על חברת החלב ששווה 10 מיליארד ד' ומדוע ישראל צריכה לחזור למבוא למיקרו כלכלה?
בחודש מאי השנה הונפקה קבוצת Oatly השוודית תמורת 10 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 1.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת תחליפי חלב משיבולת שועל והיא רשמה בשנת 2020 הכנסות של 420 מיליון דולר - 105% צמיחה לעומת 2019. החברה עדיין בהפסד ורשמה 60 מיליון דולר הפסד בשנת 2020. מאז החלה להיסחר, החברה שנוסדה בשנת 1994 וממוקמת בעיר מאלמו, הספיקה לעלות 45% ולהגיע לשווי שוק של כ- 14.5 מיליארד דולר. לשם השוואה החברה הוותיקה יותר Beyond Meat שלה הכנסות דומות (400 מיליון דולר בשנת 2020) נסחרת לפי 9 מיליארד דולר (ונסחרה בשיאה לפי 14 מיליארד דולר).
ביולי 2020 החברה גייסה 200 מיליון דולר, אז לפי 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את מנכ"ל סטארבאקס לשעבר, הווארד שולץ, אופרה ווינפרי והראפר ג'יי זי.
איך מגיעים למספרים האלה והאם יש צדק כלכלי לשווי זה?
בתשקיף לפני ההנפקה, שסיפקה החברה לנאסדק, היא כתבה כי "ליטר חלב של החברה הנצרך במקום חלב מסורתי, מוביל (בהשוואה) לירידה של 80% בפליטת גז חממה, 79% ירידה בכמות הקרקע המשמשת ליצור ו- 60% ירידה בשימוש באנרגיה לטובת היצור".
מגמת הטבעונות העולמית נמצאת בעלייה משמעותית. דור המילניום ודור ה- Z הם מנוע צמיחה עיקרי למגמה זו. כיום הערכות של האו"ם מדברות על כ- 80 מיליון טבעוניים ברחבי העולם (1% מאוכלוסיית העולם). בבריטניה בחמש השנים האחרונות כמות הטבעוניים גדלה פי ארבע, ומהווה כרגע 1.2 אחוז מהאוכלוסייה (720 אלף אנשים). בארצות הברית המודעות קצת יותר נמוכה. מספר האנשים הצמחוניים בארצות הברית עומד על כ- 7.3 מיליון, מתוכם כמיליון טבעוניים.
- למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?
- מיטק מתרסקת עוד 9%, גייסה עוד 6.5 מיליון דולר - כדי לשרוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שימו לב לטרנד החיפושים בגוגל – בקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים של המילה טבעוני בארצות הברית ובקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים למילה צמחוני.
הודו היא המדינה בעלת שיעור הצמחוניים הגבוה בעולם, כ- 500 מיליון בני אדם (כ-40% מהאוכלוסייה) וישראל היא המדינה בעלת שיעור הטבעוניים הגבוה בעולם והוא עומד על 5% נכון לשנת 2015 (הנתון הרשמי האחרון).
- ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
- השווקים באסיה במרחק נגיעה משיא היסטורי: המשקיעים בטוחים שהפד יוריד ריבית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
בניגוד למה שחושבים צריכת החלב בישראל לא עלתה
בכתבה ששודרה לפני שבועיים ב- N12, ביקרו הכתבים ברפתות ברחבי הארץ. בכתבה הוזכר שצריכת חלב בישראל עולה בשנים האחרונות. זה לא כל כך מדויק. יצור החלב הכולל עלה אבל הצריכה ביחס לגודל האוכלוסייה לא עלתה על פני עשר השנים האחרונות. שימו לב לנתוני הלמ"ס על צריכת חלב בקר בישראל בעשר השנים האחרונות. ניתן לראות שהצריכה הממוצעת עלתה ב-1.8% לשנה בלבד מאז שנת 2010.
