מנדרין. קרדיט: רשתות חברתיותמנדרין. קרדיט: רשתות חברתיות

אקרו מוכרת את הקרקע במתחם מנדרין - עשויה להכניס עד 175 מיליון שקל

החברה חתמה על הסכם אופציה עם צד שלישי למכירת הקרקע במנדרין בצפון תל אביב - עשויה לרשום רווח של עד 40 מיליון שקל אם העסקה תצא לפועל



הרצי אהרון |
נושאים בכתבה אקרו קרקע

חברת אקרו אקרו 1.36%   מדווחת על מהלך למימוש נכסים לא מפותחים: הבוקר דיווחה החברה כי חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין שבצפון תל אביב. מדובר במגרש שנרכש על ידי החברה בסוף 2021 תמורת כ־287 מיליון שקל (כולל עליות עסקה), ורשום כיום בספריה לפי שווי של כ־349 מיליון שקל.

הקרקע, שנמצאת בצפון העיר בשטח התוכנית תא/3700, מיועדת להקמת כ־114 דירות ולמעלה מ־800 מ"ר של שטחי מסחר, אך הליכי שינוי הייעוד שהחלה בהם החברה טרם הבשילו – בין היתר בשל התנגדויות רבות שהוגשו לתוכנית, והקפאת ההתקדמות התכנונית.  ההסכם החדש שנחתם כולל מתן אופציה לרוכש צד ג' ששמו אינו מפורסם. בתמורה ראשונית של 4.5 מיליון שקל ניתנה לו הזכות לרכוש את הקרקע בשלושה שלבים, כאשר כל שלב תקף למועד מימוש שונה במהלך השנתיים הקרובות.

העסקה בנויה כך שניתן יהיה לרכוש חלק מהחלקות – ולא בהכרח את כולן – ובתנאי שכל שלב קודם מומש במלואו. אם האופציה תמומש במלואה, צפויה אקרו לקבל תמורה כוללת של כ־385 מיליון שקל – סכום שמגלם רווח חשבונאי של 30 עד 40 מיליון שקל. כמו כן, התזרים החופשי שיתקבל לאחר פירעון הלוואה קיימת על הקרקע צפוי לנוע בין 165 ל־175 מיליון שקל – סכום משמעותי ביחס להיקף ההשקעה המקורית ולמצב השוק הנוכחי.באקרו מדגישים כי נכון לעכשיו אין ודאות שהאופציה תמומש בפועל, שכן היא כפופה לאישורים, מימון בנקאי ומימוש הדרגתי של שלבי העסקה.

 עם זאת, האפשרות למכור את הקרקע AS IS, כלומר במצבה הנוכחי וללא שינוי ייעוד, מעניקה לחברה גמישות ביציאה מנכס שמימושו התכנוני התעכב. 


שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה

שויו השוק של החברה עומד על כ-3.1 מיליארד שקל. ההון העצמי שלה נאמד בכ-1.9 מיליארד שקל. המניה ירדה מתחילת השנה בכ-13.5% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-22%.


מניית החברה
מניית החברה








 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.