פרטנר עמדה בתחזיות: הציגה גידול קל ברווח לצד ירידה בהכנסות

הכנסות החברה רשמו קיטו של 1.6% לרמה של 1.51 מיליארד שקלים. הרווח גדל ב-2.1% ל-288 מיליון שקלים. בנוסף רשמה פרטנר עלייה בבקרב המנויים בכ-41 אלף מנויים כך שמספר המנויים של החברה הגיע ל- 2.944 מיליון
מאיה זיסר |

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה דיווחה על ירידה בהכנסות בשיעור של 1.6% לרמה של 1.514 מיליארד שקלים. בשורת התחתונה ניתן לראות עלייה של 2.1% ברווח שהסתכם ב-288 מיליון שקל. הרווח התפעולי הסתכם ב-434 מליון שקל.

בסה"כ עמדה פרטנר בתחזיות האנליסטים ואף עקפה אותם. בפועלים סהר הוציאו בשבוע שעבר תחזית לדו"חות פרטנר בה הם צפו הכנסות של 1.47 מיליארד שקלים לצד רווח תפעולי של 377 מיליון שקלים.

כ-41 אלף מנויים פעילים נטו הצטרפו לפרטנר ברבעון השני של 2009. בסיס המנויים הפעילים של החברה נכון לסוף הרבעון השני של 2009 עמד על כ-2.944 מיליון מנויים. שיעור הנטישה ברבעון השני של שנת 2009 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2008 ירד מ-4.4% ל-3.9%.

נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2009, בסיס מנויי הדור השלישי של החברה עמד על כ- 1.102 מיליון. נתח השוק של החברה, בסוף הרבעון השני של 2009, מוערך בכ- 31.7%.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

הכנסות משירותים הסתכמו ב- 1.36 מיליון שקל (347 מיליון דולר), ירידה של 0.7% מ-1.37 מיליון שקל ברבעון השני של 2008. ירידה זו משקפת בעיקר את השפעתה של פעילות נדידה נמוכה יותר, כמו גם הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר, הנובעות מהורדת יחידת החיוב מ- 12 שניות לשנייה אחת על ידי משרד התקשורת החל מה- 1 בינואר 2009, וכן מתנאי שוק תחרותיים הממשיכים להפעיל לחץ על תעריפי השיחות היוצאות.

הכנסות מ- SMS הסתכמו ב- 89 מיליון שקל (23 מיליון דולר) ברבעון השני של 2009, צמיחה של 14.1% מהרבעון השני של 2008, המהווים 6.5% מההכנסות משירותים ברבעון השני של 2009, בהשוואה ל- 5.7% מהכנסות משירותים ברבעון השני של 2008.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

בהתייחסו לתוצאות הרבעון, אמר דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, "אני מרוצה מאוד מהביצועים התפעוליים והפיננסים שלנו אשר מעידים על מיקוד ביישום המטרות קצרות הטווח כמו גם האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה. ברבעון זה גייסנו 41,000 מנויים חדשים, הישג משמעותי מאוד ותוצאה ישירה של מאמצינו המתמשכים לשיפור רשת ההפצה שלנו במגזר הפרטי, איכות השירות שלנו וחיזוק הקשר עם לקוחותינו."

"ברצוני לסכם בציון ההודעה של חברת האם שלנו Hutchison Telecommunications International Limited, בתחילת יולי ביחס למכירה אפשרית של ההחזקות העקיפות שלה בחברה. בהקשר זה, ברצוני לנצל את ההזדמנות ולהודות להנהלת פרטנר על המיקוד העסקי במהלך תקופה זו.

לדבריו, " אנו מביטים אל העתיד בביטחון כאשר הנכסים החסונים שבנתה החברה במהלך העשור האחרון יאפשרו לפרטנר להמשיך לצמוח ולהניב ערך לבעלי מניותינו בשנים הבאות."

תגובת פסגות לדוחות פרטנר: עוד רבעון בהשפעות הסביבה, הדגש הוא בפוטנציאל הנגזר מהמכירה המתקרבת

טליה לויברג, אנליסטית מחלקת מחקר בפסגות, אומרת כי לאחר רבעון ראשון חלש ביחס למתחרות, הציגה פרטנר התאוששות מסוימת ברבעון השני שעיקרה בהיקף גיוס המנויים ובצמצום שחיקת ה ARPU. יחד עם זאת, מציינת לויברג, השפעות הסביבה הכלכלית ממשיכות לתת אותותיהן עם ירידה של כ- 1.2% בהכנסות החברה משירותי סלולאר ושחיקה ברווח התפעולי.

פרטנר הציגהEBITDA של 574 מיליון שקל אשר בנטרול השפעת היוון העלויות עפ"י IFRS שלא בוצעה ברבעון המקביל מסתכמת ב 501 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ- 35 מיליון שקל לעומת אותה תקופה מקבילה אשתקד.

השירותים הלא סלולאריים שהושקו בסוף 2008 ממשיכים להעיב עם עלויות של כ-25 מיליון שקל ברבעון השני (מול 20 מיליון שקל ברבעון הראשון). למרות הסביבה הציגה פרטנר רווח נקי של 288 מיליון שקל (בצפי) המוביל לדיבידנד של 230 מ' שח, תשואה רבעונית של 2.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: