בשיא התחתית שלאחר פיצוץ בועת 2000, לקראת סוף 2002, סיפר לנו מנהל השקעות אמריקאי שהוא אוסף "רק מניה אחת, את ALB" שנחתה אז על מחיר של כ-3 דולר למניה מכ-35 דולר, שנתיים וחצי קודם בשיא הבועה. למה טרח להודיע לנו? כי ב-1994 עשינו מחקר על החברה הזו ערב הנפקתה.  Albemarle הייתה חטיבת המוצרים הכימיים המיוחדים של Ethyl שפתחה, ייצרה ומכרה תוספים לדלק. Ethyl הנפיקה אז את החטיבה לציבור.

לטענת אותו מנהל השקעות "חלום ההייטק נגמר בכישלון, ייקח לו שנים להתאושש אם בכלל ולך דע מי תהיינה החברות המובילות. אבל הכלכלה מתחילה לצאת מהמיתון ו- ALB הגיעה ל-3 דולר רק בגלל שהשוק כולו התרסק, היא יהלום אמיתי והביקוש למוצריה רק ילך ויגדל, זה כסף על הרצפה. צריך רק להתכופף קצת ולקחת..". בעניין ALB הבחור צדק, המניה אכן ירדה עם העדר אבל ערב משבר 2008 הגיעה המניה ל-140 דולר, ירדה במשבר ל-48 דולר ומשם הגיעה, בתחילת 2023, ל-335 דולר. היא עשתה זאת לא מהסיבות שבגללן חשב הבחור שתעלה, אלא בגלל בחור אחר בשם אלון מאסק והמכונית החשמלית שלו - הטסלה, שמשבשת את תעשיית הרכב.

 

ALB, שהמוצר העיקרי שלה הוא ליתיום (70% מההכנסות), היא יצרנית הליתיום לבטריות הגדולה בעולם. יתר הכנסותיה מגיעות מתרכובות ברום ומיצירת זרזים ( catalysts) בתחום התעשייה הכימית. מאז השיא של פברואר 2023 התחילה המניה להתדרדר ועד תחילת החודש ירדה ל-171 דולר. הירידה החדה מוסברת בחששות למיתון ובהאטה לאחרונה במכירת מכוניות חשמליות אלא שמאז התחילה לעלות (תוך זעזועים ולמרות שהאנליסטים עדיין בקונצנזוס של "החזק") ונסחרת בימים אלו סביבות ה-205 דולר. כיוון שאנחנו עוקבים מקרוב אחרי עולם חומרי הגלם נציין שההתנהגות של ALB די תואמת את ההתנהגות של מחיר טונה ליתיום לשימוש בבטריות. המחיר, שב-2005 עמד על כ-3000 דולר לטונה הגיע, ב-2018 ל-16,000 דולר. בעקבות התיקון הגדול של סוף 2018  והתפרצות הקורונה בתחילת 2020, התדרדר מחיר הטון, בתחילת 2020, ל-8400 דולר אבל חזר וזינק בעוצמה ובנובמבר 2022 הגיע ל-37,000 דולר. מאז התחיל המחיר להתדרדר בשל החשש מהאטה במכירות כלי רכב חשמלאים, המשבר בסין, מלחמות הסחר מול סין ועוד. נכון ל-12.5 עומד המחיר על 29,126 דולרים.

 

מצב הליתיום:

