קאר שולץ טבע
צילום: יח"צ

טבע נחקרת בחשד למעורבות בתיאום מחירים בין 16 חברות תרופות

על פי החשדות, מנהלי החברות שמרו על "יישור קו" ביניהם במהלך ארוחות ערב, מסיבות קוקטיילים ומשחקי גולף, במה שתואר כ"קרטל הגדול בתולדות ארה"ב". טבע מכחישה את הטענות
נועם בראל | (12)

כ-16 חברות תרופות גנריות, וביניהן טבע ומיילן לקחו חלק בתיאום מחירים לא חוקי, כך על פי תחקיר שהתפרסם הבוקר ב"וושינגטון פוסט". על פי הדיווח, החברות תיאמו ביניהן מחירים של כ-300 תרופות גנריות, במה שתואר בתחקיר כ"קרטל" בו החברות ניהלו ביניהן עסקים מתחת לשולחן במהלך ארוחות ערב, מסיבות קוקטיילים ומשחקי גולף. 

על פי התחקיר, המנהלים בחברות התרופות פיתחו לעצמם מילות מפתח על מנת לשמור על סודיות, כשבין היתר "ארגז חול" הייתה המילה המתייחסת לשוק התרופות הגנרי, בו על כל לשתף פעולה ולשחק בצורה יפה האחד עם השני.

מילים נוספת שהיו בשימוש בין המנהלים הן Fair Share, כשלטענת החוקרים נועדה לתאר איך החלק בעוגה שמבטיח שכל החברות ימשיכו לרשום רווחים, ו"לכלוך השוק", שנועדה לתאר מצב בו מתחרה מתעלמת מהחוקים ומוכרת תרופות במחיר נמוך מכפי שסוכם בין כל היתר. 

בתחקיר תואר מקרה לדוגמא בו הועלה מחירה של תרופת אלבוטרול של מיילן וסאן, לטיפול באסתמה, מ-13 סנט לגלולה ל-4.70 דולר לגלולה - 3400% יותר ממחירה המקורי. המקרה נחשף לאחר שרשת המרכולים קרוגר הגישה תביעה נגד השתיים.

בין היתר, מוסבר בתחקיר כי לפי כחודש שופט פדרלי קבע כי מעל מיליון אימיילים, שיחות טלפון, הודעות טקטס ומסמכים הועברו בין מנהלי החברה. על פי ג'וזף נילסן, עוזר לתובע הכללי במדינת קונטיקט, מדובר ב"קרטל הגדול ביותר אי פעם בתולדות ארצות הברית".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    dw 10/12/2018 15:09
    הגב לתגובה זו
    הכותרת המקומית מתייחסת לטבע אולם מיילן חזק בפנים - כידוע לכולנו נמתחה על מיילן ביקורת כבר בעבר על הקפצת מחיר האפיפן, כך שזה נוהל די סטנדרטי אצלם. כמו כן סביר שהחברות הגנריות יטענו בבית המשפט כי הן נאלצו לתאם מחירים כדי להתמודד מול הקונסולידציה בענף רוכשי התרופות (CVS ושות)., אשר ריסקו את מחירי התרופות הגנריות בשנתיים האחרונות לתמחורים לא כלכליים (ומכאן תהליך ההתייעלות שמבצע קאר שולץ והשגיאה בעבר של ויגודמן - בזמנו, כאשר הוא ביצע את ההחלטה הניהולית, התמחורים בסקטור הגנריקה היו גבוהים דרמטית, הם לא ירדו בגלל רוח הקודש אלא בדיוק בגלל אותה קונסולידציה). יש 2 צדדים לסיפור ולדעתי נכון ומקצועי יותר להציג את כולו, ולא רק צד אחד.
  • 7.
    תגידו שאין כאן מידע פנים (ל"ת)
    רולה 10/12/2018 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ממי 10/12/2018 12:19
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ עגבניות. תראו מה קרה לחברות שמכרו משכנתאות סאב פריים.... כלום.
  • 5.
    הם והבנקים זה המאפיה הכי גדולה בעולם (ל"ת)
    איש פשוט 10/12/2018 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניין אותי מי מנסה לעשות קופה על חשבון טבע? (ל"ת)
    צוללת 10/12/2018 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמו שהיא מתרסקת היא תעלה . 10% (ל"ת)
    טבע 10/12/2018 10:32
    הגב לתגובה זו
  • בטוח 100 אחוז% (ל"ת)
    בא 10/12/2018 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עצה מוורן באפט- לא לעולם חוסן-אכל אותה בגדול (ל"ת)
    רפאל 10/12/2018 09:51
    הגב לתגובה זו
  • הוא עדיין מרווח 10/12/2018 21:03
    הגב לתגובה זו
    מורווח על הנייר עשרות אחוזים, היות והוא הבעלים לשעבר של העיתון שפרסן התחקיר (היום בידי גף בזוס אמזון) נראה לכם שלא ידע מראש על התחקיר?!
  • נראה לך שהוא פראייר ? (ל"ת)
    שי 10/12/2018 11:16
    הגב לתגובה זו
  • טבע תרד ל13 דולר, כן בקטע הזה יצא פריאר (ל"ת)
    עומר 10/12/2018 20:12
  • 1.
    yahooo 10/12/2018 09:32
    הגב לתגובה זו
    In the Israeli news feed the head line are huge, but in the US there is no mention of the subject
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.