הוציא חשבוניות פיקטיביות על שם 8 עוסקים - וישלם 4 מיליון שקל
המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט.
באחד המקרים ניתן בחודש שעבר פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ידי השופט שמואל בורנשטין. בפסק הדין שפורסם, נחשף סיפור של התחמקות מתשלום מסים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, שממחיש את המורכבות והסכנות במערכת הכלכלית של ישראל, שבה יש מי שפיתחו שיטה של ממש כדי לחמוק מהתחייבויות חוקיות. פסק הדין דן בערעור שהוגש על החלטת מנהל מס ערך מוסף (מע"מ) להטיל כפל מס על מערער שהוציא חשבוניות מבלי שהיתה מאחוריהן פעילות כלכלית אמיתית, כלומר חשבוניות פיקטיביות.
המערער השתמש בעוסקים מלאכותיים להוצאת חשבוניות פיקטיביות צילום: FREEPIK
המערער, שהפעיל שירותי שליחויות באמצעות כמה עוסקים מורשים, נתבע על ידי רשות המסים לאחר שזו גילתה כי הוא הוציא חשבוניות בשם העוסקים השונים, מבלי שאלה באמת סיפקו את השירותים. הטענה המרכזית של רשות המסים היתה שהמערער השתמש בעוסקים מלאכותיים כדי להוציא חשבוניות פיקטיביות ולאפשר לו להמשיך בפעילותו העסקית מבלי לרשום את העסק על שמו, ובכך להימנע מתשלום מסים ומעמידת בהתחייבויות אחרות, כמו יחסי עובד-מעביד ותשלום זכויות סוציאליות לשליחים שאותם הוא העסיק בפועל.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה"
על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט, המערער גייס שליחים וסיפק את שירותי השליחויות לחברת קבוצת העתקות, אך נרשם תחת שמות של עוסקים אחרים - דבר שאיפשר לו להוציא חשבוניות מבלי לשלם מסים על פעילותו. השופט בורנשטין ציין כי "המטרה הבלעדית שעמדה מאחורי הוצאת החשבוניות על שמם של אותם עוסקים, היא על מנת לשמש כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה באספקת שליחים".
המערער ניהל רשת של שליחים שהעסיק וסיפק שירותי שליחויות לחברות, אך במקום לרשום את השליחים כעובדיו ולהצהיר על פעילותו הכלכלית, הוא השתמש כאמור בעוסקים פיקטיביים שהוציאו את החשבוניות בשמו. כך נמנע המערער מהוצאות מס ותשלומים סוציאליים לעובדיו. לטענת רשות המסים, לא היתה פעילות כלכלית מאחורי העוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות. המערער היה זה שגייס את השליחים, קבע את שכרם ושילם להם במזומן ובצ'קים, אך מבלי להירשם כעסק חוקי בעצמו.
המערער ניסה להציג את עצמו כמתווך בין העוסקים לבין חברת השליחויות, וטען שאדם אחר היה הרוח החיה מאחורי הפעילות ושימש מנהל בפועל של העוסקים. ואולם במהלך הדיונים המשפטיים התברר כי אין ראיות שמגבות את טענתו, וכי האדם המדובר לא היה מעורב בניהול העסק באופן ישיר.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית 220 אלף שקל
לאורך המשפט, המערער טען כי החשבוניות שהוציא היו חשבוניות אמיתיות, שכן השירותים שסופקו ללקוחות אכן התקיימו. עם זאת, השופט בורנשטין הסביר בפסק דינו כי עצם קיומה של העסקה בפועל לא מכשיר את החשבוניות, אם הצדדים הרשומים בהן אינם הצדדים הנכונים לעסקה, ואם מדובר בכיסוי חשבונאי שנועד להסתיר את הפעילות הכלכלית האמיתית.
השופט קבע כי השימוש בחשבוניות פיקטיביות נחשב הפרה חמורה של החוק, גם כשהשירותים עצמם בוצעו בפועל. "נדרש שהחשבוניות ישקפו עסקה אמיתית, בה הצדדים הרשומים הם אכן אלו שסיפקו וקיבלו את השירות", הסביר השופט. המערער, על פי הראיות, לא סיפק כל הוכחה לכך שהעוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות באמת ניהלו את פעילות השליחויות או היו מעורבים בה, ומכאן שלפי השופט מדובר בחשבוניות פיקטיביות.
