מסתכלים תחת זרקור: האם אשטרום נכסים אג"ח 6 שווה קניה?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר את חברת אשטרום נכסים ובודק את כדאיות ההשקעה באגרת-החוב מסדרה 6
סיון ליימן | (8)

אודות החברה: אשטרום נכסים בע"מ הוקמה בשנת 1969 ונרשמה כחברה פרטית. בשנת 1990 הפכה לחברה ציבורית ובהמשך שינתה את שמה לאשטרום נכסים בע"מ. מחזיקי המניות העיקריים בחברה הינם אשטרום אחזקות (22.93%) ,קבוצת אשטרום (17.84%) והציבור (19.54%). החברה נסחרת בבורסה בת"א במדד ת"א יתר 50 ושווי השוק שלה מסתכם ב-545 מיליון שקלים. תחומי פעילות החברה: החברה עוסקת בעצמה או באמצעות חברות בנות, חברות מוחזקות וכן בשותפויות עם אחרים בתחום הנדל"ן המניב בישראל, הכולל רכישת קרקעות ופיתוח הבנייה עליהן של מבני תעשיה, מלונאות, מסחר ומשרדים המיועדים בעיקר להשכרה. לעיתים מממשת החברה נכסים שהוקמו על ידה וזאת כאשר מדובר בהזדמנות עסקית ראויה. פעילות החברה קיימת בפיזור גאוגרפי בכל הארץ. בנוסף פועלת החברה גם בחו"ל (כיום בגרמניה). בשנת 2010 החלה החברה לפעול בהשקעות בחברות העוסקות בתחומים שאינם בליבת העסקים של החברה - קיקה ישראל - העוסקת בתחום הקמעונאות וסיטי פס העוסקת בתחום התחבורה. תוצאות כספיות: במחצית הראשונה של שנת 2011 הסתכמו הכנסות החברה ב-93 מיליוני שקלים לעומת 90 מיליוני שקלים במחצית הראשונה של שנת 2010. מדובר על גידול נאה של מעל ל-3% בהכנסות. לעומתו, הסתכם הרווח הגולמי של החברה במחצית הראשונה של 2011 ב-75 מיליוני שקלים לעומת 72 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של החברה הסתכם במחצית הראשונה של שנת 2011 בכ-58 מיליוני שקלים לעומת רווח של כ-33 מיליוני שקלים ברבעון המקביל אשתקד ומדובר על זינוק של כ-76% ברווח הנקי הנובע מהעלאת ערך נדל"ן להשקעה, קבלת דיבידנד ממבטח שמיר ומכירת מניות נצבא. ההון העצמי של אשטרום נכסים הסתכם במחצית הראשונה של 2011 בכ-869 מיליוני שקלים לעומת כ-889 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו נובעת מקיטון בקרן הון בגין נכסים זמינים למכירה ומקיטון עקב חלוקת דיבידנד וזאת מקזזת את השפעת הרווח הנקי. נזילות ומקורות מימון: החברה והחברות המוחזקות מממנות את פעילותן ממקורות עצמיים (הנפקה לציבור של אג"ח, מניות ואופציות להמרה למניות). כמו כן מהלוואות לטווח קצר ולטווח ארוך מהבנקים. נכון לסוף יוני 2011 יש בקופת החברה 150 מיליוני שקלים, וכן מסגרת אשראי (שאינה מנוצלת) במערכת הבנקאית בהיקף של 275 מיליוני שקלים. כמו כן החברה מחזיקה במניות מבטח שמיר ונצבא בשווי כולל של מעל ל-100 מיליון שקלים. מקורותיה של החברה צפויים לשרת תשלום חוב (למחזיקי אג"ח ולבנקים) בהיקף של 150 מיליוני שקלים בכל שנה, במהלך השנים הקרובות. אשטרום נכ אגח 6: החברה הציעה לראשונה לציבור אג"ח מסדרה 6 בחודש יולי 2009 בשווי כולל של 150 מיליוני שקלים. אג"ח עומדות לפירעון (קרן) ב-15 תשלומים חצי שנתיים אשר ישולמו במארס ובספטמבר בכל אחת מהשנים 2010-2016, וכן במארס 2017. הריבית בגין האג"ח תשולם ב-4 תשלומים שנתיים מספטמבר 2009 ועד מארס 2017 בחודשים מארס, יוני, ספטמבר ודצמבר אג"ח נושאות ריבית שנתית בשיעור משתנה שנקבע על בסיס הריבית השנתית של "אג"ח ממשל 817", בתוספת מרווח שנתי של 2.4%. החברה ייעדה את תמורת ההנפקה לפיתוח העסקים שלה והצורך לפירעון הלוואות לזמן קצר שנטלה החברה. החברה ביצעה הגדלת סדרה של 30 מיליון שקלים באוגוסט 2009. להלן הנתונים העיקריים לגבי אג"ח זו: תשואה לפדיון ברוטו: התשואה לפדיון ברוטו גבוהה יותר מהריבית על אג"ח. הדבר נובע בין היתר מפדיונות כבדים של הציבור בקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות במחצית השנה האחרונה. . גודל הסדרה: מדובר בסדרה בגודל בינוני ההולכת וקטנה כל חצי שנה, כאשר מתבצע בה פדיון חלקי של הקרן. מח"מ האג"ח: מח"מ הסדרה קצר יחסית ואטרקטיבי להשקעה במיוחד בתקופה של חוסר ודאות בשווקים. דירוג אג"ח ע"י חברת מעלות: מעלות מעניקה לאשטרום נכסים ולסדרות 4,5,6 ו-7 דירוג גבוה (A), המשקף את תיק הנכסים היציב של החברה בישראל ובגרמניה, ואת הפרופיל הפיננסי של החברה הפועלת ברמות מינוף סבירות וזאת בהשוואה לחברות מדורגות אחרות. הפעילות בגרמניה מקטינה את התלות בשוק המקומי. הפרופיל העסקי של החברה מושפע לחיוב מהיכרותה עם השוק המקומי, נגישותה למערכת הבנקאית ואסטרטגיית התרחבות שמרנית בשנים האחרונות ע"י כניסה מבוקרת לשוק הנדל"ן בגרמניה והגדלת החזקות בנכסים איכותיים. ההשתייכות לקבוצת אשטרום תומכת אף היא בפרופיל העסקי של החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, המייצר תזרים שנתי של כ-45 מיליוני שקלים, משקף היטב את היציבות בפעילות החברה. תחזית הדירוג היציבה מעריכה שהחברה תמשיך לשמור על פרופיל פיננסי דומה להיום. דעה אישית: לאור כל הנתונים שפורטו, האם כדאי לרכוש את אשטרום נכסים אג"ח 6? למרות שהסדרה אינה מעניקה בטחונות למשקיעים מדובר בחברת נדל"ן מניב איכותית אשר צפויה לפרוע את התחייבויותיה בשנים הבאות ללא בעיות. התשואה על אג"ח גבוהה יחסית לרמת הסיכון ולכן מומלצת להשקעה. הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב 15/11/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    הליכים משפטיים שיש נגד החברה על כך שהיא לא מגלה דוחות כספיים לשוכרים שלה למרות שהתחיבה להם בחוזים מדובר בחברה לא ישרה בלשון המעטה תגיע לקניון קרית הממשלה בבאר שבע ותראה מה קורה שם שוכרים לא מסוגלים לשלם שכיריות וישנם מלא תביעות נגד חברת הניהול על הניהול הכושל שלה תזהר בהמלצות שלך חברה שלא מגלה דוחות כספיים למרות חובתה היא לא ישרה זהירותתתתתתתתתתתתתתתתת
  • 4.
    איילי 15/11/2011 17:02
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו כתבות כאלה !
  • 3.
    שאלה לסיון 15/11/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    אם אין בטחונות ואין קובננטים, לפחות צריך לדעת מה היקף החובות הכולל, ובפרט בשנים שהסדרה אמורה עדיין לשלם את הקרן
  • סיון ליימן 15/11/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
    היקף החובות הכולל (קרן ריבית) לבנקים ולמחזיקי אג" ח של החברה לחמש השנים הבאות הינו 995 מיליוני שקלים. הנתון מפורסם באתר מאיה של הבורסה לני" ע.
  • 2.
    r 15/11/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    גם אם החברה סבירה, ללא בטחונות בריבית ריאלית של 4% שיתכן ותרד, לדעתי זו המלצה לא רצינית,ותוסיף על זה את מצב הנדל" ן הלא יציב שכיוונו לירידה.
  • סיון ליימן 15/11/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
    שלום רב, ראשית תשואה ריאלית של 4% הינה תשואה טובה. שנית, מדובר בחברה העוסקת בתחום הנדל" ן המניב עם שיעורי תפוסה של כ-90% בישראל.
  • 1.
    רם 15/11/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    במחירו הנוכחי ?
  • סיון ליימן 15/11/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    רם שלום, אינני מכיר מספיק את החברה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.