כסאותיהם של האנליסטים במחלקות המקרו בבתי ההשקעות בארה"ב רעדו בשבוע שעבר. באופן מפתיע ביותר ולאחר חודשים רצופים רבים שבו מדד המחירים עלה בשיעור נמוך מהצפי, מדד ינואר עלה בשיעור גבוה מהתחזית. הקונצנזוס צפה ששיעור העלייה השנתי יירד לקצב של 2.9%, אבל שוד ושבר, המדד עלה בקצב גבוה יותר של 3.1%. פספוס התחזיות שיבש לחלוטין את ה"תוכניות" של השוק לגבי הריבית. השוק שב"שיאו" צפה תשע הפחתות, הנמיך ציפיות לארבע הפחתות בלבד. סביר להניח שאם המדדים הבאים "ימאנו להיענות" לתחזיותיהם של האנליסטים, גם הציפיות המופחתות להורדת הריבית לא יתממשו. הגורם העיקרי למדד הגבוה היה הדיור. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למטה, על אף הירידה מהשיא, קצב העלייה השנתי נמצא עדיין ברמות גבוהות מאוד, כאשר תשלומי שכר הדירה החציוניים שוהים ברמה הגבוהה ביותר אי פעם (1,950 דולר), כמו גם תשלומי המשכנתא החודשיים (2,850 דולר).

העלייה החדה בשנים האחרונות במחירי הבתים לצד עליית הריבית הביאו לכך שמדד היכולת לרכוש דירה (תרגום חופשי ל-Affordability index) ירד לרמה הנמוכה ביותר אי פעם. להשלמת התמונה על היכולת של האמריקאים לקנות דירה, הנה כמה נתונים בפרספקטיבה היסטורית. ההכנסה החציונית של משק בית בארה"ב ב-1960 עמד על 5,600 דולר ומחירו החציוני של בית היה 11,900 דולר. ההכנסה החציונית של משק בית ב-2023 עמדה על 70,700 דולר ומחירו החציוני של בית עומד על 416,000 דולר. בעיה כלכלית או בעיה חברתית? או גם זה וגם זה. ימים יגידו. האם מדד ינואר היה חריג והמדדים הבאים יהיו יעידו על חזרה למגמה של אינפלציה יורדת? אחד המקרואיסטים הטובים בוול סטריט, ג'ים ביאנקו (Jim Bianco), סבור שמקבלי ההחלטות הכלכליות בארה"ב טועים בהערכתם לפיה השפעות הקורונה היו חד פעמיים או זמניים ולכן הכלכלה האמריקאית אינה בדרך חזרה למה שהיה טרום הקורונה, היינו אינפלציה שנתית ממוצעת של 2%. הקורונה כבר אמנם אינה מרתקת אותנו לבתינו, אבל היא הניעה מספר תהליכים גלובליים משמעותיים שהשפעתם תלווה אותנו עוד זמן רב. נתעכב על החשוב שבהם, גלובליזציה. עד לקורונה, החברות בעולם הקימו את המפעלים שלהן היכן שהיה הכי זול כאשר בדרך כלל זה היה סין. אלא ששיבוש שרשראות האספקה לצד מתחים פוליטיים מול סין אילצו את היצרנים האמריקאים לחפש חלופות אחרות, מה שהניע תהליך של העתקה של מפעלים מהמזרח (ובעיקר סין) לעבר אמריקה. כך מצאה עצמה לפתע מקסיקו לראשונה מאז תחילת המאה כיצואנית גדולה יותר לארה"ב מאשר סין.

• הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
• הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ייצור במקסיקו זול לעומת ייצור בארה"ב, אבל יקר יותר מאשר ייצור בסין. הוסיפו לזה את העלות הכבדה (גם אם חד פעמית) של העתקת המפעל והרי לכם עלויות ייצור גבוהות מאלו שהיו עד לקורונה וכנראה שילוו אותנו עוד זמן רב. שורה תחתונה, הנתונים האחרונים מעלים את הסבירות שמסעה של האינפלציה בכיוון מטה יהיה ארוך יותר ממה שנצפה עד כה. בהתאם לכך, גם סביבת הריבית תישאר גבוהה יחסית לאורך זמן על כל ההשלכות של זה.

אז מה התייקר?

מכירים את התחושה הזו שלמרות שמדד המחירים לצרכן מצביע על האטה באינפלציה נדמה שהכל יקר? יתכן והתחושה הזו משקפת לעיתים באופן אמין יותר את מגמת האינפלציה לעומת המדד הרשמי. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר בישראל נותר ללא שינוי. זאת אומרת, בחישוב של השינוי המצטבר במחיריהם של כל המוצרים שנמדדים בהשוואה לחודש הקודם לא היה שינוי. זה נעים לדעת שלאחר כשלוש שנים בהן סבלנו מאוד מעלייה חדה במחיריהם של רוב המוצרים, יש סוף סוף רגיעה. ובכן, מי שחש שהמדד הרשמי לא מייצג באופן מדויק את המציאות ימצא עניין בבחינה של המוצרים שנמדדים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הטבלה שמצורפת למטה מפרטת את ההשפעה שהייתה לשינוי של כל אחד המרכיבים על המדד הכולל בינואר. כפי שניתן לראות, מי שבחודש ינואר לא מילא דלק ברכבו, לא צרך בשר, עופות ודגים, גר באוהל, לא עישן, לא נזקק לשירותי בריאות, אך לעומת זאת, חידש את המלתחה ונסע לנופש גם בארץ וגם בחו"ל, שילם פחות. נפלאותיה של הסטטיסטיקה. מצפים לירידת ריבית? זה יקרה רק לאחר שהמחירים יפסיקו לעלות. בינתיים זה ממש לא קורה.

