גוגל
צילום: טוויטר

כמה אלפאבית שווה בלי מנוע החיפוש שלה?

בתחילת אוגוסט, אלפאבית הפסידה במשפט נגד ממשלת ארה"ב, כאשר בית המשפט המחוזי פסק שמנוע החיפוש של גוגל מהווה מונופול ופעל באופן אנטי-תחרותי כדי 'לשמר את המונופול שלו'. כעת בוול סטריט מנסים להבין מה יקרה אם החברה תפוצל
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלפבית גוגל

אלפאבית GOOGLE , חברת האם של גוגל, תהיה שווה הרבה יותר אם תפוצל למספר חברות. כל לפחות לפי אנליסט TD Cowen, ג'ון בלקלדג'. האנליסט סבור כי עסקי החיפוש של אלפאבית שווים 1.7 טריליון דולר, כך שללא מנוע החיפוש, החברה שווה בערך 1.2 טריליון דולר.

בלקלדג' העריך כל אחד מעסקי אלפאבית כאילו היו מפוצלים מהחברה. "הליכים משפטיים מתמשכים חושפים את אלפאבית למגוון רחב של תרופות פוטנציאליות לטווח ארוך יותר, כולל הפרדה של אחד או יותר מעסקיה", כתב. "כתוצאה מכך, אנו מצפים שמשקיעים יתמקדו יותר ויותר בהערכות שווי של כל מגזר."

בתחילת אוגוסט, אלפאבית הפסידה במשפט נגד ממשלת ארה"ב. השופט עמית פ' מהטה מבית המשפט המחוזי של ארה"ב במחוז קולומביה פסק כי מנוע החיפוש של גוגל הוא מונופול ופעל באופן אנטי-תחרותי כדי "לשמור על המונופול שלו". בלומברג וניו יורק טיימס דיווחו מאוחר יותר כי משרד המשפטים שוקל לבקש מהשופט לפצל את גוגל.

בסך הכול, הערך המצרפי של כל עסקי אלפאבית הוא 2.9 טריליון דולר, על פי המודל הבסיסי של בלקלדג'.

לפי האנליסט, עסקי החיפוש של אלפאבית כאמור שווים 1.7 טריליון דולר, יוטיוב שווה 252 מיליארד דולר, Google Network שווה 78 מיליארד דולר, Google Cloud שווה 432 מיליארד דולר, ו-Google Subscriptions/Platforms/Devices שווים 158 מיליארד דולר. עם מנוע חיפוש ששווה 1.7 טריליון דולר, משמעות הדבר היא שסכום העסקים האחרים הוא 1.2 טריליון דולר.

שווי ההון הכולל שקול לכ-247 דולר למניה לעומת מחיר המניה הנוכחי של 164.74 דולר, על פי הניתוח של TD Cowen.

כמובן, לכל פיצול ייקח זמן רב עד שיתרחש, אם בכלל. ב-TD Cowen מצפים שהשופט יקבל החלטה לגבי התרופות ברבעון השני של 2025. אלפאבית גם נשבעה לערער, מה שהופך את התוצאה הסופית לעניין של שנים.

 

פיצול חברה מחשש למונופול הוא לא רעיון חדש

הרעיון של פירוק חברות הביג טק - פיצול של כל חברה לעסקים שונים על מנת להפחית את הכוח שלה בשוק - אינו דבר חדש. הריעיון נזרק כבר לפני שנים, כאשר בפעם האחרונה הוא עלה מכיוונו של המועמד להיות סגן הנשיא של ארה"ב ג'יי. די. ואנס.  לפי ואנס, הסיבה לכך שצריך לפצל את גוגל היא שהיא "גדולה מדי, חזקה מדי" ושולטת בפוליטיקה האמריקאית על ידי כך שהיא לא מציגה מידע בצורה הוגנת.

גם לינה חאן, יו"ר ועדת הסחר הפדרלית תחת ממשל ביידן, תומכת ברעיון הפיצול והוא הופך להיות עוד יותר פופולרי לאחר ששופט מחוזי בארה"ב קבע שהעובדה שגוגל היא מנוע החיפוש ברירת המחדל במכשירי האייפון ובפלטפורמות אחרות הופכות אותה למונופול בלתי חוקי בשוק החיפוש. גוגל כמובן מתכננת לערער על ההחלטה, אבל זה לא עצר את הספקולציות לגבי התוצאה האפשרית של החלטת בית המשפט, כולל האפשרות של פירוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

החלטת בית המשפט בנוגע למנוע החיפוש הגיעה לאחר ההחלטה בחודש דצמבר אז השופט קבע כי גוגל משמשת כמונופול גם בהפצת אפליקציות באנדרואיד.

איבס כאמור סבור שגם במקרה ויוחלט לפרק את אלפבית, זה יתקע במשך שנים בבתי המשפט עד שבאמת יקרה אם בכלל. אפשרות נוספת היא שבית המשפט יאפשר לחברות אחרות להשתמש בטכנולוגיות של גוגל, כולל בינה מלאכותית ויפעל למנוע הסכמים מונופוליסטיים מצידה של גוגל.

גם האפשרות של מכירת מערכת ההפעלה אנדרואיד, שקיימת ב-2.5 מיליארד מכשירים עלתה, היות ולפי בית המשפט גוגל מחייבת את יצרני המכשירים לחתום על הסכמים מונופליסטיים בכדי לפתוח להם גישה לחנות האפליקציות שלה. כחלק מההסכמים הללו, היצרניות נדרשות להתקין כברירת מחדל את דפדפן הכרום וחיפוש גוגל ולמנוע את האפשרות למחוק אותם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".


מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף. 

המהלך הזה, למרות המשמעות הגדולה שלו לסחר ולשווקים הפיננסים עומד בצל של מהלך באמת ענק וקריטי של הממשל האמריקאי (יותר נכון - ניסיון) להקטין את רמת החוב הענקית. ארה"ב נמצאת ברמת חוב תוצר של כ-120%. זו רמת חוב שלא ניתן להמשיך איתה לאורך זמן, והממשל עושה מאמצים ניכרים להפחית אותה.