צילום: דובר צהל

התוצר ברבעון הרביעי ירד ב-19.4%; צמיחה שלילית ב-2023

עלויות המלחמה ממשיכות להשפיע - התמ"ג העסקי ירד ב-32.3%; ההוצאות לצריכה ציברות זינקו ב-88.1%; צמיחה שלילית ב-2023

רוי שיינמן | 19/02/2024 13:47 (1)

נושאים בכתבה למ"ס תוצר תמ"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התוצר לרבעון הרביעי, מהם ממשיך להתברר ההיקף של הפגיעה בתוצר עקב עלויות המלחמה. התמ"ג ברבעון הרביעי של 2023 ירד בכ-19.4% לעומת הרבעון השלישי. בלמ"ס ציינו כי הרכב התוצר המקומי הגולמי השתנה בעקבות גיוס המילואים הנרחב, תשלומים עבור דיור חלופי למפונים בהתאם לתוכנית הממשלתית, העדר כוח עבודה בענף הבינוי ועוד.

בשנת 2023 כולה עלה התמ"ג ב-2% לעומת 2022, זאת לעומת עלייה של 6.5% בשנת 2022 לעומת 2021. ב-2023 האוכלוסיה בישראל גדלה ב-2.2%, כך שהתוצר המקומי לנפש ירד ב-0.1%, משמע ב-2023 הייתה צמיחה שלילית, וזאת לעומת צמיחה חיובית של 4.4% ב-2022. התוצר לנפש בשנת 2023 הסתכם ב-191.5 אל, שקל, במחירים שוטפים. לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-1.2% בממוצע בשנה זו.

בשנת 2023 הסתכם המאזן השוטף של המגזר הממשלתי בגרעון של 80.5 מיליארד שקל, לעומת עודף של 4.4 מיליארד שקל בשנת 2022. העלייה החדה בגרעון נובעת בעיקר מגידול הוצאות הממשלה בעקבות מלחמת "חרבות הברזל" על תגמולי מילואים, תשלומים לבתי מלון בגין מפונים, תמיכות וכו' וכן ירידה בהכנסותיה ממסים בשל מלחמה זו.

במונחי תוצר הסתכם הגרעון בחשבון השוטף ב-2023 ב-4.3% מהתמ"ג, לעומת עודף של 0.2% בשנת 2022 וגירעון של 3.4% בשנת 2021. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.

ההכנסות השוטפות בשנת 2023 ירדו ב- 2.1% לעומת עליה של 13.2% בשנת 2022. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בגביית מסים ותשלומי חובה בשל ההקלות שניתנו לאזרחי המדינה ובעלי העסקים בעקבות מלחמת "חרבות הברזל", מנגד ניתן לראות עליה משמעותית בהעברות שוטפות מחו"ל בעקבות המלחמה.

סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 11.2% לאחר עליה של 2.7% ב- 2022. עליה זו נובעת מההוצאות הרבות הכרוכות במלחמת "חרבות הברזל". ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 59.1% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2023 ב-14.1% במחירים שוטפים (8.3% במחירים קבועים).

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
ספיר 19/02/2024 15:39
הגב לתגובה זו
מקווה שנתניהו והדתיים הפסיקו לחלק מזוודות כסף לחמאס, כדי להחליש את הרשות הפלסטינית.

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.