מנכ"ל רפאל על המערכת החדשה שתגן על ישראל - "שלב פיתוח מאוד מאוד מתקדם"
התעשייה הביטחונית צומחת, מגייסת ומגדילה את הצבר בשיעור ניכר. רפאל שמפתחת ומייצרת את מערכות כיפת ברזל לצד קלע דוד ושורה ארוכה של מערכות, עולה בהכנסות השנה למעל 16 מיליארד שקל, לעומת מעל 14 מיליארד שקל בשנה שעברה כשבמקביל הצבר מזנק למעל 50 מיליארד שקל, לעומת 30 מיליארד שקל לפני כשנה.
כיפת ברזל - שוגרו פי 4, נהרגו רבע (קרדיט:דוברות משהב"ט)
"התחזיות שלנו גבוהות מההערכה של S&P"
במעלות S&P מצפים למחזור של מעל 17.5 מיליארד שקל בשנה הבאה במקביל להמשך עלייה ברווח וגידול בצבר. מעלות S&P העלתה את דירוג האשראי הבינלאומי של רפאל לדירוג הגבוה ביותר הקיים לחברה ישראלית. במקביל, רפאל שומרת על דירוג אשראי מקומי מקסימלי של מזה עשור עם אופק יציב.
השיפור במדדים הפיננסים מיוחס לביקושים הגדולים למערכות החברה על רקע המלחמה אצלנו וגם בשל מלחמת רוסיה-אוקראינה והתחממות במקומות נוספים בעולם. רפאל מוכרת לכל אזרח בזכות מערכת כיפת ברזל שמגנה על הגבולות בהצלחה, אך יש לה עוד עשרות רבות של מערכות שמשולבות במלחמה הנוכחית. "היקף שיגורי הרקטות במלחמה הנוכחית הוא פי 4 מלבנון השנייה", אומר בשיחה לביזפורטל, מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, "וכמות ההרוגים היא פחות מרבע". אז לא היתה כיפת ברזל ועכשיו יש. אפשר רק להבין מה היה קורה אם היינו בלי הכיפה - במלחמת לבנון השנייה היו 4,600 שיגורים ומעל 50 הרוגים. כל הרוג הוא עולם ומלואו, אך כשמנחים את זה קר - המערכת הצילה כ-190 בני אדם.
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת בהיקפים מאוד גדולים ברחבי העולם?
"כיפת ברזל היא הישג גדול. המערכת יירטה בישראל שיגורים יותר מאשר בכל העולם גם יחד. זה הישג מבצעי בלתי רגיל. צריך לזכור שכיפת ברזל היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל שאין כדוגמתו ויש עליו הגבלות בייצוא".
המערכות של רפאל
מערכות של רפאל
כיפת ברזל היא מערכת שיכולה להימכר בעתיד גם ב-10 מיליארד בשנה ויותר?
"בגדול כן אבל יש פה שיקולים ביטחוניים שהם לאו דווקא כלכליים. יש פה מורכבות, אי אפשר למכור לכל מי שרוצה".
התחזית של S&P למכירות השנה ובשנה הבאה, נראות שמרניות בהינתן הצבר שלכם והגידול בו. אתה חושב שהמכירות יהיו גבוהות יותר?
"אנחנו חושבים שהתוצאות שלנו יהיו יותר טובות מאלו שמתייחסים אליהם בדירוג, אבל גם עם המספרים השמרניים הדירוג שלנו מצוין. עלינו בדירוג. הדירוג הזה חשוב ללקוחות, לספקים, לגורמים שעובדים מולנו ויש לנו את הדירוג הכי גבוה שאפשר לחברה ישראלית. זו תעודת כבוד לעשייה של העובדים. כל זה קורה כשהדירוג של ישראל עצמה ירד וזה בהחלט הישג לחברה".
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
יואב תורג'מן, הנכס שלנו הוא העובדים (קרדיט: דוברות רפאל)
הישג ביטחוני והישג עסקי
ההישג של רפאל מעבר להגנה על הגבולות הוא גם עסקי כשהחברה מחלקת דיבידנדים למדינה שמחזיקה בה באופן מלא (100%). אבל האם לא כדאי בדומה למהלך שמנסים לעשות בתעשייה האווירית - לצאת להנפקה?"הייתי בתע"א אווירית 17 שנה וכל שנה דיברו שם על הנפקה. רפאל לא בתהליך הזה. זו החלטה של מדינת ישראל והיא נובעת, אני מניח, מחשיבות החברה, לא שתע"א לא חשובה אבל אני חושב שרפאל חשובה יותר ויש בה מו"פ ייעודי למדינה. ההנהגה מצאה לנכון שתע"א תהיה הראשונה בתהליך הזה".
כאחד שהיה בתע"א ועכשיו ברפאל, לא נכון שבישראל תהיה חברת תעשיה ביטחונית אחת גדולה?
"מודל כזה היה פעם באופן מוגבל בחלק מהמדינות הקומוניסטיות. זה לא מעודד תחרות וצמיחה. לאלמנט התחרות יש משמעות. לכל אחת מהתעשיות יש את המאפיינים שלה, בסה"כ אם אתה מסתכל על התעשיה הישראלית היא מאוד תחרותית בארץ ובעולם. אני לא מאמין במודל של חברה אחת ממשלתית".
