"קריסת המרפסות אצל גינדי בחדרה היא תמרור אזהרה לקראת אסון ורסאי הבא"
סאגת
לדבריו, נכון להיום, לא רק שאין חובה חוקית למנות מפקח וגם אין הגדרה סטטוטורית לגבי זהות המפקח, סמכויותיו ואחריותו. "מינוי מפקח, סמכויות המפקח (גם כאשר מונה) ואחריותו בפרויקט נתונות להחלטת היזם או הבעלים . זהותו והכשרתו המקצועית של המפקח אינה מוגדרת והוא אף אינו חייב להיות מהנדס רישוי".
"מדובר בתקלה נקודתית חמורה"
מריאן מוסיף כי האירוע המצער שקרה בחדרה, שלמזלנו לא גבה קורבנות בנפש. צריך לשמש כתמרור אזהרה לקראת אסון אפשרי נוסף והוא מהווה הזדמנות לממשלת ישראל ולגורמים האחראים לכך, להתעשת ולהשלים את הסדרת המקצועות בענף ההנדסה והתשתיות למניעת אסונות בעתיד.
עם זאת מריאן מציין כי מדובר בתקלה נקודתית חמורה ולא בתופעה ענפית "בישראל יש רמה הנדסית וביצועית גבוהה עם שיעור תקלות שאיננו חורג מהמקובל בעולם המערבי. הסדרת הענף תאפשר שיפור ושדרוג העשייה ההנדסית ותשפר את ההגדרות של כשירויות נדרשות, אחריות וגבולות גזרה ברורים בין שלל הגורמים העוסקים בנושא."
- גינדי לקחה כספים שלא כחוק בפרויקט בשדה דב; הרגולטור התערב
- ב-655 מיליון שקל: אספן גרופ מציעה לרכוש את חלקה של גינדי בקניון הזהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות אסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001 הוקמה ועדת זיילר שקבעה בין היתר במסקנותיה שעל מנת למנוע אסונות דומים יש להסדיר את ההגדרה הסטטוטורית של העיסוקים בענף ההנדסה והבניה. ביניהם יש להסדיר את תפקיד מפקח הבניה מנהל הביצוע, מנהל הפרויקט ומתכננים במקצועות השונים. כשנתיים לאחר מכן ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליישם את המלצות הועדה והטילה על משרדי השיכון הפנים והכלכלה את האחריות ליישומם.
"המלצות ועדת זיידלר טרם קויימו"
עם זאת, עד היום למרות פעילות שנעשתה על ידי איגוד המהנדסים במסגרת המועצה להנדסה ואדריכלות שמופקדת במשרד הכלכלה על רישוי המהנדסים למימוש ההמלצות בהתאם להחלטת הממשלה החלטת הממשלה לא קוימה. אחד התפקדים המהותיים בין התפקידים שועדת זיילר המליצה להסדיר הוא תפקיד המפקח. תפקידו של המפקח לשמש רשות פיקוח ובקרה נפרדת ממערכת הביצוע ולוודא את ביצוע העבודה על פי התוכניות, התקנים והתקנות התקפים ולאשר זאת לצורך קבלת אישור אכלוס למבנה או לפרויקט ( גם בפרויקטים בתחום התשתיות).
לפני כשנה וחצי קיבלה המועצה החלטה המאמצת את טיוטת התקנות והעבירה אותה לטיפול הדרגים המקצועיים במשרד הכלכלה. בדיון במועצה שנערך לפני כחודשיים התברר שהנושא כלל לא קודם מאז קבלת הטיוטה .
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות
עוד מוסיף מריאן כי "בנקודת זמן זו אנו מתרכזים בנושא המפקח אולם אין ספק שיש להסדיר ומייד גם את נושא רישוי המהנדסים בתחומים נוספים. כך לדוגמא גם מהנדס ביצוע אינו חייב כיום ברשיון וגם מהנדס ללא ניסיון יכול להכריז על עצמו כמהנדס ביצוע שכן הוא לא חייב להציג רישיון לכך. לצערי לא מדובר רק בתחום הביצוע, גם הסדרת הרישוי של מהנדסים העוסקים בתכנון תנועה ורמזורים, תכנון כבישים, ייעוץ קרקע, ייעוץ בטיחות בתחום המבנה מחייב הסדרה מיידית שכן כל אחד מהנושאים האילו עוסק בליבה של שלום הציבור ובטיחותו והוא פוטנציאל לאסונות כבדים שעלולים להתרחש מחר."
- 6.אופיר 03/01/2014 17:34הגב לתגובה זואסונות וכנראה שהממשלה מחכה לאבדן נפשות עד תיזוז משהו בחקיקה, או שאולי גינדי דואגים להשקיט את הענין בכספים שחסכו בבניה?
- 5.who stole the iron (ל"ת)ben 01/01/2014 17:27הגב לתגובה זו
- 4.בקרוב ,גם מחירי הדירות יפלו כמו המרפסות . (ל"ת)בא 01/01/2014 15:53הגב לתגובה זו
- נכון, קודם המרפסות ואחכ ...המחירים . (ל"ת)אני 01/01/2014 17:11הגב לתגובה זו
- והרבה לפני זה אתה. מקומך בקאנטים כרגיל (ל"ת)אופיר 03/01/2014 17:35
- 3.יופיטר שוקי הון 01/01/2014 15:32הגב לתגובה זואבי כץ יפשוט את הרגל !! אף מקום בעולם המערבי אין כוס קפה ב 5 ש״ח !!!
