על חברת החלב ששווה 10 מיליארד ד' ומדוע ישראל צריכה לחזור למבוא למיקרו כלכלה?
בחודש מאי השנה הונפקה קבוצת Oatly השוודית תמורת 10 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 1.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת תחליפי חלב משיבולת שועל והיא רשמה בשנת 2020 הכנסות של 420 מיליון דולר - 105% צמיחה לעומת 2019. החברה עדיין בהפסד ורשמה 60 מיליון דולר הפסד בשנת 2020. מאז החלה להיסחר, החברה שנוסדה בשנת 1994 וממוקמת בעיר מאלמו, הספיקה לעלות 45% ולהגיע לשווי שוק של כ- 14.5 מיליארד דולר. לשם השוואה החברה הוותיקה יותר Beyond Meat שלה הכנסות דומות (400 מיליון דולר בשנת 2020) נסחרת לפי 9 מיליארד דולר (ונסחרה בשיאה לפי 14 מיליארד דולר).
ביולי 2020 החברה גייסה 200 מיליון דולר, אז לפי 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את מנכ"ל סטארבאקס לשעבר, הווארד שולץ, אופרה ווינפרי והראפר ג'יי זי.
איך מגיעים למספרים האלה והאם יש צדק כלכלי לשווי זה?
בתשקיף לפני ההנפקה, שסיפקה החברה לנאסדק, היא כתבה כי "ליטר חלב של החברה הנצרך במקום חלב מסורתי, מוביל (בהשוואה) לירידה של 80% בפליטת גז חממה, 79% ירידה בכמות הקרקע המשמשת ליצור ו- 60% ירידה בשימוש באנרגיה לטובת היצור".
מגמת הטבעונות העולמית נמצאת בעלייה משמעותית. דור המילניום ודור ה- Z הם מנוע צמיחה עיקרי למגמה זו. כיום הערכות של האו"ם מדברות על כ- 80 מיליון טבעוניים ברחבי העולם (1% מאוכלוסיית העולם). בבריטניה בחמש השנים האחרונות כמות הטבעוניים גדלה פי ארבע, ומהווה כרגע 1.2 אחוז מהאוכלוסייה (720 אלף אנשים). בארצות הברית המודעות קצת יותר נמוכה. מספר האנשים הצמחוניים בארצות הברית עומד על כ- 7.3 מיליון, מתוכם כמיליון טבעוניים.
- למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?
- מיטק מתרסקת עוד 9%, גייסה עוד 6.5 מיליון דולר - כדי לשרוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שימו לב לטרנד החיפושים בגוגל – בקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים של המילה טבעוני בארצות הברית ובקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים למילה צמחוני.
הודו היא המדינה בעלת שיעור הצמחוניים הגבוה בעולם, כ- 500 מיליון בני אדם (כ-40% מהאוכלוסייה) וישראל היא המדינה בעלת שיעור הטבעוניים הגבוה בעולם והוא עומד על 5% נכון לשנת 2015 (הנתון הרשמי האחרון).
- אסיה במגמה מעורבת, אנבידיה דוחפת את החוזים על הנאסדק לעליות
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
בניגוד למה שחושבים צריכת החלב בישראל לא עלתה
בכתבה ששודרה לפני שבועיים ב- N12, ביקרו הכתבים ברפתות ברחבי הארץ. בכתבה הוזכר שצריכת חלב בישראל עולה בשנים האחרונות. זה לא כל כך מדויק. יצור החלב הכולל עלה אבל הצריכה ביחס לגודל האוכלוסייה לא עלתה על פני עשר השנים האחרונות. שימו לב לנתוני הלמ"ס על צריכת חלב בקר בישראל בעשר השנים האחרונות. ניתן לראות שהצריכה הממוצעת עלתה ב-1.8% לשנה בלבד מאז שנת 2010.
שוק תחליפי החלב גדל מהר יותר משוק החלב
בכל מקרה גם אם הנתונים של צריכת חלב בישראל עולים, הם אינם עולים יותר משוק תחליפי החלב שעמד בשנה האחרונה על 460 מיליון שקל - זינוק של 31% (4.5% מהשוק הכולל מול 3.6% בשנת 2019). שימו לב לסך המכירות של תחליפי חלב בשנים האחרונות.