 

קבוצות מוצרים / שירותים	אחוז שינוי	התרומה לשיעור השינוי במדד
דלק ושמנים לכלי רכב	3.5	0.0903
בשר, עופות, דגים ומוצריהם	1.2	0.0503
שירותי דיור בבעלות הדיירים	0.2	0.0340
סיגריות וטבק	1.1	0.0291
שירותי ביטוח בריאות בקופות חולים ובחברות ביטוח	1.2	0.0290
שכר דירה	0.4	0.0257
הלבשה	1.0-	0.0194-
ביטוח רכב	1.0-	0.0247-
הארחה, נופש וטיולים	4.9-	0.0381-
נסיעה לחו"ל	7.6-	0.1406-

 

ומה לגבי ישראל?

ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות והמאתגרות בתולדותיה. הגורם העיקרי שנוסך בנו אופטימיות לגבי היכולת של המדינה לצלוח את המשבר הזה הוא הכלכלה. כלכלת ישראל ששינתה את פניה באופן דרמטי מאז שנות השמונים היא היום אחת הכלכלות החזקות ביותר בעולם כפי שזה משתקף בשלל נתונים אודותיהם דנו בשבועות האחרונים. בשל היותה מקור כוח משמעותי שלנו, כמה מחורשי רעתה של ישראל ביצעו לאחרונה מספר פעולות שעלולה להיות להן השלכה כלכלית לא מבוטלת, אשר נקווה ואינן מסמנות את תחילתה של מגמה מדאיגה. עם זאת, יש לציין שלפחות לפי שעה הפעולות אינן בעלות השפעה גדולה אך נדרשת בחינה אסטרטגית לצורך התמודדות עם התופעות הללו.

הכלכלן איל השקס שבעברו שירת בחטיבת המחקר של אמ"ן מציין כמה אירועים כאלו שאירעו לאחרונה. האירוע הראשון הוא האיסור שהטילה ממשלת מלזיה על עגינה של ספינות ישראליות בנמליה. האיסור אינו על מעבר במיצרי מלאקה שנמצאים במיקום אסטרטגי חשוב, אלא על עגינה. בנוסף מציין השקס את הסרתה של ישראל מרשימת המדינות לעידוד היצוא על ידי טורקיה. עוד דווח לאחרונה על האטה "מסתורית" בשרשראות אספקה מסין לישראל, בעיקר של מוצרים אלקטרוניים. הסינים כהרגלם לא שוברים את הכלים, אלא רק מזיזים אותם. מה גורם לסינים דווקא עכשיו לנהוג כך? נזכיר עוד את קריאתה של אירלנד לבחון מחדש את הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי, החלטת בית המשפט בהולנד על הקפאת מכירת חלפים למטוסי 35-F וכמובן לא נשכח את מתקפות החותים שמשבשות במידה רבה לא רק את הסחר של ישראל אלא של כל העולם. נכון לעכשיו, השפעתם של האירועים הללו היא מינורית אך קשה להתעלם מכך שחלקם מתבצעים לא רק על ידי מדינות שעוינות במופגן את ישראל, אלא גם על ידי מדינות ידידותיות. למרות ההשפעה המינורית שיש לאירועים על המשק המקומי, רצוי לשים לב אליהם ואם קובעי ההחלטות בישראל יבצעו חשיבה אסטרטגית בנושא, זה יהיה מועיל ביותר. שורה תחתונה, לא נעים ומטריד, אך לעת עתה נסבל. ושוב תודה לאיל.

שוק המניות

הגורם העיקרי שמניע את שוקי המניות הוא רווחיותן של החברות. השווקים עולים כאשר ישנן ציפיות לעליה ברווחים ולהיפך. מהפכת ה-AI הייתה הגורם העיקרי שהניע את גל העליות בשוק האמריקאי בשנה שעברה. הציפייה היא שחברות הטכנולוגיה נמצאות בעיצומה של גל חדשנות אדיר שממנו ייהנה כל העולם, כאשר השימוש הגובר ב-AI אמור לשפר ולייעל תהליכים, כך שהרווחיות תעלה. הזינוק החד במחירי המניות בארה"ב בחודשים הקרובים מעלה את הציפייה לעלייה דומה ברווחיותן של החברות. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף אשר משווה בין מדד ה-S&P 500 לבין הרווח למניה של המדד, צריך לקרות אחד משני דברים. או שהרווח יזנק בקרוב ל-10% ברבעונים הקרובים או ש..המחירים יירדו. מחירי המניות בארה"ב יקרים. לא בועה, אבל יקרים.

• פרוטוקול הפד: הריבית צפויה לרדת פעמיים נוספות השנה
• לפי שווי של מיליארד דולר: משפחת רוטשילד תמכור את חלקה באקונומיסט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס

וכשהמחירים יקרים, אנחנו מגדילים את המשקל של סקטורים או מניות שהצמיחה הצפויה בריווחיהן עדיין אינה מגולמת באופן מלא. נכון לעכשיו, אנחנו סבורים שקיימים יחסי סיכון-סיכוי טובים בסקטור הבריאות ותעשייה הביטחונית עליה כתבנו לפני כמה שבועות. וכדי לחזק את דעתנו החיובית על החברות הביטחוניות, מצורף צילום של כותרת שפורסמה בשבוע שעבר ב"פיננשל טיימס".

הכותב ובית ההשקעות עשויים להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר. אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכי המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.