המיתון בדרך - האם הבנקים המסחריים מוכנים לזה?
מיתון היא לא מילה גסה בקרב כלכלנים בעולם, בוודאי כאשר צריך לעצור את האינפלציה שהיא הרסנית ביותר, או בלשונו של צאר'לי מנגר, יד ימינו של וורן באפט: "אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לטעון שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות". האינפלציה בעולם היום עומדת על 8-10% ואף אחד לא רוצה לראות אותה ממשיכה לעלות. המשמעות של אינפלציה גבוהה היא שחיקה בערך של הכסף - ואז כולם מבקשים תוספות שכר והאינפלציה רק מזינה את עצמה. גם בישראל זכורות לרעה שנות ה-80 כאשר האינפלציה הגיעה כאן לשיא של 445% וזה אומר שהמחירים מוכפלים פי 4.5 בתוך שנה אחת. האינפלציה שנעלמה לפני עשור חזרה ובגדול, והבנקים המרכזיים מעלים ריבית כדי לנסות לעצור אותה.
אנחנו עדיין לא במיתון אבל העולם בדרך לשם - התמ"ג העולמי שצמח ב-6% ב-2021 צפוי לרדת ל-3.2% השנה ול-2.7% ב-2023. קצב הצמיחה הוא החלש ביותר פרט למשבר הפיננסי ב-2008 והצניחה המהירה בימים הראשונים של מגפת הקורונה. הגופים שנהנים מהעלאת הריבית הם הגופים הפיננסיים - הבנקים המסחריים וחברות ביטוח. אבל זה עד גבול מסוים, בשלב כלשהו הציבור לא מצליח לעמוד בתשלומים ואז ההפרשות להפסדי אשראי גדלות. זה עוד לא קורה. יש עליה בהפרשות אבל היא עדיין קטנה יחסית.
בכל מקרה, הבנקים המסחריים הם אלה שמכתיבים את הטון והקצב ונראה כי הם מוכנים יחסים לסייקל כלכלי, אך האם הם מוכנים למיתון ב-2023? לא בטוח.
קצב העלאות הריבית האגרסיבי של הבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל ריזרב, האיר פנים לבנקים. תוצאותיהם של מרבית הבנקים לרבעון השלישי של שנת 2022 היו טובים. על פניו נראה שעד כה שהרווחים שהציגו הבנקים, עדיין קשים לעיכול בוול-סטריט. כמעט כל הבנקים הגדולים הכו את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי והמניות שלהם קפצו. עם זאת סקטור הפיננסים, עלה 1% בלבד בשבוע האחרון, וצמוד לתנועת השוק מאז החלה עונת הדוחות של הרבעון השלישי.
הנתק בין תנועת מניות הבנקים שדיווחו לבין תנועת הסקטור, משקף את העובדה שהמשקיעים מסתכלים קדימה לשנת 2023 - ולא אוהבים את מה שהם רואים. הכלכלה עשויה להגיע למיתון בתוך תשעה חודשים, צופה מנכ"ל ג'יי.פי מורגן JP MORGAN ג'יימי דיימון. אם אכן הכלכלה האמריקאית תיכנס למיתון, מניות הבנקים כנראה תרדנה, לאחר שהציגו בדוחות האחרונים התאוששות חזקה בבנקאות הליבה ושוקי ההון מהשפל של עידן מגפת הקורונה. מבין כל הבנקים הגדולים, הבנקים - JPMorgan, Bank of America (BAC) BANK OF AMERICA ו-Wells Fargo (WFC) WELLS FARGO & CO אכן נראים מצוידים היטב כדי לנווט באקלים הכלכלי הקשה. אבל כולם יצטרכו להתגבר ללא יוצא מן הכלל על הספקנות שהמגזר הפיננסי יכול להשיג ביצועים טובים יותר בתקופה כלכלית קשה קדימה. לעת עתה, נראה שהרווחים בבנקים הגדולים פוגעים ביעדי וול סטריט. התוצאות לא היו כל כך חזקות אצל מורגן סטנלי (MS) MORGAN STANLEY ו-Goldman Sachs Group (GS) GOLDMAN SACHS , בשל חשיפתם לבנקאות השקעות ולתחומי שוק ההון אחרים.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החודשים הבאים עשויים להיות קשים יותר עבור המגזר הפיננסי. שוק הדיור חולה, ומדכא את היקף ההלוואות. סביר להניח שהכנסות הריבית מפעילויות הלוואות לא תצמחנה באותה מידה, כמו ברבעון השלישי. ביצוע העסקאות הואט משמעותית כתוצאה מהעלאות הריבית, מה שהוריד את ההכנסות מבנקאות והשקעות לרמות הנמוכות ביותר מזה עשור. כמו כן, הפרשות הבנקים להפסדי הלוואות עולות, כיוון שהריבית עלתה כי נוטלי ההלוואות יעמדו בפירעון הלוואתם הפך לגבוה יותר, לכן הבנק מפריש יותר.