גם מחקרים אקדמאיים רבים מציגים לאחרונה נתונים על כך שלמרבית אוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז.
כל הנתונים הללו בהחלט מרמזים שפוטנציאל השוק האפשרי של Oatly הולך וגדל עם השנים.
כמובן שאין מה להשוות בין סיגריות לחלב בהיבט הבריאותי אבל יכול להיות שההיבט הכלכלי יחזור על עצמו. צריכת סיגריות (לאדם) בארצות הברית עלתה באופן משמעותי עד שנות ה-60. היום צריכת סיגריות בארצות הברית נמוכה ב-75%.
לאחרונה התמזגה לתוך שלד בורסאי חברת ביומילק – חברה של תחליפי חלב. בניגוד לקבוצת Oatly, ביומילק הינה חברת חלב מתורבת – כלומר יצור חלב אמיתי ללא חליבה של פרה. תת השוק הזה נמצא בראשית דרכו. ביומילק הוקמה לאחר שנים של מחקר ולכן תהליך הפיתוח הוא טכני ופחות ביולוגי. למרות זאת אנו לא צפויים לראות את המוצר של החברה במדפי הרשתות בשנים הקרובות. הדרך של החברה לייצר את המוצר שלה הינו בעזרת שיתופי פעולה עם חברות דגל בתחום החלב וחלוקת רווחים מהמכירות.
בחזרה לקבוצת Oatly. מכירות החברה בארצות הברית הסתכמו ב-100 מיליון דולר בשנה האחרונה, כאשר כל מכירות חלב השיבולת שועל בארצות הברית הסתכמו ב- 267 מיליון דולר, כך שהמותגים של הקבוצה מחזיקים בנתח שוק של 37.5%. סך המכירות בשנת 2020 עלו ב- 200% ביחס למכירות בשנת 2019, כך על-פי חברת המחקר נילסן. כפי שאתם מבינים, לחברה יש נתח שוק גדול במקום בו הצמיחה מאוד משמעותית. באופן כללי כשמתסכלים על הצמיחה בשווקים של תחליפי החלב ועל מגמות הטבעונות ניתן להבין כי העתיד של החברות בתחום צפוי להיות ורוד, אך חשוב לזכור כי אלו חברות במכפילים גבוהים מאוד ובמקרה של אינפלציה או שוק יורד, הן צפויות להיות הראשונות להיפגע.
ומילה אחת על הרפתנים הנחמדים שהוזכרו בכתבה של ערוץ 12 – בקורס מבוא למיקרו כלכלה שלומדים סטודנטים בשנה א' מלמדים את הבסיס למנגנון שנקרא סחר בינלאומי והוא אומר שכל מדינה תייצר את המוצרים שבהם יש לה יתרון תחרותי. היא תייצר יותר ממה שהיא צריכה עבור אזרחיה ואת היתר היא תייצא. את המוצרים שאין לה יתרון תחרותי היא תייבא. ישראל של 2021 צריכה לחזור לקורס מבוא למיקרו אם אנחנו מממנים מכספי משלם המיסים את הרפתנים שמפסידים בכל שנה כסף.
הדבר הזה נכון לעוד חלקים בענף החקלאות וכן גם לענפי תעשייה שונים.
- 12.טל 08/06/2021 22:41הגב לתגובה זואם רק היו קוראים חצי מהכתבות שמתפרסמות כאן מצבנו היה בהרבה יותר טוב
- 11.משקיע חלבי 08/06/2021 08:43הגב לתגובה זולמה אזרחי ישראל צריכים לממן יועצי השקעות שמרשים לעצמם להשתלח באחרים ולגבות עמלות מופרזות ? למה המדינה לא מפקחת כמו שצריך על התחום לטובת אזרחי המדינה
- 10.מוטי 08/06/2021 00:30הגב לתגובה זוענק , ולא סתם כל הבוחשים יוצאים החוצה , אבל החברות הגדולות כבר יושבות לדבר ...
