בנעלי הבנק: הגופים המוסדיים מחפשים תשואה בשוק לא סחיר
במהלך השנים האחרונות שוק האשראי בישראל עובר שינויים גדולים, ביניהם בולט מאוד תהליך מעניין, במסגרתו היקף האשראי שהבנקים נותנים למגזר העסקי יורד בהיקפו (היקף החוב הבנקאי של המגזר העסקי הסתכם בכ-405 מיליארד ש' בתחילת 2012 והיווה 51.54% מסך היקף האשראי של המגזר העסקי. לעומתו, בסוף 2013 ירד היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי ל-388 מיליארד ש' וחלקו מסך היקף האשראי ירד ל-49.54%).
הגופים המוסדיים אימצו בזרועות פתוחות את חלקם של הבנקים שירד. מבחינתם, מדובר באפיק השקעה נושא ריבית טובה, ורמת סיכון נמוכה יותר מאשר זו שהיו יכולים להשיג בשוק הסחיר, שוק האג"ח הקונצרני. לכן הם מפנים חלק מכספי החוסכים (וגם מכספם שלהם) אל האפיק המדובר.
אמנם עוד לא מדובר בשיטפון, והיקף שוק ההלוואות המוסדיות למגזר העסקי עדיין קטן יחסית ליתר הנכסים שהם מנהלים (סה"כ 2% מהכספים המנוהלים בקופות הגמל ו-6% מאלו המנוהלים בביטוחים ובנוסטרו), אבל ניתן לראות סימנים לצמיחה בדיווחי החברות על קבלת הלוואות פרטיות או על קיום מו"מ לשם קבלת הלוואה, לרוב בהיקף לא מבוטל של מאות מיליוני שקלים.
בניגוד לעבר, בו הרגולטורים נזכרו להתערב ולקבוע נורמות ובקרות לתופעות חדשות מסוג זה אחרי שהסוסים כבר ברחו מן האורווה, הפעם הרגולטור שם לב להתפתחות זו מבעוד מועד. לצורך הסדרת מתן ההלוואות הלא סחירות לגופים עסקיים, הוקמה ועדת גולדשמידט. כחלק מהמלצותיה המתגבשות, קבעה הועדה, שיש לעגן ולמסד את תחום מתן האשראי ע"י הגופים המוסדיים, להפריד אותו מתחום ההשקעות ולהפוך אותו לאופרציה מובנית עם גבולות גזרה להיקף החשיפה לאשראי, היקף החשיפה לקבוצת לווים ומסגרות לאישור, בקרה ופיקוח על מתן האשראי, דרישת הביטחונות ובדיקה מקבילה של ניגודי עניינים פוטנציאליים.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המלצה נוספת המתגבשת הינה כי כל גוף מוסדי אשר נותן הלוואות כאלו יצטרך לבצע את האנליזה של האשראי בעצמו, ולא להסתמך על מארגן ההלוואה. היום, הרגולטור מבין שמתן אותן הלוואות יאפשר לציבור להרוויח תשואה גבוהה יותר בסיכון יחסית נמוך, לכן זהו מהלך מבורך. התמקצעות הגופים המוסדיים במתן אשראי, תעמיק את ההבנה ויכולת ההתמקחות שלהם מול הגופים העסקיים (במרבית ההלוואות הללו יש בטחונות / שעבודים טובים יותר).
מעבר לזה, יש יתרון נוסף ארוך טווח דווקא לשוק הקונצרני הסחיר - ככל שהגופים המוסדיים יתמקצעו, כך ידעו לנצל את כוחם לשיפור הביטחונות, קביעת ההתניות והמעקב אחר מצב החברות. ידע זה ויכולת השימוש בו יזלגו מן הסתם גם להשקעות הסחירות שלהם באותם חברות, כל זאת לטובת ציבור המשקיעים והחוסכים.
- 1.רגולציה = שחיתות! 05/03/2014 13:08הגב לתגובה זועודף הרגולציה הרס את השוק הסחיר. דרך המלך היא השקעה בסחיר בלבד! יש לבטל את חודק ורגולציות עודפות אחרות באופן מיידי!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
