עושה קאמבק: מטבע האירו חוזר ובגדול

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס למטבע האירופי ולנסיקה בה הוא מצוי בתקופה האחרונה. האם ייתכן כי יהפוך הקערה על פיה?
יוחאי שויגר | (3)
נושאים בכתבה אירו, מטבע חוץ

למרות הקריסה המסחררת בשבוע שעבר, מטבע האירו הוא עדיין הלהיט הנוכחי בשוקי המט"ח העולמיים. מאז אמצע חודש יולי, צמד האירו-דולר טיפס מ-1.275 ועד לשיא של 1.383, לפני שנסוג בשבוע שעבר עד ל-1.35. לא רק מול הדולר החבוט האירו מתחזק, כי אם גם מול מטבעות חזקים יותר כמו השטרלינג, הדולר האוסטרלי ועוד. התיסוף במטבע מבטא את הסנטימנט החיובי ששורר במסחר באירו בחודשים האחרונים. אנליסטים רבים משבחים את מסלול היציאה של היבשת מתוך המשבר העמוק שנקלעה אליו, ועל התנהלות קובעי המדיניות, הן הפוליטית והן המוניטארית.

ראשית כל, דוחות התמ"ג האחרונים הצביעו על הסיום הפורמלי של המיתון במדינות דרום היבשת, ספרד ואיטליה, גם אם מדובר עדיין בצמיחה חיובית כמעט זניחה. כמו כן, חשוב לומר לזכותו של נשיא הבנק המרכזי, מריו דראגי, שהצליח באמצעות כלים מוניטאריים שקולים, ולא פחות, רטוריקה נחושה ובוטחת, לשנות את הדיסקט ולהסיר מהפרק כל שיח על פירוק גוש האירו.

האם יש סימנים אמיתיים לאותו שינוי חיובי בנתוני המאקרו, או שהכל ברמת התקווה?

אין ספק שניתן לזהות שיפור עקבי בחודשים האחרונים בלא מעט פרמטרים מאקרו כלכליים של הגוש - סקר ZEW מצביע על עלייה עקבית בסנטימנט במגזר העסקי. כמו כן, גם מדד אמון הצרכנים והמדדים של מגזרי השירותים והייצור מצביעים על אופטימיות לעתיד.

מדוע צנח השבוע שעבר האירו בכזו עוצמה? מה הבהיל את המשקיעים?

שני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את הקערה על פיה, נתוני התעסוקה ומדד המחירים לצרכן. דוח התעסוקה הצביע על שיעור אבטלה מסחרר של 12.2%. גרוע ככל שהנתון היה, מה שהביא לצניחת האירו מטה היה מדד המחירים לצרכן, שהצביע על ירידה באינפלציה לרמה שנתית של 0.7%, שפל של 4 שנים - נתון אשר משאיר פתח לצעדים מקלים נוספים מצד הבנק המרכזי.

הבנק המרכזי מתכנס השבוע, ומשום כך הלונגיסטים על האירו מיהרו לצמצם חשיפה לפני הישיבה. למעשה, השוק לא חושש מהפחתת ריבית. הריבית על האירו עומדת על 0.50%, ובסביבה העולמית להורדות ריבית יש אפקט מוגבל למדי. מה שעשוי לגדוע את הראלי של האירו הוא כמובן צעדים מרחיבים בלתי קונבנציונאליים, גרסה נוספת לתוכנית ה-LTRO (מנגנון להלוואות לטווח ארוך) שהפעיל הבנק המרכזי ב-2011 וב-2012. אם הבנק אכן יאותת על האפשרות הזו, המהלך של האירו בטווח הארוך יותר יהיה בסכנה.

כעת, כשאנחנו מבינים את הצומת בו מצוי המטבע האירופי, הבה נבחן את תמונת המצב הטכנית של הצמד אירו-דולר. אנחנו רואים בגרף שהצמד מצוי במגמת עלייה מובהקת מאז יולי 2012, עם סדרה עולה עקבית של שיאים ותחתיות. לא מכבר פרץ הצמד מעל השיא המשמעותי של ינואר 2013 ב-1.37, ובכך נתן גושפנקא נוספת למגמת העלייה.

רבים הופתעו מהבלימה החזקה בשבוע שעבר ברמת 1.383. אבל שימו לב שמדובר ברמה בעלת חשיבות רב שנתית - נסיגת פיבונאצ'י 61.8% של הירידה הגדולה ממאי 2011 - יולי 2012 (הקו המקווקו העליון). כלומר, אנחנו בצומת טכני. מהפך של הצמד כעת יצביע על כך שכל העלייה האחרונה לא היתה אלא תיקון של הירידה הגדולה של 2011-2012, ולא בשינוי במגמה בטווח הארוך יותר. עלייה חוזרת מעל הקו המקווקו תעיד על שינוי במגמה בטווח הארוך יותר ותציב יעדים גבוהים יותר, מעל 1.40.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא אנליסט בחברת FXCM ישראל

לאתר FXCM

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 07/11/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
    מקס' 4 שנים והיורו וגם הדולר נמחקים מעל פני האדמה בדיוק כמו כל מטבעות הפיאט שהיו לפניהם. רק שינוי שיטת ייצור הכסף תתקן את המעוות. כנסו לאתר "הכלכלה האמיתית" ותבינו כיצד נוצר "באמת" כסף.
  • 2.
    חי בסרט הבחור (ל"ת)
    אנליסט 06/11/2013 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 05/11/2013 22:04
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מאד מעניין וחד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.