"הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"
בלשכת המארגנים זועמים על ההחלטה של יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, אלעזר במברגר, להגביל את שכרם. הם טוענים כי ההחלטה הזאת יוצרת אפליה מול גורמים אחרים בשוק ובכך מחליטים להגביל את שכרם (ינוע בין 5,000 ל-30 אלף שקל לדירה, כשהרף העליון העליון הוא עבור שכר טרחה מקסימלי, עד האכלוס, הליך שיכול לקחת 10 שנים ויותר) של מי שנחשבים כגורם היעיל והפעיל ביותר בעסקת התחדשות עירונית. כזכור, במברגר כבר הגיב מוקדם יותר הבוקר על הידיעה וטען כי יש צורך בהגבלת שכרם. הוא קיבל גב גם משר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף.
בלשכה טוענים כי בניגוד לעורכי דין ומתווכים, שגובים שכ"ט במעמד החתימה, השכר שלהם פרוס לאורך כל התקופה ולעתים עוברות שנים עד שהם מקבלים את הכסף.
בשיחה עם ביזפורטל טענו גורמים בלשכת המארגנים, שקמה במרץ האחרון, כי הם "מצרים על ההנחיה האחרונה שהפיצה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע לשכר המארגנים. מדובר על עוד ניסיון של הרשות להתחדשות עירונית להסיט את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה לעמוד ביעדים שהוצבו לה על ידי הממשלה. קל יותר לצאת בכותרות מאשר לטפל בבעיות מהשורש".
הקרב על הקופון. פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)
בראש הלשכה עומד אלון וייזברג והמנכ"ל הוא אבי ברוקס. עוד טענו שם: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקמה, בין היתר, על מנת להאיץ מיזמי התחדשות עירונית. אולם, מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לא הצליחה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, לא הצליחה לקצר את הליכי התכנון (שרק ממשיכים להתארך) ויצרה עוד ועוד בירוקרטיה מסורבלת שמעכבת תהליכי תכנון. גם בנוגע לטיפול בפניות בעלי דירות נכשלה הרשות כישלון חרוץ. נכון לכתיבת שורות אלו, האדם היחיד שניסה לטפל באלפי הפניות שהגיעו מבעלי דירות, הממונה על פניות הציבור, לא קיים.
"הרשות הפכה בשנים האחרונות לנטל נוסף על היזמים במקום לקטליזטור לקידום פרויקטי התחדשות עירונית. עד כדי כך המצב הפך לבלתי נסבל שרק לפני שבוע (18.8.2024) כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות.
"נוכח ההנחיה של כרמית יוליס האמורה לעיל, הנחיה זו של הרשות מהווה לכאורה גם חריגה בוטה מסמכות של רשות מנהלית. בשולי הדברים, לשכת המארגנים מצרה על כך שלמרות בקשתנו לקיום דיון מעמיק ומחקר על הנושא (מעבר לשתי פגישות שקיימנו בנושא והטמעת חלק מהערותינו) טרם הפצת המסמך, העדיף מר במברגר כותרת שתקדם את שמו מאשר מסמך שיקדם את ההתחדשות העירונית.
- אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
- עסקת קומבינציה של 340 מיליון שקל בת"א: אזורים Living ומנרב יקימו מגדל מגורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
עוד הם הוסיפו כי "המארגנים מהווים את חוד החנית של ההתחדשות העירונית ואוזן הקשבת לעשרות אלפי בעלי די רות ברחבי הארץ, לאורך כל חיי הפרויקט שיכול להימשך גם כעשור . יחד עם עורכי הדין, חברות הפיקוח ושמאים מטעם בעלי הדירות, אנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית בצורה מקצועית, שקופה ובגובה העיניים עבור בעלי הדירות למרות הרשות להתחדשות עירונית".
- 4.הומלס 26/08/2024 22:55הגב לתגובה זוהכתבת תעריפים למארגנים פוגעת בחוק חופש העיסוק חוק האדם וחרותו, הרשות לא היתה מעיזה להגביל את שכר עורכי הדין לדוגמה.
- 3.ירין 26/08/2024 13:58הגב לתגובה זוהרשות הממשלתית עושה את כל הפעולות לצורך עיכוב ופגיעה בדיירים, מנסה לשים מקל בגלגלים לגורם העיקרי שמצליח לקדם פרויקטים
- 2.היזמים מוצצים לפעמים את דמם של הדיירים המקוריים (ל"ת)שלמה 26/08/2024 13:18הגב לתגובה זו
- 1.עורך דין נדלן 26/08/2024 13:14הגב לתגובה זוהעורך דין הלך למד שנים על שנים המתווך עבר בחינה אחת ולוקח 2% זה גזל!!!!!!!!!!
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
