כך תגדילו את הפנסיה שלכם (ותפחיתו את נטל מס)
בעקבת השינויים שחלו בשנים האחרונות בתקנות מס ההכנסה ובעיקר לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 3, שקבע כי מטרת ההפקדות לקופות הגמל החל מ-2008 הינה לטובת קיצבה בלבד, אנו צופים כי הקיצבאות להם יהיו זכאים החוסכים בעתיד יהיו גבוהות מהקצבאות אותם אנו רואים היום.
יחד עם זאת, עקב העובדה כי קיצבה הינה הכנסה חייבת במס חשוב, נכיר את האופציות העומדות לפנינו בקבלת קיצבה על מנת להפחית את נטל המס למינימום האפשרי. במסגרת המגמה של הפחתת נטל המס על הקיצבה, בעיקר בחקיקת תיקון 190 שעבר השנה, נפתח בפנינו אפיק חדש שנהיה חייבים לקחת בחשבון בבואנו לתכנן את הפנסיה - הקיצבה מוכרת.
מהי הקיצבה המוכרת ומה שינה תיקון 190 לגבי הקיצבה המוכרת?
קיצבה מוכרת הינה קיצבה הנובעת כתוצאה מהפקדות אשר המפקיד לא נהנה בגינן מהטבות מס, זיכוי או ניכוי, או הפקדות אשר מוסה עליהן בשוטף. לדוגמא הפקדות מעסיק לתגמולים מעבר ל-4 פעמים השכר הממוצע במשק.
תשלומים לקיצבה מוכרת הינם רק למכשירים פנסיונים אשר קיבלו את אישורם לראשונה ב-1995. תיקון 190 קבע כי קיצבה מוכרת תהיה פטורה ממס החל מגיל 60 ובלי שום קשר לפטור הנוסף שניתן או לא ניתן ליתרת הקיצבה.
כלומר עמית אשר יבחר להפקיד לקופת גמל לקיצבה (משלמת או לא משלמת) ולא יהנה מהטבות מס בגין הפקדותיו (או ישלם מס בשוטף בגין כספי תגמולים ששולמו עבורו), יוכל לקבל את הקיצבה הנובעת כתוצאה מתשלומיו אלו בפטור ממס החל מגיל 60.
כך לדוגמא כל הפקדות העובד לתגמולים מעבר ל-7% מ-8,500 ש' לחודש (נכון ל-2012) יצטברו לצורך קיצבה מוכרת. המסקנה הראשונה - בתכנון נכון תיקון 190 מאפשר ללקוחות להגדיל את הקיצבה הפטורה העומדת לטובתם על ידי הגדלת אחוז ההפקדה לתגמולים (מעבר לתקרה). בנוסף הפקדה חד פעמית של כספים הוניים (מכסף פנוי) לצורך קבלת קיצבה, יאפשרו לנו לקבל את הקיצבה הנובעת מכספים אלו בפטור ממס.
הפקדת עצמאי מעבר לתקרת הטבת המס (שעומדת היום על כ-2,720 ש' לחודש (או 32,640 ש' לשנה) יאפשר לו לקבל קיצבה פטורה ממס בגין סכומים אלו. אך בזה לא מסתיימים היתרונות של הקיצבה המוכרת. תיקון 190 דן גם באפשרות של היוון קיצבה מוכרת ומשיכתה כסכום חד פעמי.
במסגרת התיקון נקבע כי עמית שהגיע לגיל 60 ועומדת לרשותו קיצבה העולה על הסכום המוגדר כקיצבה מזערית (על פי תיקון 3 לחוק הפיקוח על שרותים פיננסים), אשר עומדת היום על כ-4,400 ש', יוכל לבחור למשוך את הכספים מהם נובעת הקיצבה המוכרת כסכום חד פעמי. במקרה כזה יחול מס של 15% על הרווחים הנובעים כתוצאה מההפקדה ועד יום המשיכה.
לחילופין יוכל אותו עמית לבחור לקבל קיצבה כתוצאה מצבירה זו וקיצבה זו תהיה פטורה ממס.
מסקנה שניה - קיצבה מוכרת מאפשרת בתכנון נכון לקבל גם סכומים חד פעמים ותשלום המס יהיה של 15% בגין הרווחים בלבד. כדוגמא, לקוח אשר הפקיד 500 אלף ש' למטרת קיצבה מוכרת בגיל 55, הגיע לגיל 60 וכיום עומדת היתרה על 600 אלף ש', הוכיח כי עומדת לרשותו קיצבה מזערית ממקור אחר ויבחר למשוך את הכספים הללו כסכום חד פעמי - ישלם מס חד פעמי בגובה של 15 אלף ש'.
לסיכום, אחת הבעיות שאנו צופים כבר היום תהיה הדרך בה תסומן הקיצבה המוכרת. על כן חשוב מאד כי כחלק מתכנון הפרישה נדאג לשמור את כל הניירת ממקום העבודה ומקופות הפנסיה הדנות בהפקדות הפנסיוניות. בניירת זו נוכל לעשות שימוש לצורך "צביעת" הכספים היוצרים את הקיצבה המוכרת.
חשוב לדעת:
שיעורי המס המצוינים לעיל כפופים לאישור פקיד שומה. קיימים כספים נוספים שיכולים להיות מופקדים לקצבה מוכרת, כמו כספי פיצויים לאחר התחשבנות בקופה לא משלמת, כספי מוטבים ועוד. משיכת קיצבה או היוון קיצבה מקיצבה מוכרת אשר מופקדת בקופה לא משלמת לקיצבה, מחייבת העברת הסכומים לקופה משלמת לקיצבה.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או יעוץ מס ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 3.WymSkPhN 09/04/2024 06:40הגב לתגובה זו1
- 2.אנונימי 09/01/2013 19:19הגב לתגובה זועובדים עלינו המדינה עובדת עלינו. עושה חוקים על חוקים כדי שגופי הניהול ישדדו אותנו ומהשאר היא תגבה מס. ולמי לא נשאר? לפנסיונר שהזיע עבד הרוויח חסך לטובת ילדיו של מישהו אחר
- 1.ברור ומועיל. תודה. (ל"ת)Michaelsos 17/12/2012 11:51הגב לתגובה זו

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.