זו התמונה שהכי מפחידה כרגע את המשקיעים באירופה

מערכת Bizportal | (20)
נושאים בכתבה יוון

אזרחי יוון בלחץ. לפי דיווחים בתקשורת מפי מקורות במערכת הבנקאות, יותר משליש מהכספומטים במדינה התרוקנו אתמול (יום שבת) לחלוטין. מדובר ב-2,000 מכונות כספומט מתוך 5,500 המכונות שקיימות ביוון כיום. עם זאת, הבנקים במדינה פועלים בשיתוף פעולה עם הבנק המרכזי היווני להזרמת כספים לאותם כספומטים שהתרוקנו.  אזרחי יוון בתור לכספומט אתמול, מיד לאחר ההודעה לגבי 'משאל העם': הגורם ללחץ הוא כמובן הודעת ראש ממשלת יוון משישי בלילה על הליכה ל'משאל עם' לגבי התוכנית שהוצעה ע"י הנושים. היום (א') בבוקר אישר הפרלמנט באתונה את ההליכה למשאל עם באופן סופי: אזרחי יוון יצטרכו להגיד "כן" או "לא" להישארות בגוש האירו. בענקית הבנקאות ברקליס מיהרו כבר בשבת בבוקר להוציא אזהרה חריפה ללקוחות לגבי המהלך של ציפראס - לכתבה המלאה לפי הערכות, אזרחי יוון משכו במהלך יום שבת בלבד סכום של 500-600 מיליון אירו מהבנקים. אמנם כבר ראינו בשבועיים האחרונים ימים בהם היקף המשיכה מהבנקים עמד על מיליארד אירו, אבל צריך להבין שבשבת הבנקים סגורים והמשיכה המקסימאלית לאדם בכספומט עומדת על 600-700 אירו בלבד. כלומר בערך מיליון מאזרחי יוון הגיעו אתמול לכספומטים בכדי למשוך כסף. מדובר ללא ספק באירוע חריג.  לפי דיווחים נוספים, מייד לאחר נאומו של ראש ממשלת יוון אלקסיס ציפראס בפרלמנט בשישי הערב - נוצר תור של 40 אנשים בכספומט שמוצב בתוך הפרלמנט היווני.  הבנק המרכזי היווני הודיע כבר כי הכוונה היא לפתוח את הבנקים כרגיל ביום ב', מבלי להטיל מגבלות על משיכת הון. המשמעות היא שעלול להיווצר מצב של "ריצה אל הבנקים" - וזה דבר שממשלת יוון תצטרך להתמודד איתו. לפי שעה הבנקים ביוון תלויים לחלוטין בסיוע החירום שמתקבל מצד הבנק המרכזי האירופי. במהלך יום שבת שוחחו בכירים ביוון עם נשיא מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, בכדי להבטיח שסיוע החירום יימשך.  דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון: "בימים האחרונים עלה באופן משמעותי הסיכו לכך שיוון תצא מגוש האירו והמשמעות היא חזרה לדראכמות ופיחות דרמטי בערך הכסף. התושבים ביוון ללא ספק חשים שיש סיכון לכאוס של ממש תוך ימים ספורים ולכן אנחנו רואים את משיכות הכספים - זה אקט שרק מבטא את חוסר הוודאות". ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב: "אם האיחוד האירופי וקרן המטבע לא יחזרו בהם, בעוד יומיים יוון תגיע באופן רשמי למצב של פשיטת רגל. מחר אנחנו עלולים לראות את היוונים רצים בהמוניהם למשוך את כספם מהבנקים, ולהערכתתנו הממשלה היוונית חייבת להוציא מחר צו שיגביל את המשיכות מהבנקים על מנת למנוע את התמוטטותם. אין לה ברירה אחרת. על רקע המצב, ייתכן שגם המסחר בבורסה היוונית ייעצר כבר בדקות הראשונות, במטרה למנוע מפולת". "צריך להבין שאנחנו נמצאים במצב שלא היה כמוהו מעולם - סכנה של פשיטת רגל של מדינה החברה בגוש האירו. פשיטת רגל כזו עלולה גם להוביל לשינויים חדים בערך המטבע. בשלב הראשון המוניטין של גוש האירו צפוי להיפגע, וגם שערו של האירו יפגע מהמהלך בטווח הקצר, זאת בשל חשש מחוסר יציבות הגוש." עוד אומר צדוק, כי "יחד עם זאת, אנו מאמינים שגוש האירו בסופו של דבר ירוויח מהיציאה של יוון. לכן, גם אם בטווח הקצר האירו יינזק, בטווח הארוך האירו צפוי להתחזק כתוצאה מיציאתה של מדינה חלשה כמו יוון מהגוש. אם יוון תגיע לחדלות פירעון ותצא מגוש האירו, היא תחזור בלית ברירה לדרכמות ונראה תורים ארוכים משתרכים מול הבנקים והסופרמרקטים, נראה אבטלה גואה, יתכן שגם הלאמת עסקים וחברות גדולות על ידי הממשלה היוונית. המדינה ואזרחיה יצטרכו לעבור תקופה קשה וכואבת עד לשיקום. ראש ממשלת יוון הסיר כבר מעצמו את האחריות והכין לעצמו את האליבי לתקופה הקשה, בכך שהכריז בשבת על הליכה למשאל עם - מהלך שמעביר את האחריות על פשיטת הרגל לתושבי מדינת האיים עצמם". 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מישהו 28/06/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    אחרת הבנקים הגרמניים יפסידו את כל המיליארדים
  • 8.
