אביחי שניר
אביחי שניר

האינפלציה נעלמה, אבל היא יכולה לחזור בגדול

בארה"ב זו כבר עובדה - הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב של ארה"ב, כלומר מספק אשראי לממשל, זה עלול להתבטא בחזרת האינפלציה; גם בארץ חושבים על זה; החשש: מימון לממשל לצד הריבית הנמוכה, והשקעות בתשתיות, עלולים להיגמר בקטסטרופה כלכלית; החסכונות שלנו עלולים להיפגע
אביחי שניר | (19)

לפני כשנה וחצי הייתי בכנס שבו פרופסור אלכס צוקרמן הציג מאמר שבו הוא ניסה להסביר איך ייתכן שהבנקים המרכזיים הפיצו כל-כך הרבה כסף מאז 2008, ובכל זאת האינפלציה בעולם המפותח עדיין סביב האפס.

כשפרופסור צוקרמן מציג משהו על אינפלציה, אני מקשיב, כי האיש באמת יודע. ולא רק יודע, הוא גם עשה: במשך ארבע שנים הוא היה חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, זאת שקובעת עבורנו את הריבית בכל חודש. כשהוא סיים לדבר, נשאלו שאלות, ואחד האנשים שהיו באותו חדר שאל "אז איפה באמת האינפלציה?"

פרופסור צוקרמן הסתכל עליו וענה, שזה באמת מפתיע שאין אינפלציה. אבל זה הרבה בגלל שהנגידים של הבנקים המרכזיים הם שמרנים גדולים, ועם כל כמה שהם מנסים לעורר את האינפלציה בעזרת הריבית הנמוכה, הם בכל זאת חוששים מהיום שבו האינפלציה תחזור באמת. והוא סיכם כך: אם נגידי הבנקים המרכזיים באמת היו רוצים אינפלציה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לתת לממשלה כסף, כמו שעשו בשנות ה-1970 וה-1980. אז לא רק שהייתה לנו אינפלציה, ועוד איזה אינפלציה הייתה.

לפני כחודש וחצי פגשתי מכר שהיה עד לפני מספר שנים בכיר בבנק ישראל, והשיחה התגלגלה לנושא האינפלציה. אותו מכר אמר לי בערך כך: כל הזמן מתלוננים גם על כך שאין אינפלציה, וגם על כך שצריך לבנות תשתיות, אבל הממשלה חוששת לקחת את החוב הנדרש. למה שבנק ישראל לא ייתן לממשלה הלוואה? ולא סתם הלוואה – הלוואה שהממשלה לא צריכה להחזיר. כי, אחת מהטעויות שנעשו עד 1985, כשבנק ישראל נתן לממשלה הלוואות בנדיבות, הייתה שהממשלה התחייבה להחזיר את החוב, ואכן החזירה אותו עד השקל האחרון. מה שיצר מצב שהציבור שילם פעמיים: פעם כי האינפלציה שתודלקה בכסף אכלה את החסכונות של הציבור, ופעם כשהממשלה השתמשה בכספי המיסים כדי להחזיר את ההלוואות בשנות ה-1990 וה- 2000.

לכן, לדעתו של אותו מכר, את ההלוואות שבנק ישראל צריך לתת היום, הוא צריך לתת כשמראש הוא מודיע שהוא לא מצפה לקבל אותן חזרה. בנוסף, צריך שבנק ישראל יתחייב שהוא הולך להעביר רק כמות מוגבלת של כסף, כדי שהממשלה לא תהפוך את בנק ישראל לארנק שלה, וכדי שהציבור יצפה לאינפלציה של אחוז או שניים, ולא לשחזור של 400% האינפלציה של שנות ה- 1980.

הקשבתי לו בעניין, ואז שאלתי אותו האם חוק בנק ישראל מאפשר את זה. הוא ענה שכמובן שלא. אז שאלתי אותו: "ונגיד שישנו את החוק, מי יקבע כמה כסף הבנק יעביר לממשלה?" והגענו למסקנה שאין תשובה טובה לשאלה הזאת.

אבל מאז אני חושב מדי פעם: אם רעיונות כאלו עולים מכיוונם של אנשים טובים שיודעים הרבה מאוד על מדיניות מוניטארית, איך אנחנו יודעים שהפוליטיקאים לא יאמצו אותם? בארה"ב, האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית מדבר על כך בגלוי. גם הממשל של טראמפ לוחץ על הבנק המרכזי, באופן שמעיד שגם הממשל שלו לא בדיוק עוין לרעיונות כאלו. למעשה, בתגובה ללחץ של טראמפ, הבנק המרכזי האמריקאי קונה בחודשים האחרונים אג"חים קצרים של הממשל, כך שבפועל הוא כבר פתח קו אשראי לממשל, גם אם עוד לא קוראים לזה כך.

אז לאט לאט אני מתחיל לחשוש שאם הדברים ימשיכו ככה, באיזה שהוא שלב או שהפוליטיקאים ינסו לגרום לבנק המרכזי לממן עבורם את כל מה שהם רוצים לבצע, או שהציבור יתחיל לחשוש שמשהו כזה עומד לקרות. הצד החיובי הוא שבמקרה כזה יהיה לי, כמרצה וחוקר, באמת מעניין. הצד השלילי הוא שאני לא בטוח שיישאר לי משהו בחסכונות ביום שאחרי.

