פיטורים
צילום: FREEPICK

רופא שיניים רצה לפטר סייעת בגלל תפקוד לקוי - זו הסיבה שהוא לא יכול

הסייעת הודיעה לו שהיא בהריון, זמן קצר לאחר ההודעה על הפסקת עבודתה. הממונה על חוק עבודת נשים דחה את בקשת הרופא לאישור הפיטורים, אף שהסכים שההחלטה לא קשורה להריון, מכיוון שלטענתו לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להשתפר. מה קבע בית הדין לעבודה?
עוזי גרסטמן | (11)

עובדת שמודיעה על כך שהיא בהריון זכאית להגנות שונות במקום העבודה. אבל מה קורה כשמדובר בעובדת שעוסקת בעניינים רפואיים, ועבודה לא תקינה שלה עלולה להעמיד בסכנה מטופלים, או לפחות לגרום נזק כזה או אחר? האם אז היא עדיין זכאית להגנה מפני פיטורים? במקרה הבא, נדרש בית הדין לעבודה להכריע.

בפסק דין שניתן על ידי השופט אלעד שביון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נדחה ערעורו של רופא שיניים שביקש לפטר עובדת שלו, שסיפרה לו שהיא בהיריון, בטענה לתפקוד לקוי. המעסיק טען שהעובדת לא מבצעת את עבודתה כנדרש, ועם זאת, בעקבות ההודעה שלה על ההריון, הוא פנה לממונה על חוק עבודת נשים כדי לקבל אישור לפיטורים. הממונה סירב, בטענה כי לא ניתן לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה, וההחלטה נשארה על כנה לאחר בחינת ערעורו של המעסיק.

העובדת, שהועסקה כסייעת ומזכירה רפואית במרפאה פרטית, עבדה אצל הרופא במשך כשמונה חודשים, ולאורך התקופה הזו התקבלו טענות על תפקודה. ביוני 2024, זמן קצר לאחר שהמעסיק החליט על סיום ההעסקה שלה בקליניקה שלו, הודיעה לו העובדת על כך שהיא בהריון. המעסיק, שנדרש לאישור פיטורים במקרה של עובדת הרה, הגיש בהתאם בקשה לכך לממונה על חוק עבודת נשים.

"על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה לשפר את תפקודה" צילום: FREEPICK

הממונה, לאחר שבחן את המקרה, הגיע למסקנה כי הפיטורים אינם קשורים ישירות להיריון, אך עם זאת סבר כי לא ניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את תפקודה לאחר הודעתה על הריונה, ולכן יש למנוע את הפיטורים. בהחלטתו כתב הממונה כי, "על המעסיק היה לתת לעובדת הזדמנות כנה ואמיתית לשפר את תפקודה ככל הנדרש". המעסיק לא הסכים עם ההחלטה הזו, והגיש ערעור לבית הדין לעבודה, בטענה כי החלטת הממונה אינה סבירה.

העובדת הפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים

המעסיק טען כי לאורך כל תקופת ההעסקה שלה במרפאה היה חוסר שביעות רצון מתפקודה של העובדת, ובעקבות כך הוא הפנה אותה להכשרה מקצועית נוספת. לדבריו, היא סירבה להשתתף בהכשרה, והפגינה חוסר ידע בתהליכים בסיסיים שמבוצעים במרפאה - מה שגרם לו להחליט על הפסקת עבודתה לפני שהיא הודיעה לו על הריונה. "המשיבה פגמה ברמת השירות ובאיכות הטיפול שניתן למטופלים", טען המעסיק. הוא גם ציין כי היא גם צילמה מסמכים במרפאה, בניגוד לנהלים.

מנגד, טענה העובדת כי לא היתה מודעת לחוסר שביעות רצונו של המעסיק מתפקודה. לטענתה, המעסיק לא נתן לה הזדמנות לשפר את ביצועיה, והחלטת הפיטורים התקבלה עוד לפני שהיתה לה הזדמנות להגיב על ההערות שהופנו כלפיה. הממונה על חוק עבודת נשים הגיב גם הוא לטענות, וציין כי אין מקום לאשר את הפיטורים, תוך התבססות על העובדה כי, "הצורך להבטיח לנשים בהיריון הזדמנות להמשיך לעבוד הוא חלק ממדיניות החברה למניעת אפליה".

קיראו עוד ב"משפט"

בית הדין לעבודה בחן את טענות המעסיק והעובדת וכן את החלטת הממונה, והגיע למסקנה כי הממונה פעל בהתאם להוראות החוק. השופט שביון ציין כי "סמכותו של הממונה נועדה להבטיח כי כל מעסיק ייתן לעובדת הרה הזדמנות ראויה לשיפור תפקודה, וכי החלטות פיטורים לא תתקבלנה בקלות דעת כאשר מדובר בעובדת הרה". בית הדין אף בחן את המסמכים שהציג המעסיק, כולל הודעת וואטסאפ ששלחה המנהלת של המרפאה לעובדת, לגבי אי שביעות הרצון מתפקודה. השופט קבע כי הודעה זו אינה מספיקה כדי להראות שניתנה לעובדת הזדמנות אמיתית לשפר את תפקודה.

