רופא שיניים רצה לפטר סייעת בגלל תפקוד לקוי - זו הסיבה שהוא לא יכול
עובדת שמודיעה על כך שהיא בהריון זכאית להגנות שונות במקום העבודה. אבל מה קורה כשמדובר בעובדת שעוסקת בעניינים רפואיים, ועבודה לא תקינה שלה עלולה להעמיד בסכנה מטופלים, או לפחות לגרום נזק כזה או אחר? האם אז היא עדיין זכאית להגנה מפני פיטורים? במקרה הבא, נדרש בית הדין לעבודה להכריע.
בפסק דין שניתן על ידי השופט אלעד שביון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נדחה ערעורו של רופא שיניים שביקש לפטר עובדת שלו, שסיפרה לו שהיא בהיריון, בטענה לתפקוד לקוי. המעסיק טען שהעובדת לא מבצעת את עבודתה כנדרש, ועם זאת, בעקבות ההודעה שלה על ההריון, הוא פנה לממונה על חוק עבודת נשים כדי לקבל אישור לפיטורים. הממונה סירב, בטענה כי לא ניתן לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה, וההחלטה נשארה על כנה לאחר בחינת ערעורו של המעסיק.
העובדת, שהועסקה כסייעת ומזכירה רפואית במרפאה פרטית, עבדה אצל הרופא במשך כשמונה חודשים, ולאורך התקופה הזו התקבלו טענות על תפקודה. ביוני 2024, זמן קצר לאחר שהמעסיק החליט על סיום ההעסקה שלה בקליניקה שלו, הודיעה לו העובדת על כך שהיא בהריון. המעסיק, שנדרש לאישור פיטורים במקרה של עובדת הרה, הגיש בהתאם בקשה לכך לממונה על חוק עבודת נשים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה לשפר את תפקודה" צילום: FREEPICK
הממונה, לאחר שבחן את המקרה, הגיע למסקנה כי הפיטורים אינם קשורים ישירות להיריון, אך עם זאת סבר כי לא ניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את תפקודה לאחר הודעתה על הריונה, ולכן יש למנוע את הפיטורים. בהחלטתו כתב הממונה כי, "על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה ואמיתית לשפר את תפקודה ככל הנדרש". המעסיק לא הסכים עם ההחלטה הזו, והגיש ערעור לבית הדין לעבודה, בטענה כי החלטת הממונה אינה סבירה.
העובדת הפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים
המעסיק טען כי לאורך כל תקופת ההעסקה שלה במרפאה היה חוסר שביעות רצון מתפקודה של העובדת, ובעקבות כך הוא הפנה אותה להכשרה מקצועית נוספת. לדבריו, היא סירבה להשתתף בהכשרה, והפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים שמבוצעים במרפאה - מה שגרם לו להחליט על הפסקת עבודתה לפני שהיא הודיעה לו על הריונה. "המשיבה פגמה ברמת השירות ובאיכות הטיפול שניתן למטופלים", טען המעסיק. הוא גם ציין כי היא גם צילמה מסמכים במרפאה, בניגוד לנהלים.
מנגד, טענה העובדת כי לא היתה מודעת לחוסר שביעות רצונו של המעסיק מתפקודה. לטענתה, המעסיק לא נתן לה הזדמנות לשפר את ביצועיה, והחלטת הפיטורים התקבלה עוד לפני שהיתה לה הזדמנות להגיב על ההערות שהופנו כלפיה. הממונה על חוק עבודת נשים הגיב גם הוא לטענות, וציין כי אין מקום לאשר את הפיטורים, תוך התבססות על העובדה כי, "הצורך להבטיח לנשים בהיריון הזדמנות להמשיך לעבוד הוא חלק ממדיניות החברה למניעת אפליה".
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בית הדין לעבודה בחן את טענות המעסיק והעובדת וכן את החלטת הממונה, והגיע למסקנה כי הממונה פעל בהתאם להוראות החוק. השופט שביון ציין כי "סמכותו של הממונה נועדה להבטיח כי כל מעסיק ייתן לעובדת הרה הזדמנות ראויה לשיפור תפקודה, וכי החלטות פיטורים לא תתקבלנה בקלות דעת כאשר מדובר בעובדת הרה". בית הדין אף בחן את המסמכים שהציג המעסיק, כולל הודעת וואטסאפ ששלחה המנהלת של המרפאה לעובדת, לגבי אי שביעות הרצון מתפקודה. השופט קבע כי הודעה זו אינה מספיקה כדי להראות שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה.
בית הדין התייחס לנושא סבירות ההחלטה והביקורת השיפוטית על החלטות של הממונה על חוק עבודת נשים, וקבע כי תפקידה של הביקורת השיפוטית הוא לבחון אם הממונה לקח בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ופעל בהתאם לכללי המשפט המנהלי. השופט הדגיש כי על פי החוק, גם כשהממונה סבור שאין קשר ישיר בין ההיריון לבין הפיטורים, הוא רשאי שלא להתיר את הפיטורים אם הוא סבור כי מדובר בהחלטה שעלולה לפגוע בזכויות העובדת. בהחלטתו ציין בית הדין כי, "ההחלטה שלא לאשר את הפיטורים במקרה זה היא סבירה, מאחר והעובדת לא קיבלה כל פידבק או התראה מספקת לפני החלטת הפיטורים, למעט הודעת וואטסאפ אחת".
