הומלס (דאלי)הומלס יקבל 268 אלף שקלים פיצויים בגין תאונת עבודה
בית המשפט פסק פיצויים לעובד מוסך שנפגע לפני שבע שנים ונותר ללא מקור פרנסה וקורת גג
הומלס פסק דין שניתן לאחרונה מדגיש את מורכבות ההליך המשפטי כאשר התובע, הומלס שנפגע בתאונת דרכים בעת עבודתו כמכונאי רכב, בחר לייצג את עצמו לאחר שפיטר את עורך דינו. השופטת הכריעה בתביעתו של הנפגע, יליד 1983, שנדרס על ידי משאית לפני כשבע שנים וקבעה פיצוי כולל בסך של 268,420 שקלים.
השופטת תיארה את המקרה כ"סאגת ניהול הליך מורכבת" אל מול תובע שלא שעה להחלטות בית המשפט, אך פנה באופן תדיר בבקשות חוזרות ונשנות לקדם את ההליך נוכח מצבו האישי הקשה. למרות האתגרים הרבים, בית המשפט השתדל להתחשב במצבו ולאפשר לו להציג את טענותיו.
במהלך הדיון בבית המשפט, התובע טען לפיצוי מופרך בסכום של 450 מיליון שקלים בתוספת פיצוי יומי גבוה, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. בפועל נקבע כי הפיצוי יחושב על בסיס הנכות התפקודית של 19% שנקבעה לו ועל פי נתוני השתכרותו ערב התאונה, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה.
מקצוע שנגדע בשל פגיעה באצבעות
בפסק הדין ניתן דגש מיוחד להשפעת הפגיעה על יכולת השתכרותו של התובע, שעבד כמכונאי רכב במשך 16 שנים עד התאונה. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעה לתובע נכות בשיעור של 19% לצמיתות בגין "קטיעה חלקית של הגליל הסופי באצבעות 3 ו-4 בידו הימנית הדומיננטית" ובגין "פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים עם הפרעות תחושתיות".
השופטת קבעה כי הפגיעה באצבעות ידו הימנית הדומיננטית מנעה ממנו להמשיך בעיסוקו המקצועי, למרות שהוא עדיין מסוגל לעבוד בעבודות אחרות. בחינת נתוני השתכרותו העלתה כי "הגריעה שנגרמה לתובע בשכר עולה כדי פיחות של כ-29%", ביחס לשכרו הקודם.
בפסק דינה ציטטה השופטת מהלכה משפטית קודמת: "כנר, שנפגעו שתיים מאצבעות ידו השמאלית, עשוי לקפח את מקצועו המיוחד הזה כליל ולסבול הפסד חמרי עצום למשך כל ימי חייו", וקבעה כי במקרה הנדון, "קשיים אלה... בצירוף קורותיו התעסוקתיים של התובע שמהותם עבודת כפיים מלמדים, שעקב פגיעתו כתוצאה מהתאונה נגדע עיסוקו המקצועי ללא ספק".
התנהלות קשה במהלך המשפט
פסק הדין מתאר בהרחבה את הקשיים בניהול ההליך מול תובע הומלס שסירב לקבל ייצוג משפטי. השופטת ציינה כי "נעשו על ידי ניסיונות רבים במסגרת שלל החלטות לסייע לתובע להיות מיוצג כולל הסברים חוזרים, ונשנים גם בדיונים אליהם הוזמן", וכי "עם כל הרצון הרב לסייע לתובע... הדרך להסדרת הייצוג לא צלחה".
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
ההליך המשפטי היה רצוף מהמורות, כפי שעולה מתיאור השופטת: "אוסיף כרקע לדברים, כי עסקינן בתובע, הומלס, שבחר לייצג את עצמו, והתנגד בכל תוקף לייצוג משפטי". התובע אף התנהל באופן מאתגר מאוד בדיונים משפטיים, כאשר השופטת ציינה כי "התנהלות זו של התובע אילצה אותי מעת לעת לרתום אותו להליך, כולל לשכנעו להשיב לשאלות הצד שכנגד בחקירה הנגדית, תוך שבתווך היה צריך גם להידרש לעובדת הקלטת הדיון על ידו חרף איסוריי כאשר הוא מתבטא באופן פוגעני".
הדיון המשפטי לא עבר בנקל, והשופטת תיארה: "חרף העובדה שאפשרתי לתובע להגיש מכל הבא ליד ולהתבטא בחופשיות תוך פירוט מכלול קשייו הוא מצא לנכון להטיח האשמות בצד שכנגד ובבית המשפט על מצבו הנוכחי בעטיו הוא מתקשה להתקיים ונותר ללא קורת גג ומזון".
בסופו של דבר, החליטה השופטת לכתוב את פסק הדין מיד עם סיום שמיעת הראיות, "מתוך רצון להכריע בדין באופן המהיר ביותר ולאפשר לתובע לקבל את הפיצוי אותו הוא זכאי לקבל, ובכך להביא מעט מזור לקשייו".
פרטי הפיצוי והרקע האישי של התובע
פסק הדין חושף את הרקע האישי של התובע, המדגיש את מצבו הפגיע עוד טרם התאונה. בית המשפט ציין כי "מהנתונים שבפניי עולה, כי מדובר בתובע שעלה ארצה עם הוריו מברית המועצות בהיות בן 8 ונוכח בעיות כלכליות במשפחה הועבר לפנימייה והחל לעבוד בגיל 13 ועזב את בית הספר לאחר 6 שנות לימוד". התובע תואר כ**"חסר השכלה פורמלית, והכשרתו הבלעדית הינה מכונאי רכב, מקצוע בו עבד בהתאם לתשובות לשאלון משך 16 שנה, ומאז התאונה לא שב לעבוד בכך".
