כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

הבנק המרכזי באירופה חותך תחזיות צמיחה, וזה עוד לפני הקורונה

למרות האירועים האחרונים בשווקים והורדות הריבית של הפד' והבנק המרכזי בבריטניה, ב-EBC בחרו להותיר את הריבית ללא שינוי. עם זאת, הבנק מגדיל במעט את הרכישות בשוקי האג"ח. הדאקס מגיב בנפילות של 10%
עמית נעם טל | (3)

בצעד מפתיע, הבנק המרכזי באירופה (ECB) החליט להותיר את ריבית הפיקדונות באירופה ללא שינוי ברמה של מינוס 0.5%. עם זאת, הבנק מודיע על הגדלה משמעותית של היקף הרכישות שהוא צפוי לבצע בשוקי האג"ח.

בתוך כך הבנק מודיע שיגדיל את הרכישות בשוקי האג"ח בעוד 120 מיליארד אירו עד סוף השנה. נזכיר כי הבנק רוכש כעת בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש, כך שהמשמעות היא רכישות בהיקף של 32 מיליארד אירו בכל חודש עד סוף השנה. האם זה מספיק ברמה הנוכחית? סימן שאלה גדול. 

נזכיר שוב כי הבנק נמצא כעת בפלוטנר וזו הסיבה להגדלה היחסית מתונה בהיקף הרכישות בשוקי האג"ח. תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי עובדת תחת מגבלות מסויימות, כאשר אחת מהמגבלות קובעת כי אסור ל-ECB לעבור את רף האחזקות של 33% מכלל שוק האג"ח הממשלתי של כל מדינה. ע"פ חישובים שערכו ב-perspectives.pictet בספטמבר האחרון, אם הבנק המרכזי מבצע רכישות חוזרות בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש (כאשר 5 מיליארד אירו מתוכם מגיעים לשוק האג"ח הקונצרני), הבנק צפוי להגיע למגבלה בשוק האג"ח הגרמני כבר בחודשים הקרובים. עם העדכון היום, תאריך היעד למגבלה מתקרב עוד יותר. הבנק צריך כעת שכל הפרלמנטים באירופה יאשרו את העלאת המגבלה.

בתוך כך, הבנק מכריז על תוכנית הלוואות חדשה לבנקים בריביות נמוכות יותר (TLTRO) ומוריד את דרישות הביטחונות מהבנקים לגבי תוכנית ההלוואות הקודמת. "אף שמועצת הנגידים של הבנק לא רואה סימנים של מצוקה בשוקי הכספים, או מחסור בנזילות במערכת הבנקאות, הפעילויות האלה יספקו תמיכה מספקת במקרה הצורך", נכתב בהודעת הבנק.

במסיבת העיתונאים טענה יו"ר הבנק כריסטין לגארד כי הבנק מצפה כעת לצמיחה של 0.8% בלבד באיחוד האירופאי בשנת 2020, לעומת תחזית קודמת שעמדה על צמיחה של 1.1%. התחזית ל-2021 ירדה לצמיחה של 1.3%. עם זאת לגארד מדגישה כי התחזית מבוססת על נתונים שלא הושפעו עדיין מנגיף הקורונה. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נדב 12/03/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל יביא את השקל לאינפלציה חסרת תקדים ,מה שפישר והיורשת שלו קרנית לא עשו ירון יעשה בכפולות של 100.
  • 2.
    מקרון 12/03/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    דבילית מושלמת .לפחות לא העלתה את הריבית .
  • 1.
    הורדת ריבית לא תעזור 12/03/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שאי אפשר, טוב שהיא לא הורידה ריבית זה היה כוסות רוח למת
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.