    היוונים מטורפים 28/06/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    זו התאבדות של ייון שתגרור ריצה אל הבנקים ואי וודאות גדולה עבור אירופה והעולם
  • 7.
    עד אמצע יולי יהיו יר 28/06/2015 11:07
    הגב לתגובה זו
    על ידי דויצה בנק וברקליס יביאו למפולת ופאניקה שלא נראתה שנים באירופה.
  • 6.
    רוצים מיקונוס בדרכמות (ל"ת)
    ציפראלקס 28/06/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פשיטת רגל . 28/06/2015 10:39
    הגב לתגובה זו
    מה קורה למדינה שראש הממשלה שלה שפן .
  • שמטוב 28/06/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלת ישראל הוא טמבל מכיוון שהוא הורס את התשתית של המדינה. אזרחי ישראל הם הם התשתית האמיתית לא הגז ולא המיסים והמונופולים שהוא מפיל עלינו, אם הם יסבלו יותר מדי תחת משטר ביבי הם יהגרו מפה.
  • דוד 28/06/2015 13:04
    אחת הדרישות של הנושים,הינה העלאת גיל הפרישה ל-67. מי העלה אצלנו את גיל הפרישה לפני למעלה מעשור?נתניהו כשר האוצר,שראה פני עתיד (דרך אגב,במדינות רבות הבינו זאת באיחור רב). אתה משווה את כלכלת ישראל לזו של יוון?מה היוונים מייצאים?אוזו ושמן זית!!! הם עדיין חייבים כספים על ההוצאות המטורפות שלהם באולימפידאת אתונה!!
  • מלכות יוון הרשעה 28/06/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה כמו שקרה אז נפלו
  • 4.
    ' 28/06/2015 10:28
    הגב לתגובה זו
    שחור בסבירות לא נמוכה.
  • 3.
    תמכרו הזדמנות לאסוף בזול אגחים מניות למכור למכור (ל"ת)
    קוקי 28/06/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוונים סתומים, לא מאמינים לעצמם אפילו (ל"ת)
    אמיר 28/06/2015 09:27
    הגב לתגובה זו
  • שתוק 28/06/2015 10:10
    הגב לתגובה זו
    דביל
  • אר 28/06/2015 10:00
    הגב לתגובה זו
    עמו
  • 1.
    אורן 28/06/2015 09:25
    הגב לתגובה זו
    הלחם והחמאה שלכם זה לראות מפולת
  • שמטוב 28/06/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    עידוד קניות\מכירות מבוהלות על ידי הפחדות מעודדות את המפרסמים. אין צורך להבהל כל יום. פשיטת הרגל של יוון היא עובדה מזה מספר חודשים. מי שלא נערך לכך בזמן יסבולת מי שנערך לא צריך להבהל. כמו שזה נראה לי - גרמניה הפסידה כסף מהלוואות שלא יוחזרו לה ותרוויח עובדים יווניים חרוצים שיהגרו אליה בגלל אבטלה. מצב שאר ארצות אירופה לא ברור כי אין להן תעשיות חזקות.
  • דוד 28/06/2015 13:07
    הגרמנים נוקטים כבר בצעדים שיגבילו הגירה לארצם,כבר כעת הם מוצפים במיליוני טורקים!!!
  • איך 28/06/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
    הלחם והחמאה שלך זה להתאהב בשקר ובלוקשים שמאכילים אותך. אתה רוצה להרוויח..לך לעבוד.
  • אני 28/06/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
    ויש נפילה לקנות מניות אירופאיות ביורו זה טוב שהיא יוצאת
  • ניזונים מהפחדות (ל"ת)
    אילן 28/06/2015 10:12
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 28/06/2015 09:58
    הגב לתגובה זו
    ואדום מזכיר לי את התחתונים שלה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."