הריבית הועלתה ב-0.25%; פאוול: "בפעם הראשונה, אנחנו יכולים להכריז שהתחיל תהליך דפלציוני"

מסיבת העיתונאים של פאוול מקפיצה את המדדים שירדו בעד 1% - הנאסד"ק עולה ב-1.7%; פאוול לא שולל העלאות ריבית נוספות וטוען כי האינפלציה עדיין מסוכנת
דור עצמון | (11)

הפד' האמריקאי החליט כצפוי להעלות את הריבית ב-0.25% כך שתעמוד בטווח של 4.5%-4.75%. מדובר בפעם הראשונה שהפד' מעלה את הריבית ב-0.25% לאחר סדרה ארוכה של העלאות חדות בשיעורים של 0.75% ו-0.5% שהחלו לפני כמעט שנה.

העלאת הריבית במשק היא הכלי המרכזי והיעיל ביותר שעומד לרשות הבנק המרכזי להילחם באינפלציה בארה"ב שעומדת כעת על 6.5% לאחר שעמדה בשיא על 9.1%.

אבל נתון העלאת הריבית הוא רק הפרומו. ג'רום פאוול החל את מסיבת העיתונאים שלו כשהוא מדגיש מחדש של עמדת הבנק המרכזי במאבק באינפלציה. במקרים מסוימים, פאוול חזר על הערות ממסיבות עיתונאים קודמות. הוא אמר שהפד' נשאר "מחויב מאוד" להורדת האינפלציה, חזר על לשון ההצהרה לגבי העלאות ריבית מתמשכות, והדגיש את הבעיות שהאינפלציה עלולה לגרום לצרכנים ולשוק העבודה. "ללא יציבות מחירים, הכלכלה לא עובדת עבור אף אחד", אמר.

בהמשך דבריו אמר פאוול: "בפעם הראשונה, אנחנו יכולים להכריז שהתחיל תהליך דפלציוני. אנו צופים דיסאינפלציה בשוק הדיור". "בעוד שהסחורות חוות דיסאינפלציה חדה, הסחורות והשירותים למעשה מואצים, למרות הכותרות שזועקות אינפלציה קרירה יותר. למעשה, מדד המחירים לצרכן של קליבלנד, שנערך כעת בינואר, מעמיד אותו על 7.6%. יתרה מזאת, נתוני מקומות העבודה של היום מצביעים על שוק עבודה גמיש להפליא", אמר. "האינפלציה לא הסתיימה, וגם לא המאבק של הפד נגדה".

פאוול מדגיש כי למרות מסע העלאת הריבית האגרסיבי של הפדרל ריזרב, לבנק המרכזי יש עוד עבודה לעשות: "הייתי אומר שההתמקדות שלנו היא לא במהלכים קצרי טווח אלא בשינויים מתמשכים בתנאים פיננסיים רחבים יותר", אמר. "וההערכה שלנו היא שאנחנו עדיין לא בעמדת מדיניות מגבילה מספיק, וזו הסיבה שאנחנו אומרים שאנחנו מצפים לעליות מתמשכות". הוא הוסיף כי "העלינו את הריבית ב-4.5%, ואנחנו מדברים על עוד כמה העלאות ריבית כדי להגיע לרמה הזו שאנחנו חושבים שהיא מגבילה כראוי. למה אנחנו חושבים שזה כנראה הכרחי? אנחנו חושבים כי האינפלציה עדיין חמה מאוד".

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מוסר: "ככלל, הודעת הפד' היום הייתה צפויה; עם התמתנות האינפלציה בארה"ב, מחד, והמשך האינדיקציות ההדוקות בשוק התעסוקה, מאידך, פעולת העלאה מתונה היא הגיונית, בתקווה לתמונה ברורה יותר, בחודשים הבאים. ההודעה הנוכחית לא תלווה בעדכון התחזיות של הפד', שציפיות הריבית בהן לסוף השנה המשיכו לעלות לאחרונה, אל מול היציבות היחסית בריבית הגלומה בשוק. בהקשר זה, ציפיות השוק אינן וודאיות לגבי העלאה נוספת, בהודעה הבאה ב-22 במרץ. וגם אם נזכה לכזו, ונגיע לטווח של 4.75%-5.0%, אנו מעריכים כי זו תהיה ההעלאה האחרונה. בראייה מקומית, אנו מצפים כי בנק ישראל ינקוט במדיניות דומה לזו של הפד', ויעלה את הריבית ב-0.25% ב-20 בפברואר. ההודעה שלאחריה, ב-3 באפריל תתקבל לאחר פרסום מדד פברואר, שיביא להערכתנו להתמתנות ניכרת ברמות האינפלציה השנתיות. על רקע זה, גם אם נראה בישראל העלאה נוספת באפריל, לרמת 4.25%, סביר שהדיון סביבה יהיה פעיל יותר".

