מנכ"ל טבע מציג: שיחת הטלפון שהביאה לזינוק של 12% במניית החברה

לטענת בלומברג, שעות בטרם ביקש מנכ"ל טבע להגדיל את הצעת הרכישה למיילן - הוא קיבל שיחה גורלית
אלמוג עזר | (5)

טבע חתמה היום על הסכם לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן תמורת 40.5 מיליארד דולר בעסקה הגדולה ביותר לחברה ישראלית אי פעם תוך שהיא משאירה את מיילן מאחור. העסקה תעשה דרך תשלום במזומן ובמניות שיוענקו לבעלי אלרגן.

בתוך כך העניין סביב רכישתה החדשה של טבע נמשך לאורך יום המסחר הנוכחי בניו יורק. ברשת החדשות בלומברג מדווחים  הערב כי העסקה שהציתה את שוק הפארמה, התקבלה כהפתעה, גם בקרב המשקיעים הותיקים של התחום. מניית טבע עולה 12.2%. מניית מיילן יורדת 14%.

לטענת בלומברג, מנכ"ל חברת טבע, ארז ויגודמן, היה שעות בלבד לפני הענקת ההוראה להגדיל את הצעת הרכישה לחברת מיילן, לפני שהטלפון שלו צלצל וגרם לו לשנות את דעתו. מי שנמצא מעבר לקן היה ברנט סונדרס, המנכ"ל של חברת אלרגן (שייצרה את הבוטוקס ומגוון רחב של תרופות גנריות). סונדרס היה נחוש בקריאתו לויגודמן: "שכח ממיילן, יש לי הצעה טובה יותר בשבילך".

חברת טבע ביקשה בחודשים האחרונים לרכוש את חברת מיילן בניגוד לרצונה של האחרונה. עד אותה שיחה עם סנדרס, הנהלת טבע וויגודמן הוציאו 1.4 מיליארד דולר מההון של המשקיעים שלהם בכדי לנסות ולרכוש את חברת מיילן והסוף של ההוצאות לא נראה עדיין באופק. 

אלרוגן בדומה למיילן גם היא בעבר הרחוק סירבה להצעות או רמזים על רכישה של חברת טבע, אך בניגוד למיילן, הראשונה הפעם הייתה מוכנה לשבת למו"מ עם החברה. על פי שני מקורות שסרבו להזדהות בשל הרגישות של העניין, מרגע שיחת הטלפון ועד רגע החתימה על הסכם המכירה חלפו שבועיים בלבד. טבע תרכוש את המחלקה הגנרית של אלרגן ומה על מיילן? היום היא כבר היסטוריה רחוקה מבחינת טבע. 

בראיון טלפוני מפ"ת לניו יורק, התראיין ויגודמן לבלומברג וטען "בטרם היינו מוכנים לעלות הילוך נוסף ברכישת מיילן, רצינו לבדוק את מצבה מחדש של אלרגן. זו היוותה בשבילנו יעד מועדף לאורך זמן מסיבות שונות". 

מחברת טבע נמסר הערב כי למרות מה שהצטייר מהכתבה בבלומברג, השיחה הייתה היוזמה של ארז ויגודמן אל סנדרס ולא ההיפך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כולי תקווה ותפילה שההחלטה נכונה. (ל"ת)
    תוך שנתיים נדע 28/07/2015 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קליפ 27/07/2015 22:50
    הגב לתגובה זו
    מיילן חונקת למוות את המנייה שלה עצמה.....בולעת רעל כמו מטורפת.....לבי עם המטומטמים שמשקיעים ברעל מוות.
  • 2.
    כל הכבוד לטבע, מהלך עסקי מבריק!!!!!!! (ל"ת)
    007 27/07/2015 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברכות ארז בהצלחה (ל"ת)
    אורי 27/07/2015 20:46
    הגב לתגובה זו
  • טבע כורה לעצמה קבר (ל"ת)
    הנצ 27/07/2015 23:49
    הגב לתגובה זו
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק