ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)

איך להשקיע בעידן טראמפ? הנפילות בשווקים נעלמו - הנה הסיבה

המדדים בוול סטריט חזרו כמעט למצב ביום הכרזת המכסים - איך זה ייתכן, איך טראמפ משפיע על השווקים, מה יקרה לרווחי הפירמות, מה תומך בשווקים? ועל הפחד לפספס עליות שהוא גדול יותר מהפחד מלהפסיד

המערכת | (7)

זו תקופה מאוד מורכבת למשקיעים. הם בודקים, מנתחים, מפזרים את תיק ההשקעות שלהם על פני אגרות חוב ומניות, קובעים את טווח ההשקעה ומקבלים כל יום-יומיים הפתעה בשווקים. במקום להשקיע לטווח ארוך, הם חוזרים למסך כל שעתיים ומבצעים פעולות. הם נעים בין פחד לתאוות בצע ולפחד. הפחד להפסיד הוא גדול, אבל הפחד לא להרוויח הוא גדול עוד יותר.

בכספים שמעוגנים במכשירי פנסיה, אצל הרוב אין שינויים וטוב שכך כי ככל שעושים יותר שינויים ככה מרוויחים פחות, ובדרך משלמים יותר עמלות ודמי ניהול. ככה המחקרים אומרים. השקעות לטווח ארוך יספקו תשואה טובה לטווח ארוך ולכן כדאי (למרות שזה קשה) לא לנסות לתזמן את השוק. לא למכור בירידות כי אין לכם באמת מושג מתי ואיך זה ייפסק, וגם לא לקנות בירידות בדיוק מאותה סיבה.


המדדים תיקנו כמעט את כל הנפילות


הבעיה היא שזה גדול על רוב האנשים - רוב האנשים נכנעים ללחץ, לפסיכולוגיה. הם עדר וכמו שהם קנו כי העדר שעט, ככה הם מוכרים כי העדר שועט לכיוון ההפוך. מה שרציונלית צריך לעשות כנראה הרוב יודעים, אבל כשמגיעות ירידות, הרגש מדבר, לא השכל. 

בתיאוריה, אנשים צריכים להשאיר את ההשקעות לטווח ארוך כמו שהן (כמובן במידה שהתמהיל ואלוקציית הנכסים מתאימים להם). נכסים והשקעות שהם לטווח לא ברור, קצר, בינוני, ניתנים וצריכים להשתנות לפי צרכים, מצב השוק ופרמטרים נוספים - כמו עד כמה זה משפיע על השינה שלכם. המתח בשוק מניות תנודתי ויורד הוא גדול, אנשים מפסידים ביום או בימים משכורות של חודשים, זה מטלטל. החלק הזה בתיק ההשקעות הכולל הוא המסוכן ביותר, התנודתי ביותר והרגיש ביותר. מה אתם אמורים לעשות בהשקעות שתקופתן לא ידועה או קצרה, ובכלל איך להתנהל בתקופה הזו - בעידן טראמפ?

אין תשובה מכרעת. אף אחד לא באמת יודע. נחזור לבסיס של עולם ההשקעות - השקעות לטווח קצר הן סוג של הימור כי הכול יכול לקרות בטווח הקצר. אם אתם מלכתחילה לא יכולים לספוג הפסדים, שוק המניות לא מתאים לכם. אם אתם חייבים את הכסף לעוד שנה, אין לכם מה לחפש בשוק המניות, כי הוא יכול לאבד ערך. הוא יכול כמובן גם להשביח, אבל אתם חייבים את הכסף, לא תוכלו להתאושש אם השוק יירד. 

וכשאנחנו מבינים שבטווח הזה הכול יכול להיות  הנה בכל זאת כמה תובנות על החודש האחרון, על מדיניות טראמפ ועל התיק שלכם. נתחיל בתיאור האירועים בקצרה. 2 באפריל - טראמפ מנחית פצצה, הוא עושה את אחרי המסחר בוול סטריט. מדובר על מכסים שמפתיעים את כולם. למחרת, נפילות בשווקים ומאז מלחמת סחר שמלווה בהעלאות מכסים על כל העולם ובהמשך דחייה לכל העולם, למעט סין. בהמשך הקלות על יבוא מחשבים ומכשירים שונים לרבות סמארטפונים מסין, וממש לאחרונה הערכות שיהיו שיחות עם סין.


