למרות עליות השערים בשבוע החולף, יציאת הכספים מקרנות הנאמנות נמשכת; מאיפה בעיקר הציבור יוצא?
שבוע המסחר החולף נסגר בעליות שערים ניכרות בשוקי המניות בארץ ובעולם, בהובלת מדדי המניות במזרח הרחוק ובאירופה. זאת, בעקבות נתונים חיוביים שהגיעו מסין והעלייה במחיר חבית נפט שחצה את רף ה-40 דולר, כמו גם דו"חות הבנקים בארה"ב, שהיו 'גרועים פחות מהצפוי', ותדלקו את העליות בסקטור. עם זאת, הפדיונות מתעשיית קרנות הנאמנות בישראל טרם פסקו וקצב הפדיונות בקרנות המסורתיות אף עלה מעט השבוע, והסתכם בכ-140 מיליון שקל.
תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף פדיונות של כ-410 מיליון שקל, המתחלקים לפדיונות של כ-270 מיליון בקרנות הכספיות, כ-140 מיליון בקרנות המנוהלות ויציבות בקרנות המחקות, זה שבוע שני ברציפות. מדובר באומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
בעקבות עליות השערים בבורסות, הקרנות המנייתיות גייסו השבוע כ-15 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-25 מיליון בקרנות המניות בארץ, וסכום זהה בקרנות הגמישות. בניגוד לכך, דווקא קרנות מניות בחו"ל פדו כ-35 מיליון. מדובר בהמשך מגמה של גיוסים בקרנות המנייתיות, כשמתחילת החודש הן גייסו כ-36 מיליון שקל.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (כמו קרנות 10/90, 15/85 וכדומה) נשארו השבוע ללא שינוי - ירידה של כ-50 מיליון שקל בקצב הגיוסים ביחס לשבוע שעבר. מתחילת החודש קרנות אג"ח כללי גייסו כ-50 מיליון שקל.
- סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
- חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה ירד משמעותית ביחס לשבועות האחרונים, ונאמד בכ-20 מיליון שקל בלבד - ירידה של כ-80% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-130 מיליון שקל, וזאת כשאגרות החוב הממשלתיות נסחרו במגמה מעורבת בשבוע החולף.
דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
גיוסים בקרנות הכספיות ובקרנות הנאמנות בכלל שהגיעו לשיא של 708 מיליארד שקל; ילין לפידות גדל בגיוסים בזכות הקרן הכספית; גיוסים נאים למיטב ולאלטשולר שחם; על הכספיות ועל התעשייה
תעשיית קרנות הנאמנות באוגוסט גייסה כ-7 מיליארד שקל ונהנתה מעליית ערך של קרוב ל-1%, כ-7 מיליארד שקלים נוספים. הגיוסים הבולטים היו בקרנות הכספיות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כשילין לפידות גייסה לקרן הכספית שלה כ-1.8 מיליארד שקל.
תעשיית הקרנות הכספיות מנהלת כ-178 מיליארד שקל - מדובר בקרנות שמספקות תשואה סולידית במיוחד ומתחרות בפיקדונות בהצלחה. הן אלטרנטיבה טובה יותר ביחס לפיקדונות בבנקים לתקופות קצרות משנה ולרוב גם לתקופה של שנה ומעלה. בפיקדון בבנקים מקבלים בין אפס לאחוזים בודדים לפיקדון עד שנה וכ-4%-4.2% בפיקדון שנתי. בקרנות הכספיות מקבלים באזור 4.2% ויותר בכל נקודת זמן כשנכון להיום יש לקרנות האלו גם יתרון מיסוי גדול לעומת הפיקדונות.
הקרנות הכספיות היא הקטגוריה הגדולה ביותר בקרנות אקטיביות - קרנות מנוהלות, כשבסה"כ בקרנות האקטיביות כ-390 מיליארד שקל. הקרנות הפאסיביות, עוקבות אחרי המדדים מתחלקות לשניים - קרנות סל וקרנות מחקות. שם היקף הכספים המנוהל עומד על כ-320 מיליארד שקל, כ-200 מיליארד לקרנות הסל.
גיוסים גדולים רשמו החודש מיטב דש עם קרוב ל-800 מיליון שקל ואלטשולר שחם עם קרוב ל-500 מיליון שקל. הגיוסים היו בקרנות אג"ח כשהיתה מגמה של הגדלת ההשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל על חשבון קרנות מנייתיות בארץ.
- סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
- חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דירוג קרנות כספיות ואיך לבחור קרן כספית?
ההבדלים בתשואות בקרנות הכספיות נמוכים. כולם באותה הסביבה ולכן יש חשיבות גדולה לבחון את דמי הניהול. נכון, יש מנהלים טובים, אבל בדרגת חופש נמוכה כל כך כמו שיש בקרנות הכספיות, ההצלחה לא שווה תשואה דרמטית ולכן תבדקו את דמי הניהול.

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה?
מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?
מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.
אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.
לשים לב ל"שיעור ההוספה"
לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל.
הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה.
- סיכום תשפ"ה בקרנות הנאמנות: היקף נכסים שובר שיא
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.