במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.

האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.

בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.

• הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה

במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.

בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, איש שב"כ לשעבר, הגיש תביעה בסכום חסר תקדים של למעלה מ-8 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי מרכז נגד 21 נתבעים, בהם חברת הכנסת טלי גוטליב. התביעה מתמקדת בהפצת לשון הרע ונזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות פרסומים רבים ברשתות החברתיות סביב אירועי 7 באוקטובר.
התובע, שביקש לאסור פרסום שמו ופרטים מזהים, טוען כי במשך השנתיים האחרונות הוא נתון תחת גל של פרסומים מזיקים שנועדו לפגוע בשמו הטוב, בכבודו האישי וברווחת בני משפחתו.

האשמות חמורות ללא בסיס

בתביעה מפורטות טענות חמורות שיוחסו לתובע בפרסומים שונים, ביניהן: אחריות לטבח ב-7 באוקטובר, הורדת שלטרים בעוטף עזה, תיאום עם יחיא סינוואר מחמאס לכניסת מחבלים, כהונה כסגן ראש השב"כ, שהייה במעצר מינהלי בחשד לריגול, וניהול הטבח יחד עם אביו. לפי התביעה, כל ההאשמות הללו הן שקריות ומבוססות על שמועות ופירושים פוליטיים שמטרתם היחידה לפגוע בתובע.

התביעה מתייחסת גם לטענות פוליטיות כי ראש הממשלה שוקל לחשוף את זהותו של התובע, וכי הוא עובד כיום עבור אהוד ברק לשעבר. הפרסומים מציגים את ההאשמות כחלק ממזימה פוליטית להפיל את השלטון, עם ברק ואנשיו כמי שעומדים מאחוריה.

181 פרסומי לשון הרע - 28 מהם מיוחסים לח"כ גוטליב

התביעה מונה 181 פרסומי לשון הרע ברשתות החברתיות, מתוכם 28 מיוחסים לחברת הכנסת טלי גוטליב. סכום התביעה הכולל עומד על 8.4 מיליון שקל, כאשר 2.2 מיליון שקל מיועדים לתביעה נגד גוטליב בלבד. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין עידן סגר ואוהד רוזן, ועד כה לא הוגשו כתבי הגנה מטעם הנתבעים. גורמים משפטיים מציינים כי התגובה של הנתבעים והתנהלות ההליך המשפטי עדיין לא ברורים, אך מדובר בתיק עם השלכות פוליטיות וחברתיות נרחבות.

• מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התביעה מעלה שאלות משמעותיות בנוגע לגבולות הדיון הציבורי, זכויות הפרט וההשלכות של התבטאויות ברשתות החברתיות, במיוחד בהקשר לאירועים מתוקשרים כמו אירועי 7 באוקטובר. תביעות לשון הרע בישראל הפכו נפוצות יותר עם התפתחות הרשתות החברתיות, והן מצביעות על המורכבות המשפטית בהוכחת נזקים ובקביעת אחריות בפרסומים דיגיטליים.