פיטורים
צילום: FREEPICK

רופא שיניים רצה לפטר סייעת בגלל תפקוד לקוי - זו הסיבה שהוא לא יכול

הסייעת הודיעה לו שהיא בהריון, זמן קצר לאחר ההודעה על הפסקת עבודתה. הממונה על חוק עבודת נשים דחה את בקשת הרופא לאישור הפיטורים, אף שהסכים שההחלטה לא קשורה להריון, מכיוון שלטענתו לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להשתפר. מה קבע בית הדין לעבודה?
עוזי גרסטמן | (11)

עובדת שמודיעה על כך שהיא בהריון זכאית להגנות שונות במקום העבודה. אבל מה קורה כשמדובר בעובדת שעוסקת בעניינים רפואיים, ועבודה לא תקינה שלה עלולה להעמיד בסכנה מטופלים, או לפחות לגרום נזק כזה או אחר? האם אז היא עדיין זכאית להגנה מפני פיטורים? במקרה הבא, נדרש בית הדין לעבודה להכריע.

בפסק דין שניתן על ידי השופט אלעד שביון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נדחה ערעורו של רופא שיניים שביקש לפטר עובדת שלו, שסיפרה לו שהיא בהיריון, בטענה לתפקוד לקוי. המעסיק טען שהעובדת לא מבצעת את עבודתה כנדרש, ועם זאת, בעקבות ההודעה שלה על ההריון, הוא פנה לממונה על חוק עבודת נשים כדי לקבל אישור לפיטורים. הממונה סירב, בטענה כי לא ניתן לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה, וההחלטה נשארה על כנה לאחר בחינת ערעורו של המעסיק.

העובדת, שהועסקה כסייעת ומזכירה רפואית במרפאה פרטית, עבדה אצל הרופא במשך כשמונה חודשים, ולאורך התקופה הזו התקבלו טענות על תפקודה. ביוני 2024, זמן קצר לאחר שהמעסיק החליט על סיום ההעסקה שלה בקליניקה שלו, הודיעה לו העובדת על כך שהיא בהריון. המעסיק, שנדרש לאישור פיטורים במקרה של עובדת הרה, הגיש בהתאם בקשה לכך לממונה על חוק עבודת נשים.

"על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה לשפר את תפקודה" צילום: FREEPICK

הממונה, לאחר שבחן את המקרה, הגיע למסקנה כי הפיטורים אינם קשורים ישירות להיריון, אך עם זאת סבר כי לא ניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את תפקודה לאחר הודעתה על הריונה, ולכן יש למנוע את הפיטורים. בהחלטתו כתב הממונה כי, "על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה ואמיתית לשפר את תפקודה ככל הנדרש". המעסיק לא הסכים עם ההחלטה הזו, והגיש ערעור לבית הדין לעבודה, בטענה כי החלטת הממונה אינה סבירה.

העובדת הפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

המעסיק טען כי לאורך כל תקופת ההעסקה שלה במרפאה היה חוסר שביעות רצון מתפקודה של העובדת, ובעקבות כך הוא הפנה אותה להכשרה מקצועית נוספת. לדבריו, היא סירבה להשתתף בהכשרה, והפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים שמבוצעים במרפאה - מה שגרם לו להחליט על הפסקת עבודתה לפני שהיא הודיעה לו על הריונה. "המשיבה פגמה ברמת השירות ובאיכות הטיפול שניתן למטופלים", טען המעסיק. הוא גם ציין כי היא גם צילמה מסמכים במרפאה, בניגוד לנהלים.

מנגד, טענה העובדת כי לא היתה מודעת לחוסר שביעות רצונו של המעסיק מתפקודה. לטענתה, המעסיק לא נתן לה הזדמנות לשפר את ביצועיה, והחלטת הפיטורים התקבלה עוד לפני שהיתה לה הזדמנות להגיב על ההערות שהופנו כלפיה. הממונה על חוק עבודת נשים הגיב גם הוא לטענות, וציין כי אין מקום לאשר את הפיטורים, תוך התבססות על העובדה כי, "הצורך להבטיח לנשים בהיריון הזדמנות להמשיך לעבוד הוא חלק ממדיניות החברה למניעת אפליה".