 

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    יאיר 17/01/2020 01:31
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שהאינפלציה נמוכה היא טריוויאלית והיא הסיבה הרגילה. הריבית גבוהה מדי. במקום ריבית שהולמת את הנסיבות שצריכה להיות מינוס 3% או 4% יש ריבית אפס שהיא גבוהה מדי.
  • 16.
    הבנק היחיד בעולם שהספקולנטים עושים ממנו צחוק הוא ב"י (ל"ת)
    שאול 16/01/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    משקיע 16/01/2020 09:16
    הגב לתגובה זו
    תפיסה מיושנת שאינפלציה זה טוב, זה טוב למי שהמשכורת שלו צמודה למדד ותו לא
  • 14.
    דן 15/01/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות בצורה שיטתית את מדד המחירים לצרכן!
  • 13.
    אנונימי 15/01/2020 20:35
    הגב לתגובה זו
    האמת שזו השאלה הכי גדולה שעומדת על הפרק בשנים האחרונות ואף אחד לא באמת מתעסק בה. לא ראיתי אף מחקר רציני בעניין. כל הבעיות נפתרות על יד הדפסה . המאזנים של הבנקים המרכזיים תופחים בארהב זה שוה מעל 4 טריליון דולר (2007 היה 700 מיליארד) ואינפלציה אין. קונונדרום.
  • 12.
    מנה 15/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    הפרופסורים לכלכלה הם חבורת טיפשים שלא מסוגלים לגמור את החודש לא מסוגלים לעשות כסף לכן תלויים במשכורת ציבורית אין לתת בהם אמון
  • 11.
    מצב עגום 15/01/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    ספקולנטים עושים ממנו צחוק. וזה כבר פיגוע כלכלי. בגלל תקבולי הייצוא הנמוכים אין כבר כדאיות לייצא והצמיחה בסכנה גדולה. יש כבר גרעון גן בחשבון הסחר
  • 10.
    צביקה 15/01/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו כבר עם הכותרות ההיסטריות על משברים ואסונות שרק אתם רואים אותם כבר כמה שנים
  • 9.
    עמי 15/01/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    רואה בדיוק היכן האינפלציה
  • 8.
    הפנסיות שלנו 15/01/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    החשב הכללי מצא פטנט לצמצם את הגירעון במקום שהמדינה תשקיע בפרוייקטים מהמסים שהיא גובה הוא דוחף את המימון של הפרוייקטים האלה לפנסיות בריבית כלום . מקים חברות פרוייקט שמגייסות בריבית אפס מיליארדים מהפנסיות ומשתמשות בכסף להקים את הפרוייקטים ואם צריך עוד כסף אין בעיה יש צבירה בפנסיה כל חודש
  • 7.
    מעמד ביינימר 15/01/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור זינקו בכל העולם במאות אחוזים, הנה הפתרון.
  • 6.
    אנונימי 15/01/2020 10:05
    הגב לתגובה זו
    הכתב של האתר הביא מספר פעמים נתונים על היקף הרכישות של הבנק המרכזי ביפן. בשנים האחרונות הוא היחידי שרוכש את כל החוב שמנפיקה המדינה וגם רוכש תעודות סל על שוק המניות כך שהגיע לאחזקות של כ 10% מכל הבורסה ביפן. וכל זה הצליח להחזיר את המדדים ביפן לתחילת שנות ה 90 כך שהחוסכים מהמעמדות הבינוניים הצליחו להשיב את ערך החסכונות שלהם אבל העשירים נהיו מפלצות..
  • הם רחוקים 64% מתחילת שנות ה90(1989)ולא כמו שכתבת. (ל"ת)
    לאנונימי 15/01/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 15/01/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל יממן פרויקטים לאומיים של תשתיות, ישלמו בדולרים, יסללו רכבות כמו קוו תא אילת ועוד פרויקטים חיוניים, זה יחליש את השקל ויביא לצמיחה בטווח הארוך,
  • 4.
    גיל 15/01/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    באמת דיברו על זה שהבנק המרכזי של יפן קונה את החוב של המדינה. באופן מפתיע בשנה האחרונה פתאום החוב הלאומי של יפן ירד בכמעט בשני טריליון דולר . ( אפשר לראות את החוב של יפן בשעון חוב עולמי . של כול המדינות כולל יפן) איך זה קורה ? למישהו יש הסבר?
  • 3.
    אזרח 15/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל במקום לקנות דולרים ובמקום להוריד את הריבית פשוט יתן תשלום חד פעמי לחשבון הבנק של כל אזרח מעל גיל 18. פעם בשנה שבנק ישראל יחליט עצמאית כמה כסף לתת ופשוט יחלק לאזרחים כמו שהיום הוא מחליט לקנות דולרים. אם יתנו לממשלה את הכסף למחרת תיהיה שביתה במגזר הציבורי והעלאות שכר לעובדי מדינה.
  • 2.
    דרור 15/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    נראה שפרופסור צוקמן, וגם אתה פתחתם בנסיון להסביר מדוע אין אינפלציה, ונכשלתם לא קראתי אף הסבר מדוע... רק מצאתי אזהרות שאולי תהיה, אם זה וההוא והדבר האחר יקרה...
  • 1.
    אנונימי 15/01/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    המציאות הזו מתרחשת הרבה שנים ביפן. הריבית 0, הצמיחה 0, העשירים הפכו מגה עשירים, המעמד הבינוני נמחק, תוחלת החיים העולה מעלה את שיעור החסכונות והכל ביחד מוריד את הילודה כך שיפן מתכווצת..כנראה זה התחליף להקטנת האוכלוסיה בעולם במקום מלחמות. ואולי שגעון של המנהיגים שרוצים לחזור לתקופת הפאודליזים כשכולם היו אריסים של העשיר המקומי. בארה"ב נראה שהם כבר עברו מעל 70% בדרך לשם
  • לאנונימי 15/01/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    היום. בכל מקרה ביפן רחוקים ב64% מלהגיע לשיאים ולא כמו שכתבת שהם השלימו ההפרש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.