בנייה נדל"ן נדלן קבלנים דיור מנוף קבלן
צילום: Istock

האם משרד הכלכלה מפקיר את רוכשי הדירות בישראל?

בורובסקי יועץ בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה מתריס נגד החלטת המשרד לאשר למעבדה שאחד ממנהליה הורשע בפלילים להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים; המציאות מורכבת יותר - בורובסקי הוא עו"ד של המתחרה
מורן ישעיהו | (1)

"הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקיר ביודעין את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות", כך מתריע היום ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה לענייני שחיתות. זאת בעקבות החלטת המינהל לאפשר למעבדת איזוטסט להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים לאחר שאחד ממנהליה הורשע בפלילים - ובניגוד לחוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי בורובסקי טוען זאת כעורך דין של החברה היריבה ולא בכובע של מבקר נקי מאינטרסים. 

מדובר בחברה שהוסמכה על ידי הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה לבצע בדיקות תקינה בתחום הסלילה והבנייה ולנפק תעודות ביטחון רשמיות, המעידות על כשירות מבנים, חדרי ממ"ד, תקינות יציקות בטון, כבישים ועוד. לפני למעלה מעשור החברה הסתבכה בפרשה חמורה של זיופי דוחות בדיקה, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו, תצהירי שקר, והונאות שבוצעו על ידי עובדים בחברה, ובידיעת ההנהלה.

בעקבות הפרשה, עובדים רבים בחברה הועמדו לדין, הורשעו בפלילים והוחלט לשלול מהחברה את ההסמכה. ​בנוסף, בשנת 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקנים הקובע כי לא יינתן אישור למעבדה בה אחד ממנהליה הורשע בפלילים, בעיקר במקרה של הרשעה הקשורה ישירות לפרשת זיוף בדיקות מעבדה.

בהמשך החברה שבה לפעילות כיישות משפטית חדשה לאחר שנרכשה על ידי משפחת דאי, כאשר בין לקוחותיה נמנים, בין השאר, שיכון ובינוי, מאליבו, רכבת ישראל, נת"ע, תעשיה אווירית, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.

אמנם, לאחרונה מינתה החברה לתפקיד בכיר של סמנכ"ל שיווק ומכירות את שחר שוקר, מי שניהל את סניף ירושלים של איזוטסט והורשע בפלילים באותה פרשה בעקבות שידול לתצהירי שקר בנוגע למתן אישורים לבדיקות ממ"דים, למרות שהבדיקות כלל לא בוצעו, על כל המשתמע מכך. למרות זאת - החליט לאחרונה משרד הכלכלה לחדש את ההסמכה של המעבדה לשנתיים נוספות. לפי בורובסקי, מהמשרד נטען כי כלל לא היה מודע לכך שאותו שוקר חזר לעבוד בתפקיד סמנכ"ל בכיר בחברה.

משרד הכלכלה: אין שום מניעה משפטית להחלטה

"בהקשר זה ראוי לציין כי כחלק מהליך חידוש ההסמכה, החברה הייתה חייבת להעביר למשרד את רשימת כל בעלי התפקידים הפועלים במסגרתה, כך שחוסר הידיעה של משרד הכלכלה תמוה עוד יותר", טען בורובסקי והוסיף כי "בהמשך המשרד אף טען כי בשל פסק דין בבית דין לעבודה שהתקבל לפני כעשור, אותו שוקר רשאי לחזור לעבוד בחברה".

על החלטה זו של המשרד מתריס בורובסקי כאשר לדבריו "המחוקק הפקיד בידיו של משרד הכלכלה והממונה על התקינה את בטיחותם ושלומם של תושבי ישראל ובכלל זה רוכשי הדירות. אי לכך, על הרגולטור היה לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע כל אפשרות, ולו הקטנה ביותר,  של פגיעה בשלומו וביטחונו של הציבור, אולם בפועל נראה כי הממונה על התקינה מפקיר, ביודעין, את תושבי ישראל ובכלל זה את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בהתייחס לטענותיו של בורובסקי, ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי מפסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש שחר שוקר בדצמבר 2013 נגד מעבדת איזוטסט עולה כי אין שום מניעה משפטית להחלטת המשרד, נוכח הסכם אליו הגיעו הצדדים לאפשר לשוקר להמשיך לעבוד במעבדה. מתוך פסק הדין: "להשלמת התמונה נציין כי בעקבות ההודעה על סיום העסקתו, עתר התובע לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה ובבקשה לסעד זמני כנגד הנתבעת וכנגד הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, להורות על השבתו לתפקיד ו/או העסקתו בכל מעבדה אחרת. ביום 14.12.08 הודיעו הצדדים באותו הליך כי הגיעו להסדר מוסכם, לפיו התובע יהיה רשאי לעבוד בנתבעת או בכל מעבדה אחרת החל מיום 1.4.2009". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה = קורת גג 22/12/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?