קיראו עוד ב"משפט"

בית הדין לעבודה בחן את טענות המעסיק והעובדת וכן את החלטת הממונה, והגיע למסקנה כי הממונה פעל בהתאם להוראות החוק. השופט שביון ציין כי "סמכותו של הממונה נועדה להבטיח כי כל מעסיק ייתן לעובדת הרה הזדמנות ראויה לשיפור תפקודה, וכי החלטות פיטורים לא תתקבלנה בקלות דעת כאשר מדובר בעובדת הרה". בית הדין אף בחן את המסמכים שהציג המעסיק, כולל הודעת וואטסאפ ששלחה המנהלת של המרפאה לעובדת, לגבי אי שביעות הרצון מתפקודה. השופט קבע כי הודעה זו אינה מספיקה כדי להראות שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה.

בית הדין התייחס לנושא סבירות ההחלטה והביקורת השיפוטית על החלטות של הממונה על חוק עבודת נשים, וקבע כי תפקידה של הביקורת השיפוטית הוא לבחון אם הממונה לקח בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ופעל בהתאם לכללי המשפט המנהלי. השופט הדגיש כי על פי החוק, גם כשהממונה סבור שאין קשר ישיר בין ההיריון לבין הפיטורים, הוא רשאי שלא להתיר את הפיטורים אם הוא סבור כי מדובר בהחלטה שעלולה לפגוע בזכויות העובדת. בהחלטתו ציין בית הדין כי, "ההחלטה שלא לאשר את הפיטורים במקרה זה היא סבירה, מאחר והעובדת לא קיבלה כל פידבק או התראה מספקת לפני החלטת הפיטורים, למעט הודעת וואטסאפ אחת".

החלטת בית הדין מדגישה את החשיבות שמערכת המשפט רואה במתן הגנה על עובדות בהיריון מפני פיטורים שרירותיים. החוק מגן על זכותן של נשים להמשיך בעבודתן בתקופה רגישה זו, ומקפיד על כך שפיטורים במקרים כאלה יבוצעו רק כשאין שום ספק שניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את ביצועיה במידת הצורך. המעסיקים נדרשים להביא בחשבון את תכלית החוק ולהימנע מפיטורים ללא התראה או תהליך ראוי.

השופט שביון אף הדגיש כי במקרים שבהם נדרש אישור פיטורים מהממונה, בית הדין אינו מחליף את שיקול הדעת של הממונה בשיקול דעתו, אלא בוחן אם התהליך היה סביר והתנהל כהלכה. "היקף הביקורת של בית הדין לעבודה על החלטות הממונה דומה לביקורת שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק על החלטות של רשויות מנהליות, קרי ביקורת זו נעשית על פי עקרונות המשפט המנהלי", הבהיר השופט בפסק הדין שפרסם.

"אין כל פגם בהחלטת הממונה"

בית הדין דחה את ערעורו של המעסיק והותיר את החלטת הממונה בעינה. הוא גם חייב את המעסיק בהוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 שקל לטובת המדינה ו-3,000 שקל נוספים לעובדת. השופט סיכם את פסק הדין בקביעה כי "אין כל פגם בהחלטת המרכז, ודאי לא מהותי, שמצדיק התערבות בהליך בפניו או בהחלטה", ובכך חתם את המקרה.

פסק הדין מחדד את מחויבותם של מעסיקים לנהוג בשקיפות ובהגינות כלפי עובדות בהיריון, ומדגים את המורכבות המשפטית של נושא הפיטורים בתקופות רגישות שכאלה.

במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכריע לאחרונה במקרה שכזה בו עובדת פוטרה במהלך הריונה מבלי שהודיעה למעסיק כי היא בהיריון. לאחר שילדה החליטה העובדת לתבוע את המעסיק בטענה כי פוטרה בשל הריונה ומגיעים לה פיצויים עקב פיטורין אסורים.

