אלון מאסק והמשפחה
צילום: אלון מאסק

האנשים העשירים בעולם הרוויחו מעל טריליון דולר ב-2021

אלון מאסק, מנכ"ל טסלה, הפך ב-2021 להיות האיש העשיר בעולם, והרוויח לבדו קרוב ל-118 מיליארד דולר; אבל הוא לא לבד, המיליארדר הצרפתי, ברנרד ארנו הוסיף להונו 62.7 מיליארד דולר, ולארי פייג' וסרגיי ברין הגדילו את הונם ב-47 מיליארד דולר ו-45 מיליארד דולר, בהתאמה
סתיו קורן |

קשה לתפוש את כמות הכסף שהאנשים העשירים בעולם הרוויחו יחד בשנת 2021, לפי סוכנות הידיעות בלומברג מדובר בסכום של לא פחות מטריליון דולר. אלון מאסק, מנכ"ל טסלה  TESLA INC  הפך ב-2021 להיות האיש העשיר בעולם, והרוויח לבדו ב-2021 קרוב ל-118 מיליארד דולר. 

מרוויחים גדולים נוספים בחבורת המיליארדרים: איל מוצרי היוקרה הצרפתי, ברנרד ארנו הוסיף להונו 62.7 מיליארד דולר, ומייסדי גוגל  GOOGLE לארי פייג' וסרגיי ברין הגדילו את הונם ב-47 מיליארד דולר ו-45 מיליארד דולר, בהתאמה). לעומתם, מייסד ומנכ"ל מטא מארק צוקרברג הגדיל את הונו בכ-25 מיליארד דולר בגללה. עד כמה ש-2021 תיזכר כ"שנת העובד" בארה"ב הודות לעליית השכר ומאמצי התאגדות מחודשים, עדיין קיים פער עצום העצום בין העובדים הפשוטים, למנהלים.

שנת 2021 הייתה טובה לעשירים,  פעם אחר פעם, וול סטריט התנערה מהחששות לגבי אינפלציה, צווארי בקבוק בשרשרת האספקה, וזנים חדשים של נגיף הקורונה, במטרה לשמור על החיות בשוקי המניות. בהיבט הזה העשירים חייבים הרבה לפדרל ריזרב, שחרש עשרות מיליארדי דולרים לשווקים הפיננסיים מדי חודש תוך שמירה על שיעורי הריבית קרובים לאפס, ומדיניות מוניטרית רופפת במיוחד שנועדה לשמור על תנועה של מזומנים בשווקים הפיננסיים.

מדד S&P 500 עלה בשנה שעברה בכמעט 27%, בעוד שהדאו עלה בכ-19% והנאסד"ק סיים את השנה בעלייה של 21%. הערכות השווי של נכסים אחרים כמו מטבעות קריפטוגרפיים, סחורות ורכוש זינקו אף הם, וחיזקו עוד יותר את קופות המזומנים העצומות של העשירים.

לפי בלומברג, השווי המשותף של 500 האנשים במדד המיליארדרים שלה עולה כעת על 8.4 טריליון דולר. זה יותר מהתוצר המקומי הגולמי של כל מדינה בודדת על פני כדור הארץ מלבד ארצות הברית וסין.

במהלך השנה, הצעות של מחוקקים אמריקאים להטיל מס גבוה על מיליארדרים זכו ללעג, על ידי מיליארדרים כמו מאסק. מנכ"ל טסלה, שבשנים האחרונות שילם מעט מס הכנסה או בכלל לא, וחברת המכוניות החשמליות שלו, שעומדת כעת על שווי מעל טריליון דולר נבנתה בחלקה על בסיס סיוע ממשלתי.

מאז שהמגיפה החלה, המיליארדרים האמריקאים ראו את הונם הקולקטיבי מזנק ביותר מ-70% עד ליותר מ-5 טריליון דולר, לפי דו"ח של Americans for Tax Fairness שניתח את נתוני פורבס.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.