הליתיום הוא יסוד כימי שנמצא בטבע כמינרל שדבוק לגושי סלע (pegmatitic mineral).  הוא קיים במי האוקיינוס ​​ואפשר להפיקו גם ממלחים. השימושים בו שונים, מתרומה לטיפול  בדיכאון דרך ספיחת פחמן, חומר לסיכה, תרכובות אורגניות ועוד אבל מהפכת הטכנולוגיה, בעזרת המכונית החשמלית, הכניסה יסוד זה לפנתיאון של וול סטריט בשל השימוש בו בבטריות של המכוניות וכן במתקנים שונים להפקת אנרגיה ירוקה. ארה"ב, לאורך המאה ה-20, הייתה מפיקת הליתיום המובילה בעולם, כמעט היחידה למעשה. האמריקאים פיתחו שיטה, שהפכה לשיטה המובילה גלובלית, להפקת ליתיום מבריכות מי-מלח אלא שככול שהתקרבה המאה ה-21 ירד חלקה של ארה"ב בשיעור הפקת הליתיום העולמי עד לכדי 1% בשנת 2021. הסיבה לירידה בהפקה האמריקאית הייתה חוסר כדאיות שנוצרה בגלל עלות ההפקה והייצור. חברות אמריקאיות העבירו הייצור למקומות זולים יותר ואפילו ההפקה בארה"ב הופסקה.

• ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

אבל בעשור האחרון הליתיום "התעורר" ובשנת 2021 עברה תפוקת הליתיום העולמית את 100,000 טון (הגיעה ל-106,000 טון), פי ארבעה משנת 2010. יתרה מכך, בערך 90% מהליתיום מגיע משלוש מדינות בלבד, אוסטרליה (52% מסה"כ), צ'ילה (25%), סין (13% מחזיקה ביותר ממחצית מהתשתית העולמית לתשתיות הליתיום, מההפקה ועד לזיקוק). שאר התפוקה מגיעה מארגנטינה (6%) וכן ברזיל, זימבבה, פורטוגל וארה"ב עם כ-1% כ"א. רזרבות הליתיום הגדולות נמצאות גם הן בצ'ילה, אוסטרליה, סין וארגנטינה. יש תיאוריה לפיה אלון מאסק הוא "האחראי" להשתלטות הסינית על תעשיית הליתיום ומדוע? סין התחילה להיכנס לתחום בתקופת ההנפקה של טסלה. ב-2018 חתמה טסלה על הסכם לבניית המגה-מפעל הראשון שלה מחוץ לארה"ב, בשנחאי. הדבר שבלט בהסכם היה האישור של סין שאפשר לטסלה להיות יצרנית הרכב הראשונה בבעלות זרה מלאה בסין, אישור שהתקבל למרות המתיחות, שגדלה בין ארה"ב לסין, בנושאי טכנולוגיה ומיזמים משותפים. טסלה גם השיגה הבטחה של בייג'ין לסיים את ההגבלות שדרשו מיצרניות רכב זרות לעבוד באמצעות שותפים מקומיים. טסלה, למרות מפעלי הבטריות שלה בקנדה, ארה"ב וגרמניה היא הצרכן הגדול של תעשיית הליתיום הסינית. תקראו את המאמר שצרפתי, תחת הכותרת, "אילון מאסק צריך את סין וסין צריכה אותו.." שנכתב ב-2021. "עם הידוק היצוא הטכנולוגי של ארה"ב לסין ב-2018", פותח המאמר, "התחייב הנשיא צ'י, בהתרסה, להפוך את סין למרכז החדשנות והתעשייתי העתידי של העולם. המפתח לתוכנית שלו היה אילון מאסק".

 

הטענה היא שמאסק, שהבין הרבה קודם את חשיבות הליתיום, הפקתו ושיווקו, ראה בסין את הפתרון. מי שעוקב אחרי התפתחות כלכלת סין מאז שנות ה-70 יודע שעם הממשל הסיני אפשר לסגור כל פרויקט זר אם הם משתכנעים שזה יתאים לאסטרטגיה שלהם" ואליבא הטענה, אין ספק שמאסק הבין זאת כבר בביקורו הראשון בסין ב-2014, "סין אטרקטיבית ביותר (ליזמות), בטווח הקצר והארוך כאחד", אמר לאחר ביקורו אז, "ההתקדמות של סין בפיתוח והקמה של תשתיות מתקדמות מהירה ביותר מפי 100 מזו שבארה"ב".

