שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע ירידות השערים הצורמות בשבוע החולף, בסיכום החודש הגרוע ביותר של הנאסד"ק מאז 20008. האנליסטים מתרכזים הנתוני המאקרו שהתפרסמו בשבוע החולף, ומנסים להעריך כיצד ישפיעו על השוק וההחלטות המוניטריות של הפד' בשבוע הקרוב.  למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל עונת הדוחות נמשכת הדוחות הבולטים השבוע: יום ב' -  EXPEDIA INC NXP SEMICONDUCTOR יום ג' -  PFIZER BIOGEN IDEC AIRBNB, INC LYFT INC CL A יום ד' -  MODERNA CVS CAREMARK CORP UBER TECHNOLOGIES יום ה' -  ROYAL CARIBBEAN CRUISES CROCS INC יום ו' -    UNDER ARMOUR A בגזרת הישראליות: יום ב'-  גלמד אינמוד סרגון אודיוקודס (US) סולאראדג' אורמת טכנו 1.6% יום ג' -  טבע (US) ורוניס מדיוונד סאפיינס (US)   רדוור טוקספייס  יום ו ' -  אינוביד התמ"ג אומנם ירד, אך הנתונים הכלכליים השוטפים בארה"ב די חזקים לאחר שביום חמישי התפרסמו נתוני התמ"ג המפתיעים שההצביעו על ירידה ברבעון הראשון של השנה, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מסביר שהירידה לא ממש מעידה על חולשה בכלכלה. לדבריו, "דווקא הרכיבים העיקריים של הביקושים המקומיים, הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, תרמו לצמיחה יותר מאשר בשני הרבעונים הקודמים. בעיקר "האשמים" בירידה בתמ"ג הגירעון בחשבון השוטף (הפרש בין היצוא ליבוא) והירידה במלאים. בסה"כ, הביקושים המקומיים (Final Sales to Domestic Purchasers) מזמן סגרו את הפער מול המגמה ארוכת הטווח. מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  לכך הוא מצרף את העובדה שההוצאה הצרכנית הריאלית בארה"ב צומחת בדיוק בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצרכנים עדיין צורכים מוצרים מעל המגמה ארוכת הטווח והשירותים מתחתיה, אך הפערים נסגרים בהדרגה. ההכנסה הריאלית של משקי הבית ממשיכות להישחק ולאיים על המשך גידול בצריכה הפרטית. כדי לתמוך ברמת הצריכה, משקי הבית מקטינים שיעור החיסכון שירד באפריל ל-6.2% לעומת ממוצע של כ-7.5% בשנתיים שקדמו למגפה. מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  הפד' יעלה את הריבית במהלך השבוע ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מעריכים שהפד' יעלה את הריבית ב-50 נ”ב בדיון ה-FOMC בשבוע הבא וגם ישיק את מהלך ההידוק כמותי, בהיקף חודשי של כ-95 מיליארד דולר. שכן דברים ברוח זו נאמרים לאחרונה על ידי בכירי פד רבים. היו"ר פאוול ציין שיש צורך ברור להחזיר את עמדת המדיניות המוניטרית ממרחיבה לניטרלית ולאחר מכן לעבור לעמדה מגבילה ומצמצמת יותר אם זה מה שנדרש. לדבריהם, "הדגש הוא על מדרגות גדולות יחסית של העלאת הריבית בתחילת הדרך, זאת על מנת להגדיל את מידת היעילות בטווח הקרוב וגם בכדי להגיע לרמות שיא ריבית נמוכות יותר בהמשך מאשר אלו שהיו מגיעים אליהן בתהליך הדרגתי, מתון וממושך. גם חברות פד מתונות יחסית כמו לייל ברינרד, סגנית היו"ר, ומרי דיילי, מצביעות על צורך בשתי העלאות של 50 נ"ב כל אחת בהחלטות הקרובות. יש גם מספר חברי פד שתמכו בצעדי "הלם" עם עלייה גדולה יותר של 75  נ”ב. השווקים מצפים שהפד יחזיר את הריבית לרמה הניטרלית של 2.4% עוד לפני סוף השנה הנוכחית ולאחר מכן ימשיך להעלות את הריבית לכמעט 3.5% בשנה הבאה, מה שיתמוך בהחזרת הריבית הריאלית לרמה חיובית על פני עקום התשואות ובכך הפד ישיג את יעד הביניים הבלתי מוצהר שלו של ריבית ריאלית שכבר לא תהיה שלילית, אלא חיובית, וכנראה ברמה של אחוז אחד ויותר". לקראת סוף השנה נראה את האינפלציה מתחילה לדעוך מדד הנאסד"ק ירד במהלך החודש בכמעט 13%, החודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008. מניות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את העליות בשנתיים האחרונות וגרמו ללא מעט פעילים בשוק לדקלם שוב ושוב את המשפט "הפעם זה שונה", הראו שגם הפעם זה כנראה ממש לא שונה וירדו בחדות. אחרי חודש שכזה השאלה שכולם שואלים את עצמם היא האם זה כבר זמן טוב לקנות את הירידות או שיהיה זמן טוב יותר לעשות זאת בעתיד?