"הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"
בלשכת המארגנים זועמים על ההחלטה של יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, אלעזר במברגר, להגביל את שכרם. הם טוענים כי ההחלטה הזאת יוצרת אפליה מול גורמים אחרים בשוק ובכך מחליטים להגביל את שכרם (ינוע בין 5,000 ל-30 אלף שקל לדירה, כשהרף העליון העליון הוא עבור שכר טרחה מקסימלי, עד האכלוס, הליך שיכול לקחת 10 שנים ויותר) של מי שנחשבים כגורם היעיל והפעיל ביותר בעסקת התחדשות עירונית. כזכור, במברגר כבר הגיב מוקדם יותר הבוקר על הידיעה וטען כי יש צורך בהגבלת שכרם. הוא קיבל גב גם משר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף.
בלשכה טוענים כי בניגוד לעורכי דין ומתווכים, שגובים שכ"ט במעמד החתימה, השכר שלהם פרוס לאורך כל התקופה ולעתים עוברות שנים עד שהם מקבלים את הכסף.
בשיחה עם ביזפורטל טענו גורמים בלשכת המארגנים, שקמה במרץ האחרון, כי הם "מצרים על ההנחיה האחרונה שהפיצה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע לשכר המארגנים. מדובר על עוד ניסיון של הרשות להתחדשות עירונית להסיט את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה לעמוד ביעדים שהוצבו לה על ידי הממשלה. קל יותר לצאת בכותרות מאשר לטפל בבעיות מהשורש".
הקרב על הקופון. פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)
בראש הלשכה עומד אלון וייזברג והמנכ"ל הוא אבי ברוקס. עוד טענו שם: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקמה, בין היתר, על מנת להאיץ מיזמי התחדשות עירונית. אולם, מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לא הצליחה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, לא הצליחה לקצר את הליכי התכנון (שרק ממשיכים להתארך) ויצרה עוד ועוד בירוקרטיה מסורבלת שמעכבת תהליכי תכנון. גם בנוגע לטיפול בפניות בעלי דירות נכשלה הרשות כישלון חרוץ. נכון לכתיבת שורות אלו, האדם היחיד שניסה לטפל באלפי הפניות שהגיעו מבעלי דירות, הממונה על פניות הציבור, לא קיים.
"הרשות הפכה בשנים האחרונות לנטל נוסף על היזמים במקום לקטליזטור לקידום פרויקטי התחדשות עירונית. עד כדי כך המצב הפך לבלתי נסבל שרק לפני שבוע (18.8.2024) כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות.
"נוכח ההנחיה של כרמית יוליס האמורה לעיל, הנחיה זו של הרשות מהווה לכאורה גם חריגה בוטה מסמכות של רשות מנהלית. בשולי הדברים, לשכת המארגנים מצרה על כך שלמרות בקשתנו לקיום דיון מעמיק ומחקר על הנושא (מעבר לשתי פגישות שקיימנו בנושא והטמעת חלק מהערותינו) טרם הפצת המסמך, העדיף מר במברגר כותרת שתקדם את שמו מאשר מסמך שיקדם את ההתחדשות העירונית.
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
עוד הם הוסיפו כי "המארגנים מהווים את חוד החנית של ההתחדשות העירונית ואוזן הקשבת לעשרות אלפי בעלי די רות ברחבי הארץ, לאורך כל חיי הפרויקט שיכול להימשך גם כעשור . יחד עם עורכי הדין, חברות הפיקוח ושמאים מטעם בעלי הדירות, אנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית בצורה מקצועית, שקופה ובגובה העיניים עבור בעלי הדירות למרות הרשות להתחדשות עירונית".
- 4.הומלס 26/08/2024 22:55הגב לתגובה זוהכתבת תעריפים למארגנים פוגעת בחוק חופש העיסוק חוק האדם וחרותו, הרשות לא היתה מעיזה להגביל את שכר עורכי הדין לדוגמה.
- 3.ירין 26/08/2024 13:58הגב לתגובה זוהרשות הממשלתית עושה את כל הפעולות לצורך עיכוב ופגיעה בדיירים, מנסה לשים מקל בגלגלים לגורם העיקרי שמצליח לקדם פרויקטים
- 2.היזמים מוצצים לפעמים את דמם של הדיירים המקוריים (ל"ת)שלמה 26/08/2024 13:18הגב לתגובה זו
- 1.עורך דין נדלן 26/08/2024 13:14הגב לתגובה זוהעורך דין הלך למד שנים על שנים המתווך עבר בחינה אחת ולוקח 2% זה גזל!!!!!!!!!!
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