תחילתו של הסיפור בשנת 2019 אז החלה התובעת לעבוד במעון ברשת מעונות לטיפול בפעוטות ובילדים בגיל הרך בקריית אתא. התובעת, בעלת תואר בחינוך מיוחד, היתה במועד קבלתה לעבודה אם לילד אחד, שהיה בן חמישה חודשים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רפורמה ועכשיו 23/11/2024 08:11
    הגב לתגובה זו
    רפורמה ועכשיו
  • 7.
    כלכלן 22/11/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת ישראל עובד שמזיק למעביד מקבל הגנת בית משפט - ברור הם לא אחראים על תוצאות ולא נושאים באחריות מעסיק שיש לו עובדת גרועה רשאי לפטר אותה - אין הגיון ששופט מטומטם שלא מכיר את העובדות יתערב בהחלטה לא רוצים גם התערבות של גלי בהרב במקרה ???
  • גפני 22/11/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    באמת בדקת מה קורה בכל הארצות? אני בספק. לידיעתך יש עוד ארצות שבהן יש הגנה חזקה על עובדים.
  • 6.
    אנונימי 21/11/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לתבוע מעסיק בלי אפשרות לפרסם את התביעה והפסק דין - ? אני לא רוצה ששמי יפורסם אצל המעסיקים הפוטנציאללים הבאים
  • 5.
    אנונימי 19/11/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
    למישהו עוד יש ספק?
  • לי 28/11/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    די לשקר. זה שנולדת בשקר לא נותן לך את הזכות לשקר
  • 4.
    זד 17/11/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    עובדת גרועה נשארת במקום העבודה למרות שהיא גרועה בגלל חוק מטומטם... אז מה אם נכנסת להיריון? מה זה השטויות האלה?
  • 3.
    יודע דבר 15/11/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    רובם הגדול לא העסיקו עובדים, שילמו משכורות, ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה, חופשות לעובדים ועוד ועוד. אם היו עוברים את זה אזי החקיקה והשפיטה היו אחרים לגמרי.
  • 2.
    ניצול ציני של החוקן,אחר כך יתלוננו למה מעדיפים גברים , (ל"ת)
    רן א 15/11/2024 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא להעסיק נשים בשום מצב (ל"ת)
    זו המסקנה היחידה 15/11/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
  • גם זה אסור 20/11/2024 20:57
    הגב לתגובה זו
    ואבוי למי שנתפס בפערים גדולים מידי
הלייקים החדשים של פייסבוק
צילום: צילום מסך

האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של אדם פרטי לאשר תביעה ייצוגית נגד מטא (פייסבוק), בטענה שהיא עוקבת אחר גולשים שאינם רשומים בפלטפורמה ואוספת עליהם מידע אישי באמצעות פיקסלים, עוגיות וכפתורי לייק ושיתוף. השופטת איריס רבינוביץ-ברון קבעה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לפגיעה בפרטיות, וכי המבקש עצמו לא הוכיח שהוא נמנה עם הקבוצה שאותה ביקש לייצג

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל לפני שבע שנים, ביוני 2018, כשמתן אליהו גרינבלט הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה פייסבוק, כיום מטא. לטענתו, החברה אוספת מידע אישי על גולשים ברחבי האינטרנט שאינם משתמשים רשומים שלה, וזאת באמצעות כלים טכנולוגיים שהיא מטמיעה באתרים רבים - פיקסלים, עוגיות, ותוספים כמו כפתורי "לייק" ו"שיתוף". גרינבלט טען כי מדובר במעקב שיטתי ובלתי חוקי הפוגע בזכותם של אזרחים לפרטיותם, וכי פייסבוק אף יוצרת על בסיס המידע הזה "פרופילי צללים", שהם מאגרי מידע על אנשים שמעולם לא פתחו חשבון ברשת החברתית.

