הוציא חשבוניות פיקטיביות על שם 8 עוסקים - וישלם 4 מיליון שקל

האיש סיפק שירותי שליחים לחברה, וטען שאדם אחר היה זה שלמעשה עמד מאחורי הפעילות, וכי החשבוניות שהוציא היו חשבוניות אמיתיות, שכן השירותים שסופקו ללקוחות אכן התקיימו. השופט הסביר בפסק דינו כי עצם קיום העסקה לא מכשיר את החשבוניות
עוזי גרסטמן |

המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט. 

באחד המקרים ניתן בחודש שעבר פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ידי השופט שמואל בורנשטין. בפסק הדין שפורסם, נחשף סיפור של התחמקות מתשלום מסים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, שממחיש את המורכבות והסכנות במערכת הכלכלית של ישראל, שבה יש מי שפיתחו שיטה של ממש כדי לחמוק מהתחייבויות חוקיות. פסק הדין דן בערעור שהוגש על החלטת מנהל מס ערך מוסף (מע"מ) להטיל כפל מס על מערער שהוציא חשבוניות מבלי שהיתה מאחוריהן פעילות כלכלית אמיתית, כלומר חשבוניות פיקטיביות.

המערער השתמש בעוסקים מלאכותיים להוצאת חשבוניות פיקטיביות צילום: FREEPIK

המערער, שהפעיל שירותי שליחויות באמצעות כמה עוסקים מורשים, נתבע על ידי רשות המסים לאחר שזו גילתה כי הוא הוציא חשבוניות בשם העוסקים השונים, מבלי שאלה באמת סיפקו את השירותים. הטענה המרכזית של רשות המסים היתה שהמערער השתמש בעוסקים מלאכותיים כדי להוציא חשבוניות פיקטיביות ולאפשר לו להמשיך בפעילותו העסקית מבלי לרשום את העסק על שמו, ובכך להימנע מתשלום מסים ומעמידת בהתחייבויות אחרות, כמו יחסי עובד-מעביד ותשלום זכויות סוציאליות לשליחים שאותם הוא העסיק בפועל.

 

"כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה"

על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט, המערער גייס שליחים וסיפק את שירותי השליחויות לחברת קבוצת העתקות, אך נרשם תחת שמות של עוסקים אחרים - דבר שאיפשר לו להוציא חשבוניות מבלי לשלם מסים על פעילותו. השופט בורנשטין ציין כי "המטרה הבלעדית שעמדה מאחורי הוצאת החשבוניות על שמם של אותם עוסקים, היא על מנת לשמש כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה באספקת שליחים".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

המערער ניהל רשת של שליחים שהעסיק וסיפק שירותי שליחויות לחברות, אך במקום לרשום את השליחים כעובדיו ולהצהיר על פעילותו הכלכלית, הוא השתמש כאמור בעוסקים פיקטיביים שהוציאו את החשבוניות בשמו. כך נמנע המערער מהוצאות מס ותשלומים סוציאליים לעובדיו. לטענת רשות המסים, לא היתה פעילות כלכלית מאחורי העוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות. המערער היה זה שגייס את השליחים, קבע את שכרם ושילם להם במזומן ובצ'קים, אך מבלי להירשם כעסק חוקי בעצמו.

המערער ניסה להציג את עצמו כמתווך בין העוסקים לבין חברת השליחויות, וטען שאדם אחר היה הרוח החיה מאחורי הפעילות ושימש מנהל בפועל של העוסקים. ואולם במהלך הדיונים המשפטיים התברר כי אין ראיות שמגבות את טענתו, וכי האדם המדובר לא היה מעורב בניהול העסק באופן ישיר.

קיראו עוד ב"משפט"

לאורך המשפט, המערער טען כי החשבוניות שהוציא היו חשבוניות אמיתיות, שכן השירותים שסופקו ללקוחות אכן התקיימו. עם זאת, השופט בורנשטין הסביר בפסק דינו כי עצם קיומה של העסקה בפועל לא מכשיר את החשבוניות, אם הצדדים הרשומים בהן אינם הצדדים הנכונים לעסקה, ואם מדובר בכיסוי חשבונאי שנועד להסתיר את הפעילות הכלכלית האמיתית.

