקעות, מטילות מגבלות ייצוא ומנסות לשמור לעצמן את היתרון. "קוונטום הוא לא עוד טכנולוגיה", אומרים החוקרים, "אלא קפיצה אבולוציונית שתגדיר מחדש את חלוקת העוצמה בין מדינות וענפים".

בין אמריקה, סין ואירופה מי תשלוט בטכנולוגיה?

ההשקעות הממשלתיות בתחום כבר חצו את רף 42 מיליארד הדולר. סין מובילה בהשקעה ישירה (15.3 מיליארד דולר), אירופה אחריה, וארה"ב על אף מיקומה השלישי בהיקף ההשקעות הציבוריות שולטת בתחום הסטארט־אפים. לפי הדו"ח, ב-2024 גייסו חברות אמריקאיות פי 10 יותר מהאירופאיות, כאשר 6 מתוך 10 הסטארט־אפים המובילים בתחום יושבים בצפון אמריקה, ואחראים על 56% מההשקעות העולמיות.

• Port גייסה 100 מיליון דולר; "הסוכנים יישאו בעומס התפעולי ובני האדם יישארו בשליטה"
• Duve גייסה 60 מיליון דולר, "מובילים כבר היום את השימוש ביכולות AI בענף האירוח"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב

הפער הטכנולוגי מתבטא גם בביצועים: גוגל חשפה בשנה שעברה שבב קוונטי שביצע חישוב שלמחשב־על היה לוקח 10 "ספטיליון" שנים בתוך חמש דקות בלבד. בתגובה, סין הודיעה במרץ על שבב מתקדם שמהיר פי קוודריליון ממחשב־העל החזק ביותר כיום.

הדוח מצביע על ארבעה ענפים שצפויים להוביל את אימוץ הטכנולוגיה: כימיקלים, מדעי החיים, פיננסים וניידות. 

כך למשל:

פארמה: קיצור של 70% בזמן פיתוח תרופות וחיסכון פוטנציאלי של מעל 25 מיליארד דולר בשנה.

אנרגיה: רשתות חשמל חכמות שיחסכו כ-50 מיליארד דולר בשנה.

חומרים מתקדמים: שיפור של עד 80% ביעילות אנרגטית באמצעות סימולציות שלא היו אפשריות עד היום.

פיננסים: יכולת לייעל אופטימיזציה של פורטפוליו ולשפר אלגוריתמים למסחר בתדירות גבוהה (HFT).

לטענת הבנק, המשמעות היא שמחשוב קוונטי לא יהיה מוגבל לתעשיית המחשבים עצמה, אלא יהפוך למנוע צמיחה כלכלי שיניע תעשיות שלמות בדומה לחשמל או לאינטרנט בזמן החדירה שלו.

הצפנה - מחשב קוונטי יפצח כל דבר

אחד הסעיפים המטרידים ביותר במחקר נוגע לתחום הסייבר. מחשב קוונטי אפילו כזה די סטנדרטי עם עוצמה סבירה יוכל, תיאורטית, לפצח את מרבית ההצפנות הקיימות כיום מה שיכול להעמיד את התקשורת הבנקאית, הרפואית והצבאית בסכנה.

אבל המכה מגיעה עם התרופה. בדיוק אותה טכנולוגיה יכולה לאפשר יצירת תקשורת קוונטית מאובטחת לחלוטין כזאת שאי אפשר ליירט, לשכפל או לזייף. הבעיה היא שלא ניתן לחזות מתי יפותח מחשב מספיק חזק כדי לאיים על הצפנות קיימות, ולכן החוקרים בבנק ממליצים להתחיל כבר כעת בהטמעת אלגוריתמים עמידים לקוונטום תהליך שעשוי להימשך שנים.

קוונטום משלב ידיים עם AI

מה קורה כששתי הטכנולוגיות הכי חזקות והכי מדוברות של השנים האחרונות -מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית - נפגשות? לפי בנק אוף אמריקה, מדובר בשילוב שיכול להאיץ את שתיהן קדימה בקצב שלא ראינו כמותו. מצד אחד, מחשבים קוונטיים מספקים כוח חישוב עצום הרבה מעבר למה שמחשבים רגילים מסוגלים לעשות. מצד שני, ה-AI יודע לקחת את הכוח הזה ולהפוך אותו ליישומים פרקטיים בחיים האמיתיים.

בזכות שילוב הכוחות הזה יהיה אפשר לבנות מערכות תחבורה חכמות שיידעו בזמן אמת לאיזה נתיב לכוון תנועה, לחזות מזג אוויר בצורה מדויקת יותר, או לנתח במהירות עצומה כמויות מידע רפואי כדי לאבחן מחלות מוקדם יותר.

ובמקביל, הבינה המלאכותית עצמה יכולה לעזור לתכנן מחשבים קוונטיים טובים יותר. כך נוצרת מערכת הדדית כל טכנולוגיה עוזרת לקדם את השנייה. כמו מעגל שמזין את עצמו.

