בנייה נדל"ן נדלן קבלנים דיור מנוף קבלן
צילום: Istock

האם משרד הכלכלה מפקיר את רוכשי הדירות בישראל?

בורובסקי יועץ בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה מתריס נגד החלטת המשרד לאשר למעבדה שאחד ממנהליה הורשע בפלילים להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים; המציאות מורכבת יותר - בורובסקי הוא עו"ד של המתחרה
מורן ישעיהו | (1)

"הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקיר ביודעין את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות", כך מתריע היום ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה לענייני שחיתות. זאת בעקבות החלטת המינהל לאפשר למעבדת איזוטסט להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים לאחר שאחד ממנהליה הורשע בפלילים - ובניגוד לחוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי בורובסקי טוען זאת כעורך דין של החברה היריבה ולא בכובע של מבקר נקי מאינטרסים. 

מדובר בחברה שהוסמכה על ידי הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה לבצע בדיקות תקינה בתחום הסלילה והבנייה ולנפק תעודות ביטחון רשמיות, המעידות על כשירות מבנים, חדרי ממ"ד, תקינות יציקות בטון, כבישים ועוד. לפני למעלה מעשור החברה הסתבכה בפרשה חמורה של זיופי דוחות בדיקה, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו, תצהירי שקר, והונאות שבוצעו על ידי עובדים בחברה, ובידיעת ההנהלה.

בעקבות הפרשה, עובדים רבים בחברה הועמדו לדין, הורשעו בפלילים והוחלט לשלול מהחברה את ההסמכה. ​בנוסף, בשנת 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקנים הקובע כי לא יינתן אישור למעבדה בה אחד ממנהליה הורשע בפלילים, בעיקר במקרה של הרשעה הקשורה ישירות לפרשת זיוף בדיקות מעבדה.

בהמשך החברה שבה לפעילות כיישות משפטית חדשה לאחר שנרכשה על ידי משפחת דאי, כאשר בין לקוחותיה נמנים, בין השאר, שיכון ובינוי, מאליבו, רכבת ישראל, נת"ע, תעשיה אווירית, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.

אמנם, לאחרונה מינתה החברה לתפקיד בכיר של סמנכ"ל שיווק ומכירות את שחר שוקר, מי שניהל את סניף ירושלים של איזוטסט והורשע בפלילים באותה פרשה בעקבות שידול לתצהירי שקר בנוגע למתן אישורים לבדיקות ממ"דים, למרות שהבדיקות כלל לא בוצעו, על כל המשתמע מכך. למרות זאת - החליט לאחרונה משרד הכלכלה לחדש את ההסמכה של המעבדה לשנתיים נוספות. לפי בורובסקי, מהמשרד נטען כי כלל לא היה מודע לכך שאותו שוקר חזר לעבוד בתפקיד סמנכ"ל בכיר בחברה.

משרד הכלכלה: אין שום מניעה משפטית להחלטה

"בהקשר זה ראוי לציין כי כחלק מהליך חידוש ההסמכה, החברה הייתה חייבת להעביר למשרד את רשימת כל בעלי התפקידים הפועלים במסגרתה, כך שחוסר הידיעה של משרד הכלכלה תמוה עוד יותר", טען בורובסקי והוסיף כי "בהמשך המשרד אף טען כי בשל פסק דין בבית דין לעבודה שהתקבל לפני כעשור, אותו שוקר רשאי לחזור לעבוד בחברה".

על החלטה זו של המשרד מתריס בורובסקי כאשר לדבריו "המחוקק הפקיד בידיו של משרד הכלכלה והממונה על התקינה את בטיחותם ושלומם של תושבי ישראל ובכלל זה רוכשי הדירות. אי לכך, על הרגולטור היה לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע כל אפשרות, ולו הקטנה ביותר,  של פגיעה בשלומו וביטחונו של הציבור, אולם בפועל נראה כי הממונה על התקינה מפקיר, ביודעין, את תושבי ישראל ובכלל זה את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בהתייחס לטענותיו של בורובסקי, ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי מפסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש שחר שוקר בדצמבר 2013 נגד מעבדת איזוטסט עולה כי אין שום מניעה משפטית להחלטת המשרד, נוכח הסכם אליו הגיעו הצדדים לאפשר לשוקר להמשיך לעבוד במעבדה. מתוך פסק הדין: "להשלמת התמונה נציין כי בעקבות ההודעה על סיום העסקתו, עתר התובע לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה ובבקשה לסעד זמני כנגד הנתבעת וכנגד הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, להורות על השבתו לתפקיד ו/או העסקתו בכל מעבדה אחרת. ביום 14.12.08 הודיעו הצדדים באותו הליך כי הגיעו להסדר מוסכם, לפיו התובע יהיה רשאי לעבוד בנתבעת או בכל מעבדה אחרת החל מיום 1.4.2009". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה = קורת גג 22/12/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה -2.76%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ־8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. זהו מספר משמעותי, השווה לנתח של כ־10 אחוזים מהעסקאות בשוק החופשי. כלומר, דירות שהתקבלו בירושה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 4-3 אחוזים, ולעיתים אף יותר בפריפריה. מנגד, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אך אז הנכס נמכר לרוב במחיר הנמוך ממחיר השוק, ההליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


סוגיות מיסוי: איפה הקשיים?