האם משרד הכלכלה מפקיר את רוכשי הדירות בישראל?
"הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקיר ביודעין את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות", כך מתריע היום ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה לענייני שחיתות. זאת בעקבות החלטת המינהל לאפשר למעבדת איזוטסט להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים לאחר שאחד ממנהליה הורשע בפלילים - ובניגוד לחוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי בורובסקי טוען זאת כעורך דין של החברה היריבה ולא בכובע של מבקר נקי מאינטרסים.
מדובר בחברה שהוסמכה על ידי הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה לבצע בדיקות תקינה בתחום הסלילה והבנייה ולנפק תעודות ביטחון רשמיות, המעידות על כשירות מבנים, חדרי ממ"ד, תקינות יציקות בטון, כבישים ועוד. לפני למעלה מעשור החברה הסתבכה בפרשה חמורה של זיופי דוחות בדיקה, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו, תצהירי שקר, והונאות שבוצעו על ידי עובדים בחברה, ובידיעת ההנהלה.
בעקבות הפרשה, עובדים רבים בחברה הועמדו לדין, הורשעו בפלילים והוחלט לשלול מהחברה את ההסמכה. בנוסף, בשנת 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקנים הקובע כי לא יינתן אישור למעבדה בה אחד ממנהליה הורשע בפלילים, בעיקר במקרה של הרשעה הקשורה ישירות לפרשת זיוף בדיקות מעבדה.
בהמשך החברה שבה לפעילות כיישות משפטית חדשה לאחר שנרכשה על ידי משפחת דאי, כאשר בין לקוחותיה נמנים, בין השאר, שיכון ובינוי, מאליבו, רכבת ישראל, נת"ע, תעשיה אווירית, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.
- "בנייה ירוקה מייקרת את הדירות במאות אלפי שקלים – אבל היי לפחות נשמור על כדור הארץ בדירה שאין לנו"
- מומחים: "חלופת שקד לתמ"א 38 אינה תוכנית לחיזוק מפני רעידות אדמה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם, לאחרונה מינתה החברה לתפקיד בכיר של סמנכ"ל שיווק ומכירות את שחר שוקר, מי שניהל את סניף ירושלים של איזוטסט והורשע בפלילים באותה פרשה בעקבות שידול לתצהירי שקר בנוגע למתן אישורים לבדיקות ממ"דים, למרות שהבדיקות כלל לא בוצעו, על כל המשתמע מכך. למרות זאת - החליט לאחרונה משרד הכלכלה לחדש את ההסמכה של המעבדה לשנתיים נוספות. לפי בורובסקי, מהמשרד נטען כי כלל לא היה מודע לכך שאותו שוקר חזר לעבוד בתפקיד סמנכ"ל בכיר בחברה.
משרד הכלכלה: אין שום מניעה משפטית להחלטה
"בהקשר זה ראוי לציין כי כחלק מהליך חידוש ההסמכה, החברה הייתה חייבת להעביר למשרד את רשימת כל בעלי התפקידים הפועלים במסגרתה, כך שחוסר הידיעה של משרד הכלכלה תמוה עוד יותר", טען בורובסקי והוסיף כי "בהמשך המשרד אף טען כי בשל פסק דין בבית דין לעבודה שהתקבל לפני כעשור, אותו שוקר רשאי לחזור לעבוד בחברה".
על החלטה זו של המשרד מתריס בורובסקי כאשר לדבריו "המחוקק הפקיד בידיו של משרד הכלכלה והממונה על התקינה את בטיחותם ושלומם של תושבי ישראל ובכלל זה רוכשי הדירות. אי לכך, על הרגולטור היה לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע כל אפשרות, ולו הקטנה ביותר, של פגיעה בשלומו וביטחונו של הציבור, אולם בפועל נראה כי הממונה על התקינה מפקיר, ביודעין, את תושבי ישראל ובכלל זה את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות.
- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- פרשקובסקי גרופ החלה בשיווק מגדל המשרדים ברחובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
בהתייחס לטענותיו של בורובסקי, ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי מפסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש שחר שוקר בדצמבר 2013 נגד מעבדת איזוטסט עולה כי אין שום מניעה משפטית להחלטת המשרד, נוכח הסכם אליו הגיעו הצדדים לאפשר לשוקר להמשיך לעבוד במעבדה. מתוך פסק הדין: "להשלמת התמונה נציין כי בעקבות ההודעה על סיום העסקתו, עתר התובע לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה ובבקשה לסעד זמני כנגד הנתבעת וכנגד הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, להורות על השבתו לתפקיד ו/או העסקתו בכל מעבדה אחרת. ביום 14.12.08 הודיעו הצדדים באותו הליך כי הגיעו להסדר מוסכם, לפיו התובע יהיה רשאי לעבוד בנתבעת או בכל מעבדה אחרת החל מיום 1.4.2009".
- 1.דירה = קורת גג 22/12/2019 14:50הגב לתגובה זודירה = קורת גג
"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026
שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".
הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.
במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- ניתוח רבעוני: מכירות הדירות קפאו אבל המניות קרובות לשיא, האם השוק מתעלם מהסימנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.
פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
