פרטנר עמדה בתחזיות: הציגה גידול קל ברווח לצד ירידה בהכנסות

הכנסות החברה רשמו קיטו של 1.6% לרמה של 1.51 מיליארד שקלים. הרווח גדל ב-2.1% ל-288 מיליון שקלים. בנוסף רשמה פרטנר עלייה בבקרב המנויים בכ-41 אלף מנויים כך שמספר המנויים של החברה הגיע ל- 2.944 מיליון
מאיה זיסר |

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה דיווחה על ירידה בהכנסות בשיעור של 1.6% לרמה של 1.514 מיליארד שקלים. בשורת התחתונה ניתן לראות עלייה של 2.1% ברווח שהסתכם ב-288 מיליון שקל. הרווח התפעולי הסתכם ב-434 מליון שקל.

בסה"כ עמדה פרטנר בתחזיות האנליסטים ואף עקפה אותם. בפועלים סהר הוציאו בשבוע שעבר תחזית לדו"חות פרטנר בה הם צפו הכנסות של 1.47 מיליארד שקלים לצד רווח תפעולי של 377 מיליון שקלים.

כ-41 אלף מנויים פעילים נטו הצטרפו לפרטנר ברבעון השני של 2009. בסיס המנויים הפעילים של החברה נכון לסוף הרבעון השני של 2009 עמד על כ-2.944 מיליון מנויים. שיעור הנטישה ברבעון השני של שנת 2009 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2008 ירד מ-4.4% ל-3.9%.

נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2009, בסיס מנויי הדור השלישי של החברה עמד על כ- 1.102 מיליון. נתח השוק של החברה, בסוף הרבעון השני של 2009, מוערך בכ- 31.7%.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

הכנסות משירותים הסתכמו ב- 1.36 מיליון שקל (347 מיליון דולר), ירידה של 0.7% מ-1.37 מיליון שקל ברבעון השני של 2008. ירידה זו משקפת בעיקר את השפעתה של פעילות נדידה נמוכה יותר, כמו גם הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר, הנובעות מהורדת יחידת החיוב מ- 12 שניות לשנייה אחת על ידי משרד התקשורת החל מה- 1 בינואר 2009, וכן מתנאי שוק תחרותיים הממשיכים להפעיל לחץ על תעריפי השיחות היוצאות.

הכנסות מ- SMS הסתכמו ב- 89 מיליון שקל (23 מיליון דולר) ברבעון השני של 2009, צמיחה של 14.1% מהרבעון השני של 2008, המהווים 6.5% מההכנסות משירותים ברבעון השני של 2009, בהשוואה ל- 5.7% מהכנסות משירותים ברבעון השני של 2008.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

בהתייחסו לתוצאות הרבעון, אמר דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, "אני מרוצה מאוד מהביצועים התפעוליים והפיננסים שלנו אשר מעידים על מיקוד ביישום המטרות קצרות הטווח כמו גם האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה. ברבעון זה גייסנו 41,000 מנויים חדשים, הישג משמעותי מאוד ותוצאה ישירה של מאמצינו המתמשכים לשיפור רשת ההפצה שלנו במגזר הפרטי, איכות השירות שלנו וחיזוק הקשר עם לקוחותינו."

"ברצוני לסכם בציון ההודעה של חברת האם שלנו Hutchison Telecommunications International Limited, בתחילת יולי ביחס למכירה אפשרית של ההחזקות העקיפות שלה בחברה. בהקשר זה, ברצוני לנצל את ההזדמנות ולהודות להנהלת פרטנר על המיקוד העסקי במהלך תקופה זו.

לדבריו, " אנו מביטים אל העתיד בביטחון כאשר הנכסים החסונים שבנתה החברה במהלך העשור האחרון יאפשרו לפרטנר להמשיך לצמוח ולהניב ערך לבעלי מניותינו בשנים הבאות."

תגובת פסגות לדוחות פרטנר: עוד רבעון בהשפעות הסביבה, הדגש הוא בפוטנציאל הנגזר מהמכירה המתקרבת

טליה לויברג, אנליסטית מחלקת מחקר בפסגות, אומרת כי לאחר רבעון ראשון חלש ביחס למתחרות, הציגה פרטנר התאוששות מסוימת ברבעון השני שעיקרה בהיקף גיוס המנויים ובצמצום שחיקת ה ARPU. יחד עם זאת, מציינת לויברג, השפעות הסביבה הכלכלית ממשיכות לתת אותותיהן עם ירידה של כ- 1.2% בהכנסות החברה משירותי סלולאר ושחיקה ברווח התפעולי.

פרטנר הציגהEBITDA של 574 מיליון שקל אשר בנטרול השפעת היוון העלויות עפ"י IFRS שלא בוצעה ברבעון המקביל מסתכמת ב 501 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ- 35 מיליון שקל לעומת אותה תקופה מקבילה אשתקד.

השירותים הלא סלולאריים שהושקו בסוף 2008 ממשיכים להעיב עם עלויות של כ-25 מיליון שקל ברבעון השני (מול 20 מיליון שקל ברבעון הראשון). למרות הסביבה הציגה פרטנר רווח נקי של 288 מיליון שקל (בצפי) המוביל לדיבידנד של 230 מ' שח, תשואה רבעונית של 2.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.