קיראו עוד ב"גלובל"

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים מוסר: "אנו מעריכים כי פאוול ימשיך לנקוט בנימה 'ניצית' במסיבת העיתונאים וכי יבהיר שבניגוד לציפיות השווקים, הפד' לא מתכנן להוריד את הריבית במהלך שנת 2023, היות שבכוונתו להמשיך והילחם באינפלציה עד אשר תחזור ליעד הפד'. להערכתנו פאוול גם יחזור ויציין את הטעות שעשה הפד' בשנות ה-70'-80' - אז "הכריז" על ניצחון מהיר מדי על האינפלציה והוריד את הריבית מוקדם מדי, וכתוצאה מכך האינפלציה שבה וזינקה לרמות גבוהות שהצריכו לבסוף העלאת ריבית חדה יותר".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מדד אחד גבוה ישנה את כל התמונה וחוזר חלילה. (ל"ת)
    מגיב 02/02/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כבשים 02/02/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    הפד זה הפונזי של האנושות מייצר חובות ואז מעלה ריבית עושה קופה. הוא ימשיך עד הסוף המר. מי שמבין מתכונן. בסוף זה ישבר מתי? עד אין סוף או אפילו מחר.
  • 8.
    קשקש 02/02/2023 05:11
    הגב לתגובה זו
    קודם הריבית צריכה להגיע ל-6% לחוסכים ורק אחר כך עושים חושבים כדי שזה יצליח הציבור צריך לעבור מצריכה מוגברת לחיסכון במשך 3 שנים. עברו כמה חודשים וזה בהחלט לא מספיק.סבלנות 2026
  • 7.
    לדעתי 01/02/2023 23:04
    הגב לתגובה זו
    הסיבות לאינפלציה ממשיכות להתקיים.העניין מורכב ביותר.לדעתי יש לעצור את עליית הריבית ולהמתין להתפתחויות.
  • 6.
    עוז 01/02/2023 22:39
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר בורסה עולה דוחפת את השוק קדימה ועלולה לגרור גל חדש של התייקרויות.
  • 5.
    אחרי כל העלאת ריבית המדדים עולים … 01/02/2023 22:35
    הגב לתגובה זו
    אחרי כל העלאת ריבית המדדים עולים …
  • 4.
    אלטשולר שחם 01/02/2023 22:00
    הגב לתגובה זו
    אין על גלעד ורן שחם שקראו את התמונה וממשיכים באסטרטגיה שלהם לאורך 30 שנה.כן, שנה וחצי הבורסה בארץ חרגה מהרגלה והייתה טובה יותר מחו"ל.דבר זה קורה פעם בעשור.שווקי חו"ל וארה"ב ימשיכו לתת תשואות טובות יותר מהשוק המקומי ולאורך זמן!!!תלמדו לפרגן מידי פעם...
  • 3.
    בן 01/02/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
    אולי לא תעלה, אבל גם לא תרד. המדדים ימשיכו לרדת לערכים ריאליים. מיתון, התמתנות, מה שזה לא יהיה
  • 2.
    Zubi 01/02/2023 21:23
    הגב לתגובה זו
    ותזכרו מה אמרתי לכם!
  • ניצן 01/02/2023 23:25
    הגב לתגובה זו
    בגדול אני מאמין שלפחות יש סיכוי של 80% שהשוק השנה בגלל העלאות הריבית יעשה נמוך חדש לנמוך של 2022 מאשר יעשה גבוה חדש מה שצריך להוביל לגל פיטורים רציני, פשיטות רגל של בתי עסק ומשקי בית ויוביל לירידת מחירים חזקה על החלק הזה הפד משתדל להיות בשליטה שלא יהיה חזק מדי. ככה אני מבין בכל מקרה.
  • 1.
    חיים אובקסיס 01/02/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    המדדים הולכים לזנק... טיסה נעימה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".