בתקופה הזו - קצת יותר משלושה שבועות, השווקים קרסו, ובשבוע האחרון החזירו כמעט את כל הקריסה. מי שהיה בטיול באזור מבודד בעולם ולא ידע מה קורה בשווקים וחזר אתמול לציוויליזציה, רואה שהתיק שלו איבד אולי 1.5%-2% - זה שיעור הירידה במדדים בוול סטריט מאז ה-2 באפריל. כאילו לא קרה כלום. 

קיראו עוד ב"גלובל"


הרווחים של החברות ירדו - מכפילי הרווח יעלו


מי שעקב אחרי ההתפתחויות יכול לחשוב שקרה המון. הוא דווקא אולי לא מבין איך השוק כל כך חזק. ההשפעות של מלחמת הסחר על הכלכלה הן גדולות ומורכבות ואנחנו עוד לא יודעים אפילו מה הולך להיות. ראשית, הבעיה הגדולה היא אי הוודאות. שווקים פיננסיים מעדיפים ודאות אפילו פחות טובה מאשר אי ודאות. אי ודאות זו מתכונת ברורה לתנודתיות, לסיכון, לתמחור נמוך יותר של נכסים ומניות - כשיש סיכון גדול יותר, אנחנו משקיעים רק בהנחה, במחיר נמוך יותר.

בשווקים הריאליים אי ודאות היא גם אירוע קשה. כשיש אי ודאות, חברות נכנסות למגננה. הן קונות פחות, משקיעות פחות, מצמצמות, והן יוצרות תגובת שרשרת, כשהן רוכשות פחות גם הספקים שלהן רוכשים פחות וכך הלאה. זו אי ודאות בשטח והיא מאטה את הכלכלה. 

אי ודאות על רקע מלחמת סחר היא בכלל מבלבלת ומורכבת - מה יהיו המחירים? ממי נרכוש, כמה זה יעלה, כמה לייצר, אולי לא כל הסחורה תירכש? איך מפעל ופירמה יכולים לדעת מה יהיה בהמשך? איך יודעים מה יהיה קדימה? לא יודעים. אבל נתנו לשוק זריקת הרגעה, אמרו שיש 90 יום להסדיר את המכסים עם כל העולם, למעוט סין שנלחמה מול ארה"ב (כל היתר לא העלו את המכסים מול ארה"ב, סין כן). אבל עכשיו מספרים לנו שיש ריכוך.

מלחמת הסחר היא אירוע עם השלכות גדולות וכשמנתחים אותה ממעוף הציפור מבינים שהיא בעצם לוקחת רווחים מהפירמות וכספים מהציבור לטובת הממשלה. בסוף הרי היצרן בעולם ימכור פחות לארה"ב, במחיר גבוה יותר, כשהיבואן של המוצר יספוג חלק מעליית המחיר בעקבות המכס (וגם היצרן יצטרך לספוג חלק מהעלייה במחיר ולהוריד את המחיר המוצר). הצרכן שגם כך קשה לו בעולם שבו יוקר המחיה שובר שיא מדי חודש, לא יוכל ספוג את העלייה במלואה, אך הוא גם ייפגע. כל השרשרת הזו נפגעת ומי נהנה - הממשלה שמקבלת יותר מכסים. אגב, יש כמובן השלכות נוספות, כי הכמויות שיימכרו מהעולם לארה"ב יירדו, אז בהתאמה גם המכסים במצטבר יהיה נמוכים יותר. במקביל אמורים לקום עוד מפעלים בארה"ב, צפוי שיהיה תחליף למוצרים שנרכשו מהעולם וזו נקודה שתשפר את הכלכלה האמריקאית. במקביל גם אומרים בממשל שיש תוכנית ענקית להפחתת מסים וזה כמובן מעודד מבחינת הצרכנים.


למה אי וודאות משפיעה על המחירים?


אבל איך שלא מסובבים את זה, בשלב הראשון והוא די ממושך יש אי ודאות לצד פגיעה ברווחי החברות. בורסה סובלת כאשר יש אי ודאות ובורסה סובלת כאשר יש ירידה ברווחים, זה הבסיס לתמחור של המניות בבורסה וכאשר הרווחים יורדים, השווי יורד. יתרה מכך - גם הצמיחה יורדת. לפני חודש דיברו על צמיחה של 13%-15% ברווחי מניות הנאסד"ק, עכשיו מדברים על 8%-10%. כל פיפס של צמיחה הוא דרמה גדולה לשווי. שווי של עסק נקבע על ידי הרווחים והצמיחה שקובעת את הרווחים העתידיים. הרווחים העתידיים בחישובים כעת נמוכים יותר בגלל הצמיחה ובגלל שכאמור המכסים צפויים לפגוע ברווח. אז נכון, שיש חברות לא מעטות שייהנו ויגדילו רווחים, אבל כמכלול המכסים יורידו רווחים. 