השופט קבע כי השימוש בחשבוניות פיקטיביות נחשב הפרה חמורה של החוק, גם כשהשירותים עצמם בוצעו בפועל. "נדרש שהחשבוניות ישקפו עסקה אמיתית, בה הצדדים הרשומים הם אכן אלו שסיפקו וקיבלו את השירות", הסביר השופט. המערער, על פי הראיות, לא סיפק כל הוכחה לכך שהעוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות באמת ניהלו את פעילות השליחויות או היו מעורבים בה, ומכאן שלפי השופט מדובר בחשבוניות פיקטיביות.

חשוב להבין כי חשבוניות פיקטיביות משמשות לעתים קרובות כלי להונאת מס בישראל. השיטה מתבססת על יצירת אשליה של פעילות כלכלית חוקית, כשבפועל אין מאחורי החשבוניות שום עסקה אמיתית או שהצדדים הרשומים בחשבוניות אינם מעורבים בעסקה. כך ניתן להתחמק מתשלום מסים - ואף לקבל החזרי מס שלא מגיעים.

 

המערער הוציא חשבוניות על שמות של שמונה עוסקים

במקרה הנוכחי, הוסבר בפסק הדין שפורסם כי המערער הוציא חשבוניות על שמות של לא פחות משמונה עוסקים שונים, כשבכל פעם שהפסיק להוציא חשבוניות בשם עוסק אחד, עבר להשתמש בעוסק אחר, כך שתמיד היה לו כיסוי חשבונאי לפעילותו העסקית. המערער עצמו הודה כי השימוש בעוסקים השונים נועד למראית עין בלבד, וזאת כדי להסתיר את פעילותו האמיתית.

לאור כל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, פסק השופט בורנשטין כי החשבוניות שהוציא המערער הן פיקטיביות, ולכן המערער מחויב בכפל מס. "אין מנוס מהמסקנה כי המערער ניהל את עסק השליחויות בעצמו תוך שימוש בעוסקים פיקטיביים ככיסוי", כתב השופט. פסק הדין הוטל לא רק כדי להעניש את המערער על עבירת המס, אלא גם כדי להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות ולהגן על קופת המדינה מפני הונאות מס.

המערער חויב לשלם כפל מס בסכום כולל של 4,095,038 שקל - סכום שהופחת מהסכום הראשוני שנדרש לאחר שהושגה פשרה מסוימת עם רשויות המס. פסק הדין מדגיש את הצורך בהרתעה חמורה כנגד העוסקים בהונאות מס, ואת החשיבות שבשמירה על תיעוד מדויק ואמיתי של פעילות כלכלית. כפי שנכתב בפסק הדין: "כפל המס נועד לעזור למדינה להתמודד עם הונאות מס שמדללות את קופתה, ולמנוע מעשי הונאה מכל הסוגים". בנוסף, נגזרו עליו גם הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תאונה ביטוח אינשורטק
צילום: PIXBAY

רבו בכביש והתנגשו - האם זו תאונת דרכים?

מה שהחל בוויכוח שגרתי על זכות קדימה בכביש בין נהג רכב לרוכב אופניים חשמליים, הסתיים בפציעות לא קלות, קטטה אלימה ובמאבק משפטי ארוך. חברת הביטוח הפניקס טענה כי הפגיעה היתה מכוונת ולכן אינה מכוסה בפוליסת החובה של נהג הרכב, אך בית המשפט קבע אחרת: מדובר בתאונת דרכים לכל דבר. כעת חויבה החברה לשלם פיצוי של 192,570 שקל לנפגע, שנותר עם נכות קבועה בעקבות המקרה

