פרטנר עמדה בתחזיות: הציגה גידול קל ברווח לצד ירידה בהכנסות
חברת הסלולר הישראלית, פרטנר, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה דיווחה על ירידה בהכנסות בשיעור של 1.6% לרמה של 1.514 מיליארד שקלים. בשורת התחתונה ניתן לראות עלייה של 2.1% ברווח שהסתכם ב-288 מיליון שקל. הרווח התפעולי הסתכם ב-434 מליון שקל.
בסה"כ עמדה פרטנר בתחזיות האנליסטים ואף עקפה אותם. בפועלים סהר הוציאו בשבוע שעבר תחזית לדו"חות פרטנר בה הם צפו הכנסות של 1.47 מיליארד שקלים לצד רווח תפעולי של 377 מיליון שקלים.
כ-41 אלף מנויים פעילים נטו הצטרפו לפרטנר ברבעון השני של 2009. בסיס המנויים הפעילים של החברה נכון לסוף הרבעון השני של 2009 עמד על כ-2.944 מיליון מנויים. שיעור הנטישה ברבעון השני של שנת 2009 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2008 ירד מ-4.4% ל-3.9%.
נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2009, בסיס מנויי הדור השלישי של החברה עמד על כ- 1.102 מיליון. נתח השוק של החברה, בסוף הרבעון השני של 2009, מוערך בכ- 31.7%.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.
הכנסות משירותים הסתכמו ב- 1.36 מיליון שקל (347 מיליון דולר), ירידה של 0.7% מ-1.37 מיליון שקל ברבעון השני של 2008. ירידה זו משקפת בעיקר את השפעתה של פעילות נדידה נמוכה יותר, כמו גם הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר, הנובעות מהורדת יחידת החיוב מ- 12 שניות לשנייה אחת על ידי משרד התקשורת החל מה- 1 בינואר 2009, וכן מתנאי שוק תחרותיים הממשיכים להפעיל לחץ על תעריפי השיחות היוצאות.
הכנסות מ- SMS הסתכמו ב- 89 מיליון שקל (23 מיליון דולר) ברבעון השני של 2009, צמיחה של 14.1% מהרבעון השני של 2008, המהווים 6.5% מההכנסות משירותים ברבעון השני של 2009, בהשוואה ל- 5.7% מהכנסות משירותים ברבעון השני של 2008.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.
בהתייחסו לתוצאות הרבעון, אמר דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, "אני מרוצה מאוד מהביצועים התפעוליים והפיננסים שלנו אשר מעידים על מיקוד ביישום המטרות קצרות הטווח כמו גם האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה. ברבעון זה גייסנו 41,000 מנויים חדשים, הישג משמעותי מאוד ותוצאה ישירה של מאמצינו המתמשכים לשיפור רשת ההפצה שלנו במגזר הפרטי, איכות השירות שלנו וחיזוק הקשר עם לקוחותינו."
"ברצוני לסכם בציון ההודעה של חברת האם שלנו Hutchison Telecommunications International Limited, בתחילת יולי ביחס למכירה אפשרית של ההחזקות העקיפות שלה בחברה. בהקשר זה, ברצוני לנצל את ההזדמנות ולהודות להנהלת פרטנר על המיקוד העסקי במהלך תקופה זו.
לדבריו, " אנו מביטים אל העתיד בביטחון כאשר הנכסים החסונים שבנתה החברה במהלך העשור האחרון יאפשרו לפרטנר להמשיך לצמוח ולהניב ערך לבעלי מניותינו בשנים הבאות."
תגובת פסגות לדוחות פרטנר: עוד רבעון בהשפעות הסביבה, הדגש הוא בפוטנציאל הנגזר מהמכירה המתקרבת
טליה לויברג, אנליסטית מחלקת מחקר בפסגות, אומרת כי לאחר רבעון ראשון חלש ביחס למתחרות, הציגה פרטנר התאוששות מסוימת ברבעון השני שעיקרה בהיקף גיוס המנויים ובצמצום שחיקת ה ARPU. יחד עם זאת, מציינת לויברג, השפעות הסביבה הכלכלית ממשיכות לתת אותותיהן עם ירידה של כ- 1.2% בהכנסות החברה משירותי סלולאר ושחיקה ברווח התפעולי.
פרטנר הציגהEBITDA של 574 מיליון שקל אשר בנטרול השפעת היוון העלויות עפ"י IFRS שלא בוצעה ברבעון המקביל מסתכמת ב 501 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ- 35 מיליון שקל לעומת אותה תקופה מקבילה אשתקד.
השירותים הלא סלולאריים שהושקו בסוף 2008 ממשיכים להעיב עם עלויות של כ-25 מיליון שקל ברבעון השני (מול 20 מיליון שקל ברבעון הראשון). למרות הסביבה הציגה פרטנר רווח נקי של 288 מיליון שקל (בצפי) המוביל לדיבידנד של 230 מ' שח, תשואה רבעונית של 2.2%.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
