פשפשים וקולוניאליזם: מה עובר על צרפת?
שנה לפני שהיא מארחת את האולימפיאדה, צרפת מתמודדת עם כמה חזיתות מרכזיות. הראשונה, מכת פשפשים חמורה בפריז ובעוד ערים צרפתיות, שהפך למצב חירום של ממש. זה אמנם מתרחש בכל שנה, שכן הצרפתים ידועים כמי שלוקחים חופשות ארוכות בקיץ ומטיילים, אבל הפעם העלייה היא דרמטית ומעלה שאלות קשות בנוגע לבריאות הציבור. הבעיה השנייה, וזה לא חדש, היא המהומות הפנימיות, כשהפגנות כל פעם מחדש ניצתות ומבעירות ערים.
ביולי היה זה הרג של נער על ידי המשטרה, שהוביל לגל הפגנות אלים במיוחד וערים שלמות עלו באש, כשלפני שבועיים עשרות אלפי מפגינים שוב יצאו לרחובות להפגין נגד אלימות משטרתית. חופש ההפגנה מקודש עבור הצרפתים, עוד מימי המהפכה הצרפתית, אבל גם להם קצת נמאס, כך שנשיא צרפת, עמנואל מאקרון, נאלץ להגדיל את הכוח המשטרתי באזורים רבים.
הבעיה האחרונה אינה קשורה לפשפשים ואינה בצרפת. היא קשורה לאפריקה, למהפכה בניז'ר ולסיום דה-פקטו של הקולוניאליזם, שהיה אמור להסתיים כבר בשנות ה-60, אבל הפך לקולוניאליזם מוניטארי, שהביא כעת להתפרצויות בקולוניות לשעבר נגד צרפת, להסגת כוחותיה ממדינות ואובדן של בוננזה כלכלית ודיפלומטית.
כמובן שהכול בסוף קשור לכלכלה, אז לפני הכול, בואו נסתכל על הכלכלה הצרפתית המאטה. לפי נציבות האיחוד, התמ"ג שב-2021 עמד על 3 טריליון דולר, עלה ב-2.5% בשנה שעבר והשנה צפוי לעמוד על צמיחה של 1% בלבד ושנה הבאה הצמיחה צפויה להיות 1.2%. האינפלציה בצרפת עמדה אשתקד על כמעט 6%, השנה ירדה ל-5.6%, אבל הצפי הוא שתיחתך בלמעלה מחצי בשנה הבאה אז הצפי הוא ל-2.7% אינפלציה.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם המדד הצרפתי המרכזי ה-CAC עלה מתחילת השנה ב-6.5%, ביחס לבורסות האמריקאיות הוא פיגר, אבל עדיין מנצח את הפוטסי 100 הבריטי שירד מתחילת השנה ב-1%, על רקע הכלכלה הבריטית שאינה מצליחה להתאושש מהברקזיט. ואם הצרפתים מנצחים את הבריטיים, אז הם כבר מרוצים ברמה מסוימת.
הכלכלה הצרפתית אמנם עדיין רצה, אבל יש לא מעט סקפטיים, במיוחד לנוכח חוב מסיבי של 3 טריליון אירו, ש-51% ממנו שייכים למשקיעים שאינם צרפתיים. מי סקפטיים? סוכנות הדירוג פיץ', שהורידה באפריל האחרון את דירוג האשראי הצרפתי ל-AA-.
אז מה הבעיה של הכלכלה הצרפתית – יש שתיים מרכזיות ושתיהן נמשכות עשרות שנים. הראשונה זו אפריקה והקולוניות, שאליה נגיע בהמשך. השנייה היא הכלכלה הצרפתית עצמה. לפי המכון למורכבות כלכלית (OEC) ב-2021 צרפת הייתה הכלכלה ה-7 בגודלה בעולם במושגי תמ"ג, כשגירדה מלמטה את ה-3 טריליון דולר. היצוא הגדול ביותר שלה היו כלי תעופה צבאיים וחלליים ב-35 מיליארד דולר. כמו כן ייצאה מוצרים רפואיים בכמעט 28 מיליארד, רכבים בכמעט 21 מיליארד וחלפים לרכבים ויין בלמעלה מ-13 מיליארד דולר.
