צילום: דובר צהל

התוצר ברבעון הרביעי ירד ב-19.4%; צמיחה שלילית ב-2023

עלויות המלחמה ממשיכות להשפיע - התמ"ג העסקי ירד ב-32.3%; ההוצאות לצריכה ציברות זינקו ב-88.1%; צמיחה שלילית ב-2023

רוי שיינמן | 19/02/2024 13:47 (1)

נושאים בכתבה למ"ס תוצר תמ"ג

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התוצר לרבעון הרביעי, מהם ממשיך להתברר ההיקף של הפגיעה בתוצר עקב עלויות המלחמה. התמ"ג ברבעון הרביעי של 2023 ירד בכ-19.4% לעומת הרבעון השלישי. בלמ"ס ציינו כי הרכב התוצר המקומי הגולמי השתנה בעקבות גיוס המילואים הנרחב, תשלומים עבור דיור חלופי למפונים בהתאם לתוכנית הממשלתית, העדר כוח עבודה בענף הבינוי ועוד.

בשנת 2023 כולה עלה התמ"ג ב-2% לעומת 2022, זאת לעומת עלייה של 6.5% בשנת 2022 לעומת 2021. ב-2023 האוכלוסיה בישראל גדלה ב-2.2%, כך שהתוצר המקומי לנפש ירד ב-0.1%, משמע ב-2023 הייתה צמיחה שלילית, וזאת לעומת צמיחה חיובית של 4.4% ב-2022. התוצר לנפש בשנת 2023 הסתכם ב-191.5 אל, שקל, במחירים שוטפים. לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-1.2% בממוצע בשנה זו.

בשנת 2023 הסתכם המאזן השוטף של המגזר הממשלתי בגרעון של 80.5 מיליארד שקל, לעומת עודף של 4.4 מיליארד שקל בשנת 2022. העלייה החדה בגרעון נובעת בעיקר מגידול הוצאות הממשלה בעקבות מלחמת "חרבות הברזל" על תגמולי מילואים, תשלומים לבתי מלון בגין מפונים, תמיכות וכו' וכן ירידה בהכנסותיה ממסים בשל מלחמה זו.

במונחי תוצר הסתכם הגרעון בחשבון השוטף ב-2023 ב-4.3% מהתמ"ג, לעומת עודף של 0.2% בשנת 2022 וגירעון של 3.4% בשנת 2021. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.

ההכנסות השוטפות בשנת 2023 ירדו ב- 2.1% לעומת עליה של 13.2% בשנת 2022. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בגביית מסים ותשלומי חובה בשל ההקלות שניתנו לאזרחי המדינה ובעלי העסקים בעקבות מלחמת "חרבות הברזל", מנגד ניתן לראות עליה משמעותית בהעברות שוטפות מחו"ל בעקבות המלחמה.

סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 11.2% לאחר עליה של 2.7% ב- 2022. עליה זו נובעת מההוצאות הרבות הכרוכות במלחמת "חרבות הברזל". ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 59.1% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2023 ב-14.1% במחירים שוטפים (8.3% במחירים קבועים).

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
ספיר 19/02/2024 15:39
הגב לתגובה זו
מקווה שנתניהו והדתיים הפסיקו לחלק מזוודות כסף לחמאס, כדי להחליש את הרשות הפלסטינית.

צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?

רן קידר | 07/10/2025 05:17

נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

להמשך הכתבה לחץ כאן