ואם זו חברה ציבורית, נסחרת?
"בארה"ב הייתה תופעת קונסולידציה גדולה שיצרה תאגידים גדולים ולפי הספרות היא גרמה לעליית מחירים וירידה בתחרות. האמריקאים היום מעודדים חברות קטנות. הן גם מביאים רעיונות טובים וגם מאפשרים יותר מיקוד".
קרן הלייזר - "שלבי פיתוח מאוד מאוד מתקדמים"
מערכת שאתם עובדים עליה כעת בשיתוף מפא"ת ואלביט היא מערכת מגן אור - מתי היא תיכנס למבצעיות?
"אנחנו בשלבים מאוד מאוד מתקדמים של הפיתוח. אנחנו צופים שבשנה הבאה יהיו מערכות מבצעיות בחה"א".
אפשר להניח שזה יהיה בשליש-חצי הראשון של השנה?
"אין נקודה בזמן שאני יכול לשים עליה אצבע. אנחנו מעבירים מערכת ואז חה"א מתאמן ומכניס אותה למבצעיות ואין לנו שליטה על החלקים האלה".
מגן אור (קרדיט: רפאל)
המערכת הזו עלולה לפגוע בהצטיידות של כיפת ברזל?
"זו מערכת משלימה שמאפשרת הגדלת יכולת והורדת עלות אז ברור שהשלם יהיה יותר מסך חלקיו. בכל מקרה, שכשמערכת אחת מיירטת חלק נכבד אז השנייה מיירטת פחות ומערכת הביטחון לוקחת את זה בחשבון".
רואים מהצבר שהתקופה המצוינת צפויה להימשך, אתה יכול לשתף אותנו אם זה 5 שנים קדימה או 10 שניחם קדימה?
"אני לא מתיימ ר לנבא. אני מסתכל על סל המוצרים של רפאל. רפאל משקיעה מעל 5 מיליארד שקל במו"פ כל שנה. חלקו מכיסינו וחלקו הזמנות של לקוחות. זה היקף עצום וזה בונה אוסף פתרונות ומערכות שיש להן מעט מאוד מתחרים בעולם. אנחנו רואים כיוון חיובי קדימה.
"מבחינת התרומה המבצעית, לרפאל יש מבחר שמעט מאוד ספקים יכולים להציע. לכן רואים כיוון חיובי, אבל הרכש הביטחוני מורכב יותר, זה תלוי בדברים נוספים כמו המדינות, הקשרים איתם, עניינים פוליטים ועוד ואת המפרט הזה קשה לי לחזות. אבל אני אופטימי".
באיזה תחום אתם בוחנים רכישות?
"יש לנו קבוצה של 40 חברות ברחבי העולם ובישראל. כל הרכישות הן בקו העסקים שלנו בכדי לבנות יכולות ולבסס את המעמד שלנו בשוק. לפי האסטרטגיה שלנו יש לנו כיוונים לפיהם אנחנו רוצים להתפתח ואנחנו מחפשים חברות שיעזרו לנו להגיע לשם".
מה קצב גיוס העובדים השנתי?
"אמרנו שאנחנו רוצים לגייס 2,200 עובדים השנה, לפי התחזיות נעמוד במספר קרוב לזה. אנחנו מגייסים בכל הארץ ובסה"כ ההיענות מאוד טובה. המהנדסים והמדענים מבינים את החשיבות של התעשייה הביטחונית ורפאל. אנחנו רואים גם אנשים שעזבו בעבר וחוזרים אלינו. הם רוצים סיפוק ומשמעות בעבודה ומוצאים את זה אצלנו. קצב ואיכות הגיוסים מאוד טובה".
כמה עובדים יהיו בסוף השנה?
"נתקרב ללמעלה מ-9,500 עובדים".
אז החברה משנה את פניה?
"תהליך הקליטה הוא מאוד סדור ויסודי. גם תהליך המיון הוא מדויק, אנחנו בוחרים את הטובים ביותר ומכשירים אותם לרמת ידע מהקו הראשון בעולם. ה-DNA של החברה מועבר כך מדור לדור. למרות שהחברה קלטה הרבה עובדים עדיין ה-DNA נשאר, אנחנו שילוב נדיר של מכון מחקר ותעשיית הייטק המתקדמת בעולם ואנחנו שומרים על הרגליים האלה מאוד בקנאיות. הדור הצעיר מפתיע לטובה, לא אותי, אגב - אני האמנתי בו תמיד. יש שם אנשים נהדרים שנקלטים לצד כאלה שעזבו וחזרו והחוזרים מעלים את המוטיבציה גם של שאר העובדים".
