שנה לפני שהיא מארחת את האולימפיאדה, צרפת מתמודדת עם כמה חזיתות מרכזיות. הראשונה, מכת פשפשים חמורה בפריז ובעוד ערים צרפתיות, שהפך למצב חירום של ממש. זה אמנם מתרחש בכל שנה, שכן הצרפתים ידועים כמי שלוקחים חופשות ארוכות בקיץ ומטיילים, אבל הפעם העלייה היא דרמטית ומעלה שאלות קשות בנוגע לבריאות הציבור. הבעיה השנייה, וזה לא חדש, היא המהומות הפנימיות, כשהפגנות כל פעם מחדש ניצתות ומבעירות ערים.

ביולי היה זה הרג של נער על ידי המשטרה, שהוביל לגל הפגנות אלים במיוחד וערים שלמות עלו באש, כשלפני שבועיים עשרות אלפי מפגינים שוב יצאו לרחובות להפגין נגד אלימות משטרתית. חופש ההפגנה מקודש עבור הצרפתים, עוד מימי המהפכה הצרפתית, אבל גם להם קצת נמאס, כך שנשיא צרפת, עמנואל מאקרון, נאלץ להגדיל את הכוח המשטרתי באזורים רבים.

הבעיה האחרונה אינה קשורה לפשפשים ואינה בצרפת. היא קשורה לאפריקה, למהפכה בניז'ר ולסיום דה-פקטו של הקולוניאליזם, שהיה אמור להסתיים כבר בשנות ה-60, אבל הפך לקולוניאליזם מוניטארי, שהביא כעת להתפרצויות בקולוניות לשעבר נגד צרפת, להסגת כוחותיה ממדינות ואובדן של בוננזה כלכלית ודיפלומטית.

כמובן שהכול בסוף קשור לכלכלה, אז לפני הכול, בואו נסתכל על הכלכלה הצרפתית המאטה. לפי נציבות האיחוד, התמ"ג שב-2021 עמד על 3 טריליון דולר, עלה ב-2.5% בשנה שעבר והשנה צפוי לעמוד על צמיחה של 1% בלבד ושנה הבאה הצמיחה צפויה להיות 1.2%. האינפלציה בצרפת עמדה אשתקד על כמעט 6%, השנה ירדה ל-5.6%, אבל הצפי הוא שתיחתך בלמעלה מחצי בשנה הבאה אז הצפי הוא ל-2.7% אינפלציה.

• אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
• עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אמנם המדד הצרפתי המרכזי ה-CAC עלה מתחילת השנה ב-6.5%, ביחס לבורסות האמריקאיות הוא פיגר, אבל עדיין מנצח את הפוטסי 100 הבריטי שירד מתחילת השנה ב-1%, על רקע הכלכלה הבריטית שאינה מצליחה להתאושש מהברקזיט. ואם הצרפתים מנצחים את הבריטיים, אז הם כבר מרוצים ברמה מסוימת.

הכלכלה הצרפתית אמנם עדיין רצה, אבל יש לא מעט סקפטיים, במיוחד לנוכח חוב מסיבי של 3 טריליון אירו, ש-51% ממנו שייכים למשקיעים שאינם צרפתיים. מי סקפטיים? סוכנות הדירוג פיץ', שהורידה באפריל האחרון את דירוג האשראי הצרפתי ל-AA-.

אז מה הבעיה של הכלכלה הצרפתית – יש שתיים מרכזיות ושתיהן נמשכות עשרות שנים. הראשונה זו אפריקה והקולוניות, שאליה נגיע בהמשך. השנייה היא הכלכלה הצרפתית עצמה. לפי המכון למורכבות כלכלית (OEC) ב-2021 צרפת הייתה הכלכלה ה-7 בגודלה בעולם במושגי תמ"ג, כשגירדה מלמטה את ה-3 טריליון דולר. היצוא הגדול ביותר שלה היו כלי תעופה צבאיים וחלליים ב-35 מיליארד דולר. כמו כן ייצאה מוצרים רפואיים בכמעט 28 מיליארד, רכבים בכמעט 21 מיליארד וחלפים לרכבים ויין בלמעלה מ-13 מיליארד דולר.

• שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
• מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

אבל המצב של התעשייה הצרפתית, אותו מנוע שהניע את הכלכלה אחרי מלחמת העולם השנייה, מקרטע ממש כמו המנועים של חלק ממותגי הרכב הצרפתיים. לפי מכון GIS של בית המלוכה של ליכטנשטיין, בשלוש העשורים האחרונים אבדו 2.5 מיליון עבודות תעשיות בצרפת, מה שלטענתם קשור לעלייה האחרונה בהתפרצות של השכבות הסוציואקונומיות הנמוכות יותר.

"החלק של הייצור התעשייתי בתמ"ג ירד לבקושי 10% ב-40 שנה, למרות שלאחרונה הייתה התמתנות. המצב דומה במדינות אחרות, אך פחות דרסטי", כתבו ב-GIS. "אצל צרפת זה מתורגם לעלייה בגירעון המסחרי לשיא של 164 מיליון אירו, המדגישים בעיות בתחרותיות ובאטרקטיביות.

כדי להתמודד עם המצב במאי האחרון מאקרון הודיע על כוונתו להאיץ תהליך של תיעוש מחדש, עם דגש על תעשייה ירוקה. אבל לטענת המכון, כדי לבצע את התהליך דרוש גם מהלך חקיקתי מקיף שיתמוך בו ויסיר רגולציות, אבל הצרפתים לא הצליחו לעשות זאת מאז שנות ה-90.

צרפת מאבדת את האחיזה באפריקה

למי שלא יודע, ההפיכה בניז'ר מאיימת לגרור את כל אפריקה למלחמה. ניז'ר, בעבר קולוניה של צרפת, גירשה את השגריר הצרפתי לאחר שהיה במעצר בית ונאלץ להיות מפונה. מאקרון הודיע על הסגת הכוחות הצרפתיים מהמדינה, כשגם במאלי, בורקינה פאסו ועוד מדינות ישנו סנטימנט אנטי צרפתי גובר. כי ניז'ר יצרה אפקט דומינו שמאיים על אחיזה צרפתית ביבשת השחורה שנמשכת מאות שנים, כשעוד ועוד קולוניות לשעבר מבקשות להתנתק מהמטבע הצרפתי והכוחות הצבאיים נסוגים.

כי צרפת אולי אוהבת להטיף מוסר למדינות אחרות, אבל אחרי שהודיעה על ביטול הקולוניאליזם רק בשנות ה-60, ואחרי שאפילו מאקרון התנצל על הפשעים נגד האנושות שבוצעו ב-14 הקולוניות הצרפתיות, עדיין מדינת הקוראסונים בעצם מעולם לא עזבה ורק המירה את השליטה הפיזית בשליטה מוניטארית.

איך זה קרה? אחרי מלחמת העולם השנייה, נשיא צרפת דה-גול הקים את הפרנק האפריקאי, שהיה צמוד בהתחלה למטבע הצרפתי שעל שמו נקרא ולאחר מכן הוצמד ליורו. מצד אחד, מערב אפריקה אינו ידוע כמקום הכי יציב כלכלית ומדינית, כך שמטבע שצמוד למטבע הצרפתי העניק למדינות האפריקאיות יציבות מוניטארית יחסית, עודד אותן לסחר הדדי באמצעות אזורי סחר מיוחדים. בשנות ה-90, לאור נסיגה כלכלית משמעותית, צרפת וקרן המטבע חתכו את שוויו של המטבע בחצי וכבר אז עלו טענות על פטרנליזם ושהצרפתים קובעים לתושבים המקומיים מה טוב, ממרחק של אלפי קילומטרים.

למרות שהמדינות יכולות לפרוש מההסכם על הפרנק, זה מאוד מאוד קשה. כי בסוף, כל המדינות המשתמשות בפרנק האפריקאי הן גם בנות ערובה, שכן כל הכסף שלהן הולך לבנק המרכזי הצרפתי, שמדפיס עבורן את הכסף. אמנם בתחילת השנה מאקרון אמר כי יערכו רפורמה, כעת נראה שאין ברירה.