בבקשה נטען כי פייסבוק הפכה את עצמה למונופול עולמי בתחום הרשתות החברתיות, וכי היא מנצלת את כוחה כדי לאסוף מידע בהיקפים עצומים לצורכי פרסום ורווח כלכלי. לדבריו, "החברה עוקבת ושומרת מידע על אנשים המבקרים באתרים שונים ברשת, מידע המתייחס למה אותם אנשים עושים ברשת, גם כאשר הם מעולם לא נרשמו לשירותי פייסבוק ולא נתנו לה כל הסכמה לפעולותיה". הוא העריך את הנזק לכל אדם בכ-1,000 שקל, ואת הנזק הכולל לציבור בכמיליארד שקל. בנוסף, הוא ביקש צו עשה שיאסור על פייסבוק להמשיך לעקוב אחר הציבור ויחייב אותה למחוק את הנתונים שכבר נאספו. הקבוצה שאותה ביקש גרינבלט לייצג כללה, לדבריו, "כל אדם וכל גוף שאינם רשומים כמשתמשים בפייסבוק או שחדלו להיות רשומים, אשר פייסבוק אספה לגביהם מידע בהתייחס לאתרים שהם מבקרים בהם". לטענתו, במדינת ישראל לבדה מדובר במיליוני אנשים, מתוך כ-6 מיליון גולשים באינטרנט שרק כ-5 מיליון מהם משתמשים פעילים בפייסבוק.

במהלך השנים התנהלה הבקשה לסירוגין. פייסבוק הגישה תשובה מפורטת מטעמה, אליה צורפו תצהירים וחוות דעת מומחים. בין היתר העידה מטעם החברה עובדת בכירה, הגברת Narvaez, וכן פרופ’ גיא אבן, מומחה לטכנולוגיות אינטרנט, שהסבירו כי השימוש בעוגיות, פיקסלים ותוספים הוא חלק אינטגרלי ומקובל מהאופן שבו פועל האינטרנט המודרני. לטענת פייסבוק, "התביעה יוצאת נגד שימוש מקובל בטכנולוגיות רשת נפוצות שהן חלק אינטגרלי מהאינטרנט ונמצאות בשימוש מרבית האתרים", וכי הנתונים שהיא מקבלת אינם מזהים אדם ספציפי ולכן אינם מהווים פגיעה בפרטיות.

בסיס חוקי להעברת הנתונים

פייסבוק הדגישה כי היא אינה יוצרת פרופילי צללים או מאגרי מידע אישיים על מי שאינם משתמשים רשומים. "הנתונים הנאספים אינם נשמרים במתכונת שמאפשרת את זיהוי המשתמשים הלא רשומים", היא ציינה, "ולכן אדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שנאסף לבין אדם מסוים". החברה הוסיפה כי אתרי צד ג׳ המתקינים את כליה נדרשים על פי תנאי השימוש לקבל הסכמה מדעת מהגולשים, ליידע אותם על הפעלת הכלים ולהבטיח שקיים בסיס חוקי להעברת הנתונים.

מנגד, המבקש טען כי מדובר בהתחמקות. הוא הדגיש כי הזיהוי שמבצעת פייסבוק אינו תלוי בשם המשתמש אלא במזהים טכנולוגיים ייחודיים לדפדפן, המאפשרים לה לקשר בין נתוני גלישה לבין משתמש מסוים גם אם אינו רשום. לדבריו, "הזיהוי באמצעות דפדפן הוא חד-חד ערכי... המשיבה יודעת לגבי הלא-משתמש נתונים כדוגמת מקום, שעות השימוש באתרים, מה הוא רוכש ועוד, ובממוצע 1,500 פרטי מידע". גרינבלט טען כי עצם העובדה שפייסבוק מחייבת את האתרים להעביר אליה מידע על כל מבקר באתר מהווה כפייה הפוגעת בפרטיות, וכי מדובר בהשתלטות על מרחב האינטרנט כולו.