- 9.א.ש 07/06/2021 22:06הגב לתגובה זובבית הספר לכלכלה לא מלמדים ערכים, רק כסף. בחיים יש ערך גם לדברים נוספים. כדאי שהכותב ילמד גם את הדברים הנוספים. כמו שמירה על האדמה. כמו עצמאות בהספקת מזון. כמו נופים ירוקים ומרגוע לעמל בימי המנוחה בנופים ירוקים. כמו פיזור האוכלוסיה בכל הארץ ולא רק מגדרה לחדרה.ויש עוד ערכים שלכותב הנכבד כדאי לשים אליהם לב.
- אבי 08/06/2021 13:16הגב לתגובה זואולי כדאי שתלמד קצת על מה פרות עושות לכדור הארץ. התעשייה הזאת (בין אם לבשר ובין אם לחלב) אחראית לנתח עצום מפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. לכן, כמו שהכותב ציין, תעשיית תחליפי החלב היא תעשייה שהרבה יותר טובה לנו כבני אדם, והזרמת כספים לרפתנים שמייצרים יותר מדי מעודדת את זה. עדיף אם ישקיעו בגידול פירות וירקות במקום, אז באמת נוכל לראות נופים ירוקים
- חומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, 08/06/2021 08:20הגב לתגובה זוחומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, השמדה שיטתית של צמחיה ובעלי חיים טבעיים. אם אלו הערכים שלך אז משהו דפוק בחינוך שקיבלת
- יובל 07/06/2021 23:26הגב לתגובה זוערכים של דחיפת יד לרקטום של פרה
- 8.חשבתי שהפרות בישראל הן המניבות ביותר בעולם. (ל"ת)ייתרון תחרותי 07/06/2021 18:44הגב לתגובה זו
- 7.יש הרבה יותר טבעונים ממה שמוזכר בכתבה (ל"ת)אנונימוס 07/06/2021 18:25הגב לתגובה זו
- 6.רפתן גרמני 07/06/2021 18:00הגב לתגובה זובמערב אירופה, כל החקלאים כולל הרפתנים פשוט מקבלים כסף לחשבון הבנק, רק מה, לא קוראים לזה סובסידיה. כביכול יש שוק חופשי ואין מחיר מטרה וסובסידיות על חלב אבל בלי ההעברה הכספית הזאת החקלאים יסגרו את העסק. רב החקלאים (לפחות בגרמניה) ממש לא עשירים ובקושי מרוויחים. מגוחך יהיה שבישראל למשל יבטלו את התמיכה לרפתנים ואז יהיה יבוא של מוצרי חלב מאירופה שהם למעשה גם מסובסדים.
- 5.MERCZ 07/06/2021 17:28הגב לתגובה זוהכתבה נחמדה אבל הסייפא מוכיח שגבולות הגזרה של הכתב קיימים רק באקדמיה. ישראל היא מדינת אי שאיננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא של מוצר קריטי. גם העובדה שמרבית החלב בישראל מיוצר על ידי חקלאים שאינם תושבי מרכז הארץ כנראה ומפריעה לכתב. מי צריך רפתנים בערבה, בגבול הלבנון או בעוטף עזה אם אפשר לרכז את כולם בגוש דן?
- פיני 07/06/2021 20:55הגב לתגובה זומחקרים הראו שחלב גורם למחלות שונות כמו אוסטאופרוזיס ואף מאיץ התרבות תאי סרטן. ככה שהיה מוטב והרפתנים היו מגדלים תפוחים או משהו בריא אחר.
- 4.נ.ש. 07/06/2021 17:14הגב לתגובה זוהסיבה שממנים מערכות הפסדיות הן לפעמים מהסיבה של ביטחון תזונתי היינו בעבר תחת סנקציות בשנות ה80 אנחנו עלולים יום אחד לחטוף וזה הסיכון הגדול שבשביל זה מפסידים רק כדי להשאיר אותם בחיים. וכן בתחום החלב יש לישראל יתרון. כי היא מצליחה לייצר 3% שומן מהחלב שלה. וזה ייתרון ביחס לאחרים.
- 3.הדר 07/06/2021 17:13הגב לתגובה זויש שם עוד הרבה זמן הוצאות יום עד מוצר סופי. לדעתי לא להתקרב
- מוטי 08/06/2021 00:28הגב לתגובה זומוסדיים מדברים על החברה , לדעתי תתקדם הרבה יותר מהר מאשר השורטיסטים חושבים כמוך אדון ספונסר ...
