הקטסטרופה האמיתית ברוסיה - שעלולה להפוך המונים להומלסים

קריסת הרובל צפויה להשפיע על עשרות אלפי נוטלי משכנתאות - "אנחנו לא יכולים לגור בדירה שקנינו, עברנו 5 נפשות לדירת חדר עלובה"
לירן סהר | (7)

המשבר הכלכלי ברוסיה צפוי לפגוע בהמוני רוכשי דירות שהצמידו את המשכנתא למטבע חוץ, מדובר למעשה בסימן אזהרה למי שמתכוון ליטול משכנתא צמודה למט"ח.

סיפור מקרה שפורסם באתר Radio Free Europe: בחודש מארס ילנה בלנובסקיה נטלה (41) עם בעלה משכנתא בהיקף של כ-200 אלף דולר, צמודה כולה למטבע האמריקני, לצורך רכישת דירה במוסקבה. בזמנו, לא חשבה בלנובסקיה שמדובר בהימור משמעותי הריבית במסלול זה הייתה נמוכה מאשר במסלולים צמודי רובל והכלכלה הרוסית הייתה במצב טוב, ושני בני זוג, עם שני ילדים ותינוק בן 3 חודשים, היו עבודות טובות, לכן לא חשבו שתהיה להם בעיה להחזיר את המשכנתא.

77 אלף רובל הפכו ל-142 אלף

9 חודשים לאחר מכן והזוג בהחלט מרגיש את החבל מתהדק סביב צווארו בשיא הפניקה בשבוע שעבר התרסק מטבע הרובל הרוסי ב-50%, דבר אשר גרם גם להכפלת ההחזר החודשי של הזוג מ-77 אלף רובל ל-142 אלף רובל (ובשקלים מכ-4,900 שקל לחודש ל-9,800). אם לא יירשם ייסוף ברובל, בלנובסקיה לא מאמינה שהיא תוכל לעמוד בהחזרים העתידים.

הבנק של בלנובסקיה, Reso Kredit לא מראה כל אמפתיה כלפיה או כלפי שאר נוטלי המשכנתאות הוא מוכן לבצע מימון מחדש ברובלים בלבד ובריבית אסטרונומית של 21.5%.

בדומה למצב בארץ, נוטלי המשכנתאות מחוייבים להמשיך לשלם את חובם גם אם נכסיהם הוחזרו לבנק ונמכרו "גם אם אמכור את הדירה היום אצטרך להמשיך לשלם משכנתא גם כשאהיה פנסיונרית", אומרת בלנובסקיה. לאור המצב הקשה, כי להחזיר את המשכנתא הזוג השכיר את דירתו החדשה ועבר להתגורר בדירת חדר עלובה בפרברי העיר. "אני לא הולכת למסעדות, לא קונה לעצמי יהלומים, לא יוצאת לחופשות יקרות בחו"ל, יש לי 5 פיות להאכיל".

25-100 אלף בעלי משכנתאות צמודות דולר

ההערכה כיום היא ש-25-150 אלף רוכשי דירות ברוסיה נטלו משכנתא צמודת דולר. במסיבת עיתונאים ב-18 בדצמבר הבטיח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי יתמוך בנוטלי המשכנתאות ויכריח את הבנקים לשמור על רמת ריבית של 17.5% לתקופה מוגבלת. אולם פוטין לא התייחס כלל למשכנתאות צמודות דולר, והבנקים לא מראים כל רצון לעזור, לכן חלק מהלווים יוצאים להפגין ברחובות ב-12 בדצמבר כ-100 מפגינים התאספו מול הבנק המרכזי במוסקבה עם שלטים שנשאו סיסמאות של "משכנתאות במטבע חזק משמעותן עבדות לכל החיים" ו"אני לא רוצה לגור ברחוב".

יצוין כי משכנתאות רבות נלקחו בשנים 2006-2008, שנים של פריחה כלכלית ורובל יציב. נוטלי המשכנתאות מוכנים לשלם, אבל דורשים ליצור הרכב חדש והוגן עבור הלוואותיהם. ארבעה חברי פרלמנט חתמו על מזכר שמבקש לסייע לגורמים אלה. בנוסף, קיימות יוזמות שדורשות להפחית את היקף המשכנתא בהתאם לקריסה של הרובל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ירון 22/12/2014 17:20
    הגב לתגובה זו
    הרי כל החכמולוגים, יבואו עכשיו ויגידו שלא לוקחים משכנתא שצמודה למט"ח. ומה עם כל המשכנתאות שהן בריבית משתנה, הרי כשהמטבע של המדינה קורס כמו במקרה של הרובל, הריבית מזנקת בו לילה, וגם נוטלי המשכנתאות בריבית המשתנה נפגעים עד כדי אובדן הנכס. מוזר שאין התייחסות לכך.
  • 5.
    דני 22/12/2014 14:47
    הגב לתגובה זו
    בתחילת השנה היה לי כסף לרכוש דירה אחת במוסקווה, היום אני כבר יכול לקנות שתיים, תוך שנה וחצי בעקבות מכירות היסטריות של אנשים כמו אלו בכתבה, המחירים ירדו שוב לחצי ואז אוכל לקנות 4 דירות. אני מניח שהשכירות ממש לא מכסה את המשכנתא, השכירות בטח ברובלים
  • דודו 23/12/2014 09:38
    הגב לתגובה זו
    אתה תפסיד בסוף את הכל. לא שווה את הסיכון.
  • 4.
    Michael 22/12/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    77000$x 35Rubal =2695000Rubal
  • 3.
    דבילים חותמים על עסקה עם השטן ואחרי זה בוכים (ל"ת)
    דודו 22/12/2014 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זוהי רק ההתחלללה. יכול לקרות גם כאן במקרה של קטסטרופה (ל"ת)
    ci 22/12/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    "אני לא הולכת למסעדות, לא קונה לעצמי יהלומים" ממש מסכנה (ל"ת)
    ע 22/12/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.