אביחי שניר
אביחי שניר

האינפלציה נעלמה, אבל היא יכולה לחזור בגדול

בארה"ב זו כבר עובדה - הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב של ארה"ב, כלומר מספק אשראי לממשל, זה עלול להתבטא בחזרת האינפלציה; גם בארץ חושבים על זה; החשש: מימון לממשל לצד הריבית הנמוכה, והשקעות בתשתיות, עלולים להיגמר בקטסטרופה כלכלית; החסכונות שלנו עלולים להיפגע
אביחי שניר | (19)

לפני כשנה וחצי הייתי בכנס שבו פרופסור אלכס צוקרמן הציג מאמר שבו הוא ניסה להסביר איך ייתכן שהבנקים המרכזיים הפיצו כל-כך הרבה כסף מאז 2008, ובכל זאת האינפלציה בעולם המפותח עדיין סביב האפס.

כשפרופסור צוקרמן מציג משהו על אינפלציה, אני מקשיב, כי האיש באמת יודע. ולא רק יודע, הוא גם עשה: במשך ארבע שנים הוא היה חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, זאת שקובעת עבורנו את הריבית בכל חודש. כשהוא סיים לדבר, נשאלו שאלות, ואחד האנשים שהיו באותו חדר שאל "אז איפה באמת האינפלציה?"

פרופסור צוקרמן הסתכל עליו וענה, שזה באמת מפתיע שאין אינפלציה. אבל זה הרבה בגלל שהנגידים של הבנקים המרכזיים הם שמרנים גדולים, ועם כל כמה שהם מנסים לעורר את האינפלציה בעזרת הריבית הנמוכה, הם בכל זאת חוששים מהיום שבו האינפלציה תחזור באמת. והוא סיכם כך: אם נגידי הבנקים המרכזיים באמת היו רוצים אינפלציה, כל מה שהם היו צריכים לעשות זה לתת לממשלה כסף, כמו שעשו בשנות ה-1970 וה-1980. אז לא רק שהייתה לנו אינפלציה, ועוד איזה אינפלציה הייתה.

לפני כחודש וחצי פגשתי מכר שהיה עד לפני מספר שנים בכיר בבנק ישראל, והשיחה התגלגלה לנושא האינפלציה. אותו מכר אמר לי בערך כך: כל הזמן מתלוננים גם על כך שאין אינפלציה, וגם על כך שצריך לבנות תשתיות, אבל הממשלה חוששת לקחת את החוב הנדרש. למה שבנק ישראל לא ייתן לממשלה הלוואה? ולא סתם הלוואה – הלוואה שהממשלה לא צריכה להחזיר. כי, אחת מהטעויות שנעשו עד 1985, כשבנק ישראל נתן לממשלה הלוואות בנדיבות, הייתה שהממשלה התחייבה להחזיר את החוב, ואכן החזירה אותו עד השקל האחרון. מה שיצר מצב שהציבור שילם פעמיים: פעם כי האינפלציה שתודלקה בכסף אכלה את החסכונות של הציבור, ופעם כשהממשלה השתמשה בכספי המיסים כדי להחזיר את ההלוואות בשנות ה-1990 וה- 2000.

לכן, לדעתו של אותו מכר, את ההלוואות שבנק ישראל צריך לתת היום, הוא צריך לתת כשמראש הוא מודיע שהוא לא מצפה לקבל אותן חזרה. בנוסף, צריך שבנק ישראל יתחייב שהוא הולך להעביר רק כמות מוגבלת של כסף, כדי שהממשלה לא תהפוך את בנק ישראל לארנק שלה, וכדי שהציבור יצפה לאינפלציה של אחוז או שניים, ולא לשחזור של 400% האינפלציה של שנות ה- 1980.

הקשבתי לו בעניין, ואז שאלתי אותו האם חוק בנק ישראל מאפשר את זה. הוא ענה שכמובן שלא. אז שאלתי אותו: "ונגיד שישנו את החוק, מי יקבע כמה כסף הבנק יעביר לממשלה?" והגענו למסקנה שאין תשובה טובה לשאלה הזאת.

אבל מאז אני חושב מדי פעם: אם רעיונות כאלו עולים מכיוונם של אנשים טובים שיודעים הרבה מאוד על מדיניות מוניטארית, איך אנחנו יודעים שהפוליטיקאים לא יאמצו אותם? בארה"ב, האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית מדבר על כך בגלוי. גם הממשל של טראמפ לוחץ על הבנק המרכזי, באופן שמעיד שגם הממשל שלו לא בדיוק עוין לרעיונות כאלו. למעשה, בתגובה ללחץ של טראמפ, הבנק המרכזי האמריקאי קונה בחודשים האחרונים אג"חים קצרים של הממשל, כך שבפועל הוא כבר פתח קו אשראי לממשל, גם אם עוד לא קוראים לזה כך.

אז לאט לאט אני מתחיל לחשוש שאם הדברים ימשיכו ככה, באיזה שהוא שלב או שהפוליטיקאים ינסו לגרום לבנק המרכזי לממן עבורם את כל מה שהם רוצים לבצע, או שהציבור יתחיל לחשוש שמשהו כזה עומד לקרות. הצד החיובי הוא שבמקרה כזה יהיה לי, כמרצה וחוקר, באמת מעניין. הצד השלילי הוא שאני לא בטוח שיישאר לי משהו בחסכונות ביום שאחרי.

