הילדים נגד הנכדים, ארבע צוואות: מי קיבל את העיזבון של סבא וסבתא?
במרכז ענייני הירושה של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, עמדה תביעה סבוכה סביב עיזבונות בני זוג קשישים, שחשפה מאבק משפחתי רווי מתחים וחשדות הדדיים בין ילדים ונכדים. פסק הדין שהוכרז בסוף אוקטובר 2024 על ידי השופטת שירי היימן מספק הצצה לתוך מערכת יחסים מורכבת, מלאה בסכסוכים משפחתיים, השפעות הדדיות וטענות להשפעה בלתי הוגנת.
הפרשה עוסקת בירושותיהם של בני זוג קשישים שנפטרו בגיל 91 ו-90, והותירו אחריהם צוואות סותרות ושאלות כבדות משקל על כשרותן. לזוג היו שלושה ילדים, כולל בן שנפטר, ושלושה נכדים. בעוד שהנכדים ביקשו לממש צוואה מ-2020 לטובתם, הילדים טענו כי צוואה מאוחרת יותר, שחוברה ב-2021, מבטלת כל צוואה קודמת ומעבירה את כל העיזבון לילדים.
של אחד מבני הזוג הותיר שתי צוואות צילום: Istock
המאבק המשפטי כלל שתי צוואות עיקריות מצד הבעל ושתי צוואות עיקריות מצד האשה. בנוסף, כל צוואה עוררה שאלות בנוגע לכשרות המצווה, השפעה בלתי הוגנת של בני משפחה ומעורבותם בעריכת הצוואות.
הקשר בין הילדים לנכדים נעשה רעוע
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בני הזוג חיו תחת מתח מתמיד בין בני המשפחה, שהתגבר והתחדד עוד יותר לאחר פטירת הבן, שהיה אביהם של שלושת הנכדים. הקשר בין הילדים שנותרו לבין הנכדים נעשה רעוע, וכל צד האשים את השני במעורבות למטרות נישול.
לטענת הנכדים, ההחלטות האחרונות של הסבא והסבתא התקבלו תחת השפעת הילדים, שמנעו מהקשישים קשרים עם קרובים נוספים. הנכדים אף הציגו הקלטות שבהן נשמעו שיחות המעידות, לטענתם, על התלות של בני הזוג הקשישים בילדיהם ועל השפעה ישירה שלהם על ההחלטות הקשורות לצוואות.
מנגד, הילדים דחו בתוקף את הטענות, וטענו כי הנכדים עצמם ניצלו את מצוקות הקשישים כדי לגרום להם לשנות את צוואותיהם. הילדים טענו כי מערכת היחסים בתוך המשפחה היתה מורכבת, אך הם היו אלה שתמכו באופן שוטף בקשישים, בעוד שהנכדים פעלו ממניעים כלכליים.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
השופטת היימן הכריעה כי הצוואות שנחתמו בידי בני הזוג בתקופות שונות משקפות את רצונם האמיתי. היא דחתה את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת או לחץ שפגעו בהחלטותיהם.
הצוואה הראשונה, של הסב, מ-2020, העניקה את עיקר הרכוש לנכדה ה' ולבעלה. השופטת פסקה כי בעת חתימתה, האיש היה עצמאי במידה מספקת, וכשירותו לערוך צוואה לא הוטלה בספק. עם זאת, צוואה מאוחרת יותר מ-2021, שהותירה את הרכוש לסבתא, קיבלה תוקף סופי.
הסבתא מצדה, הותירה את עיזבונה לילדיה, תוך נישול הנכדים כמעט לחלוטין. השופטת ציינה כי אף שהמנוחה היתה במצב בריאותי ירוד, היא לא פעלה תחת השפעה בלתי הוגנת, והחלטתה לשנות את הירושה שיקפה את רצונה להתמודד עם המתחים במשפחה ולספק יציבות.
השופטת הבהירה שלא תתערב בסכסוך המשפחתי עצמו
פסק הדין חשף את האתגרים העומדים בפני מערכת המשפט במקרים של סכסוכי ירושה משפחתיים:
חובת ההוכחה: הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על הצד המעלה את הטענה. במקרה זה, אף צד לא הצליח להוכיח פגיעה בכשירות של המצווים.
קונפליקטים משפחתיים: שיקולי הצדק והאיזון בין כבוד המת לבין זכויות היורשים היו האתגר המרכזי. השופטת הבהירה כי תפקידה הוא למלא את רצון המצווים ולא להכריע במאבקים בין מי שעדיין חיים.
השפעת סכסוכים מתמשכים: תהליכים אלה מדגישים את הצורך בליווי משפטי מוקדם ובניהול מדיניות ברורה בנוגע לצוואות במקרים משפחתיים מורכבים.
פסק הדין סיכם את המחלוקת בכך שהעניק תוקף לצוואה המאוחרת של כל אחד מבני הזוג, והורה על חלוקת הרכוש בהתאם לצוואות האחרונות. הנכדים קיבלו חלק קטן בלבד מעיזבון הסבתא, ואילו הילדים זכו ברוב הרכוש של ההורים. מכיוון שהשופטת בחרה לקבל חלק מהטענות של שני הצדדים, היא לא הטילה הוצאות משפט על אף אחד מהם.
המקרה הזה מדגים איך סכסוכים משפחתיים עמוקים יכולים להשפיע על תהליכי ירושה, אבל גם איך מערכת המשפט מצליחה לנווט בין המורכבויות ולהכריע על פי עקרונות החוק והראיות.
- 1.win win 03/12/2024 11:10הגב לתגובה זולפי הצדק קודם הילדים כולל החלק של הילד שנפטר שהולך.לחלוקה בין הנכדים בלי סבירות רק צדק .
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
