יו"ר קסמבה מסביר איך עושים אקזיט של מיליונים
הסדרה הישראלית "מסודרים" שירדה ממסך הטלוויזיה לפני מספר חודשים, ערכה היכרות קצרה ומעניינת בין הצופים ל-4 החברים ש"עשו את זה", מכרו את הסטארט-אפ ההייטקי שלהם ותרגמו רעיון לכסף. בעגה המקצועית קוראים לזה: "לעשות אקזיט".
אמנם רבים מאיתנו לא בקיאים במונחים המקצועיים ולא חיים את השוק, אבל ישנם לא מעט יזמים הנמצאים בתחילת דרכם לפיתוח רעיון למוצר או שרות ומאמינים כי בעזרת עבודה קשה, התמדה וקשרים בתחום, יוכלו לחיות כמו החבר'ה מ"מסודרים".
איך עושים אקזיט?
בראיון ל-Bizportal שאלנו 2 יזמים ישראלים ש"עשו אקזיט" איך מתחיל חלום ומהם הטיפים להגשמתו?
חברת "קסמבה" הישראלית, שהוקמה בשנת 1999 ומספקת פלטפורמה לייעוץ מקוון של מומחים באמצעות צ'ט מול הלקוח, נמכרה ביוני 2007 לחברת LivePerson האמריקאית תמורת 40 מיליון דולר.
יו"ר קסמבה, אמיר ארליכמן, נותן טיפים להצלחה: "חלום של יזם מתחיל מצורך ספציפי בשוק או ממצוקה שחברה יכולה לפתור. חשוב להיות קשובים לשוק וצרכיו. פרמטר שני הוא להיות נחוש ומאמין בדרכך וברעיון". לשם הדגמה, מספר ארליכמן שמייסדי קסמבה - יינון אקסל וארתור פורר, היו מוכנים לעבוד שנתיים מהבית ללא משכורת.
פרמטר שלישי וחשוב, לדעת ארליכמן, הוא בחירת עובדים מושכלת. לדבריו, "חשוב לא להתפשר בבחירת עובדים לחברה וצריך להסתכל גם על אישיות העובד לצד היכולות המקצועיות שלו".
גם משמעת תקציבית חשובה לא פחות. "אל תבזבזו סתם כסף על מכוניות יפות ומשרדים מפוארים לפני המכירה", אומר ארליכמן והכי חשוב הוא אומר - "צריך מזל".
גם אילן אורן, לשעבר מנכ"ל הסטארט-אפ הטכנולוגי LeanWay, שנמכרה בדצמבר 2006 לאחת מחברות הטלקום הגדולות בעולם, חושב שיזם מתחיל צריך להתמקד בפיתוח מוצר שיש לו צורך. "היזם צריך לפתח מוצר או טכנולוגיה שיש לה דרישה, ולא לנסות לייצר מוצר שאין לו ביקוש וצריך לחפש לו קונים", אומר אורן.
LeanWAY הוקמה באפריל 2005 ועסקה בשיפור ביצועים משמעותי בעיבוד נתונים. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה שהיה לה צורך והצליחה ליצור התעניינות בקרב חברת טלקום מובילה בעולם, שאת שמה מסרב אורן לגלות, כבר באוקוטובר 2005. לדברי אורן, החברה שקנתה עשתה סיבוב מהיר ואיכותי ובדצמבר 2006 - תאריך המכירה על הנייר - המשקיעים עשו פי 25 על הכסף והעובדים קיבלו את הסכום הגבוה ביותר לאקזיט בשנת 2006.
מ"ווב 2.0" ועד "קלין-טק"
יזם שרוצה לעשות אקזיט צריך לקחת בחשבון את התחומים ה"חמים" בשוק, היוצרים התעניינות בקרב חברות גדולות בעולם. ארליכמן מציין את תחום האינטרנט ו-"ווב 2.0" (תוכן גולשים) כמילה החמה בשוק, כאשר לישראל יש דריסת רגל משמעותית בתחומים אלה.
"תחום חזק נוסף הוא Medical Devices ויש לו ביקוש אדיר. ארה"ב ואירופה כבר מכירות בפוטנציאל של ישראל בתחום", אומר ארליכמן. Medical Devices
הוא יצור טכנולוגיות בתחום הרפואי ופתירת בעיות ספציפיות באופן שאינו דורש תהליך רגולטורי ארוך כמו בתחום של ביו-טק, וגם זמן הפיתוח וכמות הכסף להשקעה נמוך יחסית.
אילן אורן מגיע מתחום ה-IT ומאמין בו למרות הקושי, לצד תחום ה"קלין-טק", המאגד בתוכו נושאים של איכות סביבה ואנרגיה ירוקה. תחומים נוספים שהוא מציין הם אלקטרוניקה ורפואה. "הנושא של טכנולוגיה חוצה גבולות, כל עוד יש בה צורך אמיתי", מסכם אורן.
קניין רוחני כמפתח להצלחה
כשמדברים על סטארט-אפ ופיתוחים טכנולוגיים, יש לזכור שרעיון טוב עלול לעבור לידיים מתחרות. מכאן החשיבות של קניין רוחני ורישום פטנטים. עו"ד אורן רכס, ממשרד רכס-אלקלעי, מתמחה בעריכת פטנטים ומכיר בחשיבות הנושא.
"פטנטים מגנים על שוק מסויים והנושא מקבל משמעות בייחוד בקרב חברות גדולות ובינלאומיות, כמו IBM, שמגישה מספר גדול של פטנטים בשנה, כדי למנוע העתקות ותביעות מצד חברות מתחרות ולעיתים אף לקבל תמלוגים על הפטנטים", מסביר עו"ד רכס.
בשל גודלו של השוק האמריקאי, נרשמים בו כ-20 או 30 פטנטים בשנה לעומת השוק הישראלי. לדברי עו"ד רכס, בשנת 2006, נרשמו למעלה מ-400 אלף בקשות לפטנט והתקבלו 180 אלף בקשות בתחומי התקשורת, מחשבים ואינטרנט. "בארה"ב יש פתיחות גדולה יותר לרישום פטנטים בתחום של תוכנות מחשב ושיטות לניהול עסקים שבארץ לא ניתן לרשום. לאחרונה אף הגישו בארה"ב פטנט על שיטה לתכנון מס - והוא התקבל", אומר רכס.

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.