סוס מנצח? ההבטחה החדשה בתחום הבינה המלאכותית

הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) ועיצוב השבבים מאפשרים נגיעה בחלום, של מיין סטריט ולא פחות של וול סטריט: המלחמה על המכונית האוטונומית מתפשטת. זוכרים את מלחמות התקנים בתקשורת האלחוטית המהירה? החברה אלווריון ז"ל נספתה במהלך אותה מלחמה. כעת, לאחר שאינטל רכשה את מובילאיי, מתחילה מלחמת "מעשה המרכבה" של המכונית האוטונומית וההחלטה של אינטל כשלעצמה מבטיחה שזו תהיה מלחמת גוג ומגוג, שהרי שמענו, מפי היו"ר/מנכ"ל שזו הבחירה של ענקית השבבים לעתיד וכישלון כאן עלול להיות קטסטרופלי.

הנקודה הישראלית במשחק היא שהובלת המהלך ניתנה לפרופסור אמנון שעשוע. האמינו לנו שכאשר אינטל מפקידה את עתידה בידיים של אדם שאינו חלק מהמערכת ושיעשה זאת מארץ הקודש ולא מקליפורניה אז, וואו! מי נרשם למירוץ הזה? נבידיה (סימול: NVDA) כמובן שכרגע מובילה ובגדול וזאת לאחר שענקית הרכב הגרמנייה, דיימלר (סימול: DAI) הצטרפה לשורה ארוכה של חברות שבחרו בנבידייה וסגרה הסכם עם ענקית ציוד הרכב הגרמנייה ושכנתה Bosch (סימול: BOSCHLTD) שלפיו יפתחו מכונית אוטונומית בעזרת הפלטפורמות של נבידיה. נבידיה כבר נבחרה ע"י טסלה, מרצדס, יובר, אודי, וולבו ואחרות.

על עסקת אינטל-מוביליי כבר כתבנו אבל חשוב להבין לאן לוקחת אותנו מהפכת הטכנולוגיה ואיזה מנועי צמיחה חדשים היא מייצרת. אז תתחילו בבקשה עם הכתבה הקצרה באתר ה-eetimes.com, שם תוכלו לראות בדיאגרמה יפה מי ומי במירוץ וההרשמה בעיצומה כי אף אחד לא באמת מאמין שחברות כמו פורד (שהעסקה שלה עם אמאזון מרמזת בכיוון), GM או טויוטה והונדה לא שואפות להוביל.

המשקיעים, כפי שקרה בכל התפתחות נישה תעשייתית חדשה מאז החל המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים, מנסים לעלות על "הסוס המנצח" וכמובן תעשיות הסלים והקרנות שמנסות כל הזמן להרכיב את "הרכב" המתאים להשקעה.

• מאבק השבבים: TSMC מול אינטל בעידן טראמפ
• אינטל בישראל: "ציוד בניילונים", שבבים ישנים והמפעל שכולם לומדים ממנו

מלבד תחום התשתיות, שאם הנשיא טראמפ יעמוד במילתו יהיה מנוע הצמיחה הגדול בעולם, מאותתות הנישות הטכנולוגיות של מסחור הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) ועיצוב השבבים שהמלחמה על המכונית האוטונומית והרבה מעבר לכך הופכות אותן למנועי צמיחה עתידיים ענקים.

כמעט כל תעשייה, מהרפואה ועד הפיננסית, מחפשת דרכים לשימוש במה שקרוי machine learning (למידת מכונה או למידה חישובית), תת-תחום במדעי המחשב ובבינה מלאכותית ומשיק לתחומי הסטטיסטיקה והאופטימיזציה. התחום עוסק בפיתוח אלגוריתמים המיועדים לאפשר למחשב ללמוד מתוך דוגמאות, ופועל במגוון משימות חישוביות בהן התכנות הקלאסי אינו אפשרי.

בהערת אגב נאמר שאחת הסיבות להתפתחות המהירה ולגודל הנישות העצום שצפוי להתפתח בשני תחומים אלו, הבינה ועיצוב השבבים, קשורה דווקא במה שקורה בעולם ההשקעות. לוול סטריט יש חלום משלה, חלום ה quant funds (קרנות שניהולם מבוסס על ניתוח כמותי, פירוק לגורמים לשם קביעת הכמות של כל גורם, ה-quantitative analysis). חלום זה מתגשם במהירות באמצעות שתי הנישות. כמעט שליש מסך הכספים שנוהלו ע"י קרנות נאמנות בארה"ב ב-2016, כטריליון דולרים, נוהלו כך. כל צעד קדימה של שני התחומים, במיוחד ה-AI, יאפשר למנהלי הקרנות לשפר הניהול ולהרוויח יותר.

• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל נחזור למיין סטריט שם הופכים משקיעי הון הסיכון כל אבן במטרה לגלות חברות חדשות שתתרומנה להתקדמות. קחו לדוגמה את החברה הישראלית Valens Semiconductors מהוד השרון שאותה ייסדו, ב-2006, דרור ירושלמי, בוגר Saifun, אמבלייז ו-DSPG ומשמש כמנכ"ל החברה, אייל מסד ועירן לידא, שלושה אנשים בעלי ניסיון וידע בשני התחומים. החברה גייסה עד כה כ-100 מיליון דולרים מקרנות הון סיכון מובילות ומכמה שחקנים גלובליים מובילים כמו סמסונג, סוני וענקית ציוד הרכב דלפי ששותפה בתכנית המכונית האוטונומית של אינטל/מוביליי.

החברה פתחה את טכנולוגית ה-HDBaseT Automotive לרכב האוטונומי (הטכנולוגיה היחידה המאפשרת להעביר נתונים בהיקף של עד שישה ג'יגה ביט, הכוללים אודיו, וידאו, דאטה, USB ועוד, על גבי זוג חוטים (UTP) בודד, ללא סיכוך, באורך של עד 15 מטר. מערכת שמציעה רוחב פס גבוה, ביצועים מקסימליים ללא דחיסה או השהייה, אמינות וחסינות בפני רעשים). וביחד עם סמסונג (שהקימה קרן של 150 מיליון דולרים רק לצורך השקעות כאלו), סוני ו-LG, הקימה את ה-HDBaseT Alliance כאשר כבר בשנה שעברה בחרה דיימלר בטכנולוגיה.

כיוון שמדובר בפוטנציאל מסחרי אדיר ממדים אז מובילות המהלך, כמו אינטל, וכל אחת מהחברות ששותפות במעשה המרכבה, ינסו להשתלט עם כל ניצוץ של הבטחה לקידום מטרתן כאשר גם המשקיע יצטרך לחפש את אותן חברות. היינו אומרים שעיקר החיפוש יהיה בתחום השימוש המסחרי של ה-Artificial Intelligence ולא רק למכונית האוטונומית כאמור. וכרגיל, בדיוק כפי שקורה בשאר התחומים המעניינים, חברות הענק הן המובילות.

בוול סטריט מאמינים רבים ששלושת החברות שיובילו את התקדמות ההשתלבות המסחרית של ה-AI בתעשייה תהיינה IBM, נבידיה (סימול: NVDA) ואמאזון (סימול: AMZN) דווקא. ומדוע?

נתחיל עם IBM שמאז 2013 מבצעת רה ארגון עסקי אדיר ממדים, השני בתולדותיה ועל כך הארכנו בעבר. במהלך הרה ארגון וכפי שקרה לכל הענקיות, מנוקיה ועד להיוליט פאקארד, התדרדרה המנייה, שבמרץ 2013 הגיעה לשיא כל הזמנים, 216 דולר.

בפברואר 2016 נחתה המנייה על 116 (ירידה של 46.3%, הגדולה מעולם ב IBM) אבל מאז חזרה ועלתה ב-47%. העלייה לא נבעה משיפור בהכנסות שבין 2012 ל-2016, הן ירדו ב % 18.8 וגם לא בגלל שיפור ברווח הנקי שירד ב-28% אלא בגלל הציפיות להצלחת הרה ארגון ויותר מכך בגלל הצלחתה לארגן מחדש את הוואטסון שלה, אותו סופר מחשב שקרוי על שם נשיאה הראשון של החברה, Thomas J. Watson ושלמעשה לא פותח במטרה לשנות את האסטרטגיה העסקית של החברה אבל שהופך היום לכזה בגלל יכולות ה-machine learning שלו.

העובדה שהוואטסון, בעזרת היכולות של IBM בתחומי ה-AI ועיצוב השבבים, מסוגל לטפל בכמויות דאטא אדירות ויכול לזהות מגמות ושינויים, מביאה מומחים רבים למסקנה שהמחשב הוותיק הזה יבצע מהפכה בתחום הבריאות כאשר יאפשר לרופאים לשפר את האבחנה וימצא/יזהה קורלציות בין סימפטומים למצבים שהקהילייה הרפואית אינה מסוגלת לאבחן ותחום הבריאות הוא רק ההתחלה כי הוואטסון יעזור לא פחות לאבחנה בתחום אבטחת הסייבר.

לגבי NVDA, יצרנית שבבי הגרפיקה המובילה, מיקומה בתחום המכונית האוטונומית שכבר הזכרנו אבל לא רק, מעניק לה את תשומת הלב של וול סטריט ומבט על התנהגות המניה מאז תחילת 2016 מוכיח זאת.

AMZN משקיעה הון עתק בתחום ה-IT. גולת הכותרת שלה כרגע היא פלטפורמת זיהוי הקול ה-Alexa אבל החברה מתקדמת בשימוש ב-AI בתחום הצריכה כולו וגם כאן מעידה המניה על הציפיות. שימו לב שכל שלושת המניות מוערכות בהערכות גבוהות בהרבה מההערכה הכלכלית האמתית שלהן ולא מעט בשל התקדמותן בתחומי ה-AI והעיצוב.

