האינפלציה נעלמה, אבל היא יכולה לחזור בגדול
לפני כשנה וחצי הייתי בכנס שבו פרופסור אלכס צוקרמן הציג מאמר שבו הוא ניסה להסביר איך ייתכן שהבנקים המרכזיים הפיצו כל-כך הרבה כסף מאז 2008, ובכל זאת האינפלציה בעולם המפותח עדיין סביב האפס.
כשפרופסור צוקרמן מציג משהו על אינפלציה, אני מקשיב, כי האיש באמת יודע. ולא רק יודע, הוא גם עשה: במשך ארבע שנים הוא היה חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, זאת שקובעת עבורנו את הריבית בכל חודש. כשהוא סיים לדבר, נשאלו שאלות, ואחד האנשים שהיו באותו חדר שאל "אז איפה באמת האינפלציה?"
פרופסור צוקרמן הסתכל עליו וענה, שזה באמת מפתיע שאין אינפלציה. אבל זה הרבה בגלל שהנגידים של הבנקים המרכזיים הם שמרנים גדולים, ועם כל כמה שהם מנסים לעורר את האינפלציה בעזרת הריבית הנמוכה, הם בכל זאת חוששים מהיום שבו האינפלציה תחזור באמת. והוא סיכם כך: אם נגידי הבנקים המרכזיים באמת היו רוצים אינפלציה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לתת לממשלה כסף, כמו שעשו בשנות ה-1970 וה-1980. אז לא רק שהייתה לנו אינפלציה, ועוד איזה אינפלציה הייתה.
לפני כחודש וחצי פגשתי מכר שהיה עד לפני מספר שנים בכיר בבנק ישראל, והשיחה התגלגלה לנושא האינפלציה. אותו מכר אמר לי בערך כך: כל הזמן מתלוננים גם על כך שאין אינפלציה, וגם על כך שצריך לבנות תשתיות, אבל הממשלה חוששת לקחת את החוב הנדרש. למה שבנק ישראל לא ייתן לממשלה הלוואה? ולא סתם הלוואה – הלוואה שהממשלה לא צריכה להחזיר. כי, אחת מהטעויות שנעשו עד 1985, כשבנק ישראל נתן לממשלה הלוואות בנדיבות, הייתה שהממשלה התחייבה להחזיר את החוב, ואכן החזירה אותו עד השקל האחרון. מה שיצר מצב שהציבור שילם פעמיים: פעם כי האינפלציה שתודלקה בכסף אכלה את החסכונות של הציבור, ופעם כשהממשלה השתמשה בכספי המיסים כדי להחזיר את ההלוואות בשנות ה-1990 וה- 2000.
לכן, לדעתו של אותו מכר, את ההלוואות שבנק ישראל צריך לתת היום, הוא צריך לתת כשמראש הוא מודיע שהוא לא מצפה לקבל אותן חזרה. בנוסף, צריך שבנק ישראל יתחייב שהוא הולך להעביר רק כמות מוגבלת של כסף, כדי שהממשלה לא תהפוך את בנק ישראל לארנק שלה, וכדי שהציבור יצפה לאינפלציה של אחוז או שניים, ולא לשחזור של 400% האינפלציה של שנות ה- 1980.
הקשבתי לו בעניין, ואז שאלתי אותו האם חוק בנק ישראל מאפשר את זה. הוא ענה שכמובן שלא. אז שאלתי אותו: "ונגיד שישנו את החוק, מי יקבע כמה כסף הבנק יעביר לממשלה?" והגענו למסקנה שאין תשובה טובה לשאלה הזאת.
אבל מאז אני חושב מדי פעם: אם רעיונות כאלו עולים מכיוונם של אנשים טובים שיודעים הרבה מאוד על מדיניות מוניטארית, איך אנחנו יודעים שהפוליטיקאים לא יאמצו אותם? בארה"ב, האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית מדבר על כך בגלוי. גם הממשל של טראמפ לוחץ על הבנק המרכזי, באופן שמעיד שגם הממשל שלו לא בדיוק עוין לרעיונות כאלו. למעשה, בתגובה ללחץ של טראמפ, הבנק המרכזי האמריקאי קונה בחודשים האחרונים אג"חים קצרים של הממשל, כך שבפועל הוא כבר פתח קו אשראי לממשל, גם אם עוד לא קוראים לזה כך.
אז לאט לאט אני מתחיל לחשוש שאם הדברים ימשיכו ככה, באיזה שהוא שלב או שהפוליטיקאים ינסו לגרום לבנק המרכזי לממן עבורם את כל מה שהם רוצים לבצע, או שהציבור יתחיל לחשוש שמשהו כזה עומד לקרות. הצד החיובי הוא שבמקרה כזה יהיה לי, כמרצה וחוקר, באמת מעניין. הצד השלילי הוא שאני לא בטוח שיישאר לי משהו בחסכונות ביום שאחרי.
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי
- 17.יאיר 17/01/2020 01:31הגב לתגובה זוהסיבה שהאינפלציה נמוכה היא טריוויאלית והיא הסיבה הרגילה. הריבית גבוהה מדי. במקום ריבית שהולמת את הנסיבות שצריכה להיות מינוס 3% או 4% יש ריבית אפס שהיא גבוהה מדי.
- 16.הבנק היחיד בעולם שהספקולנטים עושים ממנו צחוק הוא ב"י (ל"ת)שאול 16/01/2020 11:00הגב לתגובה זו
- 15.משקיע 16/01/2020 09:16הגב לתגובה זותפיסה מיושנת שאינפלציה זה טוב, זה טוב למי שהמשכורת שלו צמודה למדד ותו לא
- 14.דן 15/01/2020 21:19הגב לתגובה זוחמס מעוות בצורה שיטתית את מדד המחירים לצרכן!
