האם משרד הכלכלה מפקיר את רוכשי הדירות בישראל?
"הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקיר ביודעין את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות", כך מתריע היום ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה לענייני שחיתות. זאת בעקבות החלטת המינהל לאפשר למעבדת איזוטסט להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים לאחר שאחד ממנהליה הורשע בפלילים - ובניגוד לחוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי בורובסקי טוען זאת כעורך דין של החברה היריבה ולא בכובע של מבקר נקי מאינטרסים.
מדובר בחברה שהוסמכה על ידי הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה לבצע בדיקות תקינה בתחום הסלילה והבנייה ולנפק תעודות ביטחון רשמיות, המעידות על כשירות מבנים, חדרי ממ"ד, תקינות יציקות בטון, כבישים ועוד. לפני למעלה מעשור החברה הסתבכה בפרשה חמורה של זיופי דוחות בדיקה, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו, תצהירי שקר, והונאות שבוצעו על ידי עובדים בחברה, ובידיעת ההנהלה.
בעקבות הפרשה, עובדים רבים בחברה הועמדו לדין, הורשעו בפלילים והוחלט לשלול מהחברה את ההסמכה. בנוסף, בשנת 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקנים הקובע כי לא יינתן אישור למעבדה בה אחד ממנהליה הורשע בפלילים, בעיקר במקרה של הרשעה הקשורה ישירות לפרשת זיוף בדיקות מעבדה.
בהמשך החברה שבה לפעילות כיישות משפטית חדשה לאחר שנרכשה על ידי משפחת דאי, כאשר בין לקוחותיה נמנים, בין השאר, שיכון ובינוי, מאליבו, רכבת ישראל, נת"ע, תעשיה אווירית, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.
- "בנייה ירוקה מייקרת את הדירות במאות אלפי שקלים – אבל היי לפחות נשמור על כדור הארץ בדירה שאין לנו"
- מומחים: "חלופת שקד לתמ"א 38 אינה תוכנית לחיזוק מפני רעידות אדמה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם, לאחרונה מינתה החברה לתפקיד בכיר של סמנכ"ל שיווק ומכירות את שחר שוקר, מי שניהל את סניף ירושלים של איזוטסט והורשע בפלילים באותה פרשה בעקבות שידול לתצהירי שקר בנוגע למתן אישורים לבדיקות ממ"דים, למרות שהבדיקות כלל לא בוצעו, על כל המשתמע מכך. למרות זאת - החליט לאחרונה משרד הכלכלה לחדש את ההסמכה של המעבדה לשנתיים נוספות. לפי בורובסקי, מהמשרד נטען כי כלל לא היה מודע לכך שאותו שוקר חזר לעבוד בתפקיד סמנכ"ל בכיר בחברה.
משרד הכלכלה: אין שום מניעה משפטית להחלטה
"בהקשר זה ראוי לציין כי כחלק מהליך חידוש ההסמכה, החברה הייתה חייבת להעביר למשרד את רשימת כל בעלי התפקידים הפועלים במסגרתה, כך שחוסר הידיעה של משרד הכלכלה תמוה עוד יותר", טען בורובסקי והוסיף כי "בהמשך המשרד אף טען כי בשל פסק דין בבית דין לעבודה שהתקבל לפני כעשור, אותו שוקר רשאי לחזור לעבוד בחברה".
על החלטה זו של המשרד מתריס בורובסקי כאשר לדבריו "המחוקק הפקיד בידיו של משרד הכלכלה והממונה על התקינה את בטיחותם ושלומם של תושבי ישראל ובכלל זה רוכשי הדירות. אי לכך, על הרגולטור היה לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע כל אפשרות, ולו הקטנה ביותר, של פגיעה בשלומו וביטחונו של הציבור, אולם בפועל נראה כי הממונה על התקינה מפקיר, ביודעין, את תושבי ישראל ובכלל זה את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות.
- מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
בהתייחס לטענותיו של בורובסקי, ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי מפסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש שחר שוקר בדצמבר 2013 נגד מעבדת איזוטסט עולה כי אין שום מניעה משפטית להחלטת המשרד, נוכח הסכם אליו הגיעו הצדדים לאפשר לשוקר להמשיך לעבוד במעבדה. מתוך פסק הדין: "להשלמת התמונה נציין כי בעקבות ההודעה על סיום העסקתו, עתר התובע לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה ובבקשה לסעד זמני כנגד הנתבעת וכנגד הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, להורות על השבתו לתפקיד ו/או העסקתו בכל מעבדה אחרת. ביום 14.12.08 הודיעו הצדדים באותו הליך כי הגיעו להסדר מוסכם, לפיו התובע יהיה רשאי לעבוד בנתבעת או בכל מעבדה אחרת החל מיום 1.4.2009".
- 1.דירה = קורת גג 22/12/2019 14:50הגב לתגובה זודירה = קורת גג

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