"הבנקים יתקשו להצליח יותר כאשר הצמיחה הכלכלית מואטת, האשראי מתנרמל, האינפלציה נחלשת והסנטימנט נחלש" אומר כריסטופר הארווי, אנליסט ראשי בבנק וולס פארגו, אשר הוריד את דירוגו לסקטור הפיננסי ל'נייטרלי' לתקופה הקרובה. מתח גובר בשוק האשראי עלול ללחוץ על שולי הרווח של הבנקים בשורה התחתונה. במקביל, הסיכוי שהפדרל ריזרב יחליט "להסתובב" לעבר עמדה נוחה יותר לגבי שיעורי הריבית מתעמעם בעת האחרונה, לפחות עד סוף 2023, מה שעלול להכניס את הכלכלה למצב של צמיחה איטית או מיתון.
משקיעים צריכים להיות מודעים לבעיות הללו שטומן בחובו הסקטור הפיננסי. עליית הריבית אכן הגדילה את הכנסות הריבית הנקיות של הבנקים, כולל המרווחים שהם עושים על הלוואות. עם זאת, הרוח הגבית הזו צפויה להירגע, שכן הפד' צפוי להאט את קצב העלאות הריבית בתחילת 2023 ובכך רווחיהם עלולים להצטמצם. במקביל בל נשכח שכעת הבנקים עומדים בפני לחץ להגדיל את התשואות על הפקדונות שהם מציעים, מה שעלול להגביר את העלויות שלהם ולגרום ללחץ נוסף על המרווחים. למרות זינוק גדול בריבית השנה, הבנקים עדיין משלמים ריבית זעומה - כ-1.09% בממוצע על חשבונות חיסכון. הם יצרכו להגדיל את הריבית כדי שלקוחות לא ינטשו - על אף הטרחה הכרוכה במעבר.
- מטא קופצת ב-4%, סנואופלייק נופלת ב-11%; המדדים יציבים
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
שוק ההלוואות לציבור גם צפוי להתקרר, במיוחד בתחום הדיור. הרבה פחות בעלי בתים ורוכשי דירות להשקעה, לוקחים הלוואות או ממחזרים את המשכנתא, שכן שיעור הריבית על משכנתא ל-30 עלו לכמעט 7% בארה"ב - יותר מכפול מהממוצע שלהם ב-2021 של 3%. הביקוש למשכנתאות הגיע לאחרונה לשפל של 25 שנה, והבנקים רואים ירידה חדה בהיקף ההלוואות לרכישות דירה או למחזור ומימון משכנתאות מחדש. בנימה מעט אופטימית, אם המשק ייכנס למיתון, הלחצים הללו יגדלו. עם זאת, הבנקים הגדולים נכנסים לשפל במצב הרבה יותר טוב מאשר לפני המשבר הפיננסי ב-2008; מאגרי ההון של הבנקים חזקים ויציבים כעת.
ג'יי.פי מורגן, למשל, הבנק הגדול בארה"ב, מייצג את העוצמה של הבנקים. הבנק העלה את תחזית הרווח הנקי שלו לסוף השנה, והודיע כי הוא מתכנן לחדש את הרכישות החוזרות של מניות הבנק ב-2023. האמון של הבנק בעמידה ביעד זה "צריך להצית מחדש את האמון של השוק ביכולתם לנהל את המאזן שלו תוך יצירת צמיחה מוצקה בהכנסות", כך ציינה אנליסטית UBS אריקה נג'ריאן.
נכון, אם הכלכלה תיסדק בשנה הבאה, מניות הבנקים יסבלו. היצמדות לענקים עשויה להיות הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקרקע שצפויה לרעוד, אך רצוי תמיד להישאר בפוקוס. הבנקים יצטרכו להוכיח שגם ברגעי משבר יש על מי לסמוך אחרת, האמון יאבד את כמו ב-2008.
