צבא אוקראינה
צילום: PIXBAY

האב ביקש לקחת את בנו לאומן, האם סירבה - וזה מה שקבע ביהמ"ש

לבני הזוג הגרושים יש חמישה ילדים, שגרים עם האב בבית הסבתא, והילד בן השש הוא הגדול מביניהם. האב הציע לטוס דרך מולדובה כדי לעקוף את הסכנות הנובעות מהמלחמה באוקראינה. האם סירבה בטענה שהמסע כרוך בסכנות מיותרות עבור הילד
עוזי גרסטמן | (2)

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בראשות השופטת ענת אלפסי, נדרש באחרונה להכריע בתיק רגיש, שעסק בבקשתו של אב לקחת את בנו בן השש לטיול לאומן שבאוקראינה במהלך ראש השנה הקרוב. בקשה זו הוגשה על רקע המנהג שהשתרש בקרב יהודים מאמינים, ושבמסגרתו עשרות אלפים מהם, בעיקר חסידי ברסלב, נוהגים לעלות לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן כדי לחגוג את תחילת השנה החדשה. אלא שהבקשה לוותה בהתנגדות מצד האם, כמו גם האפוטרופוסית לדין שמונתה לקטין, נוכח המצב הביטחוני המסוכן השורר באוקראינה בשל המלחמה עם רוסיה.

בני הזוג, שלהם חמישה ילדים משותפים, נפרדו לפני כמה שנים. ארבעת הילדים הקטנים והבן הבכור בן השש מתגוררים כיום עם אביהם בבית הסבתא מצד האב, תחת צו פיקוח והשגחה של שירותי הרווחה, בשל קשיים בתפקוד ההורים. האם מתגוררת בנפרד, והוסדרו לה זמני שהות עם ילדיה, אך בפועל המפגשים מתקיימים בדרכים שונות מהמסוכם.

צבא אוקראינה צילום: PIXBAY

האב, שטס מדי שנה לאומן בחגי תשרי מזה 15 שנה, ביקש הפעם לצרף את בנו הבכור למסע, תוך שהוא טוען כי בנו יוכל להפיק תועלת רוחנית ומשפחתית מהשהייה יחד בראש השנה, באחד מהמוקדים החשובים ביותר ליהדות הדתית והחסידית, כך לדבריו. האב הציע כי כדי לעקוף את הסכנות הנובעות מהמלחמה באוקראינה, הטיסה תתבצע דרך מולדובה, בטענה שזה מסלול בטוח יותר.

 

"הילד עלול להיחשף לסיכונים חמורים ביותר"

האם, שהתנגדה בתוקף לבקשת האב, הבהירה כי היא סבורה שהמסע כרוך בסכנות מיותרות עבור הילד. "המצב הביטחוני באוקראינה אינו יציב, והילד עלול להיחשף לסיכונים חמורים ביותר", טענה האם, וציינה כי המסע דורש טיסות ארוכות, מעברים בשדות תעופה ושהייה ממושכת באזורים הומי אדם, כמו העיר אומן לקראת ראש השנה - חוויה שעלולה לגרום לעומס נפשי על הילד הקטן.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לאחר שקיימה שיחה עם הילד, האפוטרופוסית לדין שמונתה לקטין המליץ אף היא להשאיר את הילד בארץ. מהשיחה עלה כי הילד קשור מאוד לסבתו, שעמה הוא גר, ומעדיף להישאר בחברתה בימי החג. האפוטרופוס הוסיף כי הילד חש לא בנוח מכך שהוא עלול לאכזב את אביו - דבר שמוסיף לחץ מיותר עליו. "טובתו של הקטין היא להישאר בארץ", ציינה האפוטרופוסית לדין.

בית המשפט נדרש להכריע בבקשה על בסיס עקרון טובת הילד, שהוא עקרון על במקרים כאלה. השופטת אלפסי הדגישה בפסק הדין שפרסמה כי על פי החוק, כשהורים נפרדים ולא מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לצורכי הקטינים, בית המשפט מחויב להכריע בהתאם לטובת הילד.

במקרה זה, השופטת הצביעה על הסכנות הממשיות הכרוכות בנסיעה לאומן, בייחוד נוכח המצב הביטחוני הרעוע באוקראינה בעקבות המלחמה המתמשכת עם רוסיה. היא התבססה בין היתר על אזהרות המסע שהוציאו הן משרד החוץ הישראלי והן ממשלת אוקראינה, שהזהירו את הציבור הישראלי להימנע מנסיעות לשטחי אוקראינה בשל איום ממשי לחיי אדם. אזהרות אלה כוללות אזהרה מפני סכנת הפצצות מהאוויר, ירי רקטות ומצב חירום מתמשך באוקראינה - מה שהופך את המסע למסוכן במיוחד.

היא אף הביעה דאגה גם בנוגע למסלול החלופי שהאב הציע, דרך מולדובה, וציינה כי "הודעתו האחרונה של האב לפיה יש בכוונתו להגיע לאוקראינה דרך מולדובה באופן בטוח לחלוטין אינה מניחה את הדעת". היא הבהירה כי המסע החשוף לסיכונים מיותרים לא רק באוקראינה עצמה, אלא גם בדרך המטלטלת ממולדובה לאומן.

