הבנקים באירופה במוקד - ובסאקסו מספקים תחזית ברורה
בנקים הבנקים באירופה עומדים במרכז הסערה השבוע עם התרסקות מניית דויטשה בנק, שכבר בוחן רכישה חוזרת של אג"ח בהיקף של מיליארדים בודדים. אבל דויטשה לא לבד. בשבוע החולף מניות ענקיות הבנקאות כמו UBS, קרדיט סוויס, ברקליס וסיטי רשמו ירידות נאות, יש לומר מבהילות, שמעוררות זכרונות מימים קשים ביותר ערב משבר הסאבפריים.
אחרי שרשם תשואה פנומנלית של 16.65% בשנת 2015, מדד Stoxx Europe 600 Banks - הכולל את מניות הבנקים הנכללות בין 600 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר באירופה - מסמן שבוע שישי ברציפות של ירידות, למעשה רצף הירידות הארוך ביותר מאז 2008, אז נרשמו ירידות של 10 שבועות ברציפות. מתחילת השנה המדד איבד יותר מ-12%, והשלים אתמול נפילה של 25% מהשיא שנרשם באפריל האחרון.
אם בסוף השנה שעברה הבנקים סומנו כאחד הסקטורים הפופולרים לשנת 2016 על רקע עלייה בציפיות האינפלציה וצפי לתשואות אג"ח גבוהות - כעת התמונה נראית אחרת לגמרי עם ירידה חדה בשווי הנכסים לצד קריסת הנפט והפגיעה בחברות האנרגיה. נציין כי הצפי האופטימי ניתן לפני האגרוף שחטפו השווקים מכיוונה של סין. יחד עם צניחת הנפט, השניים התישו את אמון המשקיעים בעוד המפלס היחיד שעולה כעת - זה חוסר הוודאות.
אז מה קרה? לפי סאקסו בנק רצף הירידות של מניות הבנקים "די מוזר" נוכח התמיכה האגרסיבית של הבנק המרכזי של אירופה בשווקים - מה שבדרך כלל אמור לתרום למערכת הבנקאות - אבל הטריק פשוט הפסיק לעבוד באירופה. "המצב מדאיג שכן לבנקים חשיבות גבוהה יותר בשוק האשראי באירופה מאשר זה שבארה"ב. שם למשל, הרבה יותר קל להנפיק אג"ח קונצרטיות ולקבל מימון מחוץ למערכת המסחרית. באירופה אין מערכת כזו באותה מידה ולכן החולשה כעת קצת מפחידה".
בסאקסו בנק מודים כי המצב רע ובכל זאת מספקים נקודת אור. "בסביבה הנוכחית עבור הבנקים באירופה המצב מאוד רע. אני בספק אם בנק ממוצע ביבשת מסוגל לכסות את עלות ההון העצמי שלו", מסביר פיטר גרנגי, אסטרטג ראשי בסאקסו בנק. עם זאת, סאקסו שהחזיק בדעה שלילית על הסקטור לקראת 2016 בטווח הארוך, מציין כעת כי ההזדמנויות לטווח הקצר עלו נוכח הירידות במניות הבנקים. "מבחינת הזדמנות טכנית אנו שוריים כעת על סקטור הבנקאות באירופה והרכב מאחר ואנו מאמינים כי הירידות שנרשמו בשבועות האחרונים היו חדות מדי. אנו צופים היפוך מגמה אצל הבנקים".
מדד Stoxx Europe 600 ב-12 החודשים האחרונים:
- 1.רון77 10/02/2016 10:29הגב לתגובה זואיך בסופו של דבר הבנקים הללו בחסות מחלקות ההשקעות שלהם נחתכו ב כשליש מערכם מתחילת השנה??
בנקים קרדיט מערכתלמה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.
הבנקים מאבדים 3%, הפניקס יורדת 4%
הסברנו אתמול למה דיבידנדים לא אמורים להצדיק זינוק של 6% במניות הבנקים, המניות יורדות כעת ב-3% - למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
ירידות בבורסה אחרי הזינוקים אתמול. מניות הבנקים זינקו כמעט 6% אתמול והיום הן נופלות ב-3%. ניסינו להסביר שאין קשר ישיר בין דיבידנדים לבין זינוק של 6%. העלאת שיעור חלוקת דיבידנד זה לא סיבה לזינוק במניות הבנקים, במיוחד כשמדובר בעלייה של 10% בחלוקה.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף
אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
נאייקס נאייקס 4.58% חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות
תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש
ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.