- אחד 01/01/2014 16:16הגב לתגובה זובארופה יש קפה ב 1 יורו, בארה"ב יש קפה ב 1.5$
- 2.תמא 38 01/01/2014 15:11הגב לתגובה זופרימיטיבית עוד קומבינה של כסתח
- 1.הממשלה מדברת כל הזמן על קריסת נדלן... (ל"ת)אנונימי 01/01/2014 15:03הגב לתגובה זו
- הכל עניין של זמן (ל"ת)אפי 01/01/2014 15:19הגב לתגובה זו
- כנראה על הקריסה הזו הממשלה מתכוונת בושה לממשלה (ל"ת)קורס 01/01/2014 15:17הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
השבוע נמכרה דירה על הנייר ב-58 מיליון שקל, המחיר למ"ר 200 אלף שקל; מה קורה כשנדל"ן הופך ליצירת אומנות ולמה ייתכן שזה דווקא החלטה נכונה לרוכש?
דירה בת 275 מ"ר בקומה העשירית בפרויקט הרברט סמואל על חוף תל אביב נמכרה השבוע תמורת 58 מיליון שקל - 200 אלף שקל למ"ר. זה קורה כשברקע הישראלי הממוצע במתח לגבי החלטת הריבית ביום שני הקרוב, שאם תרד תשפיע על המשכנתא של כולנו. נראה כאילו מדובר בעולם מקביל אבל זה דווקא קורה מתחת לאף של כולנו וזו לא עסקה יחידה: לאחרונה רואים עוד ועוד עסקאות ברמות מחיר של למעלה מ-150 אלף שקל למ"ר. הקונים של נכסים אלה הם אנשים אמידים מאוד שלא נעזרים במשכנתא ולכן גם לא מעניין אותם סביבת הריבית. השאלה הגדולה היא למה לקנות במחירים כאלה? נראה שהסיבה העיקרית היא הייחודיות של נכסים אלה והמחסור שיהיה בהם בעתיד. בעוד שדירות רגילות בונים עוד ועוד. כמה נכסים כבר יהיו בקומה גבוהה על הים עם נוף ששום דבר לא יכול להפריע לו? כנראה שלא הרבה.
בזמן שרוכשי הדירות מתמקדים בשאלות של ריבית, משכנתאות ותשואה, קיים שוק קטן של נכסים שבהם השיקולים האלה כמעט ולא רלוונטיים. מדובר בדירות על קו הים, פנטהאוזים בלב תל אביב, נכסים היסטוריים ומבנים לשימור בשכונות מבוקשות - נכסים שהמכנה המשותף שלהם הוא נדירות מוחלטת. נראה כי לא מדובר על שוק של היצע וביקוש במובן הברור שלו, כשיש 50 דירות כאלה בלבד בכל הארץ, ויש 500 אנשים שמסוגלים לשלם עבורן, המחיר נקבע לפי גורמים אחרים לגמרי. זה יותר דומה לשוק האמנות מאשר לשוק הדיור.
מי הקונים?
בחזרה לדוגמא שלנו, פרויקט הרברט סמואל שעדיין בשלב ראשוני יכלול בעתיד 50 דירות בלבד. מיקום על קו החוף, שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה, ובעיקר - ודאות שלא יוקם שם פרויקט דומה בעתיד הנראה לעין. ברגע שהקו הראשון לים נבנה, הוא לא חוזר להיבנות. ועדיין, מי בכלל קונה דירה במחיר כזה? נראה שחלק מהקונים הם ישראלים עשירים במיוחד: יזמים מצליחים, בעלי עסקים, משפחות ממעמד עם הון ותיק. חלקם משקיעים זרים שרואים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מקלט בטוחות למול חוסר יציבות כלכלית במדינות אחרות. אבל מעבר לפרופיל הדמוגרפי, יש משהו מהותי יותר: אלו קונים שלא מחשבים תשואה במובן שאנחנו מכירים. גם הודעת השיווק של הפרויקט נשמעת מזמינה: "הפרויקט נהנה מנוף עוצר נשימה על קו ראשון של הים, תצפית על יפו העתיקה, קרבה למרכז העיר ושכונת נווה צדק". אפשר להבין איך זה שעשירי העולם גם יבחרו דווקא בפרויקט של חברת אביב כשהם מחפשים היכן לרכוש נכס נדיר בישראל.
הם לא בודקים כמה הם יקבלו בשכירות או מה תהיה התשואה השנתית מהנכס. השאלה שהם שואלים היא האם הנכס הזה יהיה נדיר יותר בעוד 10, 20 או 30 שנה? ההגיון הכלכלי מאחורי המחירים היא שדירה על קו הים בתל אביב היא נכס נדיר במיוחד. בניגוד לדירות בשכונות חדשות שניתן לבנות עוד ועוד ממנו, לא ניתן ליצור עוד קו ים. אין עוד אדמה זמינה, התכנון והבניה מוגבלים, ותהליכי האישורים הולכים ונעשים מורכבים יותר.
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יהיה בשנת 2055?
נניח שהדירה שנמכרה היום ב-200 אלף שקל למ"ר תישאר באותו מצב, ושהביקוש לנכסים נדירים בתל אביב לא ירד אלא ישאר קבוע. בעוד 30 שנה, כשכל קו הים של תל אביב יהיה בנוי במלואו, ולא תהיה אפילו אפשרות לבנות עוד פרויקט דומה, מה יהיה המחיר? בערכים נומינליים ובהתחשב באינפלציה ממוצעת של 2%, לא יהיה מפתיע אם דירות אלו יימכרו גם ב-800 אלף שקל למ"ר ויותר מכך. זה נשמע אולי מופרך אבל זה יכול בהחלט להתרחש מפני שתמיד יהיה את מי שישלם על סטטוס ויוקרה מחירים כאלה. בעיקר על יצירת אומנות כמו נכס שמשקיף על הים התיכון מדירה של קרוב ל-300 מ"ר בתל אביב.
