האם משרד הכלכלה מפקיר את רוכשי הדירות בישראל?
"הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מפקיר ביודעין את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות", כך מתריע היום ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה לענייני שחיתות. זאת בעקבות החלטת המינהל לאפשר למעבדת איזוטסט להמשיך ולעסוק בבדיקת תקינות ובטיחות של מבנים לאחר שאחד ממנהליה הורשע בפלילים - ובניגוד לחוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי בורובסקי טוען זאת כעורך דין של החברה היריבה ולא בכובע של מבקר נקי מאינטרסים.
מדובר בחברה שהוסמכה על ידי הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה לבצע בדיקות תקינה בתחום הסלילה והבנייה ולנפק תעודות ביטחון רשמיות, המעידות על כשירות מבנים, חדרי ממ"ד, תקינות יציקות בטון, כבישים ועוד. לפני למעלה מעשור החברה הסתבכה בפרשה חמורה של זיופי דוחות בדיקה, בדיקות חוזק חומרים שלא בוצעו, תצהירי שקר, והונאות שבוצעו על ידי עובדים בחברה, ובידיעת ההנהלה.
בעקבות הפרשה, עובדים רבים בחברה הועמדו לדין, הורשעו בפלילים והוחלט לשלול מהחברה את ההסמכה. בנוסף, בשנת 2016 נכנס לתוקפו התיקון לחוק התקנים הקובע כי לא יינתן אישור למעבדה בה אחד ממנהליה הורשע בפלילים, בעיקר במקרה של הרשעה הקשורה ישירות לפרשת זיוף בדיקות מעבדה.
בהמשך החברה שבה לפעילות כיישות משפטית חדשה לאחר שנרכשה על ידי משפחת דאי, כאשר בין לקוחותיה נמנים, בין השאר, שיכון ובינוי, מאליבו, רכבת ישראל, נת"ע, תעשיה אווירית, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה.
- "בנייה ירוקה מייקרת את הדירות במאות אלפי שקלים – אבל היי לפחות נשמור על כדור הארץ בדירה שאין לנו"
- מומחים: "חלופת שקד לתמ"א 38 אינה תוכנית לחיזוק מפני רעידות אדמה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם, לאחרונה מינתה החברה לתפקיד בכיר של סמנכ"ל שיווק ומכירות את שחר שוקר, מי שניהל את סניף ירושלים של איזוטסט והורשע בפלילים באותה פרשה בעקבות שידול לתצהירי שקר בנוגע למתן אישורים לבדיקות ממ"דים, למרות שהבדיקות כלל לא בוצעו, על כל המשתמע מכך. למרות זאת - החליט לאחרונה משרד הכלכלה לחדש את ההסמכה של המעבדה לשנתיים נוספות. לפי בורובסקי, מהמשרד נטען כי כלל לא היה מודע לכך שאותו שוקר חזר לעבוד בתפקיד סמנכ"ל בכיר בחברה.
משרד הכלכלה: אין שום מניעה משפטית להחלטה
"בהקשר זה ראוי לציין כי כחלק מהליך חידוש ההסמכה, החברה הייתה חייבת להעביר למשרד את רשימת כל בעלי התפקידים הפועלים במסגרתה, כך שחוסר הידיעה של משרד הכלכלה תמוה עוד יותר", טען בורובסקי והוסיף כי "בהמשך המשרד אף טען כי בשל פסק דין בבית דין לעבודה שהתקבל לפני כעשור, אותו שוקר רשאי לחזור לעבוד בחברה".
על החלטה זו של המשרד מתריס בורובסקי כאשר לדבריו "המחוקק הפקיד בידיו של משרד הכלכלה והממונה על התקינה את בטיחותם ושלומם של תושבי ישראל ובכלל זה רוכשי הדירות. אי לכך, על הרגולטור היה לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע כל אפשרות, ולו הקטנה ביותר, של פגיעה בשלומו וביטחונו של הציבור, אולם בפועל נראה כי הממונה על התקינה מפקיר, ביודעין, את תושבי ישראל ובכלל זה את רוכשי הדירות והקהל העושה שימוש במבני ציבור ובתשתיות הלאומיות.
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
בהתייחס לטענותיו של בורובסקי, ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי מפסק דין שהתקבל בעתירה שהגיש שחר שוקר בדצמבר 2013 נגד מעבדת איזוטסט עולה כי אין שום מניעה משפטית להחלטת המשרד, נוכח הסכם אליו הגיעו הצדדים לאפשר לשוקר להמשיך לעבוד במעבדה. מתוך פסק הדין: "להשלמת התמונה נציין כי בעקבות ההודעה על סיום העסקתו, עתר התובע לבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה ובבקשה לסעד זמני כנגד הנתבעת וכנגד הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, להורות על השבתו לתפקיד ו/או העסקתו בכל מעבדה אחרת. ביום 14.12.08 הודיעו הצדדים באותו הליך כי הגיעו להסדר מוסכם, לפיו התובע יהיה רשאי לעבוד בנתבעת או בכל מעבדה אחרת החל מיום 1.4.2009".
- 1.דירה = קורת גג 22/12/2019 14:50הגב לתגובה זודירה = קורת גג
חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
דיור ציבורי אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