בית הדין התייחס לנושא סבירות ההחלטה והביקורת השיפוטית על החלטות של הממונה על חוק עבודת נשים, וקבע כי תפקידה של הביקורת השיפוטית הוא לבחון אם הממונה לקח בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ופעל בהתאם לכללי המשפט המנהלי. השופט הדגיש כי על פי החוק, גם כשהממונה סבור שאין קשר ישיר בין ההיריון לבין הפיטורים, הוא רשאי שלא להתיר את הפיטורים אם הוא סבור כי מדובר בהחלטה שעלולה לפגוע בזכויות העובדת. בהחלטתו ציין בית הדין כי, "ההחלטה שלא לאשר את הפיטורים במקרה זה היא סבירה, מאחר והעובדת לא קיבלה כל פידבק או התראה מספקת לפני החלטת הפיטורים, למעט הודעת וואטסאפ אחת".

החלטת בית הדין מדגישה את החשיבות שמערכת המשפט רואה במתן הגנה על עובדות בהיריון מפני פיטורים שרירותיים. החוק מגן על זכותן של נשים להמשיך בעבודתן בתקופה רגישה זו, ומקפיד על כך שפיטורים במקרים כאלה יבוצעו רק כשאין שום ספק שניתנה לעובדת הזדמנות לשפר את ביצועיה במידת הצורך. המעסיקים נדרשים להביא בחשבון את תכלית החוק ולהימנע מפיטורים ללא התראה או תהליך ראוי.

השופט שביון אף הדגיש כי במקרים שבהם נדרש אישור פיטורים מהממונה, בית הדין אינו מחליף את שיקול הדעת של הממונה בשיקול דעתו, אלא בוחן אם התהליך היה סביר והתנהל כהלכה. "היקף הביקורת של בית הדין לעבודה על החלטות הממונה דומה לביקורת שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק על החלטות של רשויות מנהליות, קרי ביקורת זו נעשית על פי עקרונות המשפט המנהלי", הבהיר השופט בפסק הדין שפרסם.

"אין כל פגם בהחלטת הממונה"

בית הדין דחה את ערעורו של המעסיק והותיר את החלטת הממונה בעינה. הוא גם חייב את המעסיק בהוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 שקל לטובת המדינה ו-3,000 שקל נוספים לעובדת. השופט סיכם את פסק הדין בקביעה כי "אין כל פגם בהחלטת המרכז, ודאי לא מהותי, שמצדיק התערבות בהליך בפניו או בהחלטה", ובכך חתם את המקרה.

פסק הדין מחדד את מחויבותם של מעסיקים לנהוג בשקיפות ובהגינות כלפי עובדות בהיריון, ומדגים את המורכבות המשפטית של נושא הפיטורים בתקופות רגישות שכאלה.

במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכריע לאחרונה במקרה שכזה בו עובדת פוטרה במהלך הריונה מבלי שהודיעה למעסיק כי היא בהיריון. לאחר שילדה החליטה העובדת לתבוע את המעסיק בטענה כי פוטרה בשל הריונה ומגיעים לה פיצויים עקב פיטורין אסורים.

תחילתו של הסיפור בשנת 2019 אז החלה התובעת לעבוד במעון ברשת מעונות לטיפול בפעוטות ובילדים בגיל הרך בקריית אתא. התובעת, בעלת תואר בחינוך מיוחד, היתה במועד קבלתה לעבודה אם לילד אחד, שהיה בן חמישה חודשים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רפורמה ועכשיו 23/11/2024 08:11
    הגב לתגובה זו
    רפורמה ועכשיו
  • 7.
    כלכלן 22/11/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    רק במדינת ישראל עובד שמזיק למעביד מקבל הגנת בית משפט - ברור הם לא אחראים על תוצאות ולא נושאים באחריות מעסיק שיש לו עובדת גרועה רשאי לפטר אותה - אין הגיון ששופט מטומטם שלא מכיר את העובדות יתערב בהחלטה לא רוצים גם התערבות של גלי בהרב במקרה ???
  • גפני 22/11/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    באמת בדקת מה קורה בכל הארצות? אני בספק. לידיעתך יש עוד ארצות שבהן יש הגנה חזקה על עובדים.
  • 6.
    אנונימי 21/11/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר לתבוע מעסיק בלי אפשרות לפרסם את התביעה והפסק דין - ? אני לא רוצה ששמי יפורסם אצל המעסיקים הפוטנציאללים הבאים
  • 5.
    אנונימי 19/11/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
    למישהו עוד יש ספק?
  • לי 28/11/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    די לשקר. זה שנולדת בשקר לא נותן לך את הזכות לשקר
  • 4.
    זד 17/11/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    עובדת גרועה נשארת במקום העבודה למרות שהיא גרועה בגלל חוק מטומטם... אז מה אם נכנסת להיריון? מה זה השטויות האלה?
  • 3.
    יודע דבר 15/11/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    רובם הגדול לא העסיקו עובדים, שילמו משכורות, ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה, חופשות לעובדים ועוד ועוד. אם היו עוברים את זה אזי החקיקה והשפיטה היו אחרים לגמרי.
  • 2.
    ניצול ציני של החוקן,אחר כך יתלוננו למה מעדיפים גברים , (ל"ת)
    רן א 15/11/2024 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא להעסיק נשים בשום מצב (ל"ת)
    זו המסקנה היחידה 15/11/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
  • גם זה אסור 20/11/2024 20:57
    הגב לתגובה זו
    ואבוי למי שנתפס בפערים גדולים מידי
רשות המסים
צילום: רשות המסים

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך

תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא יוכל לטעון לפטור בדיעבד

עוזי גרסטמן |

בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.

המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".

אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.

הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים

מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.

ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.