מטרו
צילום: מטרו

מה זה "מס מטרו", למה הוא יירד ל-60% ואיך היזמים הרוויחו?

ועדת הפנים תאשר היום את היטל ההשבחה סביב תחנות המטרו, זאת בצל ביקורת על שיעור המס הגבוה. מה זה "מס מטרו", למה המדינה עומדת להפחית אותו והאם תקן חדש עומד לעשות מהפך בתחום?
איציק יצחקי | (6)

"הורדת ההיטל מ-75% ל-60% לתקופה של 5 שנים תהפוך את חוק המטרו לישים כלכלית עבור היזמים ותוביל לפיתוח משמעותי לאורך התוואי". כך אמרה יו"ר לשכת השמאים, נחמה בוגין, לביזפורטל, לקראת הדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר, אשר צפויה להפחית את היטל ההשבחה סביב תחנות המטרו מ-75% ל-60%. הדיון ייערך היום בצל ביקורת על שיעור המס הגבוה שגורם לביטול הכדאיות הכלכלית. ההחלטה הזאת היא בשורה מצוינת ליזמים, שיכולים לקדם פרויקטים סביב המטרו. תחשבו על זה כך: יזם שעומד לשלם היטל השבחה שמן יוכל לחסוך מליונים וכך להוציא לדרך פרויקט שהיה תקוע. כך, היזמים ירוויחו אבל גם המדינה ובטח מחלקת מיסוי מקרקעין. בנוסף, בועדת הפנים ידונו היום סעיף לפיתוי העסקים בתוואי כשהעיריות ישתתפו בפיצוי.

חוק המטרו משנת 2022 קובע כי באזורים שבמרחק הליכה מתחנות המטרו שבהם אפשר להגדיל את זכויות הבנייה, יוגדל שיעור היטל ההשבחה ל-75%. שיעור המס מתחלק לשניים: 40% לוועדה המקומית והשאר לקופת המדינה, במה שמוגדר "מס מטרו". המדינה החליטה להתערב, לוותר על 15% ולגבות 20% בלבד, במה שיהפוך את הפרויקט לכלכלי. על פי ההערכות, מס המטרו אמור להזרים 150 מיליארד שקל וכעת, המס שתיגבה המדינה יהיה בשיעור מצומצם.

עוד על פי הסיכום, שיעור המס החדש שייכנס לתוקף יעמוד על 72% תוך 5 שנים. בחודשים האחרונים יצאה בוגין, דרך לשכת שמאי המקרקעין, בביקורת נוקבת כלפי המס הגבוה. כעת, היא מציינת כי בקרוב מועצת השמאים, בשיתוף הלשכה, תפעל לגיבוש תקן שמאי חדש, שיעסוק בתחום המטרו. כיום תקן 21 בודק את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים לפינוי בינוי והתקן החדש יעסוק, כאמור, בנושא המטרו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מ' מאופקים 08/07/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    רק כך נוכל להצליח בתור שמאי פעיל אומר לך מהלך מבורך
  • 3.
    והכי חשוב, היא לא תיסע בשבת וניאלץ להמשיך להחזיק רכב (ל"ת)
    יוני 08/07/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארץ אוכלת יושביה רק לגנוב מהציבור ורק קומבינות וגו'בים (ל"ת)
    רונן 08/07/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שין 08/07/2024 08:58
    הגב לתגובה זו
    אולי שהעיריה תוריד במחיר הארנונה? מדוע לא מדברים על הקלה לאזרחים?עיריה עשירה ותושבים שלא גומרים את החודש.די לעושק הארנונההידעתם שהוא פי 4 עד פי 5 מבאירופה?
  • dw 08/07/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
    במקרה הטוב מאוזנת. משפחה זה הפסד לרשות המקומית. רווק זה בסדר. לכן בטח שאין מקום להפחית את הארנונה למגורים בישראל. יש כאלה הטוענים שיש להקפיץ את הארנונה למגורים, הנמוכה מדי, ולהוריד את זו העיסקית, הגבוהה מדי, אבל זה להיות ההפך מפופוליסט ופוליטיקאים בד"כ אינם מתנדבים להתאבד פוליטית. לכן מה שכן אפשר לעשות זו ארנונה התלויה במספר הנפשות. כל גולגולת תדרש לשלם. השלכה חיובית לכך יכולה להיות הפסקת עידוד עודף הילודה בישראל, כי כאשר האזרח ידע שאם בוחר להביא ילד 3, 5 או 7 זה יעלה לו עוד מיסים הוא אולי ישקול שוב. משפחות בישראל זה פשוט מכה לרשות המקומית. מי לדעתך מממן שירותי גן ילדים ובית ספר? יש איזושהי פיה טובה עם עץ של כסף? אנחנו מתרבים הרבה הרבה יותר מדי. באף מדינה מערבית אין כזה שיעור ילודה גבוה (הנורמה היא ילד 1/2, וזהו). אפילו לא קרוב.
  • עיקר הכספים נובעים ממשרדים (ל"ת)
    מי אמר שזה למגורים 08/07/2024 10:56
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.