 

המצב בארץ עלול להקשות על החזרה

במקביל, בית המשפט התייחס למצב הביטחוני המתוח בישראל, במיוחד לנוכח פתיחת המערכה בצפון הארץ והכרזת "מצב חירום מיוחד", שעלול להקשות גם על החזרה ארצה של הילד ואביו.

בהתחשב בכל הגורמים האלה, קבעה השופטת כי טובתו של הקטין היא להישאר בארץ, בסביבה המוכרת לו, בחיק סבתו וארבעת אחיו, ולא להיחשף לסיכונים האפשריים הכרוכים במסע לאומן.

בית המשפט דחה את בקשתו של האב, והורה כי הילד יישאר בישראל. השופטת אלפסי אף הוסיפה כי האב חופשי לנסוע בעצמו לאומן, אך הציעה לו לשקול היטב את החלטתו לנסוע למדינה כה מסוכנת, ולהשאיר את חמשת ילדיו הקטנים, בהם שלושה פעוטות, באחריות סבתם בלבד. "טוב יעשה האב אם ישקול גם הוא להישאר בישראל השנה, ולהעביר את החג עם ילדיו".

בהחלטתה, השופטת פסקה כי על האב לשלם הוצאות משפט נמוכות בסכום כולל של 500 שקל, נוכח ההודעות הברורות שנמסרו לציבור על הסכנות הכרוכות בנסיעה לאומן, שאותן היה עליו לשקול לפני הגשת הבקשה לבית המשפט.

 

מספר הנוסעים לאומן השנה צפוי לקטון משמעותית

החלטת בית המשפט באה על רקע המצב המורכב שנוצר בעקבות המלחמה המתמשכת באוקראינה. מדי שנה, נוהרים לאומן כאמור עשרות אלפי חסידים ויהודים מסורתיים כדי להשתתף בחגיגות ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב. המסע, שנהפך למסורת רוחנית ופופולרית עבור רבים, נהפך השנה למסוכן במיוחד בשל הקרבות בין רוסיה לאוקראינה והמצב הביטחוני הלא יציב שם.

על פי הערכות, כ-50 אלף חסידים מגיעים לאומן מדי שנה בתשרי, אך השנה המלחמה עוררה דאגות רבות, וגורמים בממשלה האוקראינית והישראלית הזהירו מפני הגעה לעיר. בנוסף, הגבלות על הטיסות הישירות והקרבות באזורים רבים באוקראינה הובילו לחשש כי השנה מספר הנוסעים יקטן בצורה משמעותית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה -חרדי 29/09/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    לעזוב את משפחתו ולחגוג את פסטבל אומן ? לכך לא התכוון ר' נחמן.
  • 1.
    המלחמה שמה רחוק כ1000 ק"מ (ל"ת)
    נתן 29/09/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
ויכוח על ירושה (גרוק)ויכוח על ירושה (גרוק)

500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?

אחים עיכבו תשלום לאחות בירושת נדל"ן של חצי מיליארד שקל - בית המשפט: תשלמו ריבית והצמדה על הכל; וגם - למה פסק הדין נחשב תקדימי?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ירושה

עיכוב של קרוב לשנה בתשלום עבור חלקה של אחות בעסקת מקרקעין בין אחים הסתיים בפסק דין שנתפס כתקדימי בסכסוכי ירושה ופירוק שותפויות במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופט תומר שלם, קבע כי אין הצדקה לשיערוך חלקי בלבד של התמורה לאחות, וכי האחים שרכשו את חלקה של אחותם בעשרה נכסים ששווים הכולל כ-500 מיליון שקל, ישלמו לה הפרשי הצמדה וריבית גם על התקופה שבה ניהלו ערעור משפטי שבסופו נדחה.

כלומר, בית המשפט קבע שיש לשמור על ערך הכסף גם כשיש הליך משפטי, אחרת, יש פגיעה כלכלית בצד שלא שולם לא הסכום. תחילת הפרשה החלה בהליך של פירוק שיתוף בנכסים בין ארבעה אחים. מדובר בירושה ענקית שניתנה להם והם פירקו אותה. האחות ביקשה למכור את חלקה לשלושת אחיה, ונחתמו הסכמי מכר. אלא שבדיון לאישור ההסכמים התנגדו האחים הרוכשים, בטענה שעליהם קודם לברר סוגיות של חבות מס כוללת, לרבות את חבות המע"מ והיטלי השבחה. הם סירבו להשלים את העסקה. שאלה שעלתה  במשפט היתה האם הם רשאים שלא לשלם, והשאלה הקריטיתהיתה  האם ביום התשלום הם צריכים לשלם את הסכום הנומינלי או עם הצמדה-ריבית? 

בית המשפט אישר את ההסכמים, וקבע כי אין הצדקה לעיכוב. הרוכשים ערערו למחוזי, אך גם שם נדחתה עמדתם. התהליך הזה גרם לעיכוב משמעותי של קבלת התמורה לאחות. 

