הרכב תיק השקעות חו"ל - ספטמבר 2012
השווקים כבר מגלמים את התערבותם של הבנקים המרכזיים נוכח ההתדרדרות בכלכלות הגדולות אירופה ,סין ויפן והסימנים המעורבים בארה"ב. עיתוי ההתערבות והיקפה עדיין לא ברורים, כשבינתיים המטרה היא להמשיך ולנסות לקנות זמן בהצהרות. שום מדינה לא רוצה להיות הראשונה שתצא עם תוכנית "בומבסטית", אלא מעדיפה להתלוות למהלך שיתחיל במגרש של מישהו אחר.
שווקים מפותחים
אירופה - החודש הנוכחי רצוף באירועים משמעותיים ביניהם אפשר למנות את החלטת בית המשפט הגרמני על חוקיות ה ESM (קרן ההצלה הקבועה), פגישות בבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב, בחירות בהולנד והצפי שספרד תוציא בקשה מסודרת לחילוצה.
יוון טרם קיבלה את כספי החילוץ, כשה-IMF חוזר השבוע לאתונה במטרה לסיים את עבודתו לקראת פרסום הממצאים של הטרויקה בהמשך החודש. נתונים שפורסמו נכון לסוף חודש יוני מצביעים על תמונה עגומה ביותר של הבנקים היוונים, כ-82% מאזרחי יוון מחזיקים פיקדונות של פחות מ-2000 אירו בבנקים המקומיים, ולכ-6% יש 10-50 אלף אירו בבנקים המקומיים.
המצב בספרד מוסיף להתדרדר כשהממשלות האזוריות מבקשות את תמיכת הממשלה, ובכך בעצם "מרוקנות" את הקופה הייעודית לטובתן. ראש ממשלת ספרד מתכונן לבקשה לחילוץ כשהוא מנסה להעביר תוכניות צנע (וכן העלאת מיסים). ברקע נתוני המאקרו ממשיכים להציג החרפה במצב. נציין את שיעור האבטלה שעומד על כ-25% ואת נתוני המכירות הקמעונאיות שירדו בכ-7% ביולי.
מריו דראגי, יו"ר הבנק המרכזי באירופה, ממשיך לחפש גיבוי מהבנק המרכזי של גרמניה לתוכנית רחבה שתכלול קניית אג"ח של ממשלות ספרד ואיטליה (ארץ מוצאו), וייתכן שבהמשך גם אג"ח חברות ונתינת הלוואות מעודפות במטרה להוזיל את עלויות המימון שלהן ולתרום לצמיחה. בינתיים הגרמנים ממשיכים לשמור על עמדתם העיקשת. כרגע נראה שרק החמרה משמעותית במצב או שינויים פיסקאליים אמיתיים בספרד ואיטליה יכולים לגרום לגרמנים לשנות את דעתם. אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.
יפן - הבנק המרכזי במדינה לא מצליח לעמוד ביעד האינפלציה של 1% אחרי שבחודש יולי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3%. תפוקת התעשייה הציגה ירידה של 1.2% בחודש יולי מול ציפיות הכלכלנים לעלייה של 1.7%.
הכלכלה ממשיכה להתמודד עם ההאטה בצמיחה העולמית ועם התחזקות הין, כך שלהערכתנו לא יהיה מנוס מהמשך ההתערבות, הן במטבע והן במתן תמריצים והגדלת תוכנית רכישות של ני"ע. אנו ממליצים להחזיק את יפן במשקל חסר (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשאת החשיפה לשוק המניות ביפן אנו ממליצים לעשות על ידי נטרול המטבע.
ארה"ב - שיפור בנתוני מאקרו בתקופה האחרונה נותנים ליו"ר הפד את האפשרות להמתין עם תוכנית הרחבה כמותית נוספת. המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה שיתפרסם בסוף השבוע, כששוב באופן פרדוקסלי אכזבה ממנו תעלה את הסיכוי להתערבות ברננקי כבר בישיבה הקרובה ב-12 לספטמבר.
הנגיד מבין שהפעם תוכנית רגילה לא תספיק, וייתכן שיצטרך לצאת בהצהרה שתהיה בלתי מוגבלת הן בלוחות זמנים והן בכמות ובסוג הנכסים שירכוש. האפקטיביות של תוכנית כזו תיבחן על ידי המשקיעים שירצו לראות שיש מעשים מאחורי המילים. אנו מותירים את המלצתנו על החזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).
קנדה - המדינה צמחה ברבעון השני בשיעור של 1.8%. ההסבר לצמיחה הנמוכה בירידת מחירי הסחורות שנמצאים ברמה הנמוכה בכ-5% מהממוצע של שנת 2011. נציין לטובה שהמדינה נהנית מעליות מימון נמוכות (תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת על 1.8%) היותה מדורגת AAA, כך שבמידה ותהיה החמרה בביקושים הגלובליים - הממשלה לא תהסס ותשיק תוכנית תמריצים לעידוד הכלכלה.אנו מותירים את המלצתנו לקנדה למשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).
אוסטרליה - כלכלת היבשת מושפעת לרעה מחולשת הביקושים מסין (שותפת הסחר הגדולה שלה). הצמיחה באשראי ממשיכה לדעוך ובכך מעלה את הסיכויים לירידה נוספת בריבית שכרגע עומדת על 3.5%. אנו מעלים את המלצתנו לאוסטרליה והפסיפיק למשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).
שווקים מתעוררים
ברזיל - כלכלת המדינה הציגה צמיחה של 0.5% ברבעון השני, לעומת הרבעון המקביל אשתקד - נמוך מציפיות האנליסטים לצמיחה של 0.7%. בין הסיבות לחולשה אפשר למנות את הביקושים הנמוכים מאירופה ומסין. הממשלה לא נשארה אדישה לחולשה בהתאוששות הכלכלה, והיא פועלת לשיפור הן בייצוא על ידי מדיניות של החלשת הריאל ולהפחתת מיסים על מוצרי צריכה (בעיקר מכוניות ומוצרי חשמל) כדי לעודד את הביקושים המקומיים. בנוסף נציין שהריבית הופחתה ב-0.5% נוסף לרמה של 7.5% - הרמה נמוכה ביותר אי פעם. שר האוצר הצהיר שהוא מצפה לצמיחה של 4.5% בשנת 2013.
סין - מדד מנהלי הרכש בחודש אוגוסט ירד ל-49.2 לעומת 50.1 בחודש יולי, נציין שמרכיב הייצוא במדד מסרב להתאושש ועומד על 46.6 (התכווצות שלישית רצופה). הסיבה כמובן היא ההאטה הגלובלית. חולשת שוק העבודה תורמת אף היא לחולשה וקובעי המדיניות במדינה צפויים להגיב בהקלות נוספות כמו הפחתת יחס הרזרבה בבנקים, הקלות במיסים ואישור מהיר של פרויקטים בתחום התשתיות. אך להערכתנו, ההתערבות לא תהיה אגרסיבית כדי למנוע התנפחות של "בועות" נכסים. נציין שמדד המניות הכללי של המדינה נמצא ברמה הנמוכה מאז חודש פברואר 2009. אנו ממליצים על החזקה במשקל שוק ונותנים משקל יתר לברזיל (בהתאם למדדהMSCI World).
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