רגע, אז מה אם הרווחים של חברות מסין ואירופה יירדו - למה שזה ישפיע על וול סטריט? לא ברור עדיין לגמרי, אבל סין כבר העלתה מכסים על ארה"ב, האיחוד האירופי בשיחות, אבל הוא לא יישאר אדיש אם ארה"ב לא תתגמש במכסים. מעבר לכך, יש הרבה מאוד חברות גלובליות שהן גם וגם וגם - גם מייצרות בארה"ב, גם בסין וגם באירופה. מעבר של סחורה מסין לארה"ב יהיה עם מכסים גבוהים, כל תכנון הייצור העולמי שלה ישתנה, והיא נפגעת כמובן מהמכסים. 

ובכלל - אנחנו כבר עשרות שנים עולם גלובלי עם גבולות מטושטשים - החברות הגדולות הן גלובליות ורק אחר כך אמריקאיות. החלק הגלובלי שלהן ייפגע, החלק האמריקאי שלהן, על פי ממשל טראמפ, אמור ליהנות בהמשך. ועוד בהקשר זה - בבורסה האמריקאית נסחרות הרבה מאוד חברות אירופיות, סיניות ועולמיות. 


מלך וול סטריט - טראמפ קובע את מחירי המניות 


הפגיעה ברווחים של החברות האלו לא מתבטאת במדדים בוול סטריט. האם השוק טועה? ממש לא בטוח. השוק למד בחודש האחרון דבר מאוד חשוב. הוא למד שטראמפ שולט בשוק. אם אתם חוזרים ליום שבו טראמפ הזניק את המניות ב-12% כי הוא החליט לדחות את המכסים על מדינות העולם, למעט סין, למשך 90 יום שבהם יהיו שיחות, ואם אתם חוזרים לשבוע האחרון שבו הוא התעקש שיש שיחות עם הסינים למרות שהסינים אמרו שזה פייק ניוז, אתם מבינים את העוצמה של הנשיא על השווקים. הוא יכול להזיז מניות, הוא מזיז את שערי האג"ח, הוא מחליט מתי ואיך.

אם הוא רואה סכנה כי שערי אגרות החוב בנפילה, הוא מצייץ משהו חיובי או מחליט על משהו חיובי והשוק נרגע. אם הוא חושב שהשוק ירד יותר מדי, הוא יעשה הסדר מהיר עם כמה מדינות, ואופס - השוק יטוס. זה כבר לא השקעות וניתוח לפי רווחים, כי הרווחים כאמור בסימן שאלה ולא יודעים מה תהיה ההשפעה של המכסים עליהם. זה בעיקר אמירות וציוצים והחלטות של טראמפ וממשלו שקובעים את מה שקורה בשוק.

ואז העדר מבין את המסר - "טראמפ לא יפיל את השוק", חשוב לו לשדר הצלחה, לשדר כלכלה חזקה. הוא יראה ירידות חדות מדי או שוק אג"ח יורד ויסדר את העניינים. כשזה הלך הרוח, אנשים חוששים למכור. הם מפחדים לפספס את העליות שטראמפ יביא לשוק. הם בפנים. גם אם הם חושבים שהמכסים יפגעו והרווחים יירדו, הם לא ממש משוכנעים שזה נכון, אחרי שטראמפ הוכיח להם שהוא יכול להרים את השוק ב-12% ביום  אחד ולהריץ אותו בכמה ימים בשבוע שעבר ב-5%. 

כאמור, הפחד של משקיעים מלהפסיד הוא קטן יותר מהפחד לפספס רווחים. הפחד לפספס את האמירות וההחלטות החיוביות של טראמפ והממשל הפך להיות מרכיב גדול בשיקולי ההשקעות. וכך נוצר מצב על פניו מוזר של נתק בין וול סטריט לבין הכלכלה בפועל. השוק מתמחר פרמיה - פרמיית טראמפ שלא בטוח שהיא נכונה מבחינה כלכלית אבל היא קיימת והיא משנה את כללי המשחק, אבל היא מגיעה עם סיכונים גדולים.

