מנדרין. קרדיט: רשתות חברתיותאקרו מוכרת את הקרקע במתחם מנדרין - עשויה להכניס עד 175 מיליון שקל
החברה חתמה על הסכם אופציה עם צד שלישי למכירת הקרקע במנדרין בצפון תל אביב - עשויה לרשום רווח של עד 40 מיליון שקל אם העסקה תצא לפועל
חברת אקרו אקרו 5.24% מדווחת על מהלך למימוש נכסים לא מפותחים: הבוקר דיווחה החברה כי חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין שבצפון תל אביב. מדובר במגרש שנרכש על ידי החברה בסוף 2021 תמורת כ־287 מיליון שקל (כולל
עליות עסקה), ורשום כיום בספריה לפי שווי של כ־349 מיליון שקל.
הקרקע, שנמצאת בצפון העיר בשטח התוכנית תא/3700, מיועדת להקמת כ־114 דירות ולמעלה מ־800 מ"ר של שטחי מסחר, אך הליכי שינוי הייעוד שהחלה בהם החברה טרם הבשילו – בין היתר בשל התנגדויות רבות שהוגשו
לתוכנית, והקפאת ההתקדמות התכנונית. ההסכם החדש שנחתם כולל מתן אופציה לרוכש צד ג' ששמו אינו מפורסם. בתמורה ראשונית של 4.5 מיליון שקל ניתנה לו הזכות לרכוש את הקרקע בשלושה שלבים, כאשר כל שלב תקף למועד מימוש שונה במהלך השנתיים הקרובות.
העסקה בנויה
כך שניתן יהיה לרכוש חלק מהחלקות – ולא בהכרח את כולן – ובתנאי שכל שלב קודם מומש במלואו. אם האופציה תמומש במלואה, צפויה אקרו לקבל תמורה כוללת של כ־385 מיליון שקל – סכום שמגלם רווח חשבונאי של 30 עד 40 מיליון שקל. כמו כן, התזרים החופשי שיתקבל לאחר פירעון הלוואה
קיימת על הקרקע צפוי לנוע בין 165 ל־175 מיליון שקל – סכום משמעותי ביחס להיקף ההשקעה המקורית ולמצב השוק הנוכחי.באקרו מדגישים כי נכון לעכשיו אין ודאות שהאופציה תמומש בפועל, שכן היא כפופה לאישורים, מימון בנקאי ומימוש הדרגתי של שלבי העסקה.
עם זאת, האפשרות
למכור את הקרקע AS IS, כלומר במצבה הנוכחי וללא שינוי ייעוד, מעניקה לחברה גמישות ביציאה מנכס שמימושו התכנוני התעכב.
שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה
שויו השוק של החברה עומד על כ-3.1 מיליארד שקל. ההון העצמי שלה נאמד בכ-1.9 מיליארד שקל. המניה ירדה מתחילת השנה בכ-13.5% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-22%.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.
איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
המדינה גובה מעל 50 מיליארד שקל מדי שנה משוק הדיור, והופכת את הזכות הבסיסית לדירה ובית עבור האזרחים - לפרה החולבת של קופת האוצר; כל זאת על חשבון הזוגות הצעירים, הקבלנים והיזמים
בהמשך לטור של צלי אהרון רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80 - אוסיף ואציין כי בהמשך להסבר על שוק הדיור וכיצד חלק ניכר ממחיר הדירה נגזר מהחלטות המדינה ולא רק מעלות הקרקע, החומרים או העבודה. אני מוסיף את עמדתי בתור מי שעומד בראש התאחדות הקבלנים בוני הארץ. המסר לי הוא שידע כל זוג צעיר שרוכש דירה חדשה שממשלת ישראל לוקחת לכיס מעל 50% מהמחיר שהוא ישלם. כל דירה שנמכרת בישראל מושפעת ישירות מכמות הכסף שדורשת המדינה עבורה.
בטור הדעה כאמור נאמר בין היתר כי בענף הנדל"ן מתגלעת בימים אלו מחלוקת חריפה סביב חיובי מע"מ בעסקאות דירות עם מבצעי מימון. מדובר במבצעים נפוצים מהשנים האחרונות – 80/20, 90/10 ודומיהם - שבהם הרוכש משלם חלק קטן ממחיר הדירה עם החתימה, ואת היתרה רק במסירה. יזמים טוענים כי המחיר האמיתי של העסקה נמוך מהמחיר הנקוב, משום שהם למעשה סיפקו "הנחה מימונית" לרוכש.
רשות המסים מנגד דורשת לגבות מע"מ על מלוא המחיר הרשום בחוזה, כולל רכיב ההנחה המימונית - כאילו מדובר בהכנסה רגילה של היזם. לטענת יזמים, ובראשם חברת אפגד שהגישה תביעה ייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל, מדובר באפליה. זאת משום שבעסקאות "הלוואת קבלן" – שבהן המימון ניתן ישירות על ידי הבנק ומגובה בידי היזם – רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. אבל כאשר היזם עצמו מעניק לרוכש את פריסת התשלומים, רשות המסים מחשיבה את הריבית הגלומה כחלק ממחיר העסקה.
המשמעות היא שהיזם נושא במס גבוה יותר על רכיב שאינו מהווה מבחינתו רווח אמיתי.ההיקף הכלכלי של המחלוקת עצום: קרוב ל־30 אלף דירות נמכרו בשנים האחרונות במבצעי מימון כאלה. אם עמדת רשות המסים תתקבל, המשמעות היא חיוב מס נוסף של מאות מיליוני שקלים על יזמים, דווקא בתקופה שבה השוק נמצא בקיפאון ומכירות הדירות בירידה. היזמים טוענים כי מדובר במצב פרדוקסלי: ככל שהם מעניקים לרוכשים תנאי מימון נוחים יותר, כך נוצר להם חיוב מס גבוה יותר.
- מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה החולבת של האוצר
לכן חשוב לי להדגיש כי שוק הדיור הפך ל'פרה החולבת' של קופת האוצר על גבם של רוכשי הדירות ובעלי חברות הבנייה, קבלנים ויזמים. המדינה גבתה בשנים האחרונות יותר מ-50 מיליארד שקל בכל שנה, משוק הדיור במיסים ומכירת קרקע, היא זו שמעלה בלי הספק את מחירי הקרקעות ויוצרת שרשרת שמגיעה לכל בית בישראל תרתי משמע. מעל חצי ממחיר כל דירה חדשה בישראל זורם ישירות לקופת המדינה. נכון, לכאורה זו הזדמנות לשפר את מצבה של הקופה הציבורית אבל כאן האבסורד.
