פברואר 05': עוד חודש חיובי (6 ברצף) לקרנות הנאמנות

מדד מיטב הבוחן את התעשייה עלה ב-0.9%. הקרנות המנייתיות והגמישות שוב הובילו עם תשואה חיובית של 3.4% ו-3.2% בהתאמה. קרנות המט"ח המקומי, על רקע חולשת הדולר, היו היחידות שרשמו ירידה ממוצעת של 0.3%
שרון שפורר |

עוד אנו בתחילתו של חודש מארס ובחברת ההשקעות מיטב ממהרים לסכם את חודש פברואר החולף בתעשיית הקרנות, כפי שהם עושים מידי חודש.

בפברואר, מספרים במיטב, הניבה תעשיית קרנות הנאמנות למשקיעים תשואה חיובית בשיעור של 0.9%. הקרנות המתמחות בהשקעה במניות, הן בשוק המקומי והן בשוקי העולם, המשיכו להוביל עם התשואה הגבוהה ביותר. גם הקרנות הגמישות, המרבות להשקיע בשוק המניות, בלטו לטובה. הקרנות הסולידיות המשיכו לעשות מעבר למצופה מהן וניפקו תשואות חיוביות נאות מאוד. מנגד, הקרנות המשקיעות במט"ח מקומי בלטו לרעה על רקע היחלשותו של הדולר מול השקל, וקבוצה זו הייתה היחידה מבין כל קבוצות ההתמחות שרשמה בחודש פברואר ירידה קלה.

את הקרנות הגרועות בחודש זה מעטרות בעיקר קרנות המתמחות בהשקעה לפי ענפים, ובפרט כאלה המשקיעות בענף הביוטכנולגיה אשר המדד המייצג אותו בחו"ל (BBH) ירד ב-4.5%.

סיכום שנתי, אותו עורכים במיטב בכל חודש וחודשו, מעלה, כי מתחילת השנה תשואה חיובית בשיעור של 2%. בחינה של תשואות קבוצות ההתמחות השונות מגלה, כי הקרנות המתמחות בהשקעה במניות, ובפרט אלה המשקיעות במניות היתר, בלטו לטובה על רקע התשואה המרשימה של אפיק זה. מתחילת השנה מובילות הקרנות המנייתיות עם תשואה של 8.1%. גם הקרנות הגמישות, המרבות להשקיע במניות, הניבו מתחילת השנה תשואה נאה של 7.3%. קרנות האג"ח הכללי וקרנות אג"ח מדינה רשמו מתחילת השנה עלייה נאה כל אחת של 2.9% ו- 2.1% בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.