טראמפ שוקל: הורדת המכסים על סין ל-50%
המכסים על מוצרים מסין עשויים לרדת מ-145% לרמה של 50%-65%; קרן המטבע הבינלאומית מזהירה: המכסים יאטו את הצמיחה הכלכלית העולמית
על פי הדיווחים, ממשל טראמפ בוחן אפשרות להפחית את המכסים על מוצרים מיובאים מסין, בכפוף לשיחות עם בייג'ינג. עוד דווח כי כל פעולה כזו, לא תיעשה באופן חד צדדי ובארה"ב מצפים שבסין יפעלו בהתאם. הדברים נאמרו בעקבות דיווח של וול סטריט ג'ורנל לפיו הבית הלבן שוקל להפחית את המכסים על יבוא מסין במטרה להפחית מתחים בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם.
המכסים על סין עשויים לרדת מרמתם הנוכחית של 145% לרמה שבין 50% ל-65%. כך לפי הדיווח. הרמות הללו עדיין גבוהות מספיק כדי לעכב חלק משמעותי מהסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. טראמפ אמר לתקשורת כי "אנחנו הולכים להגיע לעסקה הוגנת עם סין", אך לא התייחס לפרטים הספציפיים. דבריו הגיעו לאחר התבטאויות אופטימיות שהשמיע ביום שלישי, לפיהן עסקה להורדת מכסים אפשרית.
דובר הבית הלבן, קוש דסאי, הגיב כי כל הדיווחים על מכסים הם "ספקולציה גרידא" אלא אם הם מגיעים ישירות מהנשיא טראמפ. למרות זאת, שר האוצר סקוט בסנט אמר ששתי המדינות רואות את השיעורים הנוכחיים כבלתי בני-קיימא, אך ציין כי אינו יודע מתי עשוי להתחיל משא ומתן כלשהו.
חברת הספנות הגרמנית Hapag-Lloyd דיווחה ביום רביעי כי 30% מהמשלוחים המיועדים לארה"ב מסין בוטלו בעקבות המצב הנוכחי. סין מצידה הגיבה למכסים האמריקאיים
בהטלת מכסים בשיעור של 125% על יבוא מארה"ב, יחד עם צעדים נוספים. לפי הדיווחים, הדיונים עדיין נזילים ומספר אפשרויות נמצאות על השולחן. אחת האפשרויות היא גישה מדורגת הדומה לזו שהוצעה על ידי ועדת בית הנבחרים לענייני סין בסוף השנה שעברה: מכסים של 35% על פריטים שארה"ב
אינה רואה בהם איום על הביטחון הלאומי, ולפחות 100% על פריטים הנחשבים אסטרטגיים לאינטרס האמריקאי. הצעת החוק ההיא הציעה להחיל את המכסים הללו באופן הדרגתי במשך חמש שנים.
- 30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווקי המניות בארה"ב הגיבו בחיוב לדיווחים, כאשר המדדים עולים עד 3% בהובלת הנאסד"ק, לאחר שהשוק נפתח בעליות חדות על רקע הקלה בקרב המשקיעים לאחר שטראמפ נסוג מאיומיו לפטר את יו"ר הפדרל ריזרב ואמר כי עסקה עם סין אפשרית. בנוסף למכסים על סין, טראמפ הטיל גם מכס גורף של 10% על כל היבוא האחר לארה"ב ומכסים גבוהים יותר על פלדה, אלומיניום ומכוניות. הוא השעה מכסים ממוקדים על עשרות מדינות אחרות עד ה-9 ביולי והעלה אפשרות להטיל מכסים נוספים ספציפיים לתעשיות מסוימות כמו תרופות ומוליכים למחצה. צעדים אלה גרמו לתנודות בשווקים הפיננסיים והגבירו חששות ממיתון.
קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביום רביעי כי המכסים יאטו את הצמיחה הכלכלית ויגדילו את החוב ברחבי העולם. מזכיר האוצר האמריקאי תקף את קרן המטבע והבנק העולמי, וקרא להם: "להתרחק מהאג'נדות שלהם שמפריעות להם לבצע את התפקיד האמיתי שלהם"; בסנט טען כי קרן המטבע "משקיעה אנרגיות לא פרופורציונליות בנושאים כמו משבר האקלים, מגדר וסוגיות חברתיות נוספות"; הוא גם ציין כי "יש הזדמנות לעסקה גדולה עם סין"
- 6.משה 23/04/2025 23:05הגב לתגובה זואני מציע 117 . יש הצעות אחרות
- 5.דודלנד Dumb (ל"ת)גו אנונימי 23/04/2025 22:38הגב לתגובה זו
- 4.כל יום מס רנדומלי נשמע יותר הגיוני (ל"ת)אנונימי 23/04/2025 22:15הגב לתגובה זו
- 3.בורנים 23/04/2025 21:37הגב לתגובה זואין האיש גאון לא יודע אם הוא בעצמו חשב על התוכנית הזו או שמישהו הדריך אותו vut vmkhj
- 2.אז גם לא תהיה ריביירה בעזה (ל"ת)מהים ועד האמבטיה 23/04/2025 21:22הגב לתגובה זו
- 1.פליק פלאק על סטרואידים (ל"ת)אנונימי 23/04/2025 20:12הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
דגל בולגריה ודגל האיחוד האירופאי, צילום: רשתותבולגריה עוברת לאירו - זה הרבה יותר ממהלך טכני של החלפת שטרות
בולגריה עוברת להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה ותהיה המדינה ה-21 בגוש האירו; בולגריה איבדה את העצמאות המוניטרית שלה כבר ב-1997 אז לאור הקריסה הכלכלית הצמידה את המטבע למארק הגרמני ובהמשך לאירו
תחילת 2026 ובולגריה נכנסת לגוש האירו וזה ממש לא רגע של אופוריה בשביל המדינה המזרח-אירופאית. זה מגיע אחרי מסע כלכלי ארוך, טעון וטראומטי. עבור רבים במדינה, המעבר לאירו אינו נתפס כמהלך טכני של החלפת שטרות ומטבעות, אלא כסגירת מעגל היסטורית שמתחילה דווקא
בקריסה הכלכלית של שנות ה-90. בין 1996 ל-1997 חוותה בולגריה היפר-אינפלציה, הבנקים קרסו בזה אחר זה, חסכונות של משפחות התאדו כמעט בן לילה, והאמון במערכת הכלכלית נפגע עמוקות. בפברואר 1997 לבדו, האינפלציה החודשית הגיעה ל-242%. במונחים שנתיים, האינפלציה בשיאה חצתה
את רף ה-2,000%. זו הייתה אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הבולגרית המודרנית, והיא נצרבה היטב בזיכרון הקולקטיבי.
כדי להמחיש את עומק המשבר, בתחילת 1996, דולר אחד היה שווה כ-70 לֶב. בפברואר 1997, שער החליפין כבר עמד על 3,000 לֶב לדולר. הכסף הפך לנייר
חסר ערך תוך חודשים ספורים. השכר החודשי הממוצע בשיא המשבר צנח לשווה ערך של כ-30 דולר בלבד. פנסיות של חיים שלמים הספיקו בקושי לקניית כמה כיכרות לחם. כשליש מהמערכת הבנקאית בבולגריה הוכרזה כפושטת רגל. אנשים עמדו בתורים אינסופיים מחוץ לבנקים סגורים, רק כדי לגלות
שחסכונותיהם נעלמו.
מעבר לא חלק מהקומוניזם
שורשי המשבר של אמצע שנות ה-90 נעוצים באופן שבו בולגריה ניהלה את המעבר מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק. אחרי נפילת המשטר, הממשלות נמנעו ממהלכי עומק כואבים כמו הפרטה מהירה וסגירת חברות ממשלתיות כושלות.
במקום זאת, המדינה המשיכה להזרים אשראי וסובסידיות לחברות מפסידות, שחלקן הפכו בפועל ל"חברות זומבי" שחיו על חשבון התקציב. התוצאה הייתה הצטברות מהירה של חובות, מערכת בנקאית חלשה ותלות גוברת בכסף ציבורי, בלי מנגנונים אפקטיביים של פיקוח וניהול סיכונים.
כדי לממן את הגירעונות ולמנוע קריסה מיידית, הבנק המרכזי בחר בפתרון הקל והמסוכן, הדפסת כסף. ההיצע המוניטרי תפח במהירות, האמון במטבע המקומי נשחק, והאינפלציה יצאה משליטה. בתוך הסחרור הזה עלו גם טענות קשות לשחיתות שלטונית, כולל ניצול המשבר על ידי גורמים בממשל ובמערכת הבנקאית להעברת כספים ולהתרוקנות יתרות המט"ח של המדינה. השילוב בין ניהול כלכלי רופף, מימון אינפלציוני ואובדן אמון ציבורי הוא זה שהוביל בסופו של דבר לקריסה של 1996-1997 ולמהלך הדרמטי של הצמדת המטבע.
מתוך המשבר הזה נולד מהלך דרמטי. בולגריה אימצה
מנגנון של "לוח מוניטרי" (Currency Board), שבמסגרתו הוצמד המטבע המקומי, הלב, למארק הגרמני, ובהמשך לאירו. במילים אחרות, הבנק המרכזי הבולגרי ויתר בפועל על היכולת לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, לקבוע ריבית או לשחק עם שער החליפין. כבר כמעט שלושה עשורים שבולגריה
חיה עם מטבע שמחירו קבוע, כשהשליטה האמיתית נמצאת מחוץ לגבולותיה. במובן הזה, המעבר הרשמי לאירו היום הוא פחות אובדן ריבונות ויותר הכרה רשמית במצב שקיים בפועל מאז סוף שנות ה-90.