החלטת בית הדין מדגישה את החשיבות שמערכת המשפט רואה במתן הגנה על עובדות בהיריון מפני פיטורים שרירותיים. החוק מגן על זכותן של נשים להמשיך בעבודתן בתקופה רגישה זו, ומקפיד על כך שפיטורים במקרים כאלה יבוצעו רק כשאין שום ספק שניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את ביצועיה במידת הצורך. המעסיקים נדרשים להביא בחשבון את תכלית החוק ולהימנע מפיטורים ללא התראה או תהליך ראוי.
השופט שביון אף הדגיש כי במקרים שבהם נדרש אישור פיטורים מהממונה, בית הדין אינו מחליף את שיקול הדעת של הממונה בשיקול דעתו, אלא בוחן אם התהליך היה סביר והתנהל כהלכה. "היקף הביקורת של בית הדין לעבודה על החלטות הממונה דומה לביקורת שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק על החלטות של רשויות מנהליות, קרי ביקורת זו נעשית על פי עקרונות המשפט המנהלי", הבהיר השופט בפסק הדין שפרסם.
"אין כל פגם בהחלטת הממונה"
בית הדין דחה את ערעורו של המעסיק והותיר את החלטת הממונה בעינה. הוא גם חייב את המעסיק בהוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 שקל לטובת המדינה ו-3,000 שקל נוספים לעובדת. השופט סיכם את פסק הדין בקביעה כי "אין כל פגם בהחלטת המרכז, ודאי לא מהותי, שמצדיק התערבות בהליך בפניו או בהחלטה", ובכך חתם את המקרה.
פסק הדין מחדד את מחויבותם של מעסיקים לנהוג בשקיפות ובהגינות כלפי עובדות בהיריון, ומדגים את המורכבות המשפטית של נושא הפיטורים בתקופות רגישות שכאלה.
במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכריע לאחרונה במקרה שכזה בו עובדת פוטרה במהלך הריונה מבלי שהודיעה למעסיק כי היא בהיריון. לאחר שילדה החליטה העובדת לתבוע את המעסיק בטענה כי פוטרה בשל הריונה ומגיעים לה פיצויים עקב פיטורין אסורים.
תחילתו של הסיפור בשנת 2019 אז החלה התובעת לעבוד במעון ברשת מעונות לטיפול בפעוטות ובילדים בגיל הרך בקריית אתא. התובעת, בעלת תואר בחינוך מיוחד, היתה במועד קבלתה לעבודה אם לילד אחד, שהיה בן חמישה חודשים.
- 8.רפורמה ועכשיו 23/11/2024 08:11הגב לתגובה זורפורמה ועכשיו
- 7.כלכלן 22/11/2024 10:56הגב לתגובה זורק במדינת ישראל עובד שמזיק למעביד מקבל הגנת בית משפט - ברור הם לא אחראים על תוצאות ולא נושאים באחריות מעסיק שיש לו עובדת גרועה רשאי לפטר אותה - אין הגיון ששופט מטומטם שלא מכיר את העובדות יתערב בהחלטה לא רוצים גם התערבות של גלי בהרב במקרה ???
- גפני 22/11/2024 18:24הגב לתגובה זובאמת בדקת מה קורה בכל הארצות? אני בספק. לידיעתך יש עוד ארצות שבהן יש הגנה חזקה על עובדים.
- 6.אנונימי 21/11/2024 11:51הגב לתגובה זוהאם אפשר לתבוע מעסיק בלי אפשרות לפרסם את התביעה והפסק דין - ? אני לא רוצה ששמי יפורסם אצל המעסיקים הפוטנציאללים הבאים
- 5.אנונימי 19/11/2024 11:49הגב לתגובה זולמישהו עוד יש ספק?
- לי 28/11/2024 16:13הגב לתגובה זודי לשקר. זה שנולדת בשקר לא נותן לך את הזכות לשקר
- 4.זד 17/11/2024 08:56הגב לתגובה זועובדת גרועה נשארת במקום העבודה למרות שהיא גרועה בגלל חוק מטומטם... אז מה אם נכנסת להיריון? מה זה השטויות האלה?
- 3.יודע דבר 15/11/2024 15:06הגב לתגובה זורובם הגדול לא העסיקו עובדים, שילמו משכורות, ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה, חופשות לעובדים ועוד ועוד. אם היו עוברים את זה אזי החקיקה והשפיטה היו אחרים לגמרי.
- 2.ניצול ציני של החוקן,אחר כך יתלוננו למה מעדיפים גברים , (ל"ת)רן א 15/11/2024 14:09הגב לתגובה זו
- 1.לא להעסיק נשים בשום מצב (ל"ת)זו המסקנה היחידה 15/11/2024 13:32הגב לתגובה זו
- גם זה אסור 20/11/2024 20:57הגב לתגובה זוואבוי למי שנתפס בפערים גדולים מידי

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
