ידידיה אפק
צילום: Bizportal

בשנת 2018, האם התנודתיות תחזור לשוק המניות?

ניתוח על התרחישים האפשריים בשנת ההשקעות החדשה - האם צפויה תוספת חדשה למדד הדאו ג'ונס? מי יהיה הסקטור המוביל ואיזה אירוע יערער את האופטימיות בשווקים?

ידידיה אפק | (1)

סיכומי השנה החולפת כבר מאחורינו, והגיע הזמן להתכונן לשנת ההשקעות החדשה. הפעם החלטנו לחרוג מעט ממנהגנו ולנסות לחזות שלושה אירועים שאנו מעריכים שיקרו בשווקים הגלובליים בסבירות גבוהה במהלך 2018. 

 

1. מניה חדשה תצטרף למדד הדאו ג'ונס

נתחיל עם תחזית לשינוי במדד הוותיק בעולם – מדד הדאו ג'ונס האמריקאי. המדד מכיל 30 מניות המייצגות יחדיו את הכלכלה האמריקאית, וביצועיו מתואמים מאוד עם ביצועי מדד ה-S&P 500 למרות השוני הגדול בהרכב. עורכי המדד אינם מעדכנים אותו באופן קבוע אלא לפי צורך, ומקפידים לעשות זאת לעיתים רחוקות.

מאז סוף המאה ה-19 חלו רק 60 שינויים בהרכב המדד בערך פעם בשנתיים בממוצע. מכיוון שהפעם האחרונה שהרכב המדד עודכן הייתה עם כניסתה של מניית אפל (סימול: AAPL) במרץ 2015, אנו מעריכים שהשנה יחול שינוי נוסף. 

להערכתנו, מניית אלפבית (סימול: GOOG) תהיה התוספת החדשה למדד זה, מכמה סיבות. ראשית, אלפבית היא החברה הציבורית הגדולה ביותר שאינה כלולה במדד הדאו ג'ונס, המייצג את המניות האמריקאיות הגדולות והמוכרות ביותר. שנית, במהלך 2018 יחול שינוי בסיווגה של אלפבית, הלוא היא חברת האם של גוגל, מענף הטכנולוגיה לענף התקשורת (עוד על כך בהמשך המאמר).

ענף התקשורת מיוצג כיום במדד על ידי מניית וורייזון בלבד, התופסת פחות מ-2% מהמדד. לאחר השינוי המסתמן יהווה הענף קרוב ל-10% משווי שוק המניות האמריקאי, ולכן יהיה צורך להוסיף נציגה מענף זה למדד הדאו ג'ונס.

כדי שזה יקרה צריכים לקרות מספר דברים. הראשון הוא ככל הנראה חלוקה (Split) במניית אלפבית. מחיר המניה כיום גבוה מ-1,100 דולר, ומכיוון שמשקל המניות במדד הדאו נקבע לפי מחיר המניה (ולא לפי שווי השוק שלה), על אלפבית לחלק את המניה ל-5 לכל הפחות אחרת היא תהווה חלק גדול מדי מהמדד.

הדבר השני שצריך לקרות הוא גריעה של אחת מהחברות האחרות במדד, ואנחנו מעריכים שזו תהיה אחת משתי חברות הטכנולוגיה הקטנות שמשקלן במדד קטן יחסית - מניית סיסקו (סימול: CSCO) או מניית אינטל (סימול: INTC).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

2. סקטור התקשורת מעל כולם

כפי שהזכרנו, בשנה הקרובה יחול שינוי בסיווג הענפי של מניית אלפבית, אך השינוי לא יגמר בה. סקטור התקשורת צפוי להתרחב ולכלול לראשונה חברות מדיה כמו קומקאסט, פוקס ודיסני; חברות שעיקר פעילותן הוא קמעונאות מקוונת כמו נטפליקס וטריפ אדוויזור; וגם חברות שנכללו עד היום בסקטור הטכנולוגיה כמו פייסבוק, טוויטר ואלפבית.

השינוי הזה יקרה במהלך חודש ספטמבר, אך עוד לפני זה אנו מעריכים שכסף רב יזרום לקרנות סל המתמקדות בענף התקשורת בארה"ב ויתמוך בביצועי המניות בסקטור. הסיבה לכך היא שענף זה היווה עד היום פחות מ-3% ממדד S&P 500, ולכן הוזנח ולא זכה לעניין רב מצד המשקיעים. לאחר השינוי האמור צפוי משקל הסקטור לגדול לכ-10% מהמדד (על חשבון סקטור הטכנולוגיה וסקטור הצריכה המחזורית).

מעבר לכך, לראשונה יתקבצו 3 חברות מאוד טרנדיות תחת קורת גג אחת – נטפליקס, גוגל ופייסבוק. חברות אלו הן 3 מתוך 4 חברות ה-FANG (ראשי תיבות של Facebook, Amazon, Netflix, Google), שהיו במוקד העליות בשנתיים האחרונות בארה"ב ונחשבות לשמות הלוהטים ביותר בשוק המניות האמריקאי. ריכוז השלישייה הזו יחדיו עשוי להביא לזרימת כספים מסיבית לקרנות סל כמו VOX או IWZ.

 

3. תיקון בשווקים

האירוע האחרון ואולי החשוב ביותר שיקרה (ככל הנראה) במהלך שנת 2018 יהיה תיקון של ממש בשוק המניות העולמי. כבר שנתיים עברו מאז הפעם האחרונה שמדד ה-S&P 500 ירד ביותר מ-5%.

עד כמה זה חריג? תיקון של 10% קורה בממוצע בשוק המניות אחת לשנה, ותיקונים של 5% נפוצים הרבה יותר. מכיוון ששוק המניות תנודתי מטבעו אירועים כאלה הם חלק בריא מהתנהלות השוק, ודווקא תקופות ממושכות ללא כל תיקון עשויות להעיד על בעיה.

האופטימיות בשווקים בשיא כבר זמן ממושך, רמת התנודתיות בשפל היסטורי ושוק המניות רושמים חודש אחר חודש של עליות. מדד MSCI העולמי בעיצומו של החודש ה-15 ברציפות של עליות – שיא חסר תקדים. אמנם יש לא מעט סיבות להיות אופטימי, החל מהצמיחה העולמית ועד לרפורמת המיסוי בארה"ב, אך ישנם עדיין לא מעט סיכונים המאיימים על יציבות הכלכלה העולמית.

בעוד אנו סבורים שהתיקון בשוק יגיע (לא מיתון אלא רק תיקון), קשה עד בלתי אפשרי להעריך מהיכן הוא יגיע. לדעת רבים, הכלכלה הסינית היא המועמדת העיקרית להיות זו שממנה יגיע אירוע בעל השלכות שליליות, אך אין דרך לדעת זאת מראש. בכל מקרה, כאשר כל כך הרבה משקיעים נמצאים בפוזיציית לונג במשך כל כך הרבה זמן, מספיק אירוע יחיד שיערער את האופוריה ויחזיר את התנודתיות לשוק המניות.

*** הכותב הוא מנהל מחקר מדדים באינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח (ל"ת)
    כתבה יפה 18/01/2018 08:36
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).