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
אבל המצב של התעשייה הצרפתית, אותו מנוע שהניע את הכלכלה אחרי מלחמת העולם השנייה, מקרטע ממש כמו המנועים של חלק ממותגי הרכב הצרפתיים. לפי מכון GIS של בית המלוכה של ליכטנשטיין, בשלוש העשורים האחרונים אבדו 2.5 מיליון עבודות תעשיות בצרפת, מה שלטענתם קשור לעלייה האחרונה בהתפרצות של השכבות הסוציואקונומיות הנמוכות יותר.
"החלק של הייצור התעשייתי בתמ"ג ירד לבקושי 10% ב-40 שנה, למרות שלאחרונה הייתה התמתנות. המצב דומה במדינות אחרות, אך פחות דרסטי", כתבו ב-GIS. "אצל צרפת זה מתורגם לעלייה בגירעון המסחרי לשיא של 164 מיליון אירו, המדגישים בעיות בתחרותיות ובאטרקטיביות.
כדי להתמודד עם המצב במאי האחרון מאקרון הודיע על כוונתו להאיץ תהליך של תיעוש מחדש, עם דגש על תעשייה ירוקה. אבל לטענת המכון, כדי לבצע את התהליך דרוש גם מהלך חקיקתי מקיף שיתמוך בו ויסיר רגולציות, אבל הצרפתים לא הצליחו לעשות זאת מאז שנות ה-90.
צרפת מאבדת את האחיזה באפריקה
למי שלא יודע, ההפיכה בניז'ר מאיימת לגרור את כל אפריקה למלחמה. ניז'ר, בעבר קולוניה של צרפת, גירשה את השגריר הצרפתי לאחר שהיה במעצר בית ונאלץ להיות מפונה. מאקרון הודיע על הסגת הכוחות הצרפתיים מהמדינה, כשגם במאלי, בורקינה פאסו ועוד מדינות ישנו סנטימנט אנטי צרפתי גובר. כי ניז'ר יצרה אפקט דומינו שמאיים על אחיזה צרפתית ביבשת השחורה שנמשכת מאות שנים, כשעוד ועוד קולוניות לשעבר מבקשות להתנתק מהמטבע הצרפתי והכוחות הצבאיים נסוגים.
כי צרפת אולי אוהבת להטיף מוסר למדינות אחרות, אבל אחרי שהודיעה על ביטול הקולוניאליזם רק בשנות ה-60, ואחרי שאפילו מאקרון התנצל על הפשעים נגד האנושות שבוצעו ב-14 הקולוניות הצרפתיות, עדיין מדינת הקוראסונים בעצם מעולם לא עזבה ורק המירה את השליטה הפיזית בשליטה מוניטארית.
איך זה קרה? אחרי מלחמת העולם השנייה, נשיא צרפת דה-גול הקים את הפרנק האפריקאי, שהיה צמוד בהתחלה למטבע הצרפתי שעל שמו נקרא ולאחר מכן הוצמד ליורו. מצד אחד, מערב אפריקה אינו ידוע כמקום הכי יציב כלכלית ומדינית, כך שמטבע שצמוד למטבע הצרפתי העניק למדינות האפריקאיות יציבות מוניטארית יחסית, עודד אותן לסחר הדדי באמצעות אזורי סחר מיוחדים. בשנות ה-90, לאור נסיגה כלכלית משמעותית, צרפת וקרן המטבע חתכו את שוויו של המטבע בחצי וכבר אז עלו טענות על פטרנליזם ושהצרפתים קובעים לתושבים המקומיים מה טוב, ממרחק של אלפי קילומטרים.