 

הסינים, רבותיי, הבינו את חשיבות הליתיום ולצד פיתוח מכרות מקומיים, "עודדה" הממשלה חברות סיניות לרכוש נכסי ליתיום במדינות כמו צ'ילה, קנדה ואוסטרליה. יותר מכך, הם בנו יכולות זיקוק וכיום שולטים ב-60% מיכולת זיקוק הליתיום בעולם לסוללות וסין הפכה לכוח הגדול בשרשרת האספקה ​​של הליתיום. תוכלו למצוא שפע אינפורמציה מעניינת כאן.

• רבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
• טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

 

מדוע התדרדר מחיר הליתיום מאז נובמבר 2022?

3 סיבות עיקריות: המצב בסין, החשש מהאטה במכירת מכוניות חשמליות בעולם בשל ההאטה הכלכלית, הגידול המהיר בהפקת ליתיום כתגובה לביקושים הגדלים לבטריות אל מול הירידה בביקושים לרכבים והתקשורת. אני מתערב שתרומת התקשורת היא הגדולה ביותר!!! השילוב של הגורמים הנ"ל פגע בעיקר במחיר של ליתיום קרבונט (פחמני), המשמש לייצור ליתיום הידרוקסיד שכלול בסוללות לרכב חשמלי.

 

הירידה החדה בביקוש למכוניות חשמליות בסין הייתה, בחלקה הגדול כתוצאה מסיום תוכנית הסובסידיות בת יותר מעשור לרכישת רכבים חשמליים אבל לא רק, "יש חולשה כלכלית מתמשכת בסין", אמר ג'ורדן רוברטס, אנליסט ליתיום בחברת Fastmarkets, "השוק מחכה לראות את ההשפעה מהסבסוד המופחת של רכבי אנרגיה חדשים אבל חושש בהרבה מהירידה באמון משקי הבית בסין בגלל משבר הרכוש במדינה". ייצור הליתיום, למרות הדאגה, עלה (ביקר בסן ובאוסטרליה) ב-34% ב-2022. בפייננשיאל טיימס חושבים שמדובר  ב"רגיעה לפני הקפיצה הבאה מעלה". לטענת היומון החשוב שוק הרכב החשמלי נקלע "לתפר" בין שיאי המכירות של רכב חשמלי ב 2021-2 לבין חוסר הבהירות בכלכלה הסינית והחששות ממיתון גלובלי אבל זה יעבור במהלך 2023.

 

ההשקעה בליתיום ו ALB כדוגמה:

נראה שהירידה במחירי הליתיום זמנית והעליה לאחרונה מאותתת על כך, "מחירי הליתיום אמורים להאריך את ההתאוששות שלהם מהמכירה האכזרית", אמר שיין לנגהם, יועץ בכיר ב-Sequoia Wealth, "כי הביקוש שוב עולה על גידול חלש מהצפוי באספקת הליתיום שבחלקו נובע גם  מהאטה בבסיס הגידול של כלי רכב חשמליים בגלל הצורך בעמידה ביעדי פליטת פחמן". הפייננשיאל רוויו, שעשה בשבוע שעבר בדיקה לגבי מחיר הליתיום קובע שמחירי הליתיום ימשיכו לעלות כי הביקוש שוב עולה על ההיצע, אבל המשקיע צריך לזכור ש"הסביבה" שמייצרת ביקושים או היצעים מאוד שבירה כרגע, בעיקר מכיוון החששות הכלכליים ולכן, לדעתי, מי שחושב להשקיע בליתיום צריך תחילה לגבש דעה לגבי המצב הכלכלי (כך זה תמיד). צריך לזכור גם שהליתיום משחק תפקיד מרכזי במלחמה לטיהור האקלים. קחו לדוגמה את טסלה שב-2022 ייצרה וסיפקה למעלה מ-1.3 מיליון רכבי EV ברחבי העולם, מה שמנע שחרור של 13.4 מיליון טונות של פליטת פחמן דו חמצני (% 20.55 ממה ששחררה מדינת ישראל כולה ב-2022). קשה מאוד להאמין שמחיר הליתיום לא יחזור וישבור שיאים.

