דרוג דנס 100: פמס ממשיכה לשמור על מקומה הראשון
חברת D&B מפרסמת את מדד הביצועים המשוקלל בדרוג דנס 100 לשנת 2005, המדרג חברות הישראליות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, על פי מכלול התוצאות הפיננסיות של החברות. המדד מבוסס על נתוני 9 החודשים הראשונים של שנת 2004. מהדרוג עולה כי החברות המובילות את מדד הביצועים המשוקלל הן: פ.מ.ס מיגון, איי. סי. אס - ACS, צ'ק פוינט , מיטרוניקס וליפמן , בהתאמה.
הדרוג מציג את 50 החברות המובילות מתוך כ-320 חברות ציבוריות תפעוליות שנבחנו (ללא בנקים, חברות ביטוח וחברות אחזקה). המדד מורכב מ-10 יחסים פיננסיים, אותם ניתן לסווג לחמש קבוצות משנה שכל אחת מהן מייצגת ביצועים הקשורים בתחום מוגדר בניהול ותפעול החברה: יחסי נזילות, יחסי מבנה הון, יחסי ריווחיות, יחסי יעילות תפעולית, יחסי שווי שוק – מכפילים.
את מדד הביצועים המשוקלל של דן אנד ברדסטריט לשנת 2005 מובילה, כאמור, פ.מ.ס מיגון השומרת זו השנה השלישית על מקומה הראשון בדרוג. כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי בדיקה של התשואה העודפת של החברה מלמדת כי גם השוק זיהה את ביצועיה והיא רושמת תשואה לתקופה של 191%.
במקום השני, מדורגת חברת איי.סי.אס, ותופסת את מקומה של חברת ליפמן, שדורגה השנה במקום החמישי, לאחר שבשנתיים האחרונות דורגה במקום השני. חברת איי.סי.אי העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות בקרת הינע ממוחשבות, כלל לא הופיעה בשנה שעברה בדרוג ועתה היא תופסת את המקום השני.
כלכלני D&B מציינים כי איי.סי.אס שמוצריה מיועדים לתעשיות המוליכים למחצה, דפוס דיגיטלי ומערכות הדמייה רפואיות, הראתה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה גידול של 63% בהכנסותיה בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.
במקום השלישי מדורגת, כמו בשנה שעברה, חברת צ'ק פוינט. ובמקום הרביעי, חברת מיטרוניקס שאף היא נכנסה השנה למדד, לאחר שלא דורגה בו בשנה שעברה. כניסה נוספת שבלטה במדד הביצועים המשוקלל, חברת המ-לט (ישראל-קנדה), המדורגת במקום ה-7, לאחר שלא דורגה בשנה שעברה.
בין החברות, שירדו בדרוג ביצועיהן, על פי המדד, ניתן למנות את חברת פוקס, שתפסה בשנה שעברה את המקום הרביעי, והשנה ירדה למקום ה- 17 , את חברת רבינטקס תעשיות, אף היא מענף האופנה וההלבשה שירדה מהמקום ה-10 בשנה שעברה אל המקום ה-44 ואת חברת קסטרו שירדה מהמקום ה-11 לפני שנה אל המקום ה- 25 בדרוג הנוכחי.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