חשוב להבין כי חשבוניות פיקטיביות משמשות לעתים קרובות כלי להונאת מס בישראל. השיטה מתבססת על יצירת אשליה של פעילות כלכלית חוקית, כשבפועל אין מאחורי החשבוניות שום עסקה אמיתית או שהצדדים הרשומים בחשבוניות אינם מעורבים בעסקה. כך ניתן להתחמק מתשלום מסים - ואף לקבל החזרי מס שלא מגיעים.
המערער הוציא חשבוניות על שמות של שמונה עוסקים
במקרה הנוכחי, הוסבר בפסק הדין שפורסם כי המערער הוציא חשבוניות על שמות של לא פחות משמונה עוסקים שונים, כשבכל פעם שהפסיק להוציא חשבוניות בשם עוסק אחד, עבר להשתמש בעוסק אחר, כך שתמיד היה לו כיסוי חשבונאי לפעילותו העסקית. המערער עצמו הודה כי השימוש בעוסקים השונים נועד למראית עין בלבד, וזאת כדי להסתיר את פעילותו האמיתית.
לאור כל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, פסק השופט בורנשטין כי החשבוניות שהוציא המערער הן פיקטיביות, ולכן המערער מחויב בכפל מס. "אין מנוס מהמסקנה כי המערער ניהל את עסק השליחויות בעצמו תוך שימוש בעוסקים פיקטיביים ככיסוי", כתב השופט. פסק הדין הוטל לא רק כדי להעניש את המערער על עבירת המס, אלא גם כדי להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות ולהגן על קופת המדינה מפני הונאות מס.
המערער חויב לשלם כפל מס בסכום כולל של 4,095,038 שקל - סכום שהופחת מהסכום הראשוני שנדרש לאחר שהושגה פשרה מסוימת עם רשויות המס. פסק הדין מדגיש את הצורך בהרתעה חמורה כנגד העוסקים בהונאות מס, ואת החשיבות שבשמירה על תיעוד מדויק ואמיתי של פעילות כלכלית. כפי שנכתב בפסק הדין: "כפל המס נועד לעזור למדינה להתמודד עם הונאות מס שמדללות את קופתה, ולמנוע מעשי הונאה מכל הסוגים". בנוסף, נגזרו עליו גם הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
אשה שנישאה לפני יותר מ-50 שנה ועזבה את הבית לאחר שטענה להתעללות נפשית מתמשכת, ביקשה לחייב את בעלה במזונות ובמדור זמניים. לטענתה, היא יצאה מהבית “עם נייר וארנק בלבד” והחלה חיים חדשים הרחק ממנו. הבעל טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להצדיק מעבר לצפון ודרישת
מזונות. השופט בחן את הטענות, את מכתב העזיבה החריג ואת מצבם הכלכלי - והכריע
באוגוסט האחרון, לאחר יותר מ-50 שנות נישואים, לקחה אשה את תיקה ויצאה מבית המשפחה בחדרה. לא היה זה צעד רגעי או גחמה פתאומית; לפחות כך היא טענה בבקשה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה. לדבריה, במשך שנים היא נשאה לבדה תחושת מועקה, פחד ושחיקה רגשית, עד שהגיעה לנקודת שבירה. “יצאתי ואני לא חוזרת, כבד את החלטתי”, כתבה לבעלה בהודעה שנשלחה זמן קצר לאחר שעזבה. היא תיארה יציאה כמעט טקסית, “עם נייר וארנק בלבד”, ועם תחושת חירות שלא הכירה שנים ארוכות. כעת, כשהיא חיה בצפון בדירה שכורה, ביקשה האשה שבעלה - שממנו התרחקה פיזית ונפשית - ימשיך לפרנס אותה עד הגירושים.
