פינוי בינוי התחדשות עירונית נדלן
צילום: סקיי פרו

"הרשות להתחדשות עירונית מסיטה את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה"

אחרי ההחלטה להגביל את שכרם, בלשכת המארגנים לא נשארים חייבים ומשיבים לאלעזר במברגר: "רק בשבוע שעבר קבעה המשנה ליועמ"ש כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות. הרשות נכשלה בקיצור הליכי התכנון ויצרה ביורוקרטיה"
איציק יצחקי | (4)

בלשכת המארגנים זועמים על ההחלטה של יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית, אלעזר במברגר, להגביל את שכרם. הם טוענים כי ההחלטה הזאת יוצרת אפליה מול גורמים אחרים בשוק ובכך מחליטים להגביל את שכרם (ינוע בין 5,000 ל-30 אלף שקל לדירה, כשהרף העליון העליון הוא עבור שכר טרחה מקסימלי, עד האכלוס, הליך שיכול לקחת 10 שנים ויותר) של מי שנחשבים כגורם היעיל והפעיל ביותר בעסקת התחדשות עירונית. כזכור, במברגר כבר הגיב מוקדם יותר הבוקר על הידיעה וטען כי יש צורך בהגבלת שכרם. הוא קיבל גב גם משר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף.

בלשכה טוענים כי בניגוד לעורכי דין ומתווכים, שגובים שכ"ט במעמד החתימה, השכר שלהם פרוס לאורך כל התקופה ולעתים עוברות שנים עד שהם מקבלים את הכסף. 

בשיחה עם ביזפורטל טענו גורמים בלשכת המארגנים, שקמה במרץ האחרון, כי הם "מצרים על ההנחיה האחרונה שהפיצה הרשות להתחדשות עירונית בנוגע לשכר המארגנים. מדובר על עוד ניסיון של הרשות להתחדשות עירונית להסיט את תשומת הלב מהכישלון הצורם שלה לעמוד ביעדים שהוצבו לה על ידי הממשלה. קל יותר לצאת בכותרות מאשר לטפל בבעיות מהשורש".

פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)

הקרב על הקופון. פרויקט התחדשות עירונית (עמוס לוזון צלמים)

בראש הלשכה עומד אלון וייזברג והמנכ"ל הוא אבי ברוקס. עוד טענו שם: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוקמה, בין היתר, על מנת להאיץ מיזמי התחדשות עירונית. אולם, מאז הקמתה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לא הצליחה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, לא הצליחה לקצר את הליכי התכנון (שרק ממשיכים להתארך) ויצרה עוד ועוד בירוקרטיה מסורבלת שמעכבת תהליכי תכנון. גם בנוגע לטיפול בפניות בעלי דירות נכשלה הרשות כישלון חרוץ. נכון לכתיבת שורות אלו, האדם היחיד שניסה לטפל באלפי הפניות שהגיעו מבעלי דירות, הממונה על פניות הציבור, לא קיים.

"הרשות הפכה בשנים האחרונות לנטל נוסף על היזמים במקום לקטליזטור לקידום פרויקטי התחדשות עירונית. עד כדי כך המצב הפך לבלתי נסבל שרק לפני שבוע (18.8.2024) כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה כי הרשות צריכה להימנע מלהתערב בתמורות של בעלי הדירות. 

"נוכח ההנחיה של כרמית יוליס האמורה לעיל, הנחיה זו של הרשות מהווה לכאורה גם חריגה בוטה מסמכות של רשות מנהלית. בשולי הדברים, לשכת המארגנים מצרה על כך שלמרות בקשתנו לקיום דיון מעמיק ומחקר על הנושא (מעבר לשתי פגישות שקיימנו בנושא והטמעת חלק מהערותינו) טרם הפצת המסמך, העדיף מר במברגר כותרת שתקדם את שמו מאשר מסמך שיקדם את ההתחדשות העירונית.

 

אבי ברוקס (רז רוגובסקי)
מנכ"ל הלשכה ברוקס (רז רוגובסקי)

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד הם הוסיפו כי "המארגנים מהווים את חוד החנית של ההתחדשות העירונית ואוזן הקשבת לעשרות אלפי בעלי די רות ברחבי הארץ, לאורך כל חיי הפרויקט שיכול להימשך גם כעשור . יחד עם עורכי הדין, חברות הפיקוח ושמאים מטעם בעלי הדירות, אנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית בצורה מקצועית, שקופה ובגובה העיניים עבור בעלי הדירות למרות הרשות להתחדשות עירונית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הומלס 26/08/2024 22:55
    הגב לתגובה זו
    הכתבת תעריפים למארגנים פוגעת בחוק חופש העיסוק חוק האדם וחרותו, הרשות לא היתה מעיזה להגביל את שכר עורכי הדין לדוגמה.
  • 3.
    ירין 26/08/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    הרשות הממשלתית עושה את כל הפעולות לצורך עיכוב ופגיעה בדיירים, מנסה לשים מקל בגלגלים לגורם העיקרי שמצליח לקדם פרויקטים
  • 2.
    היזמים מוצצים לפעמים את דמם של הדיירים המקוריים (ל"ת)
    שלמה 26/08/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עורך דין נדלן 26/08/2024 13:14
    הגב לתגובה זו
    העורך דין הלך למד שנים על שנים המתווך עבר בחינה אחת ולוקח 2% זה גזל!!!!!!!!!!
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.