שוק תחליפי החלב גדל מהר יותר משוק החלב
בכל מקרה גם אם הנתונים של צריכת חלב בישראל עולים, הם אינם עולים יותר משוק תחליפי החלב שעמד בשנה האחרונה על 460 מיליון שקל - זינוק של 31% (4.5% מהשוק הכולל מול 3.6% בשנת 2019). שימו לב לסך המכירות של תחליפי חלב בשנים האחרונות.
גם מחקרים אקדמאיים רבים מציגים לאחרונה נתונים על כך שלמרבית אוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז.
כל הנתונים הללו בהחלט מרמזים שפוטנציאל השוק האפשרי של Oatly הולך וגדל עם השנים.
כמובן שאין מה להשוות בין סיגריות לחלב בהיבט הבריאותי אבל יכול להיות שההיבט הכלכלי יחזור על עצמו. צריכת סיגריות (לאדם) בארצות הברית עלתה באופן משמעותי עד שנות ה-60. היום צריכת סיגריות בארצות הברית נמוכה ב-75%.
לאחרונה התמזגה לתוך שלד בורסאי חברת ביומילק – חברה של תחליפי חלב. בניגוד לקבוצת Oatly, ביומילק הינה חברת חלב מתורבת – כלומר יצור חלב אמיתי ללא חליבה של פרה. תת השוק הזה נמצא בראשית דרכו. ביומילק הוקמה לאחר שנים של מחקר ולכן תהליך הפיתוח הוא טכני ופחות ביולוגי. למרות זאת אנו לא צפויים לראות את המוצר של החברה במדפי הרשתות בשנים הקרובות. הדרך של החברה לייצר את המוצר שלה הינו בעזרת שיתופי פעולה עם חברות דגל בתחום החלב וחלוקת רווחים מהמכירות.
בחזרה לקבוצת Oatly. מכירות החברה בארצות הברית הסתכמו ב-100 מיליון דולר בשנה האחרונה, כאשר כל מכירות חלב השיבולת שועל בארצות הברית הסתכמו ב- 267 מיליון דולר, כך שהמותגים של הקבוצה מחזיקים בנתח שוק של 37.5%. סך המכירות בשנת 2020 עלו ב- 200% ביחס למכירות בשנת 2019, כך על-פי חברת המחקר נילסן. כפי שאתם מבינים, לחברה יש נתח שוק גדול במקום בו הצמיחה מאוד משמעותית. באופן כללי כשמתסכלים על הצמיחה בשווקים של תחליפי החלב ועל מגמות הטבעונות ניתן להבין כי העתיד של החברות בתחום צפוי להיות ורוד, אך חשוב לזכור כי אלו חברות במכפילים גבוהים מאוד ובמקרה של אינפלציה או שוק יורד, הן צפויות להיות הראשונות להיפגע.
ומילה אחת על הרפתנים הנחמדים שהוזכרו בכתבה של ערוץ 12 – בקורס מבוא למיקרו כלכלה שלומדים סטודנטים בשנה א' מלמדים את הבסיס למנגנון שנקרא סחר בינלאומי והוא אומר שכל מדינה תייצר את המוצרים שבהם יש לה יתרון תחרותי. היא תייצר יותר ממה שהיא צריכה עבור אזרחיה ואת היתר היא תייצא. את המוצרים שאין לה יתרון תחרותי היא תייבא. ישראל של 2021 צריכה לחזור לקורס מבוא למיקרו אם אנחנו מממנים מכספי משלם המיסים את הרפתנים שמפסידים בכל שנה כסף.
הדבר הזה נכון לעוד חלקים בענף החקלאות וכן גם לענפי תעשייה שונים.
- 12.טל 08/06/2021 22:41הגב לתגובה זואם רק היו קוראים חצי מהכתבות שמתפרסמות כאן מצבנו היה בהרבה יותר טוב
- 11.משקיע חלבי 08/06/2021 08:43הגב לתגובה זולמה אזרחי ישראל צריכים לממן יועצי השקעות שמרשים לעצמם להשתלח באחרים ולגבות עמלות מופרזות ? למה המדינה לא מפקחת כמו שצריך על התחום לטובת אזרחי המדינה
- 10.מוטי 08/06/2021 00:30הגב לתגובה זוענק , ולא סתם כל הבוחשים יוצאים החוצה , אבל החברות הגדולות כבר יושבות לדבר ...