 

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    יאיר 17/01/2020 01:31
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שהאינפלציה נמוכה היא טריוויאלית והיא הסיבה הרגילה. הריבית גבוהה מדי. במקום ריבית שהולמת את הנסיבות שצריכה להיות מינוס 3% או 4% יש ריבית אפס שהיא גבוהה מדי.
  • 16.
    הבנק היחיד בעולם שהספקולנטים עושים ממנו צחוק הוא ב"י (ל"ת)
    שאול 16/01/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    משקיע 16/01/2020 09:16
    הגב לתגובה זו
    תפיסה מיושנת שאינפלציה זה טוב, זה טוב למי שהמשכורת שלו צמודה למדד ותו לא
  • 14.
    דן 15/01/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות בצורה שיטתית את מדד המחירים לצרכן!
  • 13.
    אנונימי 15/01/2020 20:35
    הגב לתגובה זו
    האמת שזו השאלה הכי גדולה שעומדת על הפרק בשנים האחרונות ואף אחד לא באמת מתעסק בה. לא ראיתי אף מחקר רציני בעניין. כל הבעיות נפתרות על יד הדפסה . המאזנים של הבנקים המרכזיים תופחים בארהב זה שוה מעל 4 טריליון דולר (2007 היה 700 מיליארד) ואינפלציה אין. קונונדרום.
  • 12.
    מנה 15/01/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    הפרופסורים לכלכלה הם חבורת טיפשים שלא מסוגלים לגמור את החודש לא מסוגלים לעשות כסף לכן תלויים במשכורת ציבורית אין לתת בהם אמון
  • 11.
    מצב עגום 15/01/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    ספקולנטים עושים ממנו צחוק. וזה כבר פיגוע כלכלי. בגלל תקבולי הייצוא הנמוכים אין כבר כדאיות לייצא והצמיחה בסכנה גדולה. יש כבר גרעון גן בחשבון הסחר
  • 10.
    צביקה 15/01/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו כבר עם הכותרות ההיסטריות על משברים ואסונות שרק אתם רואים אותם כבר כמה שנים
  • 9.
    עמי 15/01/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    רואה בדיוק היכן האינפלציה
  • 8.
    הפנסיות שלנו 15/01/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    החשב הכללי מצא פטנט לצמצם את הגירעון במקום שהמדינה תשקיע בפרוייקטים מהמסים שהיא גובה הוא דוחף את המימון של הפרוייקטים האלה לפנסיות בריבית כלום . מקים חברות פרוייקט שמגייסות בריבית אפס מיליארדים מהפנסיות ומשתמשות בכסף להקים את הפרוייקטים ואם צריך עוד כסף אין בעיה יש צבירה בפנסיה כל חודש
  • 7.
    מעמד ביינימר 15/01/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור זינקו בכל העולם במאות אחוזים, הנה הפתרון.
  • 6.
    אנונימי 15/01/2020 10:05
    הגב לתגובה זו
    הכתב של האתר הביא מספר פעמים נתונים על היקף הרכישות של הבנק המרכזי ביפן. בשנים האחרונות הוא היחידי שרוכש את כל החוב שמנפיקה המדינה וגם רוכש תעודות סל על שוק המניות כך שהגיע לאחזקות של כ 10% מכל הבורסה ביפן. וכל זה הצליח להחזיר את המדדים ביפן לתחילת שנות ה 90 כך שהחוסכים מהמעמדות הבינוניים הצליחו להשיב את ערך החסכונות שלהם אבל העשירים נהיו מפלצות..
  • הם רחוקים 64% מתחילת שנות ה90(1989)ולא כמו שכתבת. (ל"ת)
    לאנונימי 15/01/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 15/01/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל יממן פרויקטים לאומיים של תשתיות, ישלמו בדולרים, יסללו רכבות כמו קוו תא אילת ועוד פרויקטים חיוניים, זה יחליש את השקל ויביא לצמיחה בטווח הארוך,
  • 4.
    גיל 15/01/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    באמת דיברו על זה שהבנק המרכזי של יפן קונה את החוב של המדינה. באופן מפתיע בשנה האחרונה פתאום החוב הלאומי של יפן ירד בכמעט בשני טריליון דולר . ( אפשר לראות את החוב של יפן בשעון חוב עולמי . של כול המדינות כולל יפן) איך זה קורה ? למישהו יש הסבר?
  • 3.
    אזרח 15/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל במקום לקנות דולרים ובמקום להוריד את הריבית פשוט יתן תשלום חד פעמי לחשבון הבנק של כל אזרח מעל גיל 18. פעם בשנה שבנק ישראל יחליט עצמאית כמה כסף לתת ופשוט יחלק לאזרחים כמו שהיום הוא מחליט לקנות דולרים. אם יתנו לממשלה את הכסף למחרת תיהיה שביתה במגזר הציבורי והעלאות שכר לעובדי מדינה.
  • 2.
    דרור 15/01/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    נראה שפרופסור צוקמן, וגם אתה פתחתם בנסיון להסביר מדוע אין אינפלציה, ונכשלתם לא קראתי אף הסבר מדוע... רק מצאתי אזהרות שאולי תהיה, אם זה וההוא והדבר האחר יקרה...
  • 1.
    אנונימי 15/01/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    המציאות הזו מתרחשת הרבה שנים ביפן. הריבית 0, הצמיחה 0, העשירים הפכו מגה עשירים, המעמד הבינוני נמחק, תוחלת החיים העולה מעלה את שיעור החסכונות והכל ביחד מוריד את הילודה כך שיפן מתכווצת..כנראה זה התחליף להקטנת האוכלוסיה בעולם במקום מלחמות. ואולי שגעון של המנהיגים שרוצים לחזור לתקופת הפאודליזים כשכולם היו אריסים של העשיר המקומי. בארה"ב נראה שהם כבר עברו מעל 70% בדרך לשם
  • לאנונימי 15/01/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    היום. בכל מקרה ביפן רחוקים ב64% מלהגיע לשיאים ולא כמו שכתבת שהם השלימו ההפרש.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.