טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

טראמפ לא מוותר: הסכמי סחר עד ה-9 ביולי או מכסים

טראמפ קבע את ה-9 ביולי כמועד אחרון להסכמי סחר או מכסים של 25%, אך גם שר האוצר שלו מודה שהיעד לא מציאותי - והמחיר עשוי להיות כבד

אדיר בן עמי | (4)

הנשיא האמריקני דונאלד טראמפ קבע אולטימטום של 9 ביולי למדינות העולם - או שהן יחתמו על הסכמי סחר חדשים, או שהן יעמדו מול מכסים של 25%. והשבוע הוא הבהיר שהוא לא מתכוון לוותר על הלוח הזמנים הדחוק.


בראיון לפוקס ניוז אמר טראמפ: "אני לא חושב שאצטרך להאריך את המועד". זו הודעה שמעמידה בסיכון יחסי סחר בשווי של טריליוני דולרים. כשנשיא ארצות הברית אומר שהוא שוקל "פשוט לשלוח מכתבים לכולם ולומר מזל טוב, אתם משלמים 25%", זה איום כלכלי ממשי.


הבעיה היא שלמשחק הזה יש כללים כלכליים ברורים, וטראמפ בוחר להתעלם מהם. מכסים של 25% על יבוא לא פוגעים רק במדינות היצואניות - הם פוגעים קודם כל בצרכנים האמריקאיים שיאלצו לשלם יותר על הכל, מטלפונים ניידים ועד בגדים. זה מס נסתר על העם האמריקאי, רק שהממשל מעדיף לא לקרוא לזה בשמו.


מועד לא מציאותי

מה שמדאיג הוא הפער בין הרטוריקה למציאות. שר האוצר סקוט בסנט כבר רומז שהמועד לא מציאותי - "יש לנו מדינות שפונות אלינו עם הצעות טובות, אבל לא כולן יסיימו עד 9 ביולי". זה אומר שהממשל קבע יעד שהוא עצמו לא מאמין שניתן לעמוד בו.


מתוך 18 הסכמים "חשובים" שהממשל מנסה להשיג, בסנט מעריך שרק 10-12 יושלמו במועד. וגם אלה שנחתמו כבר, כמו ההסכם עם בריטניה שטראמפ משבח, משאירים נושאים קריטיים פתוחים. ההסכם עם סין, שנחשב אחד מהישגי הממשל הגדולים, הוא דוגמה מושלמת לבעיה. הוא לא מטפל בנושא הפנטניל - הסם הסינטתי שהורג כ-70,000 אמריקאים בשנה - ולא פותח באמת את השוק הסיני ליצואניים אמריקאיים. זה הסכם יפה על הנייר, אבל בפועל הוא משאיר את הבעיות העיקריות פתוחות.


בינתיים, הודו נחשבת למדינה שעשויה לחתום הסכם בקרוב. נציגי סחר הודיים נפגשו השבוע בוושינגטון, אבל מי שמכיר את הודו יודע שזו מדינה שלא אוהבת לחתום מהר על הסכמים כלכליים. המשא ומתן איתה יכול להימשך חודשים, לא שבועות.


המלכודת של טראמפ

האמת היא שטראמפ לכוד במלכודת שהוא יצר לעצמו. מצד אחד, הוא חייב להיראות קשוח כדי לעמוד בהבטחות הבחירות שלו. מצד שני, מלחמת מכסים נרחבת תפגע בכלכלה האמריקאית ותעלה לו בקולות בבחירות הבאות. השאלה היא האם הוא מוכן לשלם במיליוני מקומות עבודה כדי לשמור על האגו שלו.

קיראו עוד ב"גלובל"


התשיעי ביולי הופך להיות יום מכריע לא רק לסחר הגלובלי, אלא לכלכלה העולמית כולה. אם טראמפ יוציא לפועל את איומיו, השווקים עלולים להיכנס לתקופת תנודתיות שתימשך חודשים. ואם הוא ייסוג מעמדתו - הוא יאבד אמינות בדיוק כאשר הוא זקוק לה ביותר במשא ומתן מול סין ואיראן. מדובר במשחק הכלכלי המסוכן ביותר שנשיא אמריקאי ניהל במשך שנים רבות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אין לטראמפ בחירות נוספות (ל"ת)
    חיים 01/07/2025 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי בכינור 29/06/2025 22:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי שאמרו שהוא chickens out הוא ינסה להוכיח שהוא גבר גבר
  • 2.
    אנונימיטני טני 29/06/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
    אולי לועד בית אבות
  • 1.
    עושה חשבון 29/06/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
    לא נראה כניעה של סין . אף מדינה לא רוצה לוותר על עודף של מאות מיליארד $בעודף הסחר . לכן נראה מלחמה לפני השלום .
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.