אבל למשקיע, שמעוניין להשתתף בהתפתחות נישות ה-AI, עיצוב השבבים וגם במירוץ להשקת המכונית האוטונומית, יש את אותה בעיה עליה אנחנו מרבים לכתוב בשנים האחרונות, בעיית הבחירה. לא רק שמספר החברות המעורבות גדול וגדל במהירות אלא גם שהבנתו של המשקיע בתחומים הטכנולוגיים המסובכים הללו הולכת וקטנה. כמו תמיד הדעה שלנו היא שצריך לחפש סלים וקרנות מייצגים.

משקיעים שמאמינים שתחומים כמו הנ"ל אכן יהפכו לנישות תעשייתיות ענקיות (כפי שגם אנחנו משוכנעים) חייבים להתיישב, להקדיש זמן ולזהות איזה סלים/קרנות מחזיקים את החברות המובילות בתחומים אלו ויש לא מעט. לאוהבי הסלים דווקא יש 2 סוגי סלים. הסוג הפופולרי יותר הוא כזה שהחברות בו משוקללות לפי ערך השוק שלהן (Market weight) והפחות פופולרי הוא שקלול ה-Equal weight, שפותח ע"י חברת גוגנהיים ושבו כל החברות בסל שוקלות משקל דומה.

מה שאנחנו מחפשים למעשה הן אותן חברות שתשתתפנה בהתפתחויות העתידיות של מהפכת הטכנולוגיה/אינפורמציה שבחלקן ממוקדות בדברים כמו שימושים מסחריים ל-AI, אפליקציות שונות, שינויים בתחומי החומרה והתכנה או הרשתות החברתיות. במילים אחרות, אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות הטכנולוגיות המובילות בתחומים השונים שהרי הן "עם האצבע על הדופק" והן שיפיקו את מירב הרווחים מהתפתחות הנישות (ההערכה ששימוש מסחרי ב-AI יכניס, ב 2025, למעלה מ-37 מיליארד דולרים לעומת קרוב לאפס ב-2015 ובין 2 ל-5 מיליארד ב-2017).

שאלנו למשל מנהל השקעות בכיר במורגן סטנלי על מנייה שבה היה בוחר כהשקעה הטכנולוגית "הבטוחה" ביותר (בימים אלו של שיאים וחוסר ודאות) ובעלת פוטנציאל ליהנות מההתפתחויות ותתפלאו, האיש לא היסס לרגע ואמר, "מייקרוסופט". למה? נכתוב בשבוע הבא מדוע רבים חושבים כך אבל היום נמשיך במה שהתחלנו. נשווה 2 סלים טכנולוגיים (מתוך עשרות) שכוללים בתוכם את מיטב חברות הטכנולוגיה שמייצגות פוטנציאל גבוה לעתיד. הראשון הוא סל הטכנולוגיה של גוגנהיים, ה-RYT (שהחברות בו משוקללות לפי Equal weight) וסל הטכנולוגיה XLK שבו השקלול נעשה לפי Market weight.

שני הסלים מייצגים חברות הטכנולוגיה שכלולות במדד ה-S&P 500 ולאחר מכן נציג גם סלים וקרנות גלובליים ותגלו שכמעט אין הבדלים מהותיים בביצוע. סל ה-RYT כולל 68 מניות טכנולוגיה מובילות שהמשקל הממוצע של כול מניה בסל הוא כ-1.47%. 27.8% מהחברות עוסקות בפתוח אפליקציות, 24.7% בעיצוב שבבים, 11.8% בשירותים וציוד, 10.3% ב-IT, במחשבים - 7.8%, 6% בציוד מחשבים, 6% במרכיבים אלקטרוניים, 3% בייצור פלטפורמות, 1.5% בשירותים לצרכנים והיתרה ב"אחרים".

סל ה-XLK מכיל 74 מניות כאשר חלוקת תחומי העיסוק שונה, הדגש על חברות בתחום "אפליקציות" עם 37% מהסל ולאחריהן מככבות חברות בתחומי המחשוב, עיצוב השבבים, שירותי תקשורת, העברת אינפורמציה וציוד עסקי ושירותים עם 16.8, 13.8, 8.9, 7.5 ו-7.3 אחוזים בהתאמה. אבל כאן חמש 5 המניות המובילות: AAPL, MSFT, FB, GOOG ו-T, שוקלות 46.46% מהתיק כולו כאשר AAPL שוקלת 14.65% ו-MSFT שוקלת 10.1% כך שהשפעתן על הסל גדולה מאוד.

אם נבחן את הביצוע של שני הסלים הללו לאורך 3, 5 או 10 שנים נגלה ש-RYT "מנצחת" וגם פחות תנודתית ולכן אנחנו לפחות מעדיפים, לצורך השקעה בהצלחה הפוטנציאלית בתחומי המסחור של ה-AI, האפליקציות והעיצוב, RYT וגם כאן חשוב לזכור שמחירי הסלים הנוכחיים אינם "זולים". אבל ישנן כאמור אין ספור אפשרויות, מסל הרובוטיקה וה-BOTZ AI ועד קרן ה-FOCPX של פידליטי.