למרות שהמדינות יכולות לפרוש מההסכם על הפרנק, זה מאוד מאוד קשה. כי בסוף, כל המדינות המשתמשות בפרנק האפריקאי הן גם בנות ערובה, שכן כל הכסף שלהן הולך לבנק המרכזי הצרפתי, שמדפיס עבורן את הכסף. אמנם בתחילת השנה מאקרון אמר כי יערכו רפורמה, כעת נראה שאין ברירה.
- 2.הולנד 07/10/2023 09:18הגב לתגובה זובשנות ה 70 צרפת לא למדה
- 1.כך ייעשה למטיפי המוסר העולמיים. (ל"ת)טוב מאוד 07/10/2023 06:21הגב לתגובה זו

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?
העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?
חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.
לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.
וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.

האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
סנאה טאקאיצ'י נבחרה לראש ממשלת יפן; השווקים עלו לקראת הבחירה; הדרך אל הפסגה ועל המניות היפניות?
היום נבחרה סנאה טאקאיצ'י לראש ממשלת יפן, והפכה לאישה הראשונה בתולדות המדינה שמגיעה לתפקיד זה. זהו ציון דרך משמעותי במדינה שבה שיעור הנשים בפרלמנט נמוך באופן מביך, כ-10% בלבד, אך מבחינת התוכן מדובר לא רק בסמל, אלא בשינוי כיוון פוליטי, חברתי ואסטרטגי דרמטי.
הדרך הארוכה אל הפסגה
טאקאיצ'י, ילידת 1961 מאזור נארה, החלה את דרכה הפוליטית באמצע שנות התשעים. בשנים האחרונות הפכה לדמות המרכזית במפלגת הליברלים-דמוקרטים (LDP), המפלגה השלטת ביפן כמעט ללא הפסקה מאז 1955. היא זכתה בבחירות למנהיגות המפלגה בתחילת אוקטובר 2025, ובהמשך נבחרה גם לראשות הממשלה. העלייה הושלמה לאחר שהברית הקואליציונית המסורתית של ה-LDP עם מפלגת קומייטו קרסה, וטאקאיצ'י נאלצה לבנות שותפות חדשה עם מפלגת החדשנות של יפן.
הפרדוקס המרתק: אישה שמרנית בעמדת כוח
טאקאיצ'י מזוהה כקונסרבטיבית נוקשה במיוחד, ממשיכת דרכו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה, מנטורה הפוליטי. היא אימצה את אג'נדתו של חיזוק הביטחון הלאומי, הקפדה על ערכי משפחה מסורתיים, והשקעות ציבוריות מסיביות במה שכבר מכונה "סנאנומיקס". הפרדוקס המרתק הוא שלמרות היותה דמות נשית פורצת דרך, רוב העמדות שלה אינן מזוהות עם רפורמות מגדריות או מדיניות שמקדמת שוויון.
היא מתנגדת לשינוי חוק השמות למשפחות, המחייב נשים לאמץ את שם בעלן, ואינה תומכת בפתיחת הירושה הקיסרית לנשים. בנושא ההגירה היא תומכת בהקשחת המדיניות, ובתחום הביטחון היא דוגלת בשינוי סעיף 9 הפציפיסטי בחוקה והגדלת תקציב הביטחון באופן משמעותי. במקביל, היא מקדמת השקעות ענק בבינה מלאכותית, חומרים מתקדמים והגנת סייבר.
- ההצלחה של באפט ביפן והאם השיאים ימשיכו להישבר?
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארבעת האתגרים הבוערים על שולחנה
המשבר הכלכלי שלא נגמר הוא האתגר הראשון והמרכזי. יפן מתמודדת עם צמיחה נמוכה מזה שלושה עשורים, וטאקאיצ'י הציבה כמטרה את יצירת "קרן חירום לאומית" עם השקעות ממשלתיות של טריליוני ין בתחומים אסטרטגיים, כדי לעורר צמיחה ולעמוד באיומים כלכליים.