המהפכה הקוונטית אולי נשמעת משהו ששייך לעתיד, אבל היא כבר כאן, מתחת לרדאר. מיקרוסופט פיתחה שבב קוונטי בשם Majorana 1, שגודלו קטן שהוא מספיק כדי להחזיק אותו בכף היד, אבל יכולת העיבוד שלו גבוהה יותר מזו של כלל המחשבים בעולם גם יחד. גם בצריכת האנרגיה הפערים לא פחות ממדהימים: מחשב קוונטי צורך חשמל ברמה דומה לזו של מקרר ביתי, לעומת מחשבי־העל הקיימים, שדורשים צריכת חשמל בהיקף של עיר שלמה. המדע מתקדם במהירות גם באמינות החישוב שיעור הטעות בחישובים קוונטיים צנח לרמה זניחה של 0.000015%, פי 150 מיליארד מדויק יותר מהמקבילה במחשבי־על של הדור הנוכחי.

כ-31% מהארגונים שנסקרו דיווחו כי הם נאלצים לוותר על פתרון של בעיות מסוימות, בגלל שהמחשבים הקיימים כיום לא מסוגלים להתמודד עם רמת המורכבות והיקף הנתונים הנדרש. המשמעות היא שחלק מהשאלות החשובות ביותר בתחומים כמו אופטימיזציה של שרשראות אספקה, סימולציות רפואיות או ניתוח שווקים כלל לא נלקחות לשולחן העבודה, כי זמן העיבוד שיידרש לפתרון שלהן חורג מגבולות הסביר וכמובן גם לא כלכלי.

איך אפשר להיחשף להשקעות בתחום המחשוב הקוונטי?

אפשר לומר שהדרך הסולידית ביותר היא להשקיע כבר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, רובן נמצאות במרוץ של הקוונטים ורוצות לתפוס נפח. חברות כמו גוגל ( Alphabet 0.99%   ), International Business Machines Corporation IBM   IBM , מיקרוסופט ( Microsoft Corp -2.74%   ), אמזון ( Amazon.com Inc. 1.69%   ), אינטל ( Intel Corp 0.69%   ) ו-אנבידיה ( NVIDIA Corp. -0.64%   ) פועלות באופן פעיל בתחום אם בפיתוח חומרה קוונטית, תשתיות ענן או פתרונות תוכנה.

כך לדוגמה, IBM מציעה כבר היום מחשב קוונטי בענן (IBM Quantum), מיקרוסופט פיתחה את Azure Quantum, וגוגל מחזיקה חטיבת מחקר מתקדמת בשם Quantum AI. גם אינטל מפתחת שבבי קיוביטים, ואנבידיה מספקת את התשתיות הגרפיות והחישוביות הדרושות לתחום.

חברות קוונטום "טהורות": סיכון גבוה עם פוטנציאל גבוה 

 למי שמוכן לקחת סיכון גבוה יותר, קיימת אפשרות להיחשף ישירות לחברות שכל הפעילות והעיסוק שלהן הוא מחשוב קוונטי. מדובר לרוב בסטארט-אפים שהונפקו בשנים האחרונות, כמו: IonQ (IONQ) 

Rigetti Computing (RGTI)

D-Wave Quantum (QBTS)

 Quantum Computing Inc (QUBT)

החברות האלה לרוב עדיין לא רווחיות, שורפות מזומנים על מו"פ, והערכות השווי שלהן מבוססות כמעט לחלוטין על ציפיות עתידיות. כך למשל, בשנת 2023 מניית IonQ זינקה ב-400%, ו-Rigetti קפצה פי 10 במהלך 2024 אבל בתחילת השנה הן תיקנו כלפי מטה בעשרות אחוזים, על רקע ציפיות שהתפוגגו ואמירות פומביות ספקניות מצד בכירים כמו ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה ומארק צוקרברג.

קרנות סל ייעודיות - לפזר את הסיכון

האפשרות השלישית להיחשף היא דרך קרנות סל (ETF) שמתמקדות בתחום הקוונטום. הקרן הידועה ביותר היא Defiance Quantum ETF (QTUM), שהושקה כבר ב-2018 ונחשבת לחלוצה בשוק. היא עוקבת אחרי סל של כ-70 מניות בתחום, ומשלבת בין חברות "טהורות" כמו IonQ ו-Rigetti לבין ענקיות טכנולוגיה כמו IBM, אינטל, עליבאבא, גוגל ואחרות.

זה נותן לכם יתרון של פיזור רחב שמפחית את הסיכון במקרה של כישלון חברה בודדת. כשדמי הניהול נחשבים סבירים יחסית (כ-0.4%), והיקף הנכסים כבר חצה את רף ה-1.3 מיליארד דולר עדות לביקושים הגדולים ולפוטנציאל.

קרן בולטת נוספת היא VanEck Quantum Computing ETF (QNTM), שהושקה באירופה ב-2022 ומתמקדת בחברות שהקוונטום מהווה לפחות 50% מהכנסותיהן. בנוסף, Grayscale היא אחת החברות המנהלות הגדולות בתחום המטבעות הדיגיטליים שגם הגישה השנה בקשה לקרן סל קוונטית חדשה.

מי שרוצה לקחת את זה צעד קדימה (או אפילו כמה צעדים) יש גם קרנות ממונפות, כמו QPUX שמציעים תשואה כפולה יומית על סל מניות קוונטום. אבל שימו לב שהסיכון כאן בהתאם והקרנות האלה תנודתיות בצורה חריגה שזה דבר שלא מתאים לכל אחד.