בנעלי הבנק: הגופים המוסדיים מחפשים תשואה בשוק לא סחיר

יניב אדם, מנהל השקעות אג"ח מגדל שוקי הון, עוסק בהיקף האשראי של הבנקים למגזר העסקי והשפעתו על הגופים המוסדיים
יניב אדם | (1)

במהלך השנים האחרונות שוק האשראי בישראל עובר שינויים גדולים, ביניהם בולט מאוד תהליך מעניין, במסגרתו היקף האשראי שהבנקים נותנים למגזר העסקי יורד בהיקפו (היקף החוב הבנקאי של המגזר העסקי הסתכם בכ-405 מיליארד ש' בתחילת 2012 והיווה 51.54% מסך היקף האשראי של המגזר העסקי. לעומתו, בסוף 2013 ירד היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי ל-388 מיליארד ש' וחלקו מסך היקף האשראי ירד ל-49.54%).

הגופים המוסדיים אימצו בזרועות פתוחות את חלקם של הבנקים שירד. מבחינתם, מדובר באפיק השקעה נושא ריבית טובה, ורמת סיכון נמוכה יותר מאשר זו שהיו יכולים להשיג בשוק הסחיר, שוק האג"ח הקונצרני. לכן הם מפנים חלק מכספי החוסכים (וגם מכספם שלהם) אל האפיק המדובר.

אמנם עוד לא מדובר בשיטפון, והיקף שוק ההלוואות המוסדיות למגזר העסקי עדיין קטן יחסית ליתר הנכסים שהם מנהלים (סה"כ 2% מהכספים המנוהלים בקופות הגמל ו-6% מאלו המנוהלים בביטוחים ובנוסטרו), אבל ניתן לראות סימנים לצמיחה בדיווחי החברות על קבלת הלוואות פרטיות או על קיום מו"מ לשם קבלת הלוואה, לרוב בהיקף לא מבוטל של מאות מיליוני שקלים.

בניגוד לעבר, בו הרגולטורים נזכרו להתערב ולקבוע נורמות ובקרות לתופעות חדשות מסוג זה אחרי שהסוסים כבר ברחו מן האורווה, הפעם הרגולטור שם לב להתפתחות זו מבעוד מועד. לצורך הסדרת מתן ההלוואות הלא סחירות לגופים עסקיים, הוקמה ועדת גולדשמידט. כחלק מהמלצותיה המתגבשות, קבעה הועדה, שיש לעגן ולמסד את תחום מתן האשראי ע"י הגופים המוסדיים, להפריד אותו מתחום ההשקעות ולהפוך אותו לאופרציה מובנית עם גבולות גזרה להיקף החשיפה לאשראי, היקף החשיפה לקבוצת לווים ומסגרות לאישור, בקרה ופיקוח על מתן האשראי, דרישת הביטחונות ובדיקה מקבילה של ניגודי עניינים פוטנציאליים.

המלצה נוספת המתגבשת הינה כי כל גוף מוסדי אשר נותן הלוואות כאלו יצטרך לבצע את האנליזה של האשראי בעצמו, ולא להסתמך על מארגן ההלוואה. היום, הרגולטור מבין שמתן אותן הלוואות יאפשר לציבור להרוויח תשואה גבוהה יותר בסיכון יחסית נמוך, לכן זהו מהלך מבורך. התמקצעות הגופים המוסדיים במתן אשראי, תעמיק את ההבנה ויכולת ההתמקחות שלהם מול הגופים העסקיים (במרבית ההלוואות הללו יש בטחונות / שעבודים טובים יותר).

מעבר לזה, יש יתרון נוסף ארוך טווח דווקא לשוק הקונצרני הסחיר - ככל שהגופים המוסדיים יתמקצעו, כך ידעו לנצל את כוחם לשיפור הביטחונות, קביעת ההתניות והמעקב אחר מצב החברות. ידע זה ויכולת השימוש בו יזלגו מן הסתם גם להשקעות הסחירות שלהם באותם חברות, כל זאת לטובת ציבור המשקיעים והחוסכים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 05/03/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    עודף הרגולציה הרס את השוק הסחיר. דרך המלך היא השקעה בסחיר בלבד! יש לבטל את חודק ורגולציות עודפות אחרות באופן מיידי!
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.