פרטנר עמדה בתחזיות: הציגה גידול קל ברווח לצד ירידה בהכנסות

הכנסות החברה רשמו קיטו של 1.6% לרמה של 1.51 מיליארד שקלים. הרווח גדל ב-2.1% ל-288 מיליון שקלים. בנוסף רשמה פרטנר עלייה בבקרב המנויים בכ-41 אלף מנויים כך שמספר המנויים של החברה הגיע ל- 2.944 מיליון
מאיה זיסר |

חברת הסלולר הישראלית, פרטנר, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. החברה דיווחה על ירידה בהכנסות בשיעור של 1.6% לרמה של 1.514 מיליארד שקלים. בשורת התחתונה ניתן לראות עלייה של 2.1% ברווח שהסתכם ב-288 מיליון שקל. הרווח התפעולי הסתכם ב-434 מליון שקל.

בסה"כ עמדה פרטנר בתחזיות האנליסטים ואף עקפה אותם. בפועלים סהר הוציאו בשבוע שעבר תחזית לדו"חות פרטנר בה הם צפו הכנסות של 1.47 מיליארד שקלים לצד רווח תפעולי של 377 מיליון שקלים.

כ-41 אלף מנויים פעילים נטו הצטרפו לפרטנר ברבעון השני של 2009. בסיס המנויים הפעילים של החברה נכון לסוף הרבעון השני של 2009 עמד על כ-2.944 מיליון מנויים. שיעור הנטישה ברבעון השני של שנת 2009 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2008 ירד מ-4.4% ל-3.9%.

נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2009, בסיס מנויי הדור השלישי של החברה עמד על כ- 1.102 מיליון. נתח השוק של החברה, בסוף הרבעון השני של 2009, מוערך בכ- 31.7%.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

הכנסות משירותים הסתכמו ב- 1.36 מיליון שקל (347 מיליון דולר), ירידה של 0.7% מ-1.37 מיליון שקל ברבעון השני של 2008. ירידה זו משקפת בעיקר את השפעתה של פעילות נדידה נמוכה יותר, כמו גם הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר, הנובעות מהורדת יחידת החיוב מ- 12 שניות לשנייה אחת על ידי משרד התקשורת החל מה- 1 בינואר 2009, וכן מתנאי שוק תחרותיים הממשיכים להפעיל לחץ על תעריפי השיחות היוצאות.

הכנסות מ- SMS הסתכמו ב- 89 מיליון שקל (23 מיליון דולר) ברבעון השני של 2009, צמיחה של 14.1% מהרבעון השני של 2008, המהווים 6.5% מההכנסות משירותים ברבעון השני של 2009, בהשוואה ל- 5.7% מהכנסות משירותים ברבעון השני של 2008.

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ברבעון השני של 2009 הסתכמה ב-151 שקל (39 דולר), ירידה של כ-3.8% מ- 157 שקל ברבעון השני של 2008. קיטון זה משקף בעיקר הכנסות נמוכות יותר מנדידה וכמו כן את השפעת הכנסות נמוכות יותר מזמן אוויר הנובעת מהקטנת יחידת החיוב בגין זמן אוויר.

בהתייחסו לתוצאות הרבעון, אמר דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, "אני מרוצה מאוד מהביצועים התפעוליים והפיננסים שלנו אשר מעידים על מיקוד ביישום המטרות קצרות הטווח כמו גם האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה. ברבעון זה גייסנו 41,000 מנויים חדשים, הישג משמעותי מאוד ותוצאה ישירה של מאמצינו המתמשכים לשיפור רשת ההפצה שלנו במגזר הפרטי, איכות השירות שלנו וחיזוק הקשר עם לקוחותינו."

"ברצוני לסכם בציון ההודעה של חברת האם שלנו Hutchison Telecommunications International Limited, בתחילת יולי ביחס למכירה אפשרית של ההחזקות העקיפות שלה בחברה. בהקשר זה, ברצוני לנצל את ההזדמנות ולהודות להנהלת פרטנר על המיקוד העסקי במהלך תקופה זו.

לדבריו, " אנו מביטים אל העתיד בביטחון כאשר הנכסים החסונים שבנתה החברה במהלך העשור האחרון יאפשרו לפרטנר להמשיך לצמוח ולהניב ערך לבעלי מניותינו בשנים הבאות."

תגובת פסגות לדוחות פרטנר: עוד רבעון בהשפעות הסביבה, הדגש הוא בפוטנציאל הנגזר מהמכירה המתקרבת

טליה לויברג, אנליסטית מחלקת מחקר בפסגות, אומרת כי לאחר רבעון ראשון חלש ביחס למתחרות, הציגה פרטנר התאוששות מסוימת ברבעון השני שעיקרה בהיקף גיוס המנויים ובצמצום שחיקת ה ARPU. יחד עם זאת, מציינת לויברג, השפעות הסביבה הכלכלית ממשיכות לתת אותותיהן עם ירידה של כ- 1.2% בהכנסות החברה משירותי סלולאר ושחיקה ברווח התפעולי.

פרטנר הציגהEBITDA של 574 מיליון שקל אשר בנטרול השפעת היוון העלויות עפ"י IFRS שלא בוצעה ברבעון המקביל מסתכמת ב 501 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ- 35 מיליון שקל לעומת אותה תקופה מקבילה אשתקד.

השירותים הלא סלולאריים שהושקו בסוף 2008 ממשיכים להעיב עם עלויות של כ-25 מיליון שקל ברבעון השני (מול 20 מיליון שקל ברבעון הראשון). למרות הסביבה הציגה פרטנר רווח נקי של 288 מיליון שקל (בצפי) המוביל לדיבידנד של 230 מ' שח, תשואה רבעונית של 2.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.