"הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"
בלשכת המארגנים זועמים על ההחלטה של יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, אלעזר במברגר, להגביל את שכרם. הם טוענים כי ההחלטה הזאת יוצרת אפליה מול גורמים אחרים בשוק ובכך מחליטים להגביל את שכרם (ינוע בין 5,000 ל-30 אלף שקל לדירה, כשהרף העליון העליון הוא עבור שכר טרחה מקסימלי, עד האכלוס, הליך שיכול לקחת 10 שנים ויותר) של מי שנחשבים כגורם היעיל והפעיל ביותר בעסקת התחדשות עירונית. כזכור, במברגר כבר הגיב מוקדם יותר הבוקר על הידיעה וטען כי יש צורך בהגבלת שכרם. הוא קיבל גב גם משר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף.
בלשכה טוענים כי בניגוד לעורכי דין ומתווכים, שגובים שכ"ט במעמד החתימה, השכר שלהם פרוס לאורך כל התקופה ולעתים עוברות שנים עד שהם מקבלים את הכסף.
בשיחה עם ביזפורטל טענו גורמים בלשכת המארגנים, שקמה במרץ האחרון, כי הם "מצרים על ההנחיה האחרונה שהפיצה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע לשכר המארגנים. מדובר על עוד ניסיון של הרשות להתחדשות עירונית להסיט את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה לעמוד ביעדים שהוצבו לה על ידי הממשלה. קל יותר לצאת בכותרות מאשר לטפל בבעיות מהשורש".
הקרב על הקופון. פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)
בראש הלשכה עומד אלון וייזברג והמנכ"ל הוא אבי ברוקס. עוד טענו שם: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקמה, בין היתר, על מנת להאיץ מיזמי התחדשות עירונית. אולם, מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לא הצליחה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, לא הצליחה לקצר את הליכי התכנון (שרק ממשיכים להתארך) ויצרה עוד ועוד בירוקרטיה מסורבלת שמעכבת תהליכי תכנון. גם בנוגע לטיפול בפניות בעלי דירות נכשלה הרשות כישלון חרוץ. נכון לכתיבת שורות אלו, האדם היחיד שניסה לטפל באלפי הפניות שהגיעו מבעלי דירות, הממונה על פניות הציבור, לא קיים.
"הרשות הפכה בשנים האחרונות לנטל נוסף על היזמים במקום לקטליזטור לקידום פרויקטי התחדשות עירונית. עד כדי כך המצב הפך לבלתי נסבל שרק לפני שבוע (18.8.2024) כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות.
"נוכח ההנחיה של כרמית יוליס האמורה לעיל, הנחיה זו של הרשות מהווה לכאורה גם חריגה בוטה מסמכות של רשות מנהלית. בשולי הדברים, לשכת המארגנים מצרה על כך שלמרות בקשתנו לקיום דיון מעמיק ומחקר על הנושא (מעבר לשתי פגישות שקיימנו בנושא והטמעת חלק מהערותינו) טרם הפצת המסמך, העדיף מר במברגר כותרת שתקדם את שמו מאשר מסמך שיקדם את ההתחדשות העירונית.
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
עוד הם הוסיפו כי "המארגנים מהווים את חוד החנית של ההתחדשות העירונית ואוזן הקשבת לעשרות אלפי בעלי די רות ברחבי הארץ, לאורך כל חיי הפרויקט שיכול להימשך גם כעשור . יחד עם עורכי הדין, חברות הפיקוח ושמאים מטעם בעלי הדירות, אנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית בצורה מקצועית, שקופה ובגובה העיניים עבור בעלי הדירות למרות הרשות להתחדשות עירונית".
- 4.הומלס 26/08/2024 22:55הגב לתגובה זוהכתבת תעריפים למארגנים פוגעת בחוק חופש העיסוק חוק האדם וחרותו, הרשות לא היתה מעיזה להגביל את שכר עורכי הדין לדוגמה.
- 3.ירין 26/08/2024 13:58הגב לתגובה זוהרשות הממשלתית עושה את כל הפעולות לצורך עיכוב ופגיעה בדיירים, מנסה לשים מקל בגלגלים לגורם העיקרי שמצליח לקדם פרויקטים
- 2.היזמים מוצצים לפעמים את דמם של הדיירים המקוריים (ל"ת)שלמה 26/08/2024 13:18הגב לתגובה זו
- 1.עורך דין נדלן 26/08/2024 13:14הגב לתגובה זוהעורך דין הלך למד שנים על שנים המתווך עבר בחינה אחת ולוקח 2% זה גזל!!!!!!!!!!

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
