"קריסת המרפסות אצל גינדי בחדרה היא תמרור אזהרה לקראת אסון ורסאי הבא"

יו"ר איגוד המהנדסים מתייחס לרשלנות בחדרה: "13 שנה אחרי אסון ורסאי ועדיין לא יושמו מסקנות ועדת החקירה, אין כיום חובה למנות מפקח"
לירן סהר | (11)

סאגת קריסת המרפסות בפרויקט של גינדי השקעות בחדרה שינה מרוכשי דירות רבים החרדים מהתרחשותם של אסונות דומים במוצר היקר ביותר שיירכשו בחייהם. שלשום דיווחנו כי 36 מדיירי הבניין הסמוך דרשו לבטל את הסכמי המכר. דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים, מתייחס לפרשה:

לדבריו, נכון להיום, לא רק שאין חובה חוקית למנות מפקח וגם אין הגדרה סטטוטורית לגבי זהות המפקח, סמכויותיו ואחריותו. "מינוי מפקח, סמכויות המפקח (גם כאשר מונה) ואחריותו בפרויקט נתונות להחלטת היזם או הבעלים . זהותו והכשרתו המקצועית של המפקח אינה מוגדרת והוא אף אינו חייב להיות מהנדס רישוי".

"מדובר בתקלה נקודתית חמורה"

מריאן מוסיף כי האירוע המצער שקרה בחדרה, שלמזלנו לא גבה קורבנות בנפש. צריך לשמש כתמרור אזהרה לקראת אסון אפשרי נוסף והוא מהווה הזדמנות לממשלת ישראל ולגורמים האחראים לכך, להתעשת ולהשלים את הסדרת המקצועות בענף ההנדסה והתשתיות למניעת אסונות בעתיד.

עם זאת מריאן מציין כי מדובר בתקלה נקודתית חמורה ולא בתופעה ענפית "בישראל יש רמה הנדסית וביצועית גבוהה עם שיעור תקלות שאיננו חורג מהמקובל בעולם המערבי. הסדרת הענף תאפשר שיפור ושדרוג העשייה ההנדסית ותשפר את ההגדרות של כשירויות נדרשות, אחריות וגבולות גזרה ברורים בין שלל הגורמים העוסקים בנושא."

בעקבות אסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001 הוקמה ועדת זיילר שקבעה בין היתר במסקנותיה שעל מנת למנוע אסונות דומים יש להסדיר את ההגדרה הסטטוטורית של העיסוקים בענף ההנדסה והבניה. ביניהם יש להסדיר את תפקיד מפקח הבניה מנהל הביצוע, מנהל הפרויקט ומתכננים במקצועות השונים. כשנתיים לאחר מכן ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליישם את המלצות הועדה והטילה על משרדי השיכון הפנים והכלכלה את האחריות ליישומם.

"המלצות ועדת זיידלר טרם קויימו"

עם זאת, עד היום למרות פעילות שנעשתה על ידי איגוד המהנדסים במסגרת המועצה להנדסה ואדריכלות שמופקדת במשרד הכלכלה על רישוי המהנדסים למימוש ההמלצות בהתאם להחלטת הממשלה החלטת הממשלה לא קוימה. אחד התפקדים המהותיים בין התפקידים שועדת זיילר המליצה להסדיר הוא תפקיד המפקח. תפקידו של המפקח לשמש רשות פיקוח ובקרה נפרדת ממערכת הביצוע ולוודא את ביצוע העבודה על פי התוכניות, התקנים והתקנות התקפים ולאשר זאת לצורך קבלת אישור אכלוס למבנה או לפרויקט ( גם בפרויקטים בתחום התשתיות).

לפני כשנה וחצי קיבלה המועצה החלטה המאמצת את טיוטת התקנות והעבירה אותה לטיפול הדרגים המקצועיים במשרד הכלכלה. בדיון במועצה שנערך לפני כחודשיים התברר שהנושא כלל לא קודם מאז קבלת הטיוטה .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד מוסיף מריאן כי "בנקודת זמן זו אנו מתרכזים בנושא המפקח אולם אין ספק שיש להסדיר ומייד גם את נושא רישוי המהנדסים בתחומים נוספים. כך לדוגמא גם מהנדס ביצוע אינו חייב כיום ברשיון וגם מהנדס ללא ניסיון יכול להכריז על עצמו כמהנדס ביצוע שכן הוא לא חייב להציג רישיון לכך. לצערי לא מדובר רק בתחום הביצוע, גם הסדרת הרישוי של מהנדסים העוסקים בתכנון תנועה ורמזורים, תכנון כבישים, ייעוץ קרקע, ייעוץ בטיחות בתחום המבנה מחייב הסדרה מיידית שכן כל אחד מהנושאים האילו עוסק בליבה של שלום הציבור ובטיחותו והוא פוטנציאל לאסונות כבדים שעלולים להתרחש מחר."

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אופיר 03/01/2014 17:34
    הגב לתגובה זו
    אסונות וכנראה שהממשלה מחכה לאבדן נפשות עד תיזוז משהו בחקיקה, או שאולי גינדי דואגים להשקיט את הענין בכספים שחסכו בבניה?
  • 5.
    who stole the iron (ל"ת)
    ben 01/01/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בקרוב ,גם מחירי הדירות יפלו כמו המרפסות . (ל"ת)
    בא 01/01/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
  • נכון, קודם המרפסות ואחכ ...המחירים . (ל"ת)
    אני 01/01/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
  • והרבה לפני זה אתה. מקומך בקאנטים כרגיל (ל"ת)
    אופיר 03/01/2014 17:35
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 01/01/2014 15:32
    הגב לתגובה זו
    אבי כץ יפשוט את הרגל !! אף מקום בעולם המערבי אין כוס קפה ב 5 ש״ח !!!
  • אחד 01/01/2014 16:16
    הגב לתגובה זו
    בארופה יש קפה ב 1 יורו, בארה"ב יש קפה ב 1.5$
  • 2.
    תמא 38 01/01/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
    פרימיטיבית עוד קומבינה של כסתח
  • 1.
    הממשלה מדברת כל הזמן על קריסת נדלן... (ל"ת)
    אנונימי 01/01/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
  • הכל עניין של זמן (ל"ת)
    אפי 01/01/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
  • כנראה על הקריסה הזו הממשלה מתכוונת בושה לממשלה (ל"ת)
    קורס 01/01/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.