 

חברת Albemarle (סימול:ALB) פועלת כמפתחת ויצרנית של "כימיקלים מיוחדים ( specialty chemicals ). מדובר במוצרים כימיים שמספקים מגוון רחב של השפעות בייצור של ענפי תעשייה רבים אחרים כמו כימיקלים לחקלאות, חומרי ניקוי, חומרי טעם וריח, תוספי מזון, חומרי סיכה, טקסטיל וגם בתעשיות הרכב, התעופה והחלל ועוד. החברה כאמור מתמקדת בשלושה סוגי כימיקלים, ליתיום, ברום וקטליסטים (זרזים).  % 74 מכמות הליתיום המופקת הופנתה, ב-2021, לבטריות של מכוניות חשמליות, % 14 הופנו לתהליכי ייצור של זכוכית וקרמיקה (לעומת % 31 ב-2010) ו-% 3 לצורך מיסוך (גריז, לעומת % 10 ב-2010).

 

התחרות, "בעיקר מחברות סיניות רבות, חברות אוסטרליות, קנדיות, אמריקאיות ומצ'ילה וארגנטינה וגם מטסלה. גם בשני התחומים האחרים התחרות הולכת וגדלה. בין תחילת מרץ 2020 (סוף נפילות הקורונה) לנובמבר 2022 עלתה מניית החברה בעוצמה, כמעט פי 7. העליות היו התוצאה של גידול מהיר בהכנסות בין 2020 ל-2022, במיוחד ב-2022 כאשר הרווח למניה עלה מ-1.06 דולר ל-22.84 דולר. מאז נפלה המניה, עד תחילת החודש, ב-% 49 בשל הדברים שכתבתי בקשר לליתיום. קונצנזוס האנליסטים רואה עליות במכירות מ- 7.3 מיליארד ב-2022 ל- 10 מיליארד השנה ול-10.13 ב-2024 כאשר הרווח למניה נשאר, פחות או יותר, ברמתו  ב-2022, כלומר 22-23 דולרים.

 

אלא שמאז תחילת החודש המניה מתאוששת בעיקר בשל תוצאות הרבעון הראשון שהיכו הקונצנזוס, "הרגיעה" מהנפילות במחירי הליתיום לצד הגידול המתחדש בביקוש למכוניות חשמליות והעובדה שיותר ויותר מומחים מאמינים ש"משבר הליתיום" עומד להתהפך. 2 האנליסטים האחרונים שבדקו את החברה העלו המלצותיהם לקניה בשל דעתם שהירידות בביקוש לליתיום ולרכב חשמלי "מתהפכות". האנליסטים חוזים כי הביקוש לליתיום יגיע ל-3.2 מיליון טון עד 2030 (כאשר רובם ייכנסו לסוללות EV), עלייה מסיבית של קרוב ל- % 900 ומאסק צייץ לאחרונה, "מחיר הליתיום ירד לרמה מטורפת. עד כדי כך שכדאי לנו (לטסלה) להיכנס ברצינות גדולה יותר לתחום ההפקה".

 

המשקיע, כאמור, צריך להחליט אם לדעתו הביקוש למוצרי הליתיום אכן יחזור לעלות, אני חושב שכן אבל בזהירות, כי בין הדיון על החוב הלאומי בארה"ב לבין סיכוני המיתון נראה לא מעט זעזועים.

ישנם גם סלי ליתיום כמו LIT, QCLN, ARKQ ועוד אלא שמלבד LIT לא זיהינו סלים ממוקדי ליתיום, אלא ממוקדי רכב חשמלי או תעשיות אנרגיה נקיה וכדומה. אני מעדיף את ABL בגלל מעמדה ותלותה בליתיום אבל השאלה נשארת לגבי המחיר.