לא כל הנוצץ זהב: האמזון של חפצי האומנות מאכזבת בוול סטריט

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על התקוות הגדולות שנתלו בהנפקת אטסי באפריל האחרון, וכיצד היא מאכזבת במסחר כיום
מוטי כהן | (2)
נושאים בכתבה וול סטריט

רבות דובר השנה על שוק ההנפקות בוולסטריט. ללא ספק, השנתיים האחרונות היו מוצלחות למדי בכל הקשור להנפקות של חברות ביוטק וטכנולוגיה. אך לא כך הדבר באטסי (ETSY), חברה שמניותיה הונפקו באפריל השנה.

חברת אטסי מניו יורק מפעילה זירת מסחר מקוונת לחפצי אומנות ומוצרים נוספים בעבודת יד. האתר, Etsy.com, מאפשר לאומנים ויוצרים של עבודות יד שונות למכור את מוצריהם באתר, תוך לקיחת עמלת מכירה מכל עסקה. החברה פועלת במתכונת דומה לאתרים כמו אמזון, אי-ביי ועליבאבא.

החברה בעצם פיתחה נישה של חפצי אמנות ומוצרים בעבודת יד, ומתמקדת בקהל ייעודי שמוכן לשלם יותר על מוצרים אלו. האתר עובד על בסיס של 3.5% עמלה מכל מוצר שנמכר דרך האתר, כמו גם לקיחת עמלת פרסום של 20 סנט על המוצרים שנמכרים באתר. אטסי במספרים 

  • 720 עובדים
  • 1.5 מיליון מוכרים באתר
  • 20 מיליון מס הקונים שקנו לפחות מוצר אחד
  • 211 מיליון דולר מכירות ב-2014
  • הפסד של 50 מיליון דולר ב-2014

סיפור ההנפקה של אטסי נחשב למרתק במיוחד בכל הקשור לזירת ההנפקות בוולסטריט. החברה הנפיקה 16.7 מיליון מניות לפי שווי של 16 דולר למניה. סך גיוס של 267 מיליון דולר לפי שווי שוק של 1.8 מיליארד דולר. אך לא כאן קבור הכלב בכל הקשור לסיפור שמאחורי הקלעים.

בניגוד למרבית ההנפקות בשנים האחרונות, אטסי דאגה לכוון את ההנפקה דווקא למשקיעים קטנים ולא משקיעים גדולים על ידי מספר תוכניות השקעה שכוונו לקהל רחב יותר של אנשים שיזכו ליהנות מפירות ההנפקה. זאת בניגוד לדעה הרווחת, שיש לכוון למספר מועט של משקיעים גדולים שיהנו מאותה הנפקה. יחד עם זאת, ועל אף התסכול הרב מצד מנהלי הקרנות הגדולות מאופי ההנפקה - אטסי הוגדרה כהנפקה מוצלחת בכל הקשור ליום המסחר הראשון של החברה. ההנפקה נסגרה במחיר של 16 דולר, כאמור, אך המניה פתחה את יום המסחר הראשון שלה בסערה של ממש כאשר היא פתחה את המסחר בשער של 28.7 דולר למניה - מהלך של כ-50%. אך אפשר לומר חודשיים וחצי לאחר הנפקה זו - כי זו אחת ההנפקות הרעות של השנה החולפת.

חברת אטסי נסחרת כיום במחיר של כ-13 דולר - רחוק ממחיר הפתיחה ביום המסחר הראשון - מה שמראה שלא תמיד הנפקות שנראות לכם ורודות בתחילה ימשיכו באותו מומנטום. הסיבות

חברת אטסי חטפה לאחרונה המלצת מכירה חזקה מטעם בית ההשקעות וודבוש עם מחיר יעד של 9 דולרים. בית ההשקעות ציין כי הסיבה היא חשדות כבדים ש-5% מסך המוצרים שנמכרים באתר מוגדרים כמועמדים להיות מזויפים או חיקויים של מותגים גדולים ונחשבים, כדוגמת שאנל, לואי ויטון ועוד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וודבוש ציינה כי אטסי תיפגע מהפרות אלו, שכן המוניטין שלה כאתר עם קהל יעד איכותי שמוכן לשלם הרבה לא יראה בעין יפה את העובדה שנמכרים זיופים וחיקויים באתר. עוד מציינת וודבוש כי היא לא תולה באתר אחריות פלילית למעשי הזיופים, אלא רק ביצרנים המקוריים. אבל עצם העובדה שאותם יצרנים יצטרכו לפעול ביד קשה נגד המוכרים - סך העמלות מכירה שאטסי גובה יירדו משמעותית. חתמי ההנפקה היו מורגן סטנלי וגולדמן זאקס. הם, שלא במפתיע, השאירו המלצת קניה למניה עם מחיר יעד של 20 דולר. אובייקטיביות כנראה זו לא מילה מפורסמת בוולסטריט.

לסיכום, לא כל IPO מתחילה טוב וממשיכה טוב. מחיר המניה שהוסכם מלכתחילה עמד על טווח של 14-16 דולר. כעת, המניה מתקרבת למחיר הנמוך שבטווח. מבחינת מספרים, החברה מממשיכה להציג הפסדים, אך יחד עם זאת חולשת על תחום מאוד ריווחי שענקיות כמו איביי, אמזון ועליבאבא אינן ממוקדות בו. יהיה מעניין לראות בדוחות הקרובים האם מספר המוכרים והקונים גדל, ובאיזה שיעור ביחס לשנה שעברה - דבר שילמד אותנו האם החברה ממשיכה לצמוח בסביבה תחרותית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שורט של החיים (ל"ת)
    שמעון 06/07/2015 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גידי 05/07/2015 20:34
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבות מוטי , עוקב אחרי הכתבות שלך . מה דעתך עליה לטווח ארוך ?
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?