הרכב תיק השקעות חו"ל - ספטמבר 2012

דן הלמן ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הרכב תיק ההשקעות לחודש ספטמבר
דן הלמן עומר פרל |

השווקים כבר מגלמים את התערבותם של הבנקים המרכזיים נוכח ההתדרדרות בכלכלות הגדולות אירופה ,סין ויפן והסימנים המעורבים בארה"ב. עיתוי ההתערבות והיקפה עדיין לא ברורים, כשבינתיים המטרה היא להמשיך ולנסות לקנות זמן בהצהרות. שום מדינה לא רוצה להיות הראשונה שתצא עם תוכנית "בומבסטית", אלא מעדיפה להתלוות למהלך שיתחיל במגרש של מישהו אחר.

שווקים מפותחים

אירופה - החודש הנוכחי רצוף באירועים משמעותיים ביניהם אפשר למנות את החלטת בית המשפט הגרמני על חוקיות ה ESM (קרן ההצלה הקבועה), פגישות בבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב, בחירות בהולנד והצפי שספרד תוציא בקשה מסודרת לחילוצה.

יוון טרם קיבלה את כספי החילוץ, כשה-IMF חוזר השבוע לאתונה במטרה לסיים את עבודתו לקראת פרסום הממצאים של הטרויקה בהמשך החודש. נתונים שפורסמו נכון לסוף חודש יוני מצביעים על תמונה עגומה ביותר של הבנקים היוונים, כ-82% מאזרחי יוון מחזיקים פיקדונות של פחות מ-2000 אירו בבנקים המקומיים, ולכ-6% יש 10-50 אלף אירו בבנקים המקומיים.

המצב בספרד מוסיף להתדרדר כשהממשלות האזוריות מבקשות את תמיכת הממשלה, ובכך בעצם "מרוקנות" את הקופה הייעודית לטובתן. ראש ממשלת ספרד מתכונן לבקשה לחילוץ כשהוא מנסה להעביר תוכניות צנע (וכן העלאת מיסים). ברקע נתוני המאקרו ממשיכים להציג החרפה במצב. נציין את שיעור האבטלה שעומד על כ-25% ואת נתוני המכירות הקמעונאיות שירדו בכ-7% ביולי.

מריו דראגי, יו"ר הבנק המרכזי באירופה, ממשיך לחפש גיבוי מהבנק המרכזי של גרמניה לתוכנית רחבה שתכלול קניית אג"ח של ממשלות ספרד ואיטליה (ארץ מוצאו), וייתכן שבהמשך גם אג"ח חברות ונתינת הלוואות מעודפות במטרה להוזיל את עלויות המימון שלהן ולתרום לצמיחה. בינתיים הגרמנים ממשיכים לשמור על עמדתם העיקשת. כרגע נראה שרק החמרה משמעותית במצב או שינויים פיסקאליים אמיתיים בספרד ואיטליה יכולים לגרום לגרמנים לשנות את דעתם. אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.

יפן - הבנק המרכזי במדינה לא מצליח לעמוד ביעד האינפלציה של 1% אחרי שבחודש יולי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3%. תפוקת התעשייה הציגה ירידה של 1.2% בחודש יולי מול ציפיות הכלכלנים לעלייה של 1.7%.

הכלכלה ממשיכה להתמודד עם ההאטה בצמיחה העולמית ועם התחזקות הין, כך שלהערכתנו לא יהיה מנוס מהמשך ההתערבות, הן במטבע והן במתן תמריצים והגדלת תוכנית רכישות של ני"ע. אנו ממליצים להחזיק את יפן במשקל חסר (בהתאם למדד ה-MSCI World). כשאת החשיפה לשוק המניות ביפן אנו ממליצים לעשות על ידי נטרול המטבע.

ארה"ב - שיפור בנתוני מאקרו בתקופה האחרונה נותנים ליו"ר הפד את האפשרות להמתין עם תוכנית הרחבה כמותית נוספת. המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה שיתפרסם בסוף השבוע, כששוב באופן פרדוקסלי אכזבה ממנו תעלה את הסיכוי להתערבות ברננקי כבר בישיבה הקרובה ב-12 לספטמבר.

הנגיד מבין שהפעם תוכנית רגילה לא תספיק, וייתכן שיצטרך לצאת בהצהרה שתהיה בלתי מוגבלת הן בלוחות זמנים והן בכמות ובסוג הנכסים שירכוש. האפקטיביות של תוכנית כזו תיבחן על ידי המשקיעים שירצו לראות שיש מעשים מאחורי המילים. אנו מותירים את המלצתנו על החזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).

קנדה - המדינה צמחה ברבעון השני בשיעור של 1.8%. ההסבר לצמיחה הנמוכה בירידת מחירי הסחורות שנמצאים ברמה הנמוכה בכ-5% מהממוצע של שנת 2011. נציין לטובה שהמדינה נהנית מעליות מימון נמוכות (תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת על 1.8%) היותה מדורגת AAA, כך שבמידה ותהיה החמרה בביקושים הגלובליים - הממשלה לא תהסס ותשיק תוכנית תמריצים לעידוד הכלכלה.אנו מותירים את המלצתנו לקנדה למשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).

אוסטרליה - כלכלת היבשת מושפעת לרעה מחולשת הביקושים מסין (שותפת הסחר הגדולה שלה). הצמיחה באשראי ממשיכה לדעוך ובכך מעלה את הסיכויים לירידה נוספת בריבית שכרגע עומדת על 3.5%. אנו מעלים את המלצתנו לאוסטרליה והפסיפיק למשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI World).

שווקים מתעוררים

ברזיל - כלכלת המדינה הציגה צמיחה של 0.5% ברבעון השני, לעומת הרבעון המקביל אשתקד - נמוך מציפיות האנליסטים לצמיחה של 0.7%. בין הסיבות לחולשה אפשר למנות את הביקושים הנמוכים מאירופה ומסין. הממשלה לא נשארה אדישה לחולשה בהתאוששות הכלכלה, והיא פועלת לשיפור הן בייצוא על ידי מדיניות של החלשת הריאל ולהפחתת מיסים על מוצרי צריכה (בעיקר מכוניות ומוצרי חשמל) כדי לעודד את הביקושים המקומיים. בנוסף נציין שהריבית הופחתה ב-0.5% נוסף לרמה של 7.5% - הרמה נמוכה ביותר אי פעם. שר האוצר הצהיר שהוא מצפה לצמיחה של 4.5% בשנת 2013.

סין - מדד מנהלי הרכש בחודש אוגוסט ירד ל-49.2 לעומת 50.1 בחודש יולי, נציין שמרכיב הייצוא במדד מסרב להתאושש ועומד על 46.6 (התכווצות שלישית רצופה). הסיבה כמובן היא ההאטה הגלובלית. חולשת שוק העבודה תורמת אף היא לחולשה וקובעי המדיניות במדינה צפויים להגיב בהקלות נוספות כמו הפחתת יחס הרזרבה בבנקים, הקלות במיסים ואישור מהיר של פרויקטים בתחום התשתיות. אך להערכתנו, ההתערבות לא תהיה אגרסיבית כדי למנוע התנפחות של "בועות" נכסים. נציין שמדד המניות הכללי של המדינה נמצא ברמה הנמוכה מאז חודש פברואר 2009. אנו ממליצים על החזקה במשקל שוק ונותנים משקל יתר לברזיל (בהתאם למדדהMSCI World).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.