הילדים נגד הנכדים, ארבע צוואות: מי קיבל את העיזבון של סבא וסבתא?
במרכז ענייני הירושה של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, עמדה תביעה סבוכה סביב עיזבונות בני זוג קשישים, שחשפה מאבק משפחתי רווי מתחים וחשדות הדדיים בין ילדים ונכדים. פסק הדין שהוכרז בסוף אוקטובר 2024 על ידי השופטת שירי היימן מספק הצצה לתוך מערכת יחסים מורכבת, מלאה בסכסוכים משפחתיים, השפעות הדדיות וטענות להשפעה בלתי הוגנת.
הפרשה עוסקת בירושותיהם של בני זוג קשישים שנפטרו בגיל 91 ו-90, והותירו אחריהם צוואות סותרות ושאלות כבדות משקל על כשרותן. לזוג היו שלושה ילדים, כולל בן שנפטר, ושלושה נכדים. בעוד שהנכדים ביקשו לממש צוואה מ-2020 לטובתם, הילדים טענו כי צוואה מאוחרת יותר, שחוברה ב-2021, מבטלת כל צוואה קודמת ומעבירה את כל העיזבון לילדים.
של אחד מבני הזוג הותיר שתי צוואות צילום: Istock
המאבק המשפטי כלל שתי צוואות עיקריות מצד הבעל ושתי צוואות עיקריות מצד האשה. בנוסף, כל צוואה עוררה שאלות בנוגע לכשרות המצווה, השפעה בלתי הוגנת של בני משפחה ומעורבותם בעריכת הצוואות.
הקשר בין הילדים לנכדים נעשה רעוע
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בני הזוג חיו תחת מתח מתמיד בין בני המשפחה, שהתגבר והתחדד עוד יותר לאחר פטירת הבן, שהיה אביהם של שלושת הנכדים. הקשר בין הילדים שנותרו לבין הנכדים נעשה רעוע, וכל צד האשים את השני במעורבות למטרות נישול.
לטענת הנכדים, ההחלטות האחרונות של הסבא והסבתא התקבלו תחת השפעת הילדים, שמנעו מהקשישים קשרים עם קרובים נוספים. הנכדים אף הציגו הקלטות שבהן נשמעו שיחות המעידות, לטענתם, על התלות של בני הזוג הקשישים בילדיהם ועל השפעה ישירה שלהם על ההחלטות הקשורות לצוואות.
מנגד, הילדים דחו בתוקף את הטענות, וטענו כי הנכדים עצמם ניצלו את מצוקות הקשישים כדי לגרום להם לשנות את צוואותיהם. הילדים טענו כי מערכת היחסים בתוך המשפחה היתה מורכבת, אך הם היו אלה שתמכו באופן שוטף בקשישים, בעוד שהנכדים פעלו ממניעים כלכליים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופטת היימן הכריעה כי הצוואות שנחתמו בידי בני הזוג בתקופות שונות משקפות את רצונם האמיתי. היא דחתה את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת או לחץ שפגעו בהחלטותיהם.
הצוואה הראשונה, של הסב, מ-2020, העניקה את עיקר הרכוש לנכדה ה' ולבעלה. השופטת פסקה כי בעת חתימתה, האיש היה עצמאי במידה מספקת, וכשירותו לערוך צוואה לא הוטלה בספק. עם זאת, צוואה מאוחרת יותר מ-2021, שהותירה את הרכוש לסבתא, קיבלה תוקף סופי.
הסבתא מצדה, הותירה את עיזבונה לילדיה, תוך נישול הנכדים כמעט לחלוטין. השופטת ציינה כי אף שהמנוחה היתה במצב בריאותי ירוד, היא לא פעלה תחת השפעה בלתי הוגנת, והחלטתה לשנות את הירושה שיקפה את רצונה להתמודד עם המתחים במשפחה ולספק יציבות.
השופטת הבהירה שלא תתערב בסכסוך המשפחתי עצמו
פסק הדין חשף את האתגרים העומדים בפני מערכת המשפט במקרים של סכסוכי ירושה משפחתיים:
חובת ההוכחה: הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על הצד המעלה את הטענה. במקרה זה, אף צד לא הצליח להוכיח פגיעה בכשירות של המצווים.
קונפליקטים משפחתיים: שיקולי הצדק והאיזון בין כבוד המת לבין זכויות היורשים היו האתגר המרכזי. השופטת הבהירה כי תפקידה הוא למלא את רצון המצווים ולא להכריע במאבקים בין מי שעדיין חיים.
השפעת סכסוכים מתמשכים: תהליכים אלה מדגישים את הצורך בליווי משפטי מוקדם ובניהול מדיניות ברורה בנוגע לצוואות במקרים משפחתיים מורכבים.
פסק הדין סיכם את המחלוקת בכך שהעניק תוקף לצוואה המאוחרת של כל אחד מבני הזוג, והורה על חלוקת הרכוש בהתאם לצוואות האחרונות. הנכדים קיבלו חלק קטן בלבד מעיזבון הסבתא, ואילו הילדים זכו ברוב הרכוש של ההורים. מכיוון שהשופטת בחרה לקבל חלק מהטענות של שני הצדדים, היא לא הטילה הוצאות משפט על אף אחד מהם.
המקרה הזה מדגים איך סכסוכים משפחתיים עמוקים יכולים להשפיע על תהליכי ירושה, אבל גם איך מערכת המשפט מצליחה לנווט בין המורכבויות ולהכריע על פי עקרונות החוק והראיות.
- 1.win win 03/12/2024 11:10הגב לתגובה זולפי הצדק קודם הילדים כולל החלק של הילד שנפטר שהולך.לחלוקה בין הנכדים בלי סבירות רק צדק .

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