כמו כל דבר, היא תלויה בסוף בביצועים. להגיד שמדברים עם סין ולהעלות את השווקים זו הצלחה גדולה, אבל בסוף אם אין דיבורים, או שהם לא יובילו לשום דבר, אז פעם הבאה שתהיה אמירה כזו מטראמפ ההשפעה שלה תהיה קטנה יותר. כלומר, השוק נותן לטראמפ קרדיט, קרדיט ענק, אבל, בסוף הוא ירצה תוצאות בפועל, לא רק דיבורים.

סיכון נוסף הוא הסביבה - טראמפ, חזק ככל שיהיה הוא לא לבד. יש את סין, יש את האיחוד האירופי, יש יפן והודו ועשרות מדינות שצריכות לסגור על הסכמי מכסים ולא בטוח שכולן ירוצו לחתום על כל מה שארה"ב רוצה. יכול להיות שבמקומות מסוימים המלחמה תגבר, יכול להיות שהסינים שיודעים בדיוק מהן נקוודת התורפה של טראמפ והצליחו פעמיים לגרום לו למצמץ, יעשו זאת שוב. הסינים מחזיקים בקרוב ל-800 מיליארד דולר של אגרות חוב והם יכולים במכירות בפועל, או בסימנים  לשוק שהם עומדים למכור  לייצר פניקה בשוק האג"ח (פעם קודמת שהיתה פניקה כזו, טראמפ מיהר לדחות את המכסים והעלה את השוק), הם גם יכולים לפעול מול טיוואן, לפעול להחרמת סחורה אמריקאית, פעולות שמתרחשות כבר בסין ומקומות נוספים בעולם.

במלחמה כמו במלחמה אי אפשר לדעת איך היא תתפתח, וככל שטראמפ לא יעמוד בדבריו כך האמון של וול סטריט עלול לרדת. משקיעים צריכים לדעת שחלק מהמחירים הנוכחיים הם "פרמיית טראמפ", אבל בסוף צריך הוכחות שאכן זה מצליח. החשש הגדול שעד שזה יגיע לשלב היישום יהיה זמן ממושך של אי וודאות וביצועים חלשים לפירמות. השווקים יודעים להתייחס לאירועים חד פעמיים ולהוריד אותם מהתחזיות, אבל כאן זה לא אירוע חד פעמי - זו אי וודאות של כמה חודשים והתארגנות לפעילות תחת מכסים אחרים שישפיעו על הרווחים. כלומר צפויה בטווח הבינוני-ארוך השפעה קבועה על הרווחים. ובסוף זה מה שמניע את השוק - הרווחים של הפירמות. 

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 27/04/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
    כל מספר שנים יש תיקון בשוק..מה שמשתנה זה רק התירוץ..בכל תיקון כזה מיד צצות כתבות הפחדה עם תמונות של סופות טייפון מאיימות וכמובן כל מיני נביאי שקר שמלבים את הפניקה ואחר כך תוהים למה אנשים מפחדים..
  • 5.
    רפאלוב 27/04/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    זה זמן טוב להשאר ברמת חשיפה מופחתת למניות. יהיו הזדמנויות קנייה טובות בחודשים הקרובים.
  • 4.
    אנונימי 27/04/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    צפו פגיעה בגין הבטחות שונות ומשונות...אבקשכם להשאיל לי כמויות ענק של מניות בחברות שונות...אחזירן לכם במחירים שונים ומשונים שאינכם מסוגלים לתאר
  • 3.
    מילה של שיוצאת מהפה של טראמפ זה כמו מילה שיוצאת מהפה של ביבי חקוקה על קוביית קרח (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דגן 27/04/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר לסמוך על טראמפ
  • אנונימי 27/04/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    התכוונת רונן בר
  • 1.
    שחר 27/04/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    הערה אחת דווקא מחקרים התנהגותיים מראים שאנשים רגישים הרבה יותר להפסד מאשר לפספוס הזדמנות לרווח
פיטורים
צילום: FREEPICK

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים

דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פיטורים תעסוקה

חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.

במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.

הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.

בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.

ההשפעה על השווקים

הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%

על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.

השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה.  מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה. 

דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר של פיטורים מאז 2009.

חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.

לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.

האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.