"קריסת המרפסות אצל גינדי בחדרה היא תמרור אזהרה לקראת אסון ורסאי הבא"

יו"ר איגוד המהנדסים מתייחס לרשלנות בחדרה: "13 שנה אחרי אסון ורסאי ועדיין לא יושמו מסקנות ועדת החקירה, אין כיום חובה למנות מפקח"
לירן סהר | (11)

סאגת קריסת המרפסות בפרויקט של גינדי השקעות בחדרה שינה מרוכשי דירות רבים החרדים מהתרחשותם של אסונות דומים במוצר היקר ביותר שיירכשו בחייהם. שלשום דיווחנו כי 36 מדיירי הבניין הסמוך דרשו לבטל את הסכמי המכר. דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים, מתייחס לפרשה:

לדבריו, נכון להיום, לא רק שאין חובה חוקית למנות מפקח וגם אין הגדרה סטטוטורית לגבי זהות המפקח, סמכויותיו ואחריותו. "מינוי מפקח, סמכויות המפקח (גם כאשר מונה) ואחריותו בפרויקט נתונות להחלטת היזם או הבעלים . זהותו והכשרתו המקצועית של המפקח אינה מוגדרת והוא אף אינו חייב להיות מהנדס רישוי".

"מדובר בתקלה נקודתית חמורה"

מריאן מוסיף כי האירוע המצער שקרה בחדרה, שלמזלנו לא גבה קורבנות בנפש. צריך לשמש כתמרור אזהרה לקראת אסון אפשרי נוסף והוא מהווה הזדמנות לממשלת ישראל ולגורמים האחראים לכך, להתעשת ולהשלים את הסדרת המקצועות בענף ההנדסה והתשתיות למניעת אסונות בעתיד.

עם זאת מריאן מציין כי מדובר בתקלה נקודתית חמורה ולא בתופעה ענפית "בישראל יש רמה הנדסית וביצועית גבוהה עם שיעור תקלות שאיננו חורג מהמקובל בעולם המערבי. הסדרת הענף תאפשר שיפור ושדרוג העשייה ההנדסית ותשפר את ההגדרות של כשירויות נדרשות, אחריות וגבולות גזרה ברורים בין שלל הגורמים העוסקים בנושא."

בעקבות אסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001 הוקמה ועדת זיילר שקבעה בין היתר במסקנותיה שעל מנת למנוע אסונות דומים יש להסדיר את ההגדרה הסטטוטורית של העיסוקים בענף ההנדסה והבניה. ביניהם יש להסדיר את תפקיד מפקח הבניה מנהל הביצוע, מנהל הפרויקט ומתכננים במקצועות השונים. כשנתיים לאחר מכן ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליישם את המלצות הועדה והטילה על משרדי השיכון הפנים והכלכלה את האחריות ליישומם.

"המלצות ועדת זיידלר טרם קויימו"

עם זאת, עד היום למרות פעילות שנעשתה על ידי איגוד המהנדסים במסגרת המועצה להנדסה ואדריכלות שמופקדת במשרד הכלכלה על רישוי המהנדסים למימוש ההמלצות בהתאם להחלטת הממשלה החלטת הממשלה לא קוימה. אחד התפקדים המהותיים בין התפקידים שועדת זיילר המליצה להסדיר הוא תפקיד המפקח. תפקידו של המפקח לשמש רשות פיקוח ובקרה נפרדת ממערכת הביצוע ולוודא את ביצוע העבודה על פי התוכניות, התקנים והתקנות התקפים ולאשר זאת לצורך קבלת אישור אכלוס למבנה או לפרויקט ( גם בפרויקטים בתחום התשתיות).

לפני כשנה וחצי קיבלה המועצה החלטה המאמצת את טיוטת התקנות והעבירה אותה לטיפול הדרגים המקצועיים במשרד הכלכלה. בדיון במועצה שנערך לפני כחודשיים התברר שהנושא כלל לא קודם מאז קבלת הטיוטה .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד מוסיף מריאן כי "בנקודת זמן זו אנו מתרכזים בנושא המפקח אולם אין ספק שיש להסדיר ומייד גם את נושא רישוי המהנדסים בתחומים נוספים. כך לדוגמא גם מהנדס ביצוע אינו חייב כיום ברשיון וגם מהנדס ללא ניסיון יכול להכריז על עצמו כמהנדס ביצוע שכן הוא לא חייב להציג רישיון לכך. לצערי לא מדובר רק בתחום הביצוע, גם הסדרת הרישוי של מהנדסים העוסקים בתכנון תנועה ורמזורים, תכנון כבישים, ייעוץ קרקע, ייעוץ בטיחות בתחום המבנה מחייב הסדרה מיידית שכן כל אחד מהנושאים האילו עוסק בליבה של שלום הציבור ובטיחותו והוא פוטנציאל לאסונות כבדים שעלולים להתרחש מחר."