מנגד, הבעל מצייר תמונה אחרת: אדם בן 77, נכה צה"ל, שננטש לפתע על־ידי אשתו אחרי חיים של שקט, תמיכה ושיתוף, לטענתו. בין הטענות הקשות שהעלו שני הצדדים, עמד בית המשפט בפני השאלה המורכבת: האם על גבר שכבר אינו חי עם אשתו, לאחר שהיא זו שעזבה את הבית ומצהירה שאינה חוזרת, להמשיך ולשאת במזונותיה? פסק הדין מספק הצצה נדירה לדילמות שבין סכסוך זוגי מתמשך לבין עקרונות יסוד בדין העברי, ובעיקר למקום שבו מסתיימת החובה הזוגית ומתחילה עצמאות כלכלית.
הצדדים נישאו ב-1971 וחיו יחד רוב חייהם הבוגרים. שלושת ילדיהם כבר בוגרים, והזוג חי בבית משותף עד ה-21 לאוגוסט 2024 - היום שבו האשה עזבה את הבית מבלי לשוב. בכתב התביעה תיארה את נסיבות עזיבתה כצעד שננקט אחרי “שנים של התעללות נפשית ואלימות מילולית”, כלשונה. לדבריה, בעלה שלט בכל היבט בחייה: מהמפגשים החברתיים ועד השימוש בכספים המשותפים. היא טענה כי נאלצה להסתיר ממנו את כתובת דירתה החדשה מחשש לביטחונה.
האשה טענה גם כי המשיב נהנה מפנסיה מכובדת וקצבת נכות, בעוד שהיא מתקיימת מקצבאות בלבד ונדרשת להיעזר באמה כדי לשלם שכירות. לדבריה, במשק הבית המשותף נצברו סכומים נכבדים, כולל מט"ח בכספת ויתרות בחשבון הבנק של הבעל, אך אין לה גישה לכספים. בפנייתה לבית המשפט היא ביקשה לחייב את הבעל במזונות זמניים בסכום של 10,800 שקל בחודש, בטענה כי הוא מחויב, לפי הדין העברי, לפרנס את אשתו עד למועד הגט. עוד טענה האשה כי היא זכאית למזונות שיקום גם לאחר הגירושים, עד לחלוקת הזכויות הפנסיוניות.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עלילת דם", “תלונת שווא” ונטישה לא מוסברת
הבעל דחה מכל וכל את טענותיה של אשתו. הוא תיאר מערכת יחסים אחרת לחלוטין: זוגיות רגילה, יציבה, נטולת אלימות. לדבריו, אשתו עברה בחודשים האחרונים “שינוי לא מובן”, החליטה לפרק את הבית ועזבה ללא סיבה אמיתית. לדבריו, הוא זה שנפגע ומשלם את המחיר. הוא טען כי תלונת האלימות שהגישה נגדו היתה תלונת שווא, וכי גם בית המשפט בדיון על צו ההגנה לא התרשם שהאשה מצויה בסיכון, אך בחר להשאיר את הצו על כנו משיקולים טכניים. עוד הוא הוסיף כי האשה חיה בסך הכל מכספיה שלה, נהנתה מחיי חברה, ואף הצטרפה אליו לטיולים ולפעילויות - עד שלפתע נטשה. מבחינתו, האשה היא זו שמרדה, פעלה בזדון, הביאה למעצרו שלא בצדק ונטשה אותו לעת זקנתו.

עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
אשה שנישאה לפני יותר מ-50 שנה ועזבה את הבית לאחר שטענה להתעללות נפשית מתמשכת, ביקשה לחייב את בעלה במזונות ובמדור זמניים. לטענתה, היא יצאה מהבית “עם נייר וארנק בלבד” והחלה חיים חדשים הרחק ממנו. הבעל טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להצדיק מעבר לצפון ודרישת
מזונות. השופט בחן את הטענות, את מכתב העזיבה החריג ואת מצבם הכלכלי - והכריע
באוגוסט האחרון, לאחר יותר מ-50 שנות נישואים, לקחה אשה את תיקה ויצאה מבית המשפחה בחדרה. לא היה זה צעד רגעי או גחמה פתאומית; לפחות כך היא טענה בבקשה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה. לדבריה, במשך שנים היא נשאה לבדה תחושת מועקה, פחד ושחיקה רגשית, עד שהגיעה לנקודת שבירה. “יצאתי ואני לא חוזרת, כבד את החלטתי”, כתבה לבעלה בהודעה שנשלחה זמן קצר לאחר שעזבה. היא תיארה יציאה כמעט טקסית, “עם נייר וארנק בלבד”, ועם תחושת חירות שלא הכירה שנים ארוכות. כעת, כשהיא חיה בצפון בדירה שכורה, ביקשה האשה שבעלה - שממנו התרחקה פיזית ונפשית - ימשיך לפרנס אותה עד הגירושים.