תשובה ברורה לכך אין לאף אחד אבל בהתחשב בכך שמדיניות הפד היא כנראה הגורם מס' 1 לירידות, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות מנסה להעריך כיצד היא תיראה בחודשים הקרובים. הוא מחל את דריו לצד ההציע מחד ולצד הביקוש מאידך. לדבריו, "לגבי צד ההיצע התמונה פחות טובה מכפי שהערכנו לפני חודש או חודשיים. ראשית, מדיניות הקורונה של הממשל הסיני ממשיכה להיות מחמירה והסגרים מתחילים לתת את אותותיהם. סין סגרה את הפעילות במפעלים רבים ובנמלים כך ששרשראות האספקה העולמיות ימשיכו להיות בעייתיות בתקופה הקרובה. מספר האוניות שעוגנות מחוץ לנמלים בלוס אנג'לס חזר לעלות וצפוי אף לזנק כשסין תסיר את הסגרים והסחורות שמחכות בנמלים בסין ישלחו בבת אחת לשאר העולם. אגב, למי שחושב שסין נהנית מהסגרים האלו אז החדשות האחרונות שמגיעות על היווצרות שוק שחור רחב (אישורי נהיגה בשנחאי נרכשים ב-2000 דולר ויותר על ידי קמעונאים שרוצים לשנע סחורות ללקוחות שלהם) ואי שקט חברתי מתחילות להזכיר תקופות פחות טובות של סין. שנית, המתח בין רוסיה לאירופה רק מתגבר עם עצירת הגז לפולין עד כדי כך שגרמניה הסכימה במהלך שבוע שעבר ליישם באופן הדרגתי סנקציות על הנפט הרוסי. התחממות מזג האויר והגדלת יבוא הנפט לאירופה מהמתחרים (בעיקר מאבו-דאבי) מאפשרים לאירופים להיות ניציים יותר במאבק הזה, מה שיתמוך במחירי האנרגיה גם בתקופה הקרובה. מנגד, בצד הביקוש הולכים ומתגברים הסימנים להאטה שעשויה להפחית את הלחצים האינפלציוניים במחצית השנייה של השנה. התכווצות התוצר ברבעון הראשון נובעת ממגוון גורמים אבל היא גם מאותתת על ההאטה בביקוש כאשר צריכת המוצרים התכווצה ב-0.1% וצריכת השירותים עלתה בעיקר בזכות זינוק בצריכת שירותי בריאות בגל האומיקרון. מעבר לכך, הפער בין עליית המחירים וההאטה בצריכה יביא בשלב כלשהו שלהערכתנו אינו רחוק להקלה גם על לחצי השכר. דוגמא טובה לתהליך כזה ניתן לראות בענף המלונאות בארה"ב, שם המחירים עלו לשיא של כל הזמנים (ממוצע של 146 דולר ללילה למי שמתכנן נסיעה), 10.9% גבוה יותר מהרמה שלפני הקורונה. מצד שני,  שיעור התפוסה עדיין נמוך ב-6.2% מהרמה שלפני הקורונה. עליית המחירים הכללית ובעיקר עליית השכר לא מותירה כרגע ברירה לבעלי המלונות אבל ברור גם שתהליך כזה לא יחזיק מעמד ובשלב כלשהו נראה שחלק מהמלונות ייסגרו, היצע העובדים בתחום יגדל ועליית המחירים תאט. לכן, גרינפלד מעריך שלקראת סוף השנה וביתר שאת בתחילת 2023 נראה את האינפלציה מתחילה לדעוך. בצד ההיצע התהליך עשוי להתעכב ולא להיות מהיר וחד כפי שהערכנו קודם לכן אבל בכל מקרה ניתן להניח ירידה של כ-2.5%-3% מצד זה. בכל מקרה, מה שבאמת מעניין את הפד זה צד הביקוש ופה צפוי להירשם השינוי המהותי ביותר שישפיע על מדיניות הפד. בשורה התחתונה אנו מעריכים שבחודשים הקרובים הפד ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר מאוד (50 נ"ב ביום רביעי והסתברות גבוהה להעלאה של 75 נ"ב ביוני) אך גם שלקראת סוף השנה המסרים שלו יהיו פחות ניציים. קריאות הרגעה מצד הפד או אפילו היווצרות של ציפיות לכאלו צפויות להקל גם על השווקים ובעיקר על שוק המניות.