- 6.עד שהחורף בא אין גשם (ל"ת)אנונימי 25/10/2022 15:08הגב לתגובה זו
- 5.גולדפינג 25/10/2022 13:36הגב לתגובה זוהחל מ-2008 הבון-טון של הבנקים הרכזיים בניצוחו של חתן פרס נובל בן ברננקי מהפד היה הרחבה כמותית או להדיוטות הדפסת כסף. המשך עשור וחצי מרבית הככלכנים לא הבינו כיצד הרחבה כמותית לא הביאה לעליה באינפלציה. אז עכשיו כמו צונמי לאחר רעידת אדמה בים בגל שנסוג לאחור וחוזר להציף את החוף כל גם האינפלציה חוזרת וכל כספי ההרחבה הכמותית חוזרים להציף את השווקים. שחיה נעימה.
- 4.גולדפינג 25/10/2022 13:34הגב לתגובה זוהחל מ-2008 הבון-טון של הבנקים הרכזיים בניצוחו של חתן פרס נובל בן ברננקי מהפד היה הרחבה כמותית או להדיוטות הדפסת כסף. המשך עשור וחצי מרבית הככלכנים לא הבינו כיצד הרחבה כמותית לא הביאה לעליה באינפלציה. אז עכשיו כמו צונמי לאחר רעידת אדמה בים בגל שנסוג לאחור וחוזר להציף את החוף כל גם האינפלציה חוזרת וכל כספי ההרחבה הכמותית חוזרים להציף את השווקים. שחיה נעימה.
- 3.רוברט 25/10/2022 11:10הגב לתגובה זוהבנקים נתנו עד 50% משכנתא לדירה אז אין סכנה, הלווים הקטנים מוצצים להם את הדם אם עורכי דין של הבנק אז אין סכנה גם משם, הסכנה היחידה זה ההלוואות לחברה הטובים כמו פישמן, וגם שם בגלל שיש רווחים גדולים אפשר לקזז במיסוי כהפסד, אז שלא יעבדו עלינו !
- 2.ברק 25/10/2022 03:55הגב לתגובה זוהכותב מבין טוב במערכת הבנקאית. יש משהו שלא פורסם בתקשורת הרגילה בכל העולם וזה שמתחת לראדר הבנקים האירופאים השתמשו שבוע שעבר בSWAP LINE של הפד בשוויץ מה שלא קרה מאז 2008. הם עשו את זה בשקט על מנת שהלקוחות לא יבהלו ויוציאו את הכסף, אבל גם בנקים וגם מדינות באירופה נמצאים עכשיו בצרות ויש סיכוי שהולך וגדל לפשיטות רגל\לפיחות אינפלציוני יחסית לדולר כמו שהיה בבריטניה ושווקי האג"חים מתמחרים זאת.
- 1.אנשים מעדיפים לגור בדירה ולא ברחוב (ל"ת)אנשים מעדיפים ל 25/10/2022 01:33הגב לתגובה זו
קולט קרס (אנבידיה)סמנכ"לית הכספים של אנבידיה: "יש לנו הזמנות של 500 מיליארד דולר לספק עד סוף 2026"
מניית אנבידיה עולה למרות האיום מאזמון - קולט קרס, סמנכ"לית הכספים חשפה את ההזמנות לביצוע בהמשך וגם - למה אמזון לא ממש מתחרה ראש בראש באנבידיה
מניית אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.24% ) עלתה בטרום ב-1%, לאחר שאתמול טיפסה ב-0.8% וכעת יורדת ב-0.2% בהמשך לפרסום נתוני מאקרו פושרים מאוד. הסיבה המרכזית לביטחון המשקיעים באנבידיה למרות התחרות שמרימה ראש, הגיעה מפיה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס, שאמרה בכנס UBS:"יש לנו כבר הזמנות מאושרות של 500 מיליארד דולר לשבבי Blackwell ו-Rubin עד סוף 2026, וזה אפילו בלי העסקה הפוטנציאלית עם OpenAI".
המספר הזה הפך לסוג של מגן מירידות. אלו מספרים ענקיים. אמזון יצאה אתמול בהצהרה חזקה - השקת שבב ה-Trainium3 החדש שלה יוזיל עלויות אימון מודלים ב-50%, יציע פי 4.4 ביצועים וזיכרון כפול מדור קודם. Anthropic כבר הזמינה מיליון יחידות עד סוף 2025 וההכנסות מ-Trainium צומחות ב-150% רבעון אחר רבעון. אלא שאמזון הודיעה במפורש ש-Trainium4 הקרוב יתמוך בטכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה, כלומר, הלקוחות יוכלו לשלב את השבבים שלה עם מערכי ה-GPU הענקיים של אנבידיה. אמזון עשויה להחליף את מערכות אנבידיה אבל הגיוני יותר שהיא תשתלב כפיצ'ר מסוים בתוך פלטפורמת אנבידיה. זה יכול לפגוע במכירות וזו עשויה להיות תחרות, אבל נראה שאנבידיה עדיין מובילה טכנולוגית בפער מול האחרות.