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אופיר 03/01/2014 17:34
    הגב לתגובה זו
    אסונות וכנראה שהממשלה מחכה לאבדן נפשות עד תיזוז משהו בחקיקה, או שאולי גינדי דואגים להשקיט את הענין בכספים שחסכו בבניה?
  • 5.
    who stole the iron (ל"ת)
    ben 01/01/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בקרוב ,גם מחירי הדירות יפלו כמו המרפסות . (ל"ת)
    בא 01/01/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
  • נכון, קודם המרפסות ואחכ ...המחירים . (ל"ת)
    אני 01/01/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
  • והרבה לפני זה אתה. מקומך בקאנטים כרגיל (ל"ת)
    אופיר 03/01/2014 17:35
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 01/01/2014 15:32
    הגב לתגובה זו
    אבי כץ יפשוט את הרגל !! אף מקום בעולם המערבי אין כוס קפה ב 5 ש״ח !!!
  • אחד 01/01/2014 16:16
    הגב לתגובה זו
    בארופה יש קפה ב 1 יורו, בארה"ב יש קפה ב 1.5$
  • 2.
    תמא 38 01/01/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
    פרימיטיבית עוד קומבינה של כסתח
  • 1.
    הממשלה מדברת כל הזמן על קריסת נדלן... (ל"ת)
    אנונימי 01/01/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
  • הכל עניין של זמן (ל"ת)
    אפי 01/01/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
  • כנראה על הקריסה הזו הממשלה מתכוונת בושה לממשלה (ל"ת)
    קורס 01/01/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן

עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד

המגרשים בפרויקט הם בשטח כולל של כ-29 דונם, 65% במסגרת מחיר למשתכן ו-35% בשוק החופשי

רן קידר |

חברת עמרם אברהם עמרם 1.45%   הודיעה היום כי זכתה בשלושה מכרזים במעלה אדומים בשטח כולל של למעלה מ-29 דונם, עליהם ניתן להקים סה"כ כ-637 יח"ד מתוכן כ- 65 אחוז במסגרת התכנית הממשלתית מחיר למשתכן וכ-35 אחוז במסגרת השוק החופשי, בתמורה כוללת של כ-15 מיליון שקל והוצאות פיתוח של כ-222 מיליון שקל. נתוני המרכז מראים כי במגרש מספר 311 בו יש זכויות להקמת 111 יח"ד זכתה החברה כאשר המחיר הקרקע ליחידה עמד בממוצע על כ- 16 שקל בלבד.

לדברי נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, "הזכייה במכרזים הנוספים מהווה בשורה עבור החברה ותאפשר לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה אותה אנו מובילים. החברה סיכמה את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של השנה עם תנופת פעילות משמעותית הכולל מכירת למעלה מ-1000 דירות מתחילת השנה, הכנסות הקבוצה טיפסו בכ-56% לכ-1.07 מיליארד שקל והרווח הנקי לבעלי המניות גדל בכ-17% לכ-72 מיליון שקל באותה תקופה. אנו מאמינים באוד בענף הנדל"ן למגורים וממשיכים להוביל בכל הכח להעצמת המלאי של החברה".

"עמרם אברהם" היא מהמובילות מבין חברות הבנייה בבורסה עם שווי של כ-3 מיליארד שקל חייבת את ההצלחה שלה למשה כחלון, שר האוצר שיזם את מחיר למשתכן. מחברה קבלנית קטנה, היא הפכה תוך מספר שנים לחברה גדולה בזכות פרויקטים רבים במחיר למשתכן. פרויקטים שלכאורה הרווחיות בהן שולית יחסית - אבל עמרם הצליחה לעשות רווחיות של הייטק. כשפותחים את הדוחות הכספיים שלה רואים רווחיות גולמית של 45% ו-50% בפרויקטים של מחיר למשתכן. איך זה ייתכן?

נחזור לבסיס. מחיר למשתכן היא תוכנית שבה המדינה נותנת קרקעות במחיר מאוד מסובסד לקבלנים שמוכרים את הדירות לזכאי מחיר למשתכן לפי מחיר ידוע מראש. ההסתערות של הזכאים היתה ברורה כי מדובר בדירות בהנחה של 25% ומעלה והדוחות של עמרם חושפים שבמקרים לא מעטים זה גם היה בהנחה של 50% על מחיר השוק האמיתי. הביקושים העצומים ייתרו את הצורך של החברות האלו במערך של שיווק ומכירות. זה חיסכון גדול של הוצאות תפעול גדולות ובהינתן החיסכון הזה, בשוק חופשי היה צפוי שהחברות יגשו למכרזים ויסתפקו בשיעורי רווחיות נמוכים.

וזה מה שקרה, אבל בהדרגה, החלו החברות להיות גרידיות. יד נעלמה העלתה את התמחור על הקרקעות, הוסיפה חלק משמעותי בפרויקטים שהוא מכירה בשוק החופשי וגרמה לחברות קטנות ובינוניות להתנפח למאות מיליונים ואפילו מיליארדים. חברות הבנייה בבורסה היו עד לפני 7-8 שנים בעיקר חברות משפחתיות עם שווי של עשרות אולי מאות בודדות של מיליוני שקלים, כעת יש מעל תריסר חברות ששוות מעל 1 מיליארד שקל. דמרי שווה מעל 8 מיליארד ואחריה שורה ארוכה של חברות בשווים של מיליארדים.