מנגד, הבעל מצייר תמונה אחרת: אדם בן 77, נכה צה"ל, שננטש לפתע על־ידי אשתו אחרי חיים של שקט, תמיכה ושיתוף, לטענתו. בין הטענות הקשות שהעלו שני הצדדים, עמד בית המשפט בפני השאלה המורכבת: האם על גבר שכבר אינו חי עם אשתו, לאחר שהיא זו שעזבה את הבית ומצהירה שאינה חוזרת, להמשיך ולשאת במזונותיה? פסק הדין מספק הצצה נדירה לדילמות שבין סכסוך זוגי מתמשך לבין עקרונות יסוד בדין העברי, ובעיקר למקום שבו מסתיימת החובה הזוגית ומתחילה עצמאות כלכלית.
הצדדים נישאו ב-1971 וחיו יחד רוב חייהם הבוגרים. שלושת ילדיהם כבר בוגרים, והזוג חי בבית משותף עד ה-21 לאוגוסט 2024 - היום שבו האשה עזבה את הבית מבלי לשוב. בכתב התביעה תיארה את נסיבות עזיבתה כצעד שננקט אחרי “שנים של התעללות נפשית ואלימות מילולית”, כלשונה. לדבריה, בעלה שלט בכל היבט בחייה: מהמפגשים החברתיים ועד השימוש בכספים המשותפים. היא טענה כי נאלצה להסתיר ממנו את כתובת דירתה החדשה מחשש לביטחונה.
האשה טענה גם כי המשיב נהנה מפנסיה מכובדת וקצבת נכות, בעוד שהיא מתקיימת מקצבאות בלבד ונדרשת להיעזר באמה כדי לשלם שכירות. לדבריה, במשק הבית המשותף נצברו סכומים נכבדים, כולל מט"ח בכספת ויתרות בחשבון הבנק של הבעל, אך אין לה גישה לכספים. בפנייתה לבית המשפט היא ביקשה לחייב את הבעל במזונות זמניים בסכום של 10,800 שקל בחודש, בטענה כי הוא מחויב, לפי הדין העברי, לפרנס את אשתו עד למועד הגט. עוד טענה האשה כי היא זכאית למזונות שיקום גם לאחר הגירושים, עד לחלוקת הזכויות הפנסיוניות.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עלילת דם", “תלונת שווא” ונטישה לא מוסברת
הבעל דחה מכל וכל את טענותיה של אשתו. הוא תיאר מערכת יחסים אחרת לחלוטין: זוגיות רגילה, יציבה, נטולת אלימות. לדבריו, אשתו עברה בחודשים האחרונים “שינוי לא מובן”, החליטה לפרק את הבית ועזבה ללא סיבה אמיתית. לדבריו, הוא זה שנפגע ומשלם את המחיר. הוא טען כי תלונת האלימות שהגישה נגדו היתה תלונת שווא, וכי גם בית המשפט בדיון על צו ההגנה לא התרשם שהאשה מצויה בסיכון, אך בחר להשאיר את הצו על כנו משיקולים טכניים. עוד הוא הוסיף כי האשה חיה בסך הכל מכספיה שלה, נהנתה מחיי חברה, ואף הצטרפה אליו לטיולים ולפעילויות - עד שלפתע נטשה. מבחינתו, האשה היא זו שמרדה, פעלה בזדון, הביאה למעצרו שלא בצדק ונטשה אותו לעת זקנתו.
