"הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"
בלשכת המארגנים זועמים על ההחלטה של יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, אלעזר במברגר, להגביל את שכרם. הם טוענים כי ההחלטה הזאת יוצרת אפליה מול גורמים אחרים בשוק ובכך מחליטים להגביל את שכרם (ינוע בין 5,000 ל-30 אלף שקל לדירה, כשהרף העליון העליון הוא עבור שכר טרחה מקסימלי, עד האכלוס, הליך שיכול לקחת 10 שנים ויותר) של מי שנחשבים כגורם היעיל והפעיל ביותר בעסקת התחדשות עירונית. כזכור, במברגר כבר הגיב מוקדם יותר הבוקר על הידיעה וטען כי יש צורך בהגבלת שכרם. הוא קיבל גב גם משר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף.
בלשכה טוענים כי בניגוד לעורכי דין ומתווכים, שגובים שכ"ט במעמד החתימה, השכר שלהם פרוס לאורך כל התקופה ולעתים עוברות שנים עד שהם מקבלים את הכסף.
בשיחה עם ביזפורטל טענו גורמים בלשכת המארגנים, שקמה במרץ האחרון, כי הם "מצרים על ההנחיה האחרונה שהפיצה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע לשכר המארגנים. מדובר על עוד ניסיון של הרשות להתחדשות עירונית להסיט את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה לעמוד ביעדים שהוצבו לה על ידי הממשלה. קל יותר לצאת בכותרות מאשר לטפל בבעיות מהשורש".
הקרב על הקופון. פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)
בראש הלשכה עומד אלון וייזברג והמנכ"ל הוא אבי ברוקס. עוד טענו שם: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקמה, בין היתר, על מנת להאיץ מיזמי התחדשות עירונית. אולם, מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לא הצליחה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, לא הצליחה לקצר את הליכי התכנון (שרק ממשיכים להתארך) ויצרה עוד ועוד בירוקרטיה מסורבלת שמעכבת תהליכי תכנון. גם בנוגע לטיפול בפניות בעלי דירות נכשלה הרשות כישלון חרוץ. נכון לכתיבת שורות אלו, האדם היחיד שניסה לטפל באלפי הפניות שהגיעו מבעלי דירות, הממונה על פניות הציבור, לא קיים.
"הרשות הפכה בשנים האחרונות לנטל נוסף על היזמים במקום לקטליזטור לקידום פרויקטי התחדשות עירונית. עד כדי כך המצב הפך לבלתי נסבל שרק לפני שבוע (18.8.2024) כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות.
"נוכח ההנחיה של כרמית יוליס האמורה לעיל, הנחיה זו של הרשות מהווה לכאורה גם חריגה בוטה מסמכות של רשות מנהלית. בשולי הדברים, לשכת המארגנים מצרה על כך שלמרות בקשתנו לקיום דיון מעמיק ומחקר על הנושא (מעבר לשתי פגישות שקיימנו בנושא והטמעת חלק מהערותינו) טרם הפצת המסמך, העדיף מר במברגר כותרת שתקדם את שמו מאשר מסמך שיקדם את ההתחדשות העירונית.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
עוד הם הוסיפו כי "המארגנים מהווים את חוד החנית של ההתחדשות העירונית ואוזן הקשבת לעשרות אלפי בעלי די רות ברחבי הארץ, לאורך כל חיי הפרויקט שיכול להימשך גם כעשור . יחד עם עורכי הדין, חברות הפיקוח ושמאים מטעם בעלי הדירות, אנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית בצורה מקצועית, שקופה ובגובה העיניים עבור בעלי הדירות למרות הרשות להתחדשות עירונית".
- 4.הומלס 26/08/2024 22:55הגב לתגובה זוהכתבת תעריפים למארגנים פוגעת בחוק חופש העיסוק חוק האדם וחרותו, הרשות לא היתה מעיזה להגביל את שכר עורכי הדין לדוגמה.
- 3.ירין 26/08/2024 13:58הגב לתגובה זוהרשות הממשלתית עושה את כל הפעולות לצורך עיכוב ופגיעה בדיירים, מנסה לשים מקל בגלגלים לגורם העיקרי שמצליח לקדם פרויקטים
- 2.היזמים מוצצים לפעמים את דמם של הדיירים המקוריים (ל"ת)שלמה 26/08/2024 13:18הגב לתגובה זו
- 1.עורך דין נדלן 26/08/2024 13:14הגב לתגובה זוהעורך דין הלך למד שנים על שנים המתווך עבר בחינה אחת ולוקח 2% זה גזל!!!!!!!!!!

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