עוזי גרסטמן |


בדצמבר 2019, בכביש צדדי בנתניה, מצא עצמו צעיר בן 20, חייל בשירות סדיר, במרכזו של ויכוח על זכות קדימה. הוא רכב על אופניו החשמליים כשמכונית פרטית, שבה נהג סרגיי דובינסקי, התקרבה אליו. מה שהתחיל כהתחככות בין שני משתמשי דרך, נהפך במהרה לעימות מסוכן: כל צד ניסה להראות כי זכותו לעבור ראשונה. דקות של זיגזוגים, עצירות וקללות הסתיימו בפגיעה ממשית - רכבו של דובינסקי סטה ימינה, פגע בגלגל האחורי של האופניים והטיל את הרוכב על הכביש. משם הדרך לאלימות פיזית היתה קצרה.

כבר באותו יום מצא עצמו הרוכב בבית החולים הלל יפה, כשהוא מתלונן על כאבי ראש, סחרחורות, בחילות וחבלות בכל חלקי גופו. בתיק הרפואי נרשמו המטומה בראש, סימני חבלה בצלעות ובבטן, ושפשופים רבים. אלא שהפניקס, שביטחה את רכבו של דובינסקי, סירבה לראות באירוע תאונת דרכים רגילה. לטענתה, מדובר במעשה מכוון, ולכן - בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - היא אינה נדרשת לשלם. בכתב ההגנה המתוקן שהגישה החברה נכתב כי הנהג פגע ברוכב "במטרה ברורה להזיק לו", ושכלל לא מדובר בתאונת דרכים. הפניקס אף צירפה חוות דעת של בוחן תנועה מטעמה, אייל אפטבי, שסקר את סרטוני מצלמות הרכב והמשטרה, וטען כי ההתנגשות לא היתה מקרית. לדבריו, הסרטון מצביע על "סטייה חדה ימינה באופן ברור", המעידה על כוונה.

מנגד, הנהג עצמו לא ניסה להצטדק. "התעצבנתי עליו כי סיכן את עצמו ואותי, הוא זיגזג בכביש ולא נתן לי לעקוף", הוא סיפר בעדותו. אלא שבאותה נשימה הוא הדגיש כי הפגיעה לא היתה מתוכננת: "בטעות ולא בכוונה פגעתי בו קלות." גם בסרטון מצלמת הגוף של השוטר שהגיע למקום נשמע הנהג מתאר כי "דפקתי אותו פה", אך בהמשך הבהיר: מדובר במלים בלבד, לא בכוונה של ממש.

השופט אמיר צ'כנוביץ מבית משפט השלום בתל אביב בחן את מכלול הראיות - הסרטונים, דו"חות המשטרה, חוות הדעת והעדויות, והגיע למסקנה ברורה. לדבריו, לא הוכח כי היתה כאן כוונה לפגוע. "מדובר בנהג אשר בעקבות סכסוך על זכות קדימה, נהג נהיגה פרועה, זגזג לתוך נתיב נסיעתו של רוכב האופניים, כאשר במהלכה של נהיגה פרועה זו נפגע התובע כתוצאת לוואי," כתב השופט בפסק הדין שפורסם. או בשפה פשוטה יותר, לדבריו השניים "רבו על זכות קדימה אבל התנגשו בטעות". בכך דחה השופט את טענת חברת הביטוח כי מדובר במעשה מכוון, והכיר באירוע כתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים). ההבחנה הזו קריטית - אילו הוא היה קובע כי הנהג פעל בכוונה, הנפגע היה נותר ללא שום פיצוי.

בהמשך נדרש בית המשפט לשאלת הנזק. שני מומחים רפואיים שמונו מטעמו - ד"ר דן דבי בתחום האורתופדי וד"ר דניאל גוטליב בתחום הנוירולוגי - קבעו כי לתובע נותרו נכויות רפואיות צמיתות של 5% בעמוד השדרה הצווארי ו-5% נוספים בשל פגיעה עצבית ביד שמאל. בסך הכל הנכות המשוקללת נקבעה על 9.75%.