- 9.א.ש 07/06/2021 22:06הגב לתגובה זובבית הספר לכלכלה לא מלמדים ערכים, רק כסף. בחיים יש ערך גם לדברים נוספים. כדאי שהכותב ילמד גם את הדברים הנוספים. כמו שמירה על האדמה. כמו עצמאות בהספקת מזון. כמו נופים ירוקים ומרגוע לעמל בימי המנוחה בנופים ירוקים. כמו פיזור האוכלוסיה בכל הארץ ולא רק מגדרה לחדרה.ויש עוד ערכים שלכותב הנכבד כדאי לשים אליהם לב.
- אבי 08/06/2021 13:16הגב לתגובה זואולי כדאי שתלמד קצת על מה פרות עושות לכדור הארץ. התעשייה הזאת (בין אם לבשר ובין אם לחלב) אחראית לנתח עצום מפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. לכן, כמו שהכותב ציין, תעשיית תחליפי החלב היא תעשייה שהרבה יותר טובה לנו כבני אדם, והזרמת כספים לרפתנים שמייצרים יותר מדי מעודדת את זה. עדיף אם ישקיעו בגידול פירות וירקות במקום, אז באמת נוכל לראות נופים ירוקים
- חומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, 08/06/2021 08:20הגב לתגובה זוחומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, השמדה שיטתית של צמחיה ובעלי חיים טבעיים. אם אלו הערכים שלך אז משהו דפוק בחינוך שקיבלת
- יובל 07/06/2021 23:26הגב לתגובה זוערכים של דחיפת יד לרקטום של פרה
- 8.חשבתי שהפרות בישראל הן המניבות ביותר בעולם. (ל"ת)ייתרון תחרותי 07/06/2021 18:44הגב לתגובה זו
- 7.יש הרבה יותר טבעונים ממה שמוזכר בכתבה (ל"ת)אנונימוס 07/06/2021 18:25הגב לתגובה זו
- 6.רפתן גרמני 07/06/2021 18:00הגב לתגובה זובמערב אירופה, כל החקלאים כולל הרפתנים פשוט מקבלים כסף לחשבון הבנק, רק מה, לא קוראים לזה סובסידיה. כביכול יש שוק חופשי ואין מחיר מטרה וסובסידיות על חלב אבל בלי ההעברה הכספית הזאת החקלאים יסגרו את העסק. רב החקלאים (לפחות בגרמניה) ממש לא עשירים ובקושי מרוויחים. מגוחך יהיה שבישראל למשל יבטלו את התמיכה לרפתנים ואז יהיה יבוא של מוצרי חלב מאירופה שהם למעשה גם מסובסדים.
- 5.MERCZ 07/06/2021 17:28הגב לתגובה זוהכתבה נחמדה אבל הסייפא מוכיח שגבולות הגזרה של הכתב קיימים רק באקדמיה. ישראל היא מדינת אי שאיננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא של מוצר קריטי. גם העובדה שמרבית החלב בישראל מיוצר על ידי חקלאים שאינם תושבי מרכז הארץ כנראה ומפריעה לכתב. מי צריך רפתנים בערבה, בגבול הלבנון או בעוטף עזה אם אפשר לרכז את כולם בגוש דן?
- פיני 07/06/2021 20:55הגב לתגובה זומחקרים הראו שחלב גורם למחלות שונות כמו אוסטאופרוזיס ואף מאיץ התרבות תאי סרטן. ככה שהיה מוטב והרפתנים היו מגדלים תפוחים או משהו בריא אחר.