למרות טענות התובע על סטטוס חסר הבית שלו, השופטת הבהירה כי "איני סבורה, כי סטטוס התובע הנעדר קורת גג כיום הינו תולדה ישירה של התרחשות התאונה, שכן הדבר כרוך מטבע הדברים גם באורחותיו, ובחירותיו הקשורים בטבורם לאישיותו".
הפיצוי הסופי בסך 268,420 שקלים כולל את הרכיבים הבאים:
"הפסד שכר לעתיד כולל פנסיה: 352,030 שקלים"
"עזרת הזולת והוצאות: 25,000 שקלים"
"נזק לא ממוני: 41,675 שקלים"
בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך "110,664 כולל ריבית והצמדה מאמצע התקופה: 134,886 שקלים"
בניכוי התשלום התכוף ששולם קודם לכן בסך "15,400 שקלים"
השופטת קבעה כי הסכום המלא ישולם לתובע בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, קבעה השופטת כי "המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לתובע (תודיענו טלפונית נוכח הנסיבות ותערוך תרשומת) ולבא כוח הנתבעים", בהתחשב במצבו המיוחד של התובע.
- 1.YL 17/05/2025 15:56הגב לתגובה זוחובה היה להוסיף לו את תקנה 15 לאור אי יכולתו לחזור לעבודתוקטיעת אצבעות 34 המשמעות תוספת 50 אחוז ל נכות ומכך אם התאונה נתקבלה כ ת.עבודה האדם זכאי ל קיצבה חודשית עד יומו האחרון מי ש מכיר את האדם חשוב להגיד לו להגיש ערר ודחוף תזכרו כולם תקנה 15 תמוהה ש כבוד השופטת לא רשמה בסיכום מילה על כך
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
השופטת קבעה כי עיקר האחריות נופלת על חברת ההפקות, אך גם המלון אחראי - ב-30% בלבד. הנפגע, רופא עור בכיר, שנחבל בפניו ובברכו לאחר שנתקל בשטיח מגולגל באולם חשוך במלון רויאל ביץ', יקבל פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל. בית המשפט מתח ביקורת על כך שהנתבעות
ניסו לגלגל זו על זו את האחריות ולא נקטו אמצעי זהירות בסיסיים למניעת הסיכון
ערב שגרתי בכנס מקצועי של רופאים באילת הסתיים בתאונה כואבת - ובתביעה משפטית שהגיעה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. רופא בכיר בתחום רפואת העור, שהגיע לכנס בליווי רעייתו, נפגע לאחר שנתקל בשטיח שחור מגולגל שכיסה חוטי חשמל באחד מאולמות מלון רויאל ביץ', שם התקיימה הופעה כחלק מתוכנית הכנס. כתוצאה מהנפילה נחבל הרופא בפניו ובברך שמאל, חבלה שהותירה אותו עם נכות צמיתה בשיעור 6.6% על פי חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.
השופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסתו של התובע, דחתה את טענות המלון וחברת ההפקות שלפיהן מדובר בנפילה אקראית, וחייבה את הנתבעות - רשת ישרוטל ומלון רויאל ביץ' מחד, וטריפל הפקות ומבטחתה מאידך - לשלם לרופא פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהפיצוי. חלוקת האחריות בין הגורמים נקבעה באופן כזה שחברת ההפקות תישא ב-70% מהפיצוי, ואילו המלון יישא ב-30% הנותרים.
על פי פסק הדין, האירוע התרחש ביום הראשון לכנס, במרץ 2018. התובע ורעייתו נכחו בהרצאות ולאחר מכן ישבו לצפות במופע באולם המלון. בשלב מסוים בחרו השניים לצאת לפני תום ההופעה. האולם היה חשוך, והרופא צעד לאטו במעבר הימני. לדבריו, לפתע "הרגשתי שהרגל נתפסה ועפתי" - תיאור שצוטט גם בחקירתו בבית המשפט. הרופא סיפר כי מיד לאחר הנפילה הביט לאחור והבחין ב"משהו שחור" שלא זיהה. רק לאחר הדלקת האורות שבו בני הזוג למקום, וגילו כי מדובר בשטיח מגולגל ששימש לכיסוי חוטי החשמל שנפרשו במקום לצורך ההגברה והתאורה. השטיח צולם על ידם ותמונתו צורפה לתיק כראיה.
חברת ההפקות טענה שמדובר בשטיח קבוע של המלון
עוד עלה מהעדויות כי בני הזוג דיווחו מיד על האירוע לקצין הביטחון של המלון ולעובדת חברת ההפקות שהיתה נוכחת במקום. עם זאת, דו"ח האירוע שמולא לא נמסר להם, ובית המשפט ראה בעובדה הזו מחדל ראייתי שפועל לחובת הנתבעות.
- תדהר ונווה גד תובעות: דיירים בתל אביב נטשו הסכם חתום - וחתמו עם יזם אחר
- יצרניות סיניות עוברות למתקפה משפטית על בלוגרים ומשפיענים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המשפט ניסו הנתבעות להטיל את האחריות זו על זו. המלון טען כי השכיר את האולם לחברת ההפקות, ושהיא זו שהביאה את הציוד לאולם, כולל כבלי החשמל והכיסוי להם. מנגד, טענה טריפל כי מדובר בשטיח קבוע של המלון, שנצפה באירועים אחרים שלא היא הפיקה. לטענתה, האחריות לסידור האולם ולתחזוקתו מוטלת על המלון בלבד.