- 17.יהושע 17/07/2024 11:34הגב לתגובה זוההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
- 16.דניאל 16/07/2024 22:28הגב לתגובה זותבדוק במספרים כמה עובדים עזבו את החברה בתקופה האחרונה ומה הסיבות ואולי תבין מה קורה מאחורי הקלעים
- עובד שעזב 17/07/2024 08:23הגב לתגובה זומעולם לא הייתה עזיבה כל כך מסיבית של עובדים ברפאל, המשאן ברפאל כשל בענק וכל זה מתחת לאפו של המנכל הקודם יואב הר אבן שהתעלם ונתן לריקבון להשתלט על הארגון. גייסו מסות של מפקדים מהצבא שהביאו חברים מהצבא ומנהלים את העובדים כמו בצבא..מעל 1200 עובדים עזבו רק בשנת 2022 והמגמה רק ממשיכה. היחס לעובד ברפאל הוא נחות מאוד ביחס לארגונים גדולים אחרים בענף.
- 15.שמחה 16/07/2024 15:04הגב לתגובה זולא לשכוח להגיד תודה לעמיר פרץ שבלעדיו לא היה כיפת ברזל
- 14.חברה נהדרת, כל הכבוד (ל"ת)דניאל 16/07/2024 14:19הגב לתגובה זו
- 13.א. מרק 16/07/2024 14:04הגב לתגובה זוחשוב לרענן לכל העוסקים בביטחון המדינה את עניין חובת הדיווח - יש אוייב שמחכה לדעת בדיוק איזה מערכות יש בידינו אז דיר באלקום אל תאכזבו אותו - ספרו בכל הזדמנות מה בדיוק יש לנו על איזה פיתוח אנחנו עובדים ובאיזה שלב זה נמצא וכו' וכו' וכו'.
- 12.YL 16/07/2024 13:17הגב לתגובה זומה שמסקרן בפיתוח המדהים שלהם הוא ראשית רמת החיסול 100 אחוז לטענתם שנית כל יריה על כתבם העלות דולר וחצי תקוותי ש ראפל לא תעמיס הוצאות מיותרות על כל פיתוח שללא ספק נחוץ וחשוב
- 11.תפתחו כיפת ברזל שגם שמחירה שיגור של טילים למקורות נירי (ל"ת)אריק 16/07/2024 13:05הגב לתגובה זו
- 10.YAAKOV 16/07/2024 12:20הגב לתגובה זויש לי רעיונות לרפאל ולתעשיות הביטחונות, כמו למשל kill vehicle לחץ 5. אל מי אפשר לפנות והאם אפשר לקבל תגמול על הרעיונות?
- YAAKOV 16/07/2024 19:28הגב לתגובה זובין היתר, יש לי גם רעיון להגנה אקטיבית כנגד חודרנים קינטיים, שאין כיום בשוק.
- 9.אופיר מורן 16/07/2024 11:38הגב לתגובה זוכיפת ברזל מיירטת צינורות מעופפים במסלול קבוע, הלייזר כנראה לא יצליח ליירט בכלל, יש צורך במיליון קילוואט וקיימת בעיית מיקוד שרחוקה מלהיפתר. שאר הטילים כנראה אינם מסוגלים ליירט טילים מונחים שיכולים לשנות כיוון ויעד. קראו את מה שאומר מוטי שפר בפייסבוק
- דודו 16/07/2024 14:49הגב לתגובה זוכל עם ישראל ראה את היירוטים מחוץ לחלונות שלהם. כולם משקרים חוץ ממוטי?
- ישראלי 16/07/2024 12:16הגב לתגובה זוכדי שתחשוב לפני שאתה מקליד
- 8.בר 16/07/2024 11:22הגב לתגובה זוהאם יש בפתוח משהו נגד קבעון וקונספציות? משהו שיבטיח שלמרות שאין מודיעין נוכל להתגונן?
- 7.רק שהפוליטיקה לא תיגע בחברה הזו (ל"ת)אי ישר 16/07/2024 11:11הגב לתגובה זו
- 6.לורה שייכת לתע"א (ל"ת)דוד 16/07/2024 11:07הגב לתגובה זו
- 5.ראינו מה תוצאות היוהרא קצת ענווה לא תזיק. (ל"ת)מני 16/07/2024 11:05הגב לתגובה זו
- דרור 16/07/2024 11:31הגב לתגובה זוהצלחות זה אני , כישלונות זה לא אני . אני לא אחראי לכלום .
- 4.YL 16/07/2024 10:57הגב לתגובה זותראו את התעשיה האווירית עוד לא מגיעים לעבודה ו.....צהריים ומניעים את הרכב הביתה רגע לפני ש יוצאים הכי חשוב בודקים מי לא העביר בהוראת קבע מס לאדם הכי במחלוקת בארץ. יש גם דבר טוב והוא סילוק קבלנים מושחתים שאפו. ברור ש תעשיה אווירת כ חברה פרטית ללא הגנת הממשלה היתה ב כונס מזמן תראו עלות המטוס של שרה וביבי
- 3.אבו קייק 16/07/2024 10:55הגב לתגובה זובהצלחה
- 2.כל הכבוד לרפאל!! (ל"ת)חוסיין 16/07/2024 10:45הגב לתגובה זו
- 1.פור 16/07/2024 10:38הגב לתגובה זוכיפת ברזל כמעט לא פוגעת בקטב"מ
- נכון, אבל בכטב"מ כן פוגעת (ל"ת)חוסיין 16/07/2024 13:00הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