- 13.אנונימי 15/01/2020 20:35הגב לתגובה זוהאמת שזו השאלה הכי גדולה שעומדת על הפרק בשנים האחרונות ואף אחד לא באמת מתעסק בה. לא ראיתי אף מחקר רציני בעניין. כל הבעיות נפתרות על יד הדפסה . המאזנים של הבנקים המרכזיים תופחים בארהב זה שוה מעל 4 טריליון דולר (2007 היה 700 מיליארד) ואינפלציה אין. קונונדרום.
- 12.מנה 15/01/2020 15:49הגב לתגובה זוהפרופסורים לכלכלה הם חבורת טיפשים שלא מסוגלים לגמור את החודש לא מסוגלים לעשות כסף לכן תלויים במשכורת ציבורית אין לתת בהם אמון
- 11.מצב עגום 15/01/2020 13:45הגב לתגובה זוספקולנטים עושים ממנו צחוק. וזה כבר פיגוע כלכלי. בגלל תקבולי הייצוא הנמוכים אין כבר כדאיות לייצא והצמיחה בסכנה גדולה. יש כבר גרעון גן בחשבון הסחר
- 10.צביקה 15/01/2020 11:54הגב לתגובה זותפסיקו כבר עם הכותרות ההיסטריות על משברים ואסונות שרק אתם רואים אותם כבר כמה שנים
- 9.עמי 15/01/2020 11:03הגב לתגובה זורואה בדיוק היכן האינפלציה
- 8.הפנסיות שלנו 15/01/2020 10:49הגב לתגובה זוהחשב הכללי מצא פטנט לצמצם את הגירעון במקום שהמדינה תשקיע בפרוייקטים מהמסים שהיא גובה הוא דוחף את המימון של הפרוייקטים האלה לפנסיות בריבית כלום . מקים חברות פרוייקט שמגייסות בריבית אפס מיליארדים מהפנסיות ומשתמשות בכסף להקים את הפרוייקטים ואם צריך עוד כסף אין בעיה יש צבירה בפנסיה כל חודש
- 7.מעמד ביינימר 15/01/2020 10:27הגב לתגובה זומחירי הדיור זינקו בכל העולם במאות אחוזים, הנה הפתרון.
- 6.אנונימי 15/01/2020 10:05הגב לתגובה זוהכתב של האתר הביא מספר פעמים נתונים על היקף הרכישות של הבנק המרכזי ביפן. בשנים האחרונות הוא היחידי שרוכש את כל החוב שמנפיקה המדינה וגם רוכש תעודות סל על שוק המניות כך שהגיע לאחזקות של כ 10% מכל הבורסה ביפן. וכל זה הצליח להחזיר את המדדים ביפן לתחילת שנות ה 90 כך שהחוסכים מהמעמדות הבינוניים הצליחו להשיב את ערך החסכונות שלהם אבל העשירים נהיו מפלצות..
- הם רחוקים 64% מתחילת שנות ה90(1989)ולא כמו שכתבת. (ל"ת)לאנונימי 15/01/2020 15:25הגב לתגובה זו
- 5.מוטי 15/01/2020 09:45הגב לתגובה זושבנק ישראל יממן פרויקטים לאומיים של תשתיות, ישלמו בדולרים, יסללו רכבות כמו קוו תא אילת ועוד פרויקטים חיוניים, זה יחליש את השקל ויביא לצמיחה בטווח הארוך,
- 4.גיל 15/01/2020 09:42הגב לתגובה זובאמת דיברו על זה שהבנק המרכזי של יפן קונה את החוב של המדינה. באופן מפתיע בשנה האחרונה פתאום החוב הלאומי של יפן ירד בכמעט בשני טריליון דולר . ( אפשר לראות את החוב של יפן בשעון חוב עולמי . של כול המדינות כולל יפן) איך זה קורה ? למישהו יש הסבר?
- 3.אזרח 15/01/2020 09:23הגב לתגובה זושבנק ישראל במקום לקנות דולרים ובמקום להוריד את הריבית פשוט יתן תשלום חד פעמי לחשבון הבנק של כל אזרח מעל גיל 18. פעם בשנה שבנק ישראל יחליט עצמאית כמה כסף לתת ופשוט יחלק לאזרחים כמו שהיום הוא מחליט לקנות דולרים. אם יתנו לממשלה את הכסף למחרת תיהיה שביתה במגזר הציבורי והעלאות שכר לעובדי מדינה.
- 2.דרור 15/01/2020 09:23הגב לתגובה זונראה שפרופסור צוקמן, וגם אתה פתחתם בנסיון להסביר מדוע אין אינפלציה, ונכשלתם לא קראתי אף הסבר מדוע... רק מצאתי אזהרות שאולי תהיה, אם זה וההוא והדבר האחר יקרה...
- 1.אנונימי 15/01/2020 08:56הגב לתגובה זוהמציאות הזו מתרחשת הרבה שנים ביפן. הריבית 0, הצמיחה 0, העשירים הפכו מגה עשירים, המעמד הבינוני נמחק, תוחלת החיים העולה מעלה את שיעור החסכונות והכל ביחד מוריד את הילודה כך שיפן מתכווצת..כנראה זה התחליף להקטנת האוכלוסיה בעולם במקום מלחמות. ואולי שגעון של המנהיגים שרוצים לחזור לתקופת הפאודליזים כשכולם היו אריסים של העשיר המקומי. בארה"ב נראה שהם כבר עברו מעל 70% בדרך לשם
- לאנונימי 15/01/2020 15:29הגב לתגובה זוהיום. בכל מקרה ביפן רחוקים ב64% מלהגיע לשיאים ולא כמו שכתבת שהם השלימו ההפרש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