- 4.נ.ש. 07/06/2021 17:14הגב לתגובה זוהסיבה שממנים מערכות הפסדיות הן לפעמים מהסיבה של ביטחון תזונתי היינו בעבר תחת סנקציות בשנות ה80 אנחנו עלולים יום אחד לחטוף וזה הסיכון הגדול שבשביל זה מפסידים רק כדי להשאיר אותם בחיים. וכן בתחום החלב יש לישראל יתרון. כי היא מצליחה לייצר 3% שומן מהחלב שלה. וזה ייתרון ביחס לאחרים.
- 3.הדר 07/06/2021 17:13הגב לתגובה זויש שם עוד הרבה זמן הוצאות יום עד מוצר סופי. לדעתי לא להתקרב
- מוטי 08/06/2021 00:28הגב לתגובה זומוסדיים מדברים על החברה , לדעתי תתקדם הרבה יותר מהר מאשר השורטיסטים חושבים כמוך אדון ספונסר ...
- 2.לא מהכותבים הכי מחודדים שהיו לכם.. (ל"ת)רק דעה 07/06/2021 16:57הגב לתגובה זו
- 1.מרקו 07/06/2021 16:56הגב לתגובה זוביומילק יודעת גם לעבוד עם חלב אם וחלב נאקות ובעלי חיים נוספים שכל נישה זה מיליארדים
- תומס 08/06/2021 13:51הגב לתגובה זוחברה לפני פריצה עולמית , תראה כמה מדברים עליה באוסטרליה ואנגליה

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
המהפכה השקטה: סין הופכת ממעצמת ייצור למעצמת הון
לראשונה בהיסטוריה: ההשקעות הפיננסיות של סין עולות על היקף הסחר במוצרים. 4.5 טריליון דולר בשבעה חודשים בלבד
סין עוברת שינוי היסטורי שמסמן את סוף עידן ה"Made in China" כפי שהכרנו אותו. לראשונה מאז החלה לפתוח את כלכלתה בשנות ה-80, מנוע הצמיחה המרכזי של המעצמה האסיאתית אינו יצוא של אלקטרוניקה, פלדה או טקסטיל, אלא שוק ההון עצמו.
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשבעת החודשים הראשונים של 2025, סך ההשקעות הנכנסות והיוצאות מסין הגיע ל-4.5 טריליון דולר, סכום שעולה על כלל היצוא והיבוא של המדינה באותה תקופה. זוהי קפיצה של פי שלושה בהשוואה ל-2020, ושינוי דרמטי עבור כלכלה שבמשך עשורים התבססה על ייצור וסחר בסחורות.
הרפורמות מניבות פירות
המהפך לא קרה בן לילה. בייג'ין עובדת על השינוי הזה מאז המשבר של 2015, כאשר קריסת היואן הובילה לבריחת הון של מאות מיליארדים. מאז, הממשל הסיני פעל בזהירות רבה, אך בנחישות, לבניית תשתית פיננסית מודרנית.
הרפורמות של השנים האחרונות מבשילות כעת לכדי תוצאות מרשימות. פתיחת השוק לרכישת אגרות חוב ממשלתיות על ידי זרים, יצירת ערוצי השקעה חדשים דרך הונג קונג, והקמת מערכות כמו Bond Connect ו-Wealth Connect, הפכו את השוק הסיני לנגיש ובטוח יותר עבור משקיעים בינלאומיים.
- רשת הפיצות המערבית פותחת סניף ראשון בלב הכלכלה הסובייטית ומה קרה היום לפני 45 שנה
- הצרות הגדולות של חברות הרכב המסורתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוצאה: גל השקעות שובר שיאים שמשנה את פני הכלכלה הסינית מהיסוד.
הפער מהמערב עדיין גדול, אבל מצטמצם במהירות
למרות הקפיצה המרשימה, סין עדיין רחוקה מהסטנדרטים של השווקים המפותחים. בארצות הברית וביפן, היחס בין השקעות פיננסיות למסחר עומד על 10 ל-1, בעוד שבסין הוא רק מתחיל להתקרב לשוויון.