F35
צילום: לוקהיד מרטין

"תפסיקו למכור ציוד לישראל; המערכות שלכם משמשות לפשעי מלחמה"

בעלי מניות בלוקהיד מרטין שמובלים על ידי BDS מנסים במסווה של פגיעה בזכויות אדם למנוע מכירות של לוקהיד מרטין לישראל. דורשים להצביע על כך באסיפת בעלי המניות; ארגונים יהודיים נלחמים נגדם 

עמית בר | (8)
נושאים בכתבה לוקהיד מרטין

הליגה נגד השמצה (ADL) וארגונים יהודיים בארה"ב יצאו למערכה נגד מה שהם מגדירים "חרם מוסווה" על יצרנית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין בשל קשריה עם ישראל. במזכר חריף לבעלי המניות, קוראים הארגונים להצביע נגד הצעה שהוגשה בשם בעלי מניות בלוקהיד מרטין ונשענת ככל הנראה על ידי ארגונים אנטי ישראליים לרבות BDS להצביע בעד ניתוק הקשר בין לוקהיד לישראל. 

הארגונים הישראלים טוענים שהכוונה של BDS היא לנתק את לוקהיד מישראל תחת מסווה של דיון בזכויות אדם. "זוהי הצעה בעלת מוטיבציה פוליטית המבקשת לבודד את ישראל כלכלית, ולעצור מכירות מלוקהיד מרטין אליה, אך המטרה הזאת לא קשורה לזכויות אדם, זו מטרה פוליטית. לישראל  הזכות לשמור ולהגן על עצמה"," טוענים הארגונים במסמך שהוגש לרשות ניירות ערך האמריקאית ומדגישים את הטבע ב-7 באוקטובר, את הפעולות המדודות של הצבא הישראלי ואת האזהרות שמועברות לציבור בעזה לפני התקיפות כדי שיהיה לו זמן להתארגן ולצאת מאזור הסכנה. 

זו חזית חדשה של תנועת ה-BDS. במקום לקרוא ישירות לחרם, פעילי BDS מנצלים מסגרות של אחריות תאגידית להשגת אותה מטרה - להגביל את הייצוא הביטחוני לישראל ולפגוע ביוכלתה הצבאית. 

מסווה של זכויות אדם, מטרה אחת: פגיעה בישראל

הארגונים היהודיים מצביעים על כך שדברי ההסבר להצעה ממוקדים באופן בלעדי בישראל ובמוצרי הלחימה שמספקת לה לוקהיד מרטין ולא בבעיות ופגיעה בזכויות אדם במקומות נוספים בעולם;  "ישראל היא המדינה היחידה שמוזכרת בהצעה," מדגיש המזכר. "ניתוח הוגן היה לוקח בחשבון את המורכבות של כל אזור, לא רק מבודד בעלת ברית קרובה של ארה"ב."

ההצעה טוענת במפורש כי מטוסי הקרב של החברה "שימשו לפגיעה באזרחים פלסטינים בעזה וקשורים לפשעי מלחמה לכאורה". לדברי הארגונים היהודיים מטרת ההצעה היא "לבייש את החברה ולהרתיע חברות ביטחוניות אחרות מלעשות עסקים עם ישראל מחשש לסיכון תדמיתי."

התעלמות מהקשר הביטחוני הקריטי

המזכר מציין כי ההצעה מתעלמת לחלוטין מההקשר הביטחוני שבו פועלת ישראל, במיוחד לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, בה נרצחו למעלה מ-1,200 ישראלים. "מוצרי לוקהיד מרטין הם קריטיים ליכולתה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים מתמשכים," נכתב במסמך. "התקפות ה-7 באוקטובר היו ההתקפות החמורות ביותר נגד העם היהודי מאז השואה, והן ממחישות מדוע יכולות הגנה חזקות הן חיוניות."

הארגונים טוענים שההצעה גם מתעלמת מהאמצעים שישראל נוקטת למזער פגיעה באזרחים, כמו התראות פינוי, מסדרונות הומניטריים וסקירות מיקוד בזמן אמת.

קיראו עוד ב"גלובל"

רשת של ארגונים אנטי-ישראליים

חלק מרכזי במסמך מוקדש לחשיפת המקורות שעליהם מסתמכת ההצעה - רשת של ארגונים המוכרים בגישתם הביקורתית כלפי ישראל: הוועדה האמריקאית לשירות חברים (AFSC) מציינת במפורש את לוקהיד מרטין ברשימת "חברות המרוויחות מהג'נוסייד בעזה". רשת אל-ג'זירה, הממומנת חלקית על ידי ממשלת קטאר, אשר כתביה "לכאורה השתתפו בזוועות ה-7 באוקטובר". ארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch, שלטענת המזכר "פועלים לדה-לגיטימציה של ישראל.

המזכר מציין במיוחד את מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC), שאימצה יותר גינויים נגד ישראל מאשר נגד כל מדינה אחרת, והיא "מוטה נגד ישראל - כולל על ידי מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי-מון."


תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנמרקונימי 26/04/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    לוקהיד לא יכולה לנתק את הקשר מישראל לא מבחינה משפטית וגם לא מבחינה פוליטית. ובטח שלא בתקופת טראמפ. אפשר להירגע.
  • 7.
    יהודי אמיתי 26/04/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    יש לנו היכולת פשוט נעים לנו לקבל את הסיוע מהדוד סאם ולחשוב שהוא תמיד ימכור לנו מה שאנחנו צריכים. זה סיכון גדול מידי
  • 6.
    ואז בן גביר מגיע לארהב וכולם ישנאו את ישראל יותר (ל"ת)
    ממשלת חורבן 26/04/2025 07:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כאילו שהם קובעים! אנחנו קונים ממשלת ארהב ולא ישירות מהחברה. (ל"ת)
    אנונימי 25/04/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי1 25/04/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    עדיף להשאר עם מכסים של 17% שהטיל טראמפ מאשר שישראל תהיה תלוי רק ברכש מארהב. היה חייבת לגוון את מקורות הרכש שלה מחברות שונות וממדינות שונות.
  • 3.
    אנונימי 25/04/2025 05:30
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה איתכם!
  • 2.
    בא 25/04/2025 04:38
    הגב לתגובה זו
    ברצועה של 45 קילומטר בין הים לירדן.
  • 1.
    קובי 25/04/2025 04:02
    הגב לתגובה זו
    מישרד החוץ שלנו ממש מביש הסברה כושלת למרות כל המאמצים להציגה אחרת חייבים לעבוד על מסלול הכסף של האירגון ולשבש אותו ולפרסם ברבים מאיין הוא מגיע
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.