חולשתה של סין בולטת מאוד לנוכח העליות החזקות בשוקי המניות העולמיים בשנתיים האחרונות. הכלכלה השנייה בעולם עלתה בעשורים האחרונים בקצב דו ספרתי מרשים, אך כעת צפויה להציג צמיחה נמוכה בהרבה, שעל פי הערכות תסתכם ב-6.5% ב-2014. שילוב של האטה כלכלית עולמית, משק מבוסס ייצור ויצוא וריכוזיות יתר, פוגם בפוטנציאל הצמיחה של סין בשנים האחרונות. מה שהחל כהאטה מחזורית לנוכח משבר החובות באירופה ומשבר הנדל"ן בארה"ב הלך והתברר כצימצום שמקורו בבעיות מבניות שדורשות שינויי תפישה רדיקאלי במבנה התוצר, המערכת הבנקאית ונושאי חופש האדם ואפילו הילודה.

לא עוד צמיחה מבוססת ייצור ותשתיות

המודל הסיני נשען בעשורים האחרונים על צמיחה מהירה המבוססת על תהליך של תיעוש מהיר, עיור, הפרטה והקטנת המעורבות הממשלתית, כמו גם זרימה חזקה של השקעות ע"י זרים. אך מעל לכל, נשען הקטר הסיני על ייצור ותשתיות. סין הפכה ליצרנית הגדולה בעולם כשהיא כובשת שווקים רבים ונתחים הולכים וגדלים במסחר העולמי. במקביל, השקיעה סין טריליוני דולרים מהעודפים בחשבון השוטף בתשתיות, בהשקעה עצומה בנדל"ן ובתחבורה. שילוב זה, יחד עם מעבר מאסיבי מהכפרים לערים הגדולות, יצר את אחת ההתפתחויות הכלכליות המואצות בכלכלה העולמית אי פעם.

צמיחה זו בלטה בחוסר האיזון שלה בזמן שהחיסכון השולי במדינות המערב ניצב על כ-5% בלבד והצריכה הפרטית מהווה כ-70% מהתוצר. לעומת זאת, בסין החיסכון השולי נושק ל-40% מהתוצר. ישנו משקל עצום להשקעה בתוצר, הוא יוצר צמיחה לא מאוזנת ולא ברת קיימא. במקביל ההשקעה המאסיבית בתשתיות ובפרויקטים אדירים למגורים יצרו ערי רפאים ריקות מאדם, השקעות חסרות הגיון כלכלי ומערכת בנקאית חסרת שקיפות וממונפת מאוד.

המערכת הבנקאית חויבה להעניק אשראי למימון הצמיחה במחוזות שונים בסין על בסיס קריטריונים פוליטיים ולא כלכליים, וכעת מהווה את האיום הגדול ביותר. סין חייבת לגרום לצרכן המקומי להפוך לשחקן מוביל בתוצר הסיני, שיגדיל את הצריכה בצורה משמעותית על חשבון החיסכון.

• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רפורמות כלכליות

סידרת הרפורמות הכלכליות עליה הוכרז בחודש החולף היא חסרות תקדים, ומדגישה כי הממשל הסיני הפנים את גודל המשבר. סין צפויה לפתוח את שוקיה ליזמים זרים ופרטיים, ובכלל זה תאפשר בעלות פרטית על בנקים במדינה. הממשלה תקטין התערבותה באישורים הנדרשים לפרויקטים בתחום הבניה, כמו גם התערבות מופחתת בשער החליפין. במקביל הכריזו בכירי המפלגה הקומוניסטית על הקלות בתוכנית הילד האחד, סגירת מחנות עבודה בכפייה, שילוב של שירותים סוציאליים בערים ובכפרים וביטול מגבלות בחופש התנועה שהגבילו תנועה של כפריים לערים.

על פניו נראה כי שינויי המדיניות מהווה צעד משמעותי בכיוון הנכון. עצם הרפורמה, כמו גם הנושאים בה היא נוגעת, מחדדת שההנהגה הסינית מבינה היטב מה עליה לעשות. אין ספק, שבמידה ותיושם במלואה, תייצר מומנטום חיובי הן בטווח הזמן הקצר והן בארוך. יחד עם זאת, הצלחתה בסופו של יום תלויה מאוד בעם הסיני עצמו. במידה והצרכן המקומי יאמין ברפורמה, ישגשג ויחוש שהמדינה מעניקה לו מענה טוב יותר במישורים חיוניים, כמו חינוך, בריאות וחופש תנועה, הוא יהפוך לכוח משמעותי יותר בהמשך הצמיחה של סין.