הבנק המרכזי באירופה חותך תחזיות צמיחה, וזה עוד לפני הקורונה
בצעד מפתיע, הבנק המרכזי באירופה (ECB) החליט להותיר את ריבית הפיקדונות באירופה ללא שינוי ברמה של מינוס 0.5%. עם זאת, הבנק מודיע על הגדלה משמעותית של היקף הרכישות שהוא צפוי לבצע בשוקי האג"ח.
בתוך כך הבנק מודיע שיגדיל את הרכישות בשוקי האג"ח בעוד 120 מיליארד אירו עד סוף השנה. נזכיר כי הבנק רוכש כעת בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש, כך שהמשמעות היא רכישות בהיקף של 32 מיליארד אירו בכל חודש עד סוף השנה. האם זה מספיק ברמה הנוכחית? סימן שאלה גדול.
נזכיר שוב כי הבנק נמצא כעת בפלוטנר וזו הסיבה להגדלה היחסית מתונה בהיקף הרכישות בשוקי האג"ח. תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי עובדת תחת מגבלות מסויימות, כאשר אחת מהמגבלות קובעת כי אסור ל-ECB לעבור את רף האחזקות של 33% מכלל שוק האג"ח הממשלתי של כל מדינה. ע"פ חישובים שערכו ב-perspectives.pictet בספטמבר האחרון, אם הבנק המרכזי מבצע רכישות חוזרות בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש (כאשר 5 מיליארד אירו מתוכם מגיעים לשוק האג"ח הקונצרני), הבנק צפוי להגיע למגבלה בשוק האג"ח הגרמני כבר בחודשים הקרובים. עם העדכון היום, תאריך היעד למגבלה מתקרב עוד יותר. הבנק צריך כעת שכל הפרלמנטים באירופה יאשרו את העלאת המגבלה.
בתוך כך, הבנק מכריז על תוכנית הלוואות חדשה לבנקים בריביות נמוכות יותר (TLTRO) ומוריד את דרישות הביטחונות מהבנקים לגבי תוכנית ההלוואות הקודמת. "אף שמועצת הנגידים של הבנק לא רואה סימנים של מצוקה בשוקי הכספים, או מחסור בנזילות במערכת הבנקאות, הפעילויות האלה יספקו תמיכה מספקת במקרה הצורך", נכתב בהודעת הבנק.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסיבת העיתונאים טענה יו"ר הבנק כריסטין לגארד כי הבנק מצפה כעת לצמיחה של 0.8% בלבד באיחוד האירופאי בשנת 2020, לעומת תחזית קודמת שעמדה על צמיחה של 1.1%. התחזית ל-2021 ירדה לצמיחה של 1.3%. עם זאת לגארד מדגישה כי התחזית מבוססת על נתונים שלא הושפעו עדיין מנגיף הקורונה.
- 3.נדב 12/03/2020 15:56הגב לתגובה זובנק ישראל יביא את השקל לאינפלציה חסרת תקדים ,מה שפישר והיורשת שלו קרנית לא עשו ירון יעשה בכפולות של 100.
- 2.מקרון 12/03/2020 15:14הגב לתגובה זודבילית מושלמת .לפחות לא העלתה את הריבית .
- 1.הורדת ריבית לא תעזור 12/03/2020 15:07הגב לתגובה זומסתבר שאי אפשר, טוב שהיא לא הורידה ריבית זה היה כוסות רוח למת
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