מאבק על שיערוך התמורה

בשל ההליכים התארכה תקופת הביניים, והאחים ניסו להשלים את הרכישה לפי המחיר שנקבע בהסכמים המקוריים, תוך הוספה חלקית בלבד בגין הפרשי הצמדה וריבית. הם טענו כי לפי ההסכם, רק 10% מהתמורה שולמו במועד החתימה, והיתרה הייתה אמורה להישלם עם אישור בית המשפט - ולכן אין הצדקה לשיערוך מלא.

מהצד השני, האחות המוכרת טענה כי מדובר בעיכוב מכוון תוך שימוש לרעה בהליכי ערעור, וכי על הרוכשים לשלם ריבית פיגורים על מלוא הסכום.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האשה טענה שהיתה ידועה בציבור, השופט תהה היכן התמונות

אשה שביקשה לבטל צו ירושה בטענה שהיתה בת זוגו של המנוח, נכשלה בהוכחת טענתה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי למרות מגורים משותפים ותקופה ארוכה של קשר זוגי, הראיות לא מלמדות על מערכת יחסים המחילה זכויות וחובות של בני זוג נשואים. "בעידן שבו צילום הוא פעולה פשוטה, לא ניתן להבין מדוע הוצג תיעוד חלקי בלבד", כתב השופט – וקבע כי הילדים מנישואיו הראשונים של המנוח יירשו את עיזבונו

עוזי גרסטמן |

פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עוסק במקרה אנושי מורכב, שבו ביקשה אשה בשנות השישים לחייה שיכירו בה כבת זוגו הידועה בציבור של גבר שנפטר, כדי לזכות במחצית מעיזבונו. שני ילדיו של המנוח, מנישואיו הקודמים, התנגדו לבקשה - והשופט, סגן הנשיאה טל פפרני, הכריע כי האשה לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי ידועים בציבור.

האשה, שיוצגה בידי עו"ד הייב מוניר, טענה כי היא והמנוח חיו יחד בדירה שכורה בעיר בצפון החל מ-2017 ועד לפטירתו ב-2023. לדבריה, הם ניהלו משק בית משותף, חלקו בילויים, ארוחות ומחויבות רגשית הדדית, והיא אף סעדה אותו בתקופת מחלתו הקשה עד ימיו האחרונים. לאחר מותו, סיפרה, שילמה 4,500 שקל מכיסה לצורך הקמת מצבה לזכרו. "רק כשפניתי למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי קבורה", העידה, "נודע לי שאני עשויה להיות מוכרת כידועה בציבור".

אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. השופט פפרני ציין כי עצם העובדה שהתובעת לא ידעה על זכאותה כידועה בציבור מלמדת על היעדר תפישה של הקשר ככזה שמחיל זכויות משפטיות. "אמירה זו מהווה הודאה כי המבקשת עצמה לא ראתה אותה ואת המנוח כבני זוג שהתכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות", הוא כתב בהכרעתו. לדבריו, כשמדובר בבני זוג מבוגרים, שניהם גרושים ובעלי ניסיון חיים, קשה לקבל טענה כזו של חוסר ידיעה.

הילדים לא עדכנו את האשה על בקשת צו הירושה

השופט הוסיף כי גם אם הילדים לא עדכנו את האשה על הגשת הבקשה לצו הירושה, דבר שייתכן כי יש בו מידה של חוסר תום לב, אין בכך כדי לשנות את המסקנה. "במכלול הנסיבות," הוא ציין, "ניתן לעבור לבחינת טענתה לגופה - האם היתה ידועה בציבור של המנוח". הוא הסביר כי לפי סעיף 55 לחוק הירושה, אדם שאינו נשוי אך חי עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף, עשוי להיחשב מי שירש את חלקו כאילו היה נשוי לו. עם זאת, ההכרה מותנית בקיום יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה של ממש, ניהול משק בית משותף, היעדר נישואים עם אחרים והיעדר צוואה שקובעת אחרת. במקרה הזה, כך קבע השופט, התובעת לא הוכיחה כי התקיימו אותם יסודות. אמנם התקיים קשר זוגי לאורך כמה שנים, אך הראיות שהוצגו - מעטות וחלקיות - אינן מצביעות על כוונה ליצור מערכת יחסים בעלת אופי של שיתוף גורל.

אחת הנקודות שעליהן בחר השופט להתעכב היתה התיעוד המצומצם של בני הזוג. "הוצגו תמונות בודדות בלבד, רובן צולמו בדירה ובאותו מועד, כנראה באותו יום", הוא כתב בהכרעת הדין. "הוגשו מספר תמונות מחוץ לדירה, אך לא ניתן ללמוד מהן דבר על מועד הצילום. בשנים האחרונות, מקובל לבצע צילומים בדרך פשוטה וקלה באמצעות טלפון נייד, ובקלות ניתן לדעת מתי והיכן צולמה התמונה. אינני רואה בכך אוסף משמעותי של תיעוד, יחסית לתקופה המשותפת הנטענת של כשש שנים". לדבריו, היעדר תמונות מאירועים משפחתיים, חגים או מפגשים חברתיים, מחזק את הרושם שלא מדובר בקשר שהושתת על חיי משפחה מלאים.