פרוקטר אנד גמבל עקפה את הציפיות והעלתה תחזית - המניה עולה ב-4%
תאגיד פרוקטר אנד גמבל PROCTER & GAMBLE רשם ברבעון הראשון של השנה הכנסות של 20.07 מיליארד דולר, גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 19.32 מיליארד דולר.
החברה רשמה רווח מתואם של 1.37 דולר למניה, גם כן מעל צפי האנליסטים בוול סטריט לרווח מתואם של 1.32 דולר למניה.
מחירים גבוהים מהרגיל סייעו לתאגיד לקזז את הביקוש הנמוך יותר למוצריו השונים בהם מותגים כמו Febreze, Charmin ו-Tide. במקביל העלתה החברה גם את תחזית הצמיחה האורגנית במכירות לשנת הכספים 2023 ל-6%, לעומת הטווח הקודם שלה שעמד על בין 4% ל-5%.
המכירות נטו עלו כאמור ב-4% ל-20.07 מיליארד דולר. המכירות האורגניות, שמבטלות את ההשפעות של מטבע חוץ, רכישות ומכירה, עלו ב-7% ברבעון. אבל נפח החברה, שאינו כולל שינויים במחירים ומטבעות, ירד ב-3% לאחר שצרכנים בחרו בחלופות זולות יותר כאשר המחירים של P&G עלו ב-10% משנה לשנה. זהו הרבעון הרביעי ברציפות של התכווצות הנפח של ענקית הצרכנות.
סמנכ"ל הכספים אנדרה שולטן אמר שהנפח השתפר זה הרבעון השני ברציפות והוסיף כי הנפח הרבעוני ירד רק ב-2% מהשנה שעברה, מלבד העסקים של P&G ברוסיה, שם היא צמצמה את הפעילות והפרסום מאז שהקרמלין התחיל את המלחמה באוקראינה בשנה שעברה.
כל החטיבות של P&G דיווחו על ירידה בנפח ברבעון, למעט יחידות הבריאות והיופי שלה, שבשתיהן נרשמה עלייה של 1% בלבד בנפח. עם זאת, הנפח למעשה גדל בארה"ב, השוק הגדול ביותר של החברה, לפי שולטן. הוא הצביע על נקודת אור נוספת בסין, השוק השני בגודלו של P&G, שסוף סוף מתאושש מסגרי הקורונה ורואה שיפורים באמון הצרכנים. במקביל החברה שוב העלתה את המחירים בארה"ב ובאירופה.
- פאלו אלטו סוגרת רבעון עם רכישת ענק; התחזית שמרנית
- חילן: צמיחה קלה בהכנסות ושיפור ברווחיות הובילו לרבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר הבדים והטיפוח הביתי של P&G, הכולל מותגים כמו Tide, Swiffer ו-Mr. Clean, ראה את נפחו יורד ב-5%, הירידה החדה ביותר מבין היחידות העסקיות של החברה כאשר החברה ציינה שהירידות הגיעו בעיקר באירופה. מגזר הטיפול בתינוקות, נשים ומשפחה דיווח על ירידה של 4% בנפח. החטיבה, שכוללת את פמפרס, באונטי וצ'רמין, ראתה ירידה בנפח גם באירופה ומהחברה נמסר כי הביקוש לחיתולים שלה היה נמוך יותר שם.
מניית פרוקטר אנד גמבל עולה ב-3.5% למחיר של 15.67 דולר למניה המבטא שווי שוק של 369.3 מיליארד דולר.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