קולט קרס חיזקה את הנקודה: "הלקוחות רוצים את הטוב משני העולמות, ASICs זולים לאימון ו-GPU גמישים להסקה ופיתוח. אנחנו לא רואים כאן תחרות ישירה". ואכן, מיקרוסופט, גוגל ומטה ממשיכות להזמין כמויות אדירות של Blackwell GB200, כ-65% מההכנסות הצפויות של אנבידיה ב-2026 מגיעות מהזמנות שכבר התקבלו.
מכתב הכוונות מול OpenAI עומד על כ-100 מיליארד דולר לפריסת 10 ג'יגה-וואט של מערכות אנבידיה ב-Stargate ובפרויקטים נוספים, אבל ההסכם הסופי לא נחתם. קרס אישרה: "אנחנו ממשיכים לעבוד איתם, אבל זה עדיין לא נכנס לתחזית". אם העסקה תיחתם ברבעון הקרוב, היא לבדה תוסיף 8-10% להכנסות 2027..
- צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת
- "האנבידיה של סין" - מי זאת קמבריקון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Mistral AI השיקה אתמול צ'אט מתקדם יותר - את Mistral 3 על גבי מערכי GB200 NVL72 של אנבידיה עם ביצועים גבוהים פי 10 מהדור הקודם. "אין תחליף היום לאקוסיסטם של אנבידיה", אמרו בחברה. גם xAI של אילון מאסק ו-CoreWeave ממשיכות להזמין עשרות אלפי מערכות Blackwell.
כטב"מ שאהד 136 (קרדיט: SpektreWorks)ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים
הפנטגון מציג כטב"מ תקיפה חד פעמי שמבוסס על שאהד 136 האיראני, במחיר עשרות אלפי דולרים במקום עשרות מיליונים. שינוי תפיסה בעקבות המלחמה באוקראינה ואצלנו
ארה"ב מצטרפת באופן רשמי למגמה שמובילה את שדות הקרב בשנים האחרונות - מעבר מכלים יקרים ומתוחכמים למערכות זולות, המיוצרות בכמויות גדולות וניתנות "להקרבה". פיקוד המרכז האמריקאי מקים כוח ייעודי בשם Task Force Scorpion Strike ומצייד אותו ברחפני תקיפה קלים של חברת SpektreWorks מאריזונה, שמבוססים על הנדסה לאחור של השאהד 136 האיראני.
העובדה שהפנטגון בוחר לא רק ללמוד את הדגם האיראני אלא גם להפעיל משהו דומה בשטח, היא סוג של הודאה: ארה"ב כנראה נשארה מאחור בתחום הכטב"מים והרחפנים הזולים, בזמן שיריבות כמו איראן ורוסיה הפכו אותם לנשק יומיומי, אפקטיבי ובעיקר משתלם.
למה דווקא עכשיו - המציאות בשדה הקרב השתנתה
שאהד 136, שפותח באיראן והופעל נגד מטרות אמריקאיות ובעלות ברית במזרח התיכון, הפך במלחמת אוקראינה למוצר המוני. רוסיה משתמשת בו בגלים גדולים, והמערב ראה בזמן אמת איך כלי פשוט, עם מנוע בסיסי ורכיבים זולים, מצליח לשחוק מערכות הגנה יקרות.
הפער במחיר מסביר לבד את שינוי הכיוון. רחפן שאהד מוערך סביב 35 אלף דולר ליחידה, בעוד הרחפן האמריקאי MQ 9 ריפר עולה בערך 30 מיליון דולר. במילים אחרות, גם אם הרחפן האיראני לא פוגע בכל ניסיון, עצם היכולת לשגר מאות יחידות בזול משנה את כללי המשחק. הפנטגון מבין שכדי להישאר רלוונטי הוא חייב לשחק באותו מגרש.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדגם האמריקאי, שמכונה במערכת הביטחון LUCAS או גרסאות דומות שלו, נועד לבצע תקיפה חד פעמית, סיור ואפילו משימות ימיות. הוא מבוסס על כנף דלתא, גוף קל וחיישנים קדמיים - תצורה שמזכירה מאוד את השאהד.
