חשד למעילה בהיקף של 4 מיליון שקל באינטל
עובדת לשעבר בחברה ואדם נוסף חשודים בתרמית ומעילה בכספי ענקית השבבים. על פי החשד, העובדת יצרה קשרים עם חברות קש, והעבירה להן תשלומים עבור שירותים שלא סופקו בפועל. הכספים הועברו לחשבונות שנשלטו על ידי העובדת או מקורביה. היא פוטרה לאחר שהמעילה נחשפה על ידי החברה, והחקירה בנושא עדיין נמשכת
אינטל ישראל הגישה תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד עובדת לשעבר שלה, נטליה אבצין, בטענה למעילה בסכום כולל של כ-4 מיליון שקל. על פי התביעה, העובדת, ששימש בתפקיד בכיר בתחום הרכש במחלקה שבה עבדה, ניצלה את סמכויותיה כדי להעביר כספים לחשבונות פרטיים באמצעות חשבוניות פיקטיביות.
הפרשה נחשפה לאחר שאינטל זיהתה אי-סדרים בתהליכי התשלום לספקים. בדיקה פנימית העלתה כי העובדת יצרה קשרים עם חברות קש, והעבירה להן תשלומים עבור שירותים שלא סופקו בפועל. הכספים הועברו לחשבונות שנשלטו על ידי העובדת או מקורביה. אינטל פנתה לרשויות החוק והאכיפה, והמשטרה פתחה בחקירה פלילית. במקביל, החברה נקטה צעדים משפטיים להשבת הכספים שנגנבו. העובדת פוטרה באםו מידי עם גילוי המעילה, ואינטל הדגישה כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה.
בנוסף לעובדת לשעבר שנתבעה על ידי אינטל, חקירת המשטרה העלתה חשד למעורבות של אדם נוסף - יפים ציבולבסקי, שהוא קבלן חיצוני שסיפק רכיבים ושירותים לחברה. על פי המידע שנאסף, הקבלן פעל בשיתוף פעולה עם העובדת מבפנים, והשניים תכננו יחד שיטת פעולה שהסתמכה על הפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותים שלא סופקו בפועל. לפי החשד, הקבלן שימש הזרוע הביצועית מחוץ לארגון: הוא הקים או השתמש בחברות פיקטיביות, שאליהן הוזרמו התשלומים מהמערכת הפנימית של אינטל. לאחר קליטת הכספים, חלקם חזרו אל החשוד המרכזי או התחלקו בין השניים. במשטרה בודקים אם המעילה נמשכה לאורך תקופה ממושכת, ואם היו מעורבים נוספים בפרשה. הקבלן נחקר באזהרה ושוחרר בתנאים מגבילים, והחקירה בעניינו נמשכת.
הפרשה עשויה לעורר הדים בתעשיית ההייטק, ומעלה שאלות לגבי מנגנוני הפיקוח והבקרה בחברות גדולות. אינטל מסרה כי היא בוחנת את הנהלים הפנימיים שלה, ותפעל לחיזוק מערכות הבקרה כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. החקירה נמצאת עדיין בעיצומה, והפרטים המלאים עדיין לא נחשפו לציבור. עם זאת, המקרה מדגיש את החשיבות של מערכות פיקוח פנימיות יעילות, בייחוד בחברות שמנהלות תקציבים גדולים ומורכבים.
אחרי שלא שילם 6 מיליון שקל: צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אליעזר גרוס, לשעבר בעל השליטה בסדנו
המשפט קבע כי גרוס ערבב בין נכסיו האישיים לכספי המשקיעים, דחה את גרסתו והותיר פתח לתביעות נוספות
הוצאה לפועל בתל אביב הוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אליעזר גרוס, לשעבר בעל השליטה בקבוצת ההשקעות בסדנו. הצו ניתן בעקבות חוב אישי של כ-6 מיליון שקל לגרוס, שנפסק לטובתו של אדוארד מטקוף, אחד המשקיעים שתבע אותו לפני כשנתיים.
פסק הדין הקודם, שניתן על ידי השופטת חנה פלינר, קבע כי גרוס ערבב בין נכסיו האישיים לכספי החברה ולכן יש לחייבו באופן אישי. מדובר בהחלטה חריגה, שמחזקת את החשדות החמורים שעלו כבר בחקירת רשות ניירות ערך.
פעילות שנראתה כמו תרמית פונזי
קבוצת בסדנו, שפעלה בעיקר במגזר החרדי, גייסה במשך עשור מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. לפי ממצאי רשות ני"ע, אופן ההתנהלות של החברה הזכיר תרמית פונזי: כספים חדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים, תוך ערבוב חשבונות והעדר שקיפות.
החברה נקלעה לקשיים תזרימיים ומונו לה נאמנים, שממשיכים עד היום לנסות ולמפות את החובות הרבים. לפי דו"חות הנאמנים, הקבוצה מחזיקה עשרות חברות בנות בישראל ובארה"ב, אך רק חלק קטן מהנכסים בעלי שווי ממשי.
- קבוצת בסדנו בחקירת רשות ניירות ערך, אבל אליעזר גרוס ממשיך לגייס כספים לסטארט אפ שלו
- אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרוס טען בבית המשפט כי פרע את החוב למטקוף באמצעות מזומן, יהלומים והמרות להשקעות אחרות. אולם השופטת דחתה את גרסתו וכינתה אותה "פתלתלה ונעדרת אסמכתאות". המשמעות היא פתיחת פתח לנושים נוספים להגיש תביעות אישיות, ולהעמיק את החשיפה של גרוס להליכים משפטיים.