- 2.לא מהכותבים הכי מחודדים שהיו לכם.. (ל"ת)רק דעה 07/06/2021 16:57הגב לתגובה זו
- 1.מרקו 07/06/2021 16:56הגב לתגובה זוביומילק יודעת גם לעבוד עם חלב אם וחלב נאקות ובעלי חיים נוספים שכל נישה זה מיליארדים
- תומס 08/06/2021 13:51הגב לתגובה זוחברה לפני פריצה עולמית , תראה כמה מדברים עליה באוסטרליה ואנגליה
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותסעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים
סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו
באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.
האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק
הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.
הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים
פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.
- הבורסה בסעודיה מזנקת: ייתכן ויוסרו המגבלות על בעלות המניות במדינה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב
הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.
ג'נסן הואנג ודונאלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה עלתה אחרי הסגירה ל-5 טריליון דולר; מה מניע את העליות?
אחרי שהוסיפה במסחר 5%, מניית אנבידיה הוסיפה 2.6% במסחר שאחרי הסגירה ל-206.3 דולר - שווי של 5.05 טריליון דולר; טראמפ על שבב הבלקוול של אנבידיה - "הוא סופר דופר"
מניית אנבידיה זינקה אמש ב-5% על רקע השקעה של מיליארד דולר בנוקיה כשהסיפור הגדול הוא השיחות הצפויות בין טראמפ לשי ג'ינפינג. השיחות האלו ידונו גם בשבבים כשהגעה להסכם על המכסים כפי שהשוק מעריך, תוביל גם לעסקת שבבים. אנבידיה שמכירותיה בסין על רקע מלחמת הסחר ומלחמת השבבים הם אפס, עשויה לחזור לסין ואלו חדשות טובות.
חדשות שהקפיצו את החברה לשווי של 4.9 טריליון והמשיכו להזניק אותה לאחר המסחר ב-2.6% לשווי שעולה על 5 טריליון דולר. אנבידיה היתה הראשונה שחצתה את רף ה-4 טריליון דולר והראשונה שחצתה את רך ה-5 טריליון. יש אנליסטים שמצפים ל-6 וגם ל-7 טריליון דולר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר אתמול כי בכוונתו לשוחח עם נשיא סין שי ג'ינפינג על מעבד הבינה המלאכותית החדש של החברה Blackwell. טראמפ כינה את השבב "סופר דופר" וציין כי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הציג לו לאחרונה גרסה של המאיץ במשרד הסגלגל. המשקיעים מפרשים את הדברים כרמז לכך שממשל טראמפ שוקל הקלה משמעותית באיסור שהוטל מאז 2022 על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין.
אחרי המסחר התייחס מנכ"ל אנבידיה למירוץ ה-AI העולמי
הוא הסביר כי נותרה לאנבידיה אפשרות מוגבלת לייצא שבבי AI מסוימים לסין, אך לדבריו הרשויות בבייג'ינג דוחקות בחברות מקומיות להתרחק מהמוצרים הללו. "הם מבקשים להיות שוק פתוח, אבל מתנהגים כאילו הם רוצים להיות פתוחים באופן סלקטיבי", אמר, והוסיף כי נתח השוק של אנבידיה
בסין ירד מ-95% כמעט לאפס.
- אנבידיה מציגה את DGX Spark - מחשב שולחני עם יכולות של מרכז נתונים
- מניית אנבידיה ב-320 דולר - היעד החדש של האנליסטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הואנג אמר בעבר כי הגבלות הייצוא על שבבים בכלל ושבבי אנבידיה בפרט יוצרים מוטיבציה גדולה לסינים לפתח בעצמם שבבי AI. לדבריו הסינים מתקדמים יפה והפער הטכנולוגי מצטמצם. דווקא אספקת שבבים היתה גורמת לסינים שלא להיות עם מוטיבציית יתר להצליח בפיתוח השבבים במירוץ ה-AI. הוא גם הדגיש כי זו לא רק מלחמה